עיניים פקוחות? הדרך האישית לאמת – בהשראת VOY:Distant Origin – מאת ד"ר אסף הרדוף

הפרק Distant Origin של "וויאג'ר" עוסק בעימות עובדתי טעון ביותר – ההיסטוריה של עולם שלם, העולם של הוות'.
חושבים שאתם מכירים את ההיסטוריה של עולמכם? ד"ר אסף הרדוף יגרום לכם לפקפק.


הפרק Distant Origin לקראת סיום העונה השלישית של "וויאג'ר" מספר לנו על מפגש בין גזע ה-וות' לבין צוות הוויאג'ר. פרופסור גגן והעוזר שלו ויר חוקרים את מוצאם הגזעי, ומקדמים תיאוריה שלפיה מקורו של הגזע שלהם בכוכב בצד השני של הגלקסיה, כדור הארץ. גגן ועוזרו משתמשים בטכנולוגיה המתקדמת שלהם ופולשים לוויאג'ר, רואים ואינם נראים, מביטים בצוות החללית ובמעשיו. גגן אף מעלה הערה (מדויקת להחריד) על מנהגי החיזור הפרימיטיביים האנושיים, על העמדת הפנים של חוסר עניין כדי לעורר עניין. לא חולף זמן רב והצוות מגלה את הפולשים, מבודד וחושף אותם. ויר המפוחד יורה חץ הרדמה בצ'קוטי, וגגן חוטף אותו וחוזר לספינתו. בינתיים על הספינה אנו לומדים במהרה את האמת שפרופסור גגן עמל שנים כדי לחשוף – יש קרבת דנ"א בין המינים, והיא מוכיחה שמינו של גגן למעשה התפתח מהדינוזאורים בכדור הארץ, בטרם נמלט לחלל לאור סכנת המטאורים. אולם תובנה זו, שנראית מעניינת ומסקרנת לעיניים אנושיות, נתפסת בחברת הוות' כאיום על הדוקטרינה. דוקטרינה זו אומרת שהוות' התפתחו בכוכב שבו הם נמצאים כעת, וכל כפירה בה מנוגדת לעמדת השלטון ועלולה להוביל לענישה וכליאה. הפרופסור, בתמימותו, יידע את השלטונות בדבר קיומה של הוויאג'ר, וכוחות הוות' משתלטים בקלות על הוויאג'ר, באמצעות הטכנולוגיה העדיפה שלה.

פרופסור גגן, שבינתיים הספיק להתרשם מצ'קוטי ולהתיידד עמו, מתייצב בפני השלטונות, כאשר המטריארכית דוחה את ההוכחה שבידיו כבלתי מספקת, ותובעת ממנו לחזור בו מטענותיו על המוצא המרוחק. העוזר ויר מתכחש לתזה, אך הפרופסור מגיב בנחישות ובאומץ לאיומים. השליטה מביעה גועל מהתזה העובדתית שהפרופסור מעלה, של מהגרים מעוררי רחמים. התיאור הרומנטי החלופי שמציע צ'קוטי על גבורתם של אבותיה שחצו את הגלקסיה והתמודדו עם סכנות אדירות – אינו משכנע אותה. היא מבהירה לפרופסור שהוא ייכלא עד סוף ימיו, וצוות הוויאג'ר לצדו. זהו הגבול שאותו הפרופסור אינו מוכן לעבור כדי לשמור על יושרתו האקדמית ועל האמת העובדתית המדעית. הוא מוכן להתכחש לתזה שלו כדי להציל את צוות הוויאג'ר מכליאה, לוותר על הקריירה שלו, על עקרונותיו. הוויאג'ר משוחררת. בפרידתם, צ'קוטי מעניק לו במתנה דגם קטנטן של כדור הארץ, וגגן משיב שיום אחד האמת תהיה ידועה. הביטוי הוות'י האקדמי, בעד האמת והביקורתיות, מהדהד בסיום מפגשם: "עיניים פקוחות".

~~~

הפרק המעניין נראה כאלגוריה עבור מאבקים מאורגנים של השלטון נגד המדע החופשי, בעיקר בשמם של דת ומסורת. הסדרה "וויאג'ר" בפרט ו"מסע בין כוכבים" ככלל בחרו צד באופן ברור למדי – צדו של המדע, צדה של הקידמה. הזיכיון אינו לועג לאמונה, ובאופן משעשע וכנראה לא מודע, נאמרות בו המלים "אלוהים אדירים" כדי ללמד על תדהמה, מלים שמהדהדות חברה מאמינה. סבורני שאין זה ניסיון מכוון להדהד דת, אלא חוסר מודעות וחוסר דמיון – להציג תדהמה במילים אחרות (בהמשך לחוסר הדמיון שהזכרתי בנוגע למאכלים ב"חלומות בכפייה"). לצד זאת, הזיכיון מראה כיצד טכנולוגיה חזקה עשויה להיתפס כסימן דתי (לדוגמה בפרק אחר מאותה עונה, False Profits), וכיצד ישות חזקה עשויה להיתפס כאל, דוגמת קיו. המדע מהדהד ככלי של סובלנות ושל שלום. המדע בצד הנכון. לפחות במקרים רבים; לחריגים אשוב בעתיד, בפרקים שעוסקים בניסויים בבני אדם ובאלגוריה גם בבעלי החיים, שאת ניצולם האנושי המתמשך הפרנצ'ייז הנאור נוטה להדחיק.

הפעם רשימתי מוקדשת לאמת. בתקופה הזו, הדיונים על אמת עובדתית אחת – עולים בעיקר בקשר לתופעת הפייק ניוז, במיוחד ברשתות חברתיות, ועוד יותר במיוחד בעידן הנשיא טראמפ. הסרט "הדילמה החברתית" (2020) של נטפליקס גורס, בין היתר, שאסור להסכים על כך שכל אדם זכאי לאמת העובדתית שלו, שרעיון כזה מוביל לפירוד, לקיטוב ולשנאה. אף שאנו זכאים להחזיק בדעות שונות ובערכים שונים – האמת היא יחידה.

אני מסכים שיש אמת עובדתית אחת, גם אם לעתים מסובך מאוד להגיע אליה. מה גרם לקורונה, למשל? הושמעו סברות שמדובר בשוק מזון מן החי, באופן ספציפי עטלפים. הושמעו גם סברות אחרות, למשל על יצירת הווירוס במעבדה סינית. סביר שאנו נוטים כלפי טענות עובדתיות מסוימות יותר מאחרות. האם חלב הוא מסרטן או שמא הוא טוב לגופנו? האם חיסונים מגנים עלינו ממחלות או שמא גורמים לתופעות לוואי? כמו רצון וכמו העדפות, כפי שכתבתי ב"חלומות בכפייה", גם האמנה אינה בחירה. אנו יכולים לבחור לבדוק מידע באופן ביקורתי, ויכולים לבחור לאמץ גישה ספקנית. אנו יכולים לבחור להיזהר לפני שאנו מפיצים מידע. לעומת זאת, אם נחשפנו לטיעון ואנו מאמינים לו – הדבר אינו משקף בחירה מצדנו. כנראה הדבר מתקשר לנרטיבים מוכרים לנו ולכאלו שלא, לסכמות שאליהן נחשפנו וכדומה. ככל שנרטיב מסוים מוכר לנו – סיפור חדש אשר מהדהד אותו צפוי לשכנע אותנו כאמת. ככל שנרטיב מסוים זר לנו – סיפור חדש אשר מהדהד אותו כנראה יעורר בנו ספקות. פרופ' גגן קידם סכמה חברתית שולית – ושילם את המחיר, משום שהחברה אינה אוהבת לשמוע שהיא אינה צודקת. ממרה אנושית מפורסמת אומרת "תחשבו מחוץ לקופסה". היא מרמזת בכך שחשיבה לא שגרתית היא דבר מבורך; בעוד רבים מאיתנו כבר יודעים שחשיבה ועשייה לא שגרתית כרוכה במחיר חברתי כבד. מי חושב מחוץ לקופסה? מי שנמצא מחוץ לקופסה. תחשבו מחוץ לקופסה, תעשו מחוץ לקופסה – תוצאו מהקופסה. לאמת האישית, למקוריות ולמחויבות לדרך יש מחיר. תשאלו את פרופ' גגן.

~~~

מעבר למחיר יש בעיה לא פחותה באשר לאמת העובדתית: אין לנו כלים חזקים כאזרחים לזהות אותה. חשבו למשל על שאלת השאלות של הוויכוח בין המדע לדת, שאלה אשר מתחברת בבירור לפרק Distant Origin: האם ישות אלוהית יצרה את האדם או שמא אנו תוצר של אבולוציה בת מיליוני שנים. בלי אינטראקציה עם הקוראות, אני מניח שחלקכן בטוחות שכן, חלקכן בטוחות שלא, וחלקכן עם נטייה חזקה לצד מסוים. הנה שאלה לכולכן: על מה אתן מתבססות?

רבים מאלו שמחזיקים בתזת האלוהים נוטים לבסס את קיומו על ספרי הקודש, לעתים תוך טיעון שהספרים הללו הם דבר האל. אולם איש ממצדדי התזה לא היה שם כאשר הספרים נכתבו. איש מהם אינו יכול להוכיח מי כתב את הספרים הללו ומה בדיוק הם משקפים. מי שירבה וילמד, בתהליך הלמידה בהכרח יקבל אמיתות רבות בלתי מוכחות, משום שאם יתעקש על הוכחה של כל נקודה ונקודה – לא ירחיק לכת מעבר לפרק הראשון בספר הראשון.

רבים מאלו שמחזיקים בתזת האבולוציה נוטים לבסס את טענת קיומה על סמך ממצאים מדעיים, כמו מאובנים. מי מכם הקוראים מומחה במאובנים? מי מכם יכול להוכיח ששלד של דינוזאור הוא אמיתי, ולא יצירה מלאכותית, או שלד של בעל חיים קונבנציונלי יותר? מי שירבה וילמד, בתהליך הלמידה בהכרח יקבל אמיתות רבות בלתי מוכחות, מאותה סיבה בדיוק.

בעולם שבו אנו מתווכחים בחריפות על עובדות עכשוויות ומכתירים זה את זה בכותרת "פייק ניוז", ברור כי בעניינים היסטוריים רחוקים, קשה מאוד לספק הוכחה נחרצת שכולנו נמצא משכנעת ומובנת. תשאלו את הדוקטור, שבפרק המוזר Living Witness, שבו משום מה הוויאג'ר לא המשיכה במסעה הביתה, צריך לשכנע את מבקרי המוזיאון 700 שנה לאחר מכן שזו לא הייתה ספינת מלחמה עם צוות אכזר. לכו תסביר למישהו שאבותיו היו התוקפים ולא המותקפים.

זמננו מוגבל והמשאבים שלנו מוגבלים. בעולם שבו יש אין סוף ידע, בעולם שבכל תחום יש תתי תחומים, המומחה מבין יותר – על פחות. בשנה א' בלימודי המשפטים אמר לנו הדיקן שפרופסור הוא ההפך מעיתונאי: העיתונאי יודע כלום על הכל, והפרופסור יודע הכל על כלום. היום, לאחר יותר מאחת עשרה שנה באקדמיה, אני יודע כמה מעט אני יודע על מעט, אף אם חלק מהמעט הזה הוא הרבה לעומת אחרים. לעומת זאת, מה שאיני יודע – הוא אוקיינוס אין סופי. למען האמת לא מדובר רק בחוסר ידע; חסרים לי גם כלים שרלוונטיים בענפי ידע אחרים, ובוודאי אין לי יכולת לחשיבה ביקורתית בתחום מקצועי הרחוק ממני. לא כולנו התקבלנו לוויאג'ר – שמורכבת כמעט כולה ממדענים מוכשרים, אסטרטגים מוכשרים, טקטיקנים מוכשרים, לוחמים מוכשרים וכדומה. במציאות, מעטים מאיתנו מבינים הרבה בכל כך הרבה, והיכולת שלנו לבקר תזה עובדתית שמוצגת לנו – מוגבלת מאוד.

~~~

​משאלות קיומיות אעבור לשאלות פשוטות יותר. קחו מוצר וקראו את רכיביו. מה שאתם קוראים על המוצר זהה לטענות על אלוהות, שאינן עולות ב"וויאג'ר", ולטענות על אבולוציה (או תזות מדעיות מורכבות אחרות), שעולות גם עולות: עבור רובנו המוחלט, זו עדות שמועה. אין לי כל דרך לדעת כיצד יוצר המוצר הספציפי שאני מחזיק, ומה נכנס אליו. האם הסילאן שלך הוא 100% תמרים? חוש הטעם שלך כנראה אינו מספיק חד כדי לזהות את ההבדל בין 100% ל-95%. אבל כתוב; ואנו ככלל מאמינים שלא משקרים בתוויות. תוכלו להשקיע כסף ולשלוח את המוצר למעבדה. אך מה שתקבלו בחזרה הוא שוב עדות שמועה, דוח המבוסס על מדע שאינכם מבינים בו. גם אם נוכל לדבר עם המומחה, נוכל אולי להאמין לו, אבל בלי ללמוד את המדע, לא נוכל להבין את המדע שבבסיס הבדיקה, ודאי לא נוכל לפקפק בתוקף הבדיקה. פרט לכך, אפילו הלימוד המדעי ממילא כרוך בהנחות יסוד שנאמץ בלי פקפוק, כאמור לעיל, פשוט נסמוך על המתווכים שלנו – המרצות, המתרגלים, ספרי ההדרכה וכדומה. אנחנו יכולים להעדיף מתווכים מסוימים על אחרים, אם כי עלינו להיזהר גם בהם; משום שגם הם תלויים באין ספור מתווכים אחרים, ואין לנו דרך לחשוף את מלוא החוליות בשרשרת ולבחון אותן בביקורתיות. אין לנו מחשב-על כמו בוויאג'ר, וגם אילו היה לנו – אין לנו דרך לבחון באופן ביקורתי את כל הנתונים שהוזנו בו, וניאלץ להישען על ההנחה שהם אמת. הישענות זו חושפת אותנו לטעות עובדתית פוטנציאלית. זה הזמן להיזכר בצימוד "מדע בדיוני", המחבר לתוכו מילה המתיימרת למחויבות מוחלטת לעובדות, ומילה המתארת חוסר מחויבות מוחלטת לעובדות. כמה נחמד להיות משוגר ממקום למקום בלי להיטלטל בכלי רכב, לייצר אוכל באמצעות פקודה קולית למחשב בלי להתחיל לבשל, לטוס במהירות האור, לקפוץ לחדר הולוגרמות שמאפשר לכם לגעת במה שאתם רואים, ולבצע שאר משימות שבסיסן הוא דמיון. לכל היותר אנו נזכה במילות הסבר בודדות, שאינן אלא קשקשת מדעית שלא הייתה עוברת כל מבחן רציני כיום. אבל אנו כצופים מוכנים לקבל את האמת הזו, ולו לצורך החוויה. לעתים, גם מחוץ לחווייה מבדרת, מסננות האמת שלנו אינן חדות במיוחד, ורחוק מכך.

במקצוע המשפט, עדות שמועה היא ככלל לא קבילה משום שהיא נתפסת כמפוקפקת, משום שלא ניתן לעמוד על נכונות הדברים שעולים ממנה, בהיעדר כלים לפקפק בה בחקירה נגדית; ואילו עדות מדעית מתקבלת רק אם היא מבוססת על קונזצנזוס מדעי, התיאוריה המדעית בבסיסה מפורטת וניתנת לתקיפה והראיה המדעית הופקה בהתאם לה. בחיי המציאות, לעומת זאת, הרוב המוחלט של הידע שלנו בעולם – מבוסס על עדות שמועה, על דברים שחושינו לא קלטו באופן עצמאי, על מידע שאימצנו באופן שאינו ביקורתי; ובאשר למדע, רובנו פשוט משתמשים בטכנולוגיה כזו או אחרת, בלי להבינה ואפילו בלי עניין במדע שבבסיסה. זו דרכו של עולם, ומי שמפקפק בכל דבר – לא היה עובר אפילו את הפסקה הראשונה בטקסט, אלא היה עדיין בודק כל פסיק בה. לא ניתן לפקפק בלי סוף ולהתקדם משמעותית. אז אנו מפקפקים פחות, ופחות, ופחות; והביקורתיות שלנו הולכת ונשחקת. בעולם כזה "עיניים פקוחות" הן מצרך נדיר, ולא פחות מהן – לב פתוח, שמפקפק בשנאה ובדעות קדומות ומאמין בחמלה. ומי שמגנה את הוות' על חוסר נכונותם לקבל את מה שהוויאג'ר מציגה לנו כאמת מוחלטת – מוזמן ללכת ולבחון את הבסיס של תפיסות מרכזיות שלו ושל סביבתו.



עוד מאת ד"ר אסף הרדוף, על פרקי "וויאג'ר" ובכלל:

עוד על פרקי "וויאג'ר" מאת אחרים:

2 מחשבות על “עיניים פקוחות? הדרך האישית לאמת – בהשראת VOY:Distant Origin – מאת ד"ר אסף הרדוף

  1. פינגבק: אחרי המוות: גיהנום, גן עדן, כלום או… – VOY: Coda; Mortal Coil – מאת ד"ר אסף הרדוף | סטארבייס972 | The Last Outpost

  2. בעיקרון אתה צודק; אבל! אם נמשיך את קו-המחשבה הזה, הרי שלמעשה, אין אנו יכולותים לדעת דבר, בטח שלא בוודאות.

    כי מנין לי, שהעולם בכלל היה קיים, לפני שאני נולדתי? אולי הוא נברא רק בלידתי? ומעבר לכך: אולי הוא נברא רק עכשיו, וכל ה"זכרונות", שאני חושב שיש לי, בכלל הושתלו במוחי? אולי איש מאיתנו, כלל וכלל אינו קיים באמת, אלא אנחנו סתם דמויות, בסיפור דמיוני מופרך מן היסוד (תכל'ס, מרגע שטראמפ!! זכה בנשיאות ארה"ב, לפני שש שנים ומחצה, אני די בטוח בדבר… כי יש גבול למופרכות, כן??) – ומה, שנדמה לנו שאנחנו חושבים, הוא בעצם רק חלק מן הסיפור, פסקה המספרת לקורא, ש"זה וזה, חשב כך וכך"?

    אין לנו שום דרך שהיא לדעת.

    זאת לבד מן העובדה, שלהניח, אוטומטית, שעולם ומלואו (לרבות המעבדה וכותבותֵי התווית שעל המוצר) משקרים לך, היא סימן לפרנויה… 🙂

    אהבתי

מוזמנות ומוזמנים להגיב:

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.