ברוכים הבאים!

"מסע בין כוכבים" ושלל סדרות ההמשך שלה הן יותר מאשר סדרות טלוויזיה. הן תופעה, סדרת פולחן ששינתה את דרך המחשבה של דור שלם. היא היתה הסדרה שלמעשה המציאה את תופעות ההערצה לסדרות טלוויזיה, הסדרה הראשונה שגם אמרה משהו לצופים ולא שימשה רק כאמצעי בריחה מהמציאות לשעה בשבוע, והיא פתחה את עידן המדע הבדיוני בטלוויזיה – גם אם לא בהכרח היתה הסדרה הראשונה מהז'אנר שעלתה על המסך הקטן. "מסע בין כוכבים" היא הדבר הראשון שעליו חושבים אנשים כשמזכירים את המונח "מדע בדיוני", לטוב או לרע.

"מסע בין כוכבים" חייבת את חייה לחזונו של אדם אחד, "הציפור הגדולה של הגלקסיה". ג'ין רודנברי היה כותב טלוויזיה מצליח בשנות השישים. בחודש מארס של 1964 הוא כתב הצעה לסדרת טלוויזיה חדשה, "מסע בין כוכבים" שמה. הרעיון שנכתב תוך כדי רכיבה על גל המערבונים של אותה תקופה, תיאר את מסעה של ספינת החלל יורקטאון (ששמה שונה בזמן הצילומים לשם שאותו מכירים כולם – ספינת החלל אנטרפרייז) ברחבי החלל, במה שתואר אז כ"מסע עגלות בחלל". The Cage, הפיילוט שהופק בעקבות התסריט, תיאר את מסעותיה של ספינת החלל אנטרפרייז בגלקסיה. על סיפונה: קפטן כריסטופר פייק (ג'פרי האנטר), קצינתו הראשונה העשויה ללא חת והמוכרת רק בשם "מספר אחת" (מייג'ל בארט), החייזר מחודד האוזניים מר ספוק (לנארד נימוי), ועוד אנשי צוות רבים.
הפיילוט, אחד משני פרקי "מסע בין כוכבים" היחידים שמשודרים בשחור לבן, נדחה על ידי האולפן בטענה שהוא "מוחי מדי". ג'ין רודנברי צילם פיילוט נוסף, Where No Man Has Gone Before (משפט שהפך למוטו של כל סדרות "מסע בין כוכבים" לדורותיהן). את מקומו של ג'פרי האנטר, שלא השתתף בצילומי הפיילוט השני, החליף וויליאם שאטנר בתור הקפטן, ג'יימס טיבריוס קירק. "מספר אחת", דמות נשית חזקה ומפחידה שאותה לא אהבו מנהלי הרשת, הועפה כלאחר יד (בעוד השחקנית שגילמה אותה, שמאוחר יותר תתחתן עם ג'ין רודנברי, קיבלה כפרס ניחומים את תפקיד המשנה של האחות הרפואית הראשית, האחות צ'אפל), בעוד מר ספוק הועלה בדרגה לתפקיד סגנו של קפטן קירק. הפיילוט השני, שהיה עתיר יותר באקשן, התקבל בהצלחה, ולאוויר עלתה הסדרה והאגדה, "מסע בין כוכבים". הפרק הראשון, The Man Trap, שודר בטלויזיה האמריקאית ב-8 בספטמבר 66'.
אל קפטן קירק ומר ספוק הצטרף צוות שחקנים שעם רובם עבד רודנברי קודם, ואשר יצר צוות המורכב מאנשים מכל הלאומים: לנארד "בונס" מק'וי, רופא הספינה הוואספי (דפורסט קלי), אוהורה, קצינת הקשר והאישה השחורה החזקה הראשונה על מסך הטלוויזיה (נישל ניקולס), מונטגומרי "סקוטי" סקוט, מהנדס הספינה הסקוטי ואיש הנפלאות הטכני (ג'יימס דוהאן), היקארו סולו, נווט הספינה האוריינטלי (ג'ורג' טאקיי), והחל מהעונה השנייה – גם פאבל צ'כוב, הקצין הטקטי הנלהב שמאמין שרוסיה המציאה את הכל (וולטר קניג). הצוות הרב-לאומי של ספינת החלל אנטרפרייז היה רק סימפטום אחד לחזונו של ג'ין רודנברי, חזון שמגיעה לו פסקה משל עצמו.

