המוות הוא אכן "ארץ לא נודעת", כפי שהגדירו וויליאם שייקספיר בביטוי ששימש כשם לסרט הקולנוע השישי של "מסע בין כוכבים". הוא מפחיד, הוא לא מובן, הוא מהפנט ומרתיע את בני האדם בו זמנית, הוא מרתק. ייחודו הופך אותו לכלי מצוין לסיפור סיפורים. הוא מאתגר את הדמויות ומציב אותן במצבים חריגים, לעתים מצבי קיצון. הוא אקדח שעשוי/עלול לירות במערכה כלשהי ולומר אמירה מסוימת. וחלק מהסיפורים בכיכובו ניתן לספר אך ורק במדע הבדיוני ולא בשום ז`אנר אחר.
"מסע בין כוכבים" העמיקה לחקור ארצות רבות וביניהן אותה "ארץ לא נודעת". מוות במלחמה, מוות למען שלום, הרג, התאבדות, רצח – מתי הם לגיטימיים ומתי לא? הגבולות, כמו בחיים האמיתיים, לרוב מטושטשים.
נבחן חמש דוגמאות מהסדרות השונות לצד סיפורים מהמציאות, דומים יותר או פחות. לא נעסוק ברדשירטים אלא במקרי מוות רציניים יותר, אשר כוללים אמירה עמוקה יותר. חמישה סיפורים מחמישה פרקים מומלצים העוסקים ב…מוות. להמשיך לקרוא ←
אנו שמחים להציג ביקורת טלוויזיה (טלביזיה) אודות "מסע בין כוכבים" אשר פורסמה מספר שבועות לאחר השידור הראשון של הסדרה בישראל. הטקסט נלקח מהגיליון הראשון של המגזין המיתולוגי "פנטסיה 2000", אשר יצא לאור בדצמבר 1978. מובא כאן שער הגיליון, עמודי הביקורת עצמה ועוד שני עמודי "מבזקים קוסמיים" מהמשך הגיליון, אשר מזכירים את הסדרה בשני אייטמים חדשותיים.
הביקורת פורסמה לאחר שכבר שודרו מספר פרקים, והקריאה בה מרתקת כיוון שהיא פותחת צוהר לימים אחרים, כה שונים מימינו אנו. עידן אחר בו צופי הטלוויזיה המתינו לשידור טלוויזיוני, הסתפקו במידע אשר הוצג בפרק ללא אפשרות לבדוק פרטים אודות העלילה או הדמויות באינטרנט, בלי לדעת את סדר הפרקים ואפילו… בלי צבע. ניתן לראות כי גם אז, מטבע הדברים, היתה ביקורת על המגוון הגזעי והמגדרי בסדרה או על איכות הסיפורים. מצד שני, עיצוב התפאורה והמפלצות קיבל מחמאות(!). הביקורת מאת ציפי האופטמן היא קריאה מומלצת, ומובאת כאן בהמשך.
קומיקס טרקי חדש אצלנו, קומיקס אשר אורי פינק פרסם ב-1997. הפעם מדובר ב"דיכאון גלקטי": ירון בדיכאון מהעובדה שהטלוויזיה החינוכית הורידה את "חלל עמוק תשע". והדיכאון… מדבק.
(עוד מאותה שנה: "חבל עמוק תשע" ובו ירון מנסה לארגן הפגנה כנגד להורדת "חלל עמוק תשע", אך חלק מהעמודים באיכות נמוכה)
* נחשף שמו של פרק "יקום המראה" של ההפקה העצמאית Star Trek Continues, כמו גם תמונותראשונות של הדמויות. הפרק ימשיך מהנקודה בה הסתיים הפרק המקורי Mirror, Mirror ויספר את סיפורן של הדמויות מעולם המראה אשר חזרו לעולמן. השחקן בובי קלארק אשר הופיע בפרק המקורי בתפקיד קטן יתארח גם בפרק זה.
הפרק יופץ באינטרנט ב-15 ביוני, יום ראשון הקרוב.
* גיוס הכספים של אנשי Phase II בקיקסטארטר עומד להסתיים.
* יומן הצפיה של גדי ב-DS9: הפרק Whispers.
תחשבו רגע, כמה אנשים אתם מכירים שהשתתפו בפלישה לנורמנדי, היום לפני 70 שנים? סביר להניח שאתם לא מכירים אף אחד כזה. האדם המוכר ביותר ככל הנראה שהיה בסביבה הוא הסופר ארנסט המינגוויי שהיה על אחת הספינות, אך הוא לא הורשה להתקרב לחוף כיוון שרצו לשמור עליו ללא פגע.
~ היוצר והקאסט של "מסע בין כוכבים" המקורית הם ראי מעולה לתקופתם. וויליאם שאטנר, ליאונרד נימוי ו-וולטר קניג הם בנים או נכדים ליהודים שהיגרו ממזרח אירופה וברית המועצות לצפון אמריקה; נישל ניקולס פתחה שער לבני דורה האפריקנים-אמריקנים ושוכנעה בידי מרטין לותר קינג להשאר בסדרה; ג`ורג` טאקיי הילד נכלא עם משפחתו במחנות מעצר אשר הקימו האמריקנים לאזרחים ממוצא יפני בזמן מלחמת העולם השניה; ושלושת המבוגרים בחבורה השתתפו במלחמה כלוחמים: דפורסט קלי כשחקן ביחידת ההסרטה האמריקנית אשר צילמה סרטי הסברה ותעמולה, ג`ין רודנברי כטייס בחיל האוויר האמריקני שיצא לגיחות רבות בזירת האוקיינוס השקט, וג`יימס דוהאן כקצין בצבא הקנדי.
~
אף שהתגייס כבר בספטמבר 39`, הפלישה לנורמנדי היתה מבחן האש הראשון של דוהאן בן ה-24. סגן דוהאן ו-120 חייליו נמנו על הכוחות שיסתערו על חוף ג`ונו, אחד מחמשת חופי הפלישה בו רוכזו הכוחות הקנדיים. בספרו Beam Me Up, Scotty מספר דוהאן על ההמתנה המתישה בים לפקודת ההסתערות, הדחיה ביום אחד בשל מזג האוויר, החששות, העברת שעות המתח במשחקי קוביה בלי לדעת האם ישרוד כדי לבזבז את 3,600 הפאונד שהרוויח**, המחשבות על הבית והמשפחה שהותיר מאחוריו, אחיו שלחם בחזית צפון אפריקה והשתתף בשחרור סיציליה ועוד.
ב-7:15 בבוקר הגיעה הפקודה לזוז. עוד לפני ההגעה לחוף היה עליו לדאוג לכך שהנחתת בה שהה עם 33 מחייליו לא תתהפך בעודם במים. את הפלישה דרך הים הלא שקט הוא דימה לפלישה בתוך מכונת כביסה. חוף ג`ונו, למזלם, היה אחד מהחופים השקטים יחסית מבחינת ההתנגדות הגרמנית, וקבוצת החיילים שאיתו צלחה את העליה לחוף ללא נפגעים. מטרתם היתה למצוא עמדות טובות למיקום תותחים, כדי להרחיק את הגרמנים פנימה, הרחק מהחוף. כשהחלו להתקדם נורתה עליהם אש ממכונת יריה. דוהאן זיהה שמקור הירי הוא צריח של כנסיה, וירה בשני החיילים הגרמנים שאיישו אותה. כשעתיים לאחר העליה לחוף מצאו החיילים שטח מתאים למשימתם, התפרשו שם והמתינו להגעת התותחים שתוכננה לשעה הקרובה. בשל צוואר בקבוק בדרכים התותחים לא הגיעו באותו יום.
בשעה 23:30 באותו יום הלך דוהאן בין עמדות יחד עם חייל אחר, כאשר נפגע ונפל מאש של מכונת יריה (לא ברור מי ירה, יתכן ומדובר ב"ירי כוחותינו"). החייל האחר לא נפגע, ואילו דוהאן קלט לאחר כמה רגעים שנפגע בידו הימנית: חורים ניקבו את אצבעו האמצעית. לאחר מכן ניגש לקבל סיוע רפואי, ידו נחבשה כטיפול ראשוני ואז החובש שאל "ומה עם הרגל?". דוהאן נדהם לגלות שנפגע ברגלו, עניין שלא שם לב אליו עד אותו רגע, ונדהם עוד יותר כשהוצאו מהרגל ארבעה(!) קליעים. ג`יימס דוהאן ניסה להסיט את מבטו מהחובש המטפל ברגלו, ואז שם לב לכיס חולצתו אשר היה מחורר. הוא הושיט את ידו ושלף מהכיס קופסת סיגריות עשויה כסף אשר קיבל מאחיו, לאחר שג`יימס היה שושבין בחתונתו. בקופסה היה שקע כתוצאה מכדור שנורה, פגע בה והוחזר. כמה סנטימטרים מהלב.
דוהאן כותב:
"אתם יכולים לדמיין דבר כזה בפרק של `מסע בין כוכבים`? חייו של סקוטי ניצלים כיוון שיריית פייזר תועה הוסטה על ידי קופסת סיגריות מכסף שניתנה לו בידי אחיו. מעריצים ינענעו בראשם ויחשבו שהכותבים יצאו מדעתם, כשנפלו לקלישאות תלושות מהמציאות. `אחיו הציל את חייו ממרחק של אלפי מיילים! וואו, זה מוגזם!` "
דוהאן הועבר לספינת בית חולים ואחר כך לבית חולים בבריטניה. צילום רנטגן הראה שהעצמות באצבעו מרוסקות והאפשרויות שעמדו בפניו היו כריתה של האצבע, או השארתה במצב הנוכחי אשר יגרום להתקשותה עם הזמן ויעמיד אותו במצב לא נעים בכל פעם ששאר אצבעותיו תהיינה רפויות… בסופו של דבר אצבעו נכרתה, ענייןאותוהצליחלהסתירברובפרקי "מסע בין כוכבים" ובהמשך המלחמה שובץ לטיסות בכוחות האוויריים.
** למחרת הפלישה ופציעתו, כשדוהאן כבר נפרד מאנשיו ומהטנק שלו, הטנק פוצץ על כל הציוד שהכיל, כולל 3,600 הפאונד. דוהאן כתב בספר "בא בקלות, הולך בקלות".
הפלישה לנורמנדי מוכרת בימינו בעיקר מהסרט המצליח "להציל את טוראי ריאן" בכיכובם של טום הנקס ומאט דיימון, סרט אשר פותח בסצינה ארוכה ועקובה מדם המתארת את הקרבות על החוף. בשנות ה-60 היה זה הסרט "היום הארוך ביותר" (62`) אשר תפס את תשומת הלב, הפקה עטורת כוכבי קולנוע (בין השאר: ג`ון וויין, רוברט מיצ`ם, ריצ`רד ברטון, שון קונרי, הנרי פונדה, רוברט ווגנר, פול אנקה). אחת הדמויות בסרט היא דמותו של סמל פולר, אותו גילם השחקן ג`פרי האנטר. שנתיים לאחר מכן גילם האנטר את קפטן פייק בפיילוט ל"מסע בין כוכבים". הנה סצינה ובה דמותו של האנטר (משמאל) שופכת את ליבה בדרך לחוף:
תקציר הפרקים הקודמים: כזכור, החלטנו (להשתדל) ללוות וירטואלית את ג`ין רודנברי בדרך הפתלתלה שעבר בה לפני 50 שנים בדיוק, דרך מייגעת שארכה שלושים חודשים פחות שלושה ימים עד לשידור הפרק הראשון של "מסע בין כוכבים" בטלוויזיה האמריקנית. הכל החל ב-11 במרץ 64`, כשרודנברי כתב את ההצעה הראשונה (המתועדת) בניסיון למכור את הרעיון המיוחד שלו לאולפנים ולרשתות. בחודש אפריל אולפני דזילו קנו ממנו את הרעיון ורשת הטלוויזיה CBS דחתה את הצעת דזילו לשדר אותה.
החודש לפני 50 שנים: בתחילת מאי 64` ג`ין רודנברי והרברט סוֹלוֹ, נציג אולפני דזילו, הציגו את הרעיון של "מסע בין כוכבים" בפני מנהלי רשת NBC. אלה התקשו להשתכנע וסוֹלוֹ הציע להם להזמין תסריט של 90 דקות ולא רק של שעה. כך, גם אם לא יבחרו להמשיך לסדרת טלוויזיה שלמה, יוכלו לשדר את הפיילוט כסרט טלוויזיה ולהחזיר את ההשקעה. סוֹלוֹ ציין גם שרודנברי והוא לא יעזבו את החדר ללא הסכם.
אנשי NBC החליטו להרים את הכפפה, סגן הנשיא מורט וורנר חתם עם רודנברי ואולפני דזילו על הסכם לפיו רודנברי יציע שלושה סיפורים, מתוכם NBC יבחרו אחד אשר יפותח לפיילוט עבור "מסע בין כוכבים".
באותה עת מתחילה לעבוד אצל רודנברי צעירה בת 25 ושמה דורותי פונטנה, כעוזרת ומזכירה. לימים היא תהיה אחת מהכותבות הבולטות בסדרה המקורית, תחת השם העמום די.סי. פונטנה.
אם כן, כחודשיים לאחר כתיבת המסמך הראשון, רודנברי סוף סוף מתחיל לכתוב. ~המשך בחודש יוני~
כזכור, החלטנו (להשתדל) ללוות וירטואלית את ג`ין רודנברי בדרך הפתלתלה שעבר בה לפני 50 שנים בדיוק, דרך שארכה שלושים חודשים פחות שלושה ימים עד לשידור הפרק הראשון של "מסע בין כוכבים" בטלוויזיה האמריקנית. והכל החל בהצעה הראשונה (המתועדת) שכתב ב-11 במרץ 64` כשעסק במכירת הרעיון המיוחד שלו לאולפנים ולרשתות.
החודש לפני 50 שנים: ב-18 באפריל 64` שודר הפרק האחרון של The Lieutenant, הסדרה הראשונה שרודנברי הפיק ובוטלה לאחר עונה אחת בלבד. ובאותו זמן הוא כבר היה די עמוק במגעים לגבי הרעיון החדש שלו.
במהלך אפריל 1964 רודנברי חתם על חוזה לשלוש שנים עם אולפני דזילו, חברת ההפקה שייסדו הכוכבת הגדולה לוסיל בול ובעלה דאז דזי ארנז. בתקופה ההיא האולפן נוהל על-ידי בול לבדה ובכך הפכה לאישה הראשונה שניהלה אולפן הוליוודי גדול. דזילו חיפשו באותו זמן רעיונות חדשים לסדרות טלוויזיה וחתמו על חוזים גם עם רודנברי וגם עם ברוס גלר, היוצר של "משימה בלתי אפשרית".
בשלב הבא החלו אנשי דזילו לחפש רשת שידור שתשמש בית לסדרה החדשה. היה להם הסכם עם רשת CBS לפיו כל הצעה חדשה תובא קודם כל לרשת זו, אך בסוף אפריל CBS סירבה להצעת דזילו, כיוון שחיפשה משהו שיפנה לקהל של משפחות. הם בחרו ללכת על Lost in Space.
אגב, אותה CBS מחזיקה כיום את הזכויות לזיכיון הטלוויזיוני הטרקי כולו.
החיפוש אחר בית לרעיון של רודנברי נמשך. ~המשך בחודש מאי~
לציון יום ההולדת המוקדם ל"מסע בין כוכבים" אנו מתחילים במיזם חדש – אנו נלווה (או לפחות נשתדל ללוות) את שלושים החודשים המרתקים שחלפו מ-11 במרץ 64` ועד עלייתה של הסדרה לטלוויזיה האמריקנית. ואנו מתחילים היום בבחינה של השנים שקדמו לאותו יום במרץ 64`, בחייו המקצועיים של רודנברי.
חמישים שנים בדיוק חלפו מאז לידתה של "מסע בין כוכבים". החגיגות הרשמיות יצוינו אמנם בספטמבר 2016, בהתאם למועד שידורו של הפרק הראשון ב-66`, אך הזכיון הרי לא באמת נולד באותו ערב. היום לפני חמישים שנים נכתבה ההצעה הראשונה (המתועדת) הידועה לנו, בה שטח ג`ין רודנברי את רעיונותיו הראשוניים לגבי הסדרה בבואו למכור אותה לאחת מרשתות השידור והאולפנים. ולרגל היום החגיגי אנו מביאים היום שני דברים:
א. הטקסט של רודנברי מובא לכם כאן לראשונה בעברית, בתרגומה של ענבל שגיב-נקדימון: "מסע בין כוכבים" היא…. מדובר בטקסט הטרקי הראשון ובהתאם הוא מרתק ומעורר מחשבה – על מה שיצא לפועל, מה שהיה יכול להיות, הדמויות ששרדו את הדרך להפקה ואלה שלא, הספינה ששינתה את שמה, מועד ההתרחשות, הסיפורים המוצעים שיצאו לפועל בסופו של דבר, אם בסדרה המקורית ואם ב"הדור הבא" (הפיילוט, הפרק על צ`רלי, הפרק The Child ועוד) והסיפורים שלא הגיעו לכדי הפקה, וחבל (ביניהם כאלה מהפכניים לזמנם ואף לזמננו, כמו הסיפור שעסק בזכויות בעלי חיים או הסיפור שעסק בעבדות "הפוכה" ועוד).
ב. מיזם חדש: שלושים חודשים פחות שלושה ימים – מסעו של רודנברי ל"מסע בין כוכבים". אנו נלווה (או לפחות נשתדל ללוות) את שלושים החודשים המרתקים שחלפו מ-11 במרץ 64` ועד עלייתה של הסדרה לטלוויזיה האמריקנית. ואנו מתחילים היום בבחינה של השנים שקדמו לאותו יום במרץ 64`, בחייו המקצועיים של רודנברי.
וזה עוד לא הכל! בתקופה הקרובה נפרסם עוד דברים מעניינים רבים, הן כאלה שקשורים לרודנברי והן בנושאים אחרים לגמרי.
יעל פורמן נענתה להצעתנו ופרסמה ביומן הצפיה שלה סקירה אודות הפרק Patterns of Force, פרק "מסע בין כוכבים" המקורית שהציג מציאות הדומה לגרמניה הנאצית. סיפור של הפרק הזה מעניין מאוד. בין השאר, הוא הוקרן לראשונה בגרמניה רק לפני שנה וחצי. העניין פורסם ברשת בהרבה ואף הגיע ל-YNET (אחרינו, ביוזמתנו).
אחרי שנים שרצינו מאוד להתייחס יום הזכרון ולא בדיוק היה איך, לפני שלוש שנים זה השתנה, עם שני הסיפורים שלהלן:
בשנת 1991 כיכב ליאונרד נימוי בסרט "לעולם לא לשכוח" (Never Forget). הסרט מגולל את סיפורו – האמיתי – של מל מרמלשטיין, שנולד בהונגריה ב-1926 ושרד את אושוויץ, שם איבד את משפחתו.
הסרט אינו מתרחש בתקופת המלחמה ההיא, אלא בתחילת שנות ה-80 בארצות-הברית. ב-1980 גוף מכחיש שואה בשם Institute for Historical Review הבטיח 50 אלף דולר למי שיוכיח שיהודים הומתו בגז באושוויץ. מרמלשטיין החל בקשר עם אותו מכון, קשר שהגיע לשיאו בהליך משפטי מתוקשר בו נלחם על האמת שלו, האמת ההיסטורית. הסרט מציג את קשייו של מרמלשטיין וקשיי משפחתו, ספקותיו ולבטיו והחשש להפסיד במשפט – הפסד שלא יהיה רק שלו.
הסרט הועלה בזמנו ל-YouTube במלואו.
סיפור הרקע בבסיסה של "חלל עמוק תשע", יחסי הבג`ורים-קרדאסים, מזכיר את השואה. זה לא חדש. לא כל הסיפור, אבל חלקים ממנו.
כריסטופר אנדרוז לקח את אחד הפרקים הבולטים, Duet, לעבד אותו לגרמניה של שנות ה-50, עשור לאחר "המלחמה ההיא" ויצר "דואט" משלו. זו סדרת אינטרנט בת 14 פרקים (כ-45 דקות במצטבר) שמפגישה יהודיה עם גרמני החשוד בפשעי מלחמה, במקומם של קירה והקרדאסי החשוד באותו פשע, הנפגשים בפרק המקורי. רוב הדיאלוגים בוססו על המקור של "חלל עמוק תשע", שקיבל השראה בתורו מיצירה אחרת שעסקה בשואה – The Man in the Glass Booth. בשחור לבן ועם משמעויות חדשות, התוצאה שונה לחלוטין ומעוררת מחשבה.
הסקירה שפרסמנו כוללת הרחבה ושאלות ששאלנו את היוצר. למי שמעולם לא ראה את הפרק הניינרי, מומלץ בחום לעשות זאת לפני הספוילרים. אנדרוז סיפר לנו מאוחר יותר שקיבל מייל מנכדה לניצולי שואה, שהתרשמה והתרגשה מהעובדה שפרסמנו את המיזם שלו באתר שלנו.
בימים אלה לפני עשר שנים שהתה מעבורת החלל קולומביה במסלול סביב כדור הארץ, במסגרת משימתה האחרונה, STS-107. מי שהחל את עידן המעבורות ואף סייע בחקר אסון הקולומביה היה האבטיפוס – אנטרפרייז.
אחרי שבשני החלקים הקודמים סקרנו את המורשת שהותירו ספינות בשם אנטרפרייז בים, בחלק ג` נסקור את המורשת באוויר, משלהי המאה ה-18 ועד עיצומה של המאה ה-20.
מה משותף למהפכה הצרפתית, חיילים אוסטרים, מלחמת האזרחים האמריקנית, הנשיא לינקולן, יצרנית צמיגים, קמפיין מעריצים, הנשיא פורד, הצ`לנג`ר, הסופה סנדי ואליפות צרפת הפתוחה בטניס? אנטרפרייז, כמובן.
התעייפתם מענייני נושאת המטוסים? האמת שגם אנחנו קצת. הנחנו שנצפה בטקס, נסכם לכם מה היה עם קישורים מעניינים, קצת וידאו מ-YouTube ונסגור עניין. לא רצינו לפתוח ידיעה חדשה בשביל זה.
אבל ה"חיים זה מה שקורה לך כשאתה מתכנן תכניות אחרות". השידור לא ממש פעל כמו שצריך (לפחות אצלנו, אם הצלחתם – זכיתם), והתברר כי בסיומו של האירוע הוכרז על כך שנושאת המטוסים הבאה שעדיין לא קיבלה את שמה, CVN-80, תיקרא אנטרפרייז. על פי התכנון השקתה צפויה להיות בשנת 2025. המסורת נמשכת, אל תוך העתיד. את הטקס במלואו (כשעה וחצי) ניתן למצוא כאן. ואת החגיגה בפייסבוק – כאן.