במאה ה-23 משייטת ספינת החלל אנטרפרייז ונלחמת באויבים כמו הקלינגונים, הרומולנים, הגורן ומגוון אינסופי של יצורי אנרגיה. בעוד בשנות השישים בהן שודרה הסדרה מונחים כמו גזענות, שנאה, סקסיזם ואפליה היו אלו ששלטו בחייהם של האנשים, על גבי האנטרפרייז הם לא היו קיימים. המין האנושי כולו התאחד תחת סיסמת שלום ואחווה, לוקח איתו גם כמה גזעים נוספים לתוך ארגון גג בשם "פדרציית הכוכבים המאוחדת". אנשי הצוות התקבלו לתפקידיהם רק על פי כישוריהם, כאשר צבעם, מבטאם, מינם או אנושיותם מעולם לא היוו שיקול. המין האנושי הגיע לאוטופיה. כמובן, שעדיין היו אנשים ששנאו, חמדו, והתייחסו לאנשים אחרים כאל נחותים רק בגלל מראם – אך אלו היו, באופן מוחלט כמעט, האנשים הרעים שנידונו להיענש בסוף הפרק.
הפורמט של סדרת מדע בדיוני, המתרחשת 300 שנים בעתיד, אפשר לרודנברי להציג בפני הצופים אלגוריות כאובות ומדויקות, ובכך לחנך את הצופים במסווה של הרפתקה נוספת של קפטן קירק. באחד הפרקים, למשל, פוגשים הצופים בשני חייזרים שנלחמים מלחמת חורמה אחד בשני – רק בגלל שאצל אחד מהם צידו הימני של הפרצוף שחור והשמאלי לבן, בעוד אצל השני הצד השמאלי הוא ששחור (Let That Be Your Last Battlefield). כיום, האלגוריה הזאת נראית מעודנת כמו פגיעת פייזר במצב "הרוג", אך על גבי מסך הטלוויזיה של שנות השישים היא היתה חדשנית והצליחה לפגוע במטרה. גם מעבר לאלגוריה, פורמט המדע הבדיוני אפשר לסדרה לחדש דברים רבים על המסך. החל מצבעוניות יתר (שנועדה לתת לאנשים שקנו טלוויזיה צבעונית ליהנות ממנה ככל האפשר), תלבושות שנועדו לחשוף כמה שיותר מהגוף הנשי מבלי להיתקל בצנזורה (במאה ה-23 כבר מוגר הסקסיזם. בשנות השישים, עדיין לא), וכלה באיש צוות רוסי בעיצומה של המלחמה הקרה ובנשיקה הראשונה של גבר לבן ואישה שחורה על גבי מסך הטלוויזיה (הישג שמאוחר יותר יחזור על עצמו, כאשר בסדרת הבת "חלל עמוק תשע" תופיע על המסך נשיקה לסבית). וופי גולדברג סיפרה פעם, בראיון לגבי דמותה, גיינאן מ"הדור הבא", שההחלטה להפוך לשחקנית גמלה בה כשהיא ישבה מול הטלוויזיה בילדותה וראתה את אוהורה, אישה שחורה כמוה, מהווה חברה שוות-זכויות בצוות האנטרפרייז, או כמו שהיא אמרה לאימה: "יש מישהי שחורה על המסך והיא לא עוזרת!". גם האשה השחורה הראשונה בחלל, ד"ר מאה ג'מסון, קבלה את השראתה מדמותה של אוהורה. בשלב מסוים, השחקנית נישל ניקולס (שכאמור גילמה את אוהורה) שקלה לעזוב את התכנית. כשפגשה באקראי בד"ר מרטין לותר קינג וסיפרה לו על תכניותיה, הוא שכנע אותה להשאר, בשל כל מה שהיא מייצגת על המסך.

פרקי "מסע בין כוכבים" מצאו את צוות האנטרפרייז, כמעט תמיד, בצרה כלשהי. לא משנה האם אלו קלינגונים אלימים או רומולנים שוחרי מזימות (בעולם שבו כל בני האנוש מושלמים, הרעים תמיד היו החייזרים), יצורי אנרגיה, כוכבי לכת מוזרים או תופעות חלליות בלתי הגיוניות בעליל, והשיא – עולם חייזרי שתמיד היה מלא ביצורים שנראים כמו בני אדם (ויהיו הם גנגסטרים, נאצים או רומאים) – תמיד היו בעיות על גבי האנטרפרייז. אבל בסופו של כל פרק, לא משנה אם היה טוב או רע, הבעיות נפתרו והצופה למד משהו (יש לציין ש"מסע בין כוכבים" ידועה לשמצה בעובדה שלצד פרקים מעולים תמיד היו לה פרקים גרועים שבגרועים).
אבל רשתות הטלוויזיה – הן היו דבר אחר לגמרי. בסוף העונה השניה, "מסע בין כוכבים" עמדה בפני ביטול. וכאן בא לידי ביטוי, לראשונה, מאגר המעריצים של הסדרה (שהרים ראש שוב בשנות ה-70 כששכנע את נאסא לקרוא למעבורת החלל הראשונה בשם "אנטרפרייז"). אלפי אנשים, שישבו מול מסכי הטלוויזיה בשעות הבלתי סבירות שבהן NBC שידרה את הסדרה ולמדו לאהוב את אנשי הצוות ולהתמוגג מהרעיונות שהועלו בכל פרק, פצחו בקמפיין מכתבים מסיבי – הם הציפו את תיבות הדואר של הרשת במכתבים המבקשים להחזיר את "מסע בין כוכבים" למסך. המומים מעוצמת ההערצה לסדרה (ומכך שלמרות הרייטינג הנמוך יחסית שלה, פילוח דמוגרפי של הנתונים – שנעשה אז לראשונה – הראה שהסדרה נמצאת גבוה מאד בפלח הקהל האהוב על ידי המפרסמים), החזירו מנהלי הרשת את "מסע בין כוכבים" לאקרנים, עם כמה שינויים קלים. היא החזיקה מעמד עוד עונה שלמה אבל בסוף העונה השלישית, שום מסד מעריצים לא היה יכול לעזור לסדרה, ומשימת חמש השנים של ספינת החלל אנטרפרייז (כפי שמכריז קפטן קירק בפתיחתו של כל פרק) בוטלה בשנת 69', לאחר שלוש שנים בלבד.

מה שבסופו של דבר, היה התפתחות לטובה בעולמו של רודנברי. כי רק אחרי שהסדרה בוטלה, היא יכלה לצאת לסינדיקציה. בסינדיקציה (שידורים חוזרים ברשתות אחרות), מצאה הסדרה קהל גדול הרבה יותר מאלפי המעריצים הנאמנים שלה. מאות אלפי, אם לא מיליוני אנשים, נחשפו לראשונה למסעותיהם של קירק וספוק ברחבי הגלקסיה, כמה חודשים אחרי שראו את ניל ארמסטרונג הולך על הירח. הסדרה סחפה עוד ועוד מעריצים, כמו אבק על גבי צלחת הדפלקטור בעל-חלל 8. המעריצים נפגשו, קנו את הספרים שנכתבו על עולם "מסע בין כוכבים" ומוצרים אחרים, כתבו סיפורים בעצמם, והפנימו את מסר השלום והאחווה של רודנברי. שיאה של תופעת ההערצה היו הכנסים – קבוצות גדולות של חובבים שנפגשו, צפו בפרקים, שוחחו על היקום של "מסע בין כוכבים", ואפילו פגשו את כוכבי הסדרה. כנסי מדע בדיוני (כמו וורלדקון) היו קיימים עוד משנות השלושים, אבל תופעת "כנס המעריצים" רשומה על שם "מסע בין כוכבים". כנס "מסע בין כוכבים" הראשון נערך ב-1972 בניו-יורק, כלל מספר שיא של 3,000 מעריצים, ופתח מסורת של כנסי טרק ואת הסטריאוטיפ המוכר של טרקרים, מעריצי "מסע בין כוכבים" שמעדיפים לחיות במאה ה-23 במקום במאה ה-20. רק אחרי מותה, "מסע בין כוכבים" התחילה לחיות בליבותיהם של האנשים.

בשנת 1973, מספר שנים אחרי ביטולה של הסדרה, הופקה הסדרה המצוירת של "מסע בין כוכבים", המיועדת בעיקר לילדים. הסדרה השתמשה בקולותיהם של רוב כוכבי הסדרה המקוריים (והגדיל לעשות ג'יימס דוהאן, שדיבב כמעט את כל התפקידים המשניים), והשתמשה גם בחופש האומנותי של סדרה מצוירת ליצירת סיפורים שהיו בלתי אפשריים לביצוע בטכנולוגיה של שנות השישים, כמו צמחים תבוניים. אבל הסיפורים היו לעיתים מגוחכים, לעיתים ילדותיים, והרבה יותר מדי פעמים סתרו לחלוטין את עולם הפדרציה המוכר עד אז (כולל פרק שבו מגלים אולם הולוגרמות על גבי האנטרפרייז, המחשב של הספינה חוטף התמוטטות עצבים ומתחיל לדבר בקול של מייג'ל בארט, ופרק שהיה כולו העתקה של "היקום המוכר" של לארי ניבן, פרק שכתב בעצמו). בסופו של דבר – הסדרה המצוירת לא נחשבת לחלק אינטגרלי מעולם "מסע בין כוכבים", וכמעט ונשכחה על ידי המעריצים לאחר שבוטלה ורק עונה אחת באמתחתה.

תופעת ההערצה המחודשת ל"מסע בין כוכבים" עוררה תיאבון באולפני פאראמונט, שהפיקו והיו בעלי הזכויות של הסדרה מאז בלעו את אולפני דסילו שהפיקו את הסדרה בעונתה הראשונה. עשר שנים לאחר שהעולם ראה לראשונה את ספוק מחודד האוזניים, עלה הרעיון להמשיך את מסעה של האנטרפרייז – בסדרת המשך הקרויה בשם "מסע בין כוכבים – שלב שני" (Phase II), שתתאר את מסע חמש השנים השני של האנטרפרייז. כל אנשי הצוות המקוריים הוחתמו, מלבד לאונרד נימוי, ונכתב פיילוט לסדרת ההמשך…
אלא שאז יצא לאקרנים "מלחמת הכוכבים" של לוקאס. הצלחתו הפנומנלית של הסרט הוכיחה שעתידה של האנטרפרייז לא נמצא במסך הקטן – הוא שייך למסך הכסף. בשנת 1979 יצא לאקרנים "מסע בין כוכבים – הסרט", סרט באורך מלא שתיאר את מסעותיה של האנטרפרייז להצלת כדור הארץ, והפעם – עם הרבה יותר אפקטים. הצלחתו של הסרט יצרה שורת סרטים: "זעמו של חאן" (82'), "החיפוש אחר ספוק" (84'), "השיבה הביתה" (86'), "הגבול האחרון" (89'), "הארץ הלא נודעת" (91'), והסרט השביעי והאחרון עם נציגות של אנשי צוות האנטרפרייז – "דורות", יצא לאקרנים ב-1994. הסרטים, אף שחלקם היו פחות מוצלחים, הכניסו לפאראמונט כסף רב.

אך טבעו של גלגל הוא להמשיך להסתובב וכפי שהצלחתה של סדרת הטלוויזיה גררה את הפקתם של הסרטים, הצלחתם הפנומנלית בבתי הקולנוע שכנעה את המפיקים להחזיר את "מסע בין כוכבים" למסך הקטן. ב-1987, עדיין תחת שרביטו וחזונו של ג'ין רודנברי, עלתה על מסכי הטלוויזיה "מסע בין כוכבים: הדור הבא". סדרת הבת, שמתרחשת במאה ה-24, כ-80-100 שנים לאחר סדרת האם, מלווה גם היא את מסעותיה של ספינת החלל אנטרפרייז ברחבי הגלקסיה – רק שהפעם מדובר באנטרפרייז-D, ספינת חלל גדולה ומשוכללת יותר, נצר לאותה משפחת ספינות. אנשי צוותה של האנטרפרייז-D כללו את קפטן ז'אן-לוק פיקארד (פטריק סטיוארט), הקפטן הקירח והצרפתי שמתנהג כמו אנגלי בגוף ובנפש, הקצין הראשון והמזוקן – וויליאם רייקר (ג'ונתן פרייקס, שהפך לבמאי של לא מעט פרקים וכמה סרטים של "מסע בין כוכבים"), קצין המדע, האנדרואיד דאטה (ברנט ספיינר), שהחליף את מר ספוק בתור איש הצוות ההגיוני וחסר הרגש, יועצת הספינה האמפתית, דיאנה טרוי (מרינה סירטיס), רופאת הספינה, ד"ר בברלי קראשר (גייטס מק'פאדן) ובנה, ווסלי קראשר (וויל וויטון), מהנדס הספינה העיוור ג'ורדי לאפורג' (לוואר ברטון), טאשה יאר, קצינת הביטחון של האנטרפרייז (דניס קרוסבי) ומחליפה בתפקיד, וורף (מייקל דורן) בן-קלינגון. אליהם הצטרפו דמויות משנה קבועות, כמו קיו, היצור המעצבן והכל יכול (ג'ון דה לאנסי), וגיינאן, המוזגת המבוגרת והחכמה במיוחד (וופי גולדברג).
הטכנולוגיה השתכללה (בעוד בסדרה המקורית, הכל נעשה בעזרת מודלים וציור ביד, את "הדור הבא" ליוותה אנימציה וגרפיקה ממוחשבת החל מיומה הראשון), התקציבים גדלו, פתאום היה חשוב להיות מדי פעם פוליטיקלי-קורקט, אך בסיכומו של דבר, הדור הבא היה בדיוק כמו הדור המקורי: כל פרק תיאר את מסעותיה של האנטרפרייז, מאבק בבעיה שמשפיעה על הפדרציה כולה, על האנטרפרייז לבדה או על איש צוות אחד (שנות השמונים שבהן צולמה הסדרה אפשרו התמקדות בדמויות בודדות, וכך גם רוחב היריעה הגדול של הסדרה, שמעולם לא עמדה בפני סכנת ביטול ממשית). כמו כן, בניגוד לסדרה המקורית, בסדרת הבת היו מדי פעם עלילות מתמשכות, שבהן סיפור אחד הופיע בכמה עונות, ודמויות התפתחו לאורך כל שבע עונות הסדרה. בסיכומו של דבר, הפרק האחרון של הסדרה הראה שכל מסעה של האנטרפרייז-D היה סיפור מתמשך אחד. לאחר שבע עונות שידור, שבהן הסדרה עברה התפתחויות ותהפוכות, יצרה שלום עם אויבים ישנים ופגשה חדשים (כמו הבורג, האיום הגדול על הגלקסיה) וראתה את ג'ין רודנברי מת ב-1991, הסתיימה הסדרה בטונים חיוביים, כאשר הדמויות של ספינת החלל אנטרפרייז-D עברו למסך הכסף, שם כיכבו בארבעה סרטים – "דורות" (94'), "המפגש" (96'), "המרד" (98') ו"נמסיס" (02').

"הדור הבא" היתה נאמנה לסדרת האם שלה בכמה מישורים. אחד מהם הוא שימוש בכלים שהמדע הבדיוני מספק על מנת ליצור אלגוריות, להעלות שאלות על העולם שבו אנו נמצאים על ידי הקצנת מצבים קיימים ויצירת מצבים חדשים. אבל שנות השמונים והתשעים שבהן צולמה "הדור הבא" כבר פתרו חלק מהבעיות שבהן התעסקה הסדרה המקורית בשנות השישים. מלבד זאת, הקהל הפך ליותר מפונק, וסדרה שכולה משל כבר לא הספיקה לו. לכן, בשבע עונותיה של "הדור הבא", היא היתה סדרת הרפתקאות, בנוסף למסרים שהוכנסו לסדרה על ידי רודנברי.
"הדור הבא" של "מסע בין כוכבים" אמנם היתה סדרה בעלת עלילות מתמשכות, אבל הן תמיד היו מוגבלות, בין השאר, כי האנטרפרייז לא נשארה באותו מקום למשך זמן רב. המקומות התחלפו, האורחים השתנו, ומי שרצה סיפור מתמשך, סיפור שיש בו התפתחות לאורך כמה פרקים רצופים – היה צריך לפנות ל"בבילון 5" (ששודרה לראשונה ב-94', במקביל לנושא הפסקה הבאה).

בשנת 1993, החליט ריק ברמן (מי שהחליף את ג'ין רודנברי בתור המפיק הכללי של "מסע בין כוכבים") להעלות לאוויר סדרת "מסע בין כוכבים" חדשה – ובפעם הראשונה, במקביל לסדרה שכבר רצה. העובדה שהסדרה החדשה רצה במקביל ל"הדור הבא" אפשרה לשנות את פורמט ה"מסע" בין הכוכבים. בעוד מי שרצה לקבל סיפור חדש כל שבוע יכול היה לראות את קפטן פיקארד משוטט בגלקסיה, מי שהעדיף לראות סיפורים המתפתחים על פני מספר פרקים ודמויות שמקבלות עומק רחב על ידי אינטראקציה עם אותן דמויות משנה למשך כמה עונות, היה מוזמן לביקור בתחנת החלל החדשה של הפדרציה – "חלל עמוק תשע".
כן. לראשונה, הופקה סדרת "מסע בין כוכבים" שבה לא היה כלל מסע. "מסע בין כוכבים: חלל עמוק תשע" התמקדה כולה סביב תחנת החלל, נקודה שולטת על חור תולעת בעל חשיבות מסחרית ואסטרטגית, שהוקמה על ידי הקרדאסים האכזריים והופקדה למשמרת בידי צי הכוכבים של הפדרציה.
על התחנה הופקד קפטן בנג'מין סיסקו (אייברי ברוקס) שבא עם בנו, ג'ייק (סירוק לופטון). סגניתו, ונציגת הממשלה הבג'ורית שהיא בעליה החדשים של תחנת החלל, היא קירה נריס (ננה ויזיטור), מלאת השנאה לקרדאסים. מיילס או'בריאן (קולום מיני), שהיה טכנאי המשגר על גבי האנטרפרייז-D, קיבל קידום לתפקיד המהנדס הראשי על גבי חלל עמוק תשע (וגם וורף עבר לשם, אחרי שנגמרה "הדור הבא"), את תפקיד הרופא הראשי קיבל ד"ר ג'וליאן באשיר (אלכסנדר סידיג), ואת תפקיד החתיכה (החכמה) קיבלה ג'דזיה דאקס (טרי פארל).

כמו כן, בתחנת חלל כמו חלל עמוק תשע, שיועדה גם לשימושים אזרחיים כמו מסחר, מסתובב קצין בטחון אזרחי, החייזר משנה הצורה אודו (רנה אוברז'ונואה), ואויבו-ידידו בנפש, בעל הבר התחמן והפלילי קווארק הפרנגי (ארמין שימרמן). בנוסף, מכיוון שחלל עמוק תשע נשארת תקועה באותו מקום בחלל, היו יותר מחופן דמויות משנה אשר הופיעו במשך כל עונות הסדרה, והיו כמעט דמויות קבועות – גול דוקאט, פושע המלחמה לשעבר, גראק, החייט שהיה פעם מרגל, רום, אחיו של קווארק, ונוג – אחיינו וחברו הטוב של ג'ייק, אם למנות רק חלק מהן.
בעונותיה הראשונות, מעריצי "מסע בין כוכבים" הדביקו לסדרה את הכינוי "שעמום עמוק תשע". דבר זה נבע מכך שבעוד האנטרפרייז הגיעה כל שבוע לכוכב אחר, חלל עמוק תשע נשארה תמיד באותו מקום – מה שהגביל מאוד את מספר העלילות המעניינות שאפשר היה ליצור. חלק אחד של הבעיה נפתר על ידי הצגת ספינת חלל נוספת – הדפאיינט – שאיתה היה ניתן להגיע לכוכבים אחרים. שאר הבעיה נפתרה על ידי הצגת הדומיניון – כוח צבאי ופוליטי חזק להחריד, אשר נכנס למלחמה בפדרציה, אשר נמשכה מספר עונות. בעונותיה המאוחרות של הסדרה ניתן היה למצוא ארבעה, שישה ואפילו עשרה פרקים אשר מהווים יחידה סיפורית אחת. היכן ש"הדור הבא" הציגה שפע של עלילות בודדות, "חלל עמוק תשע" הגישה עלילות עמוקות, שמתפתחות על פני מספר פרקים ולעיתים אפילו על פני מספר עונות, ובמקביל פיתחה את רוב דמויותיה לעומקים שהיו שמורים רק לדמויות ראשיות בסדרות קודמות.
אבל בכל זאת, היו כאלה שאמרו, ובצדק, שתחנת חלל התקועה במקומה איננה "מסע בין כוכבים". "חלל עמוק תשע", ששודרה בהתחלה במקביל ל"הדור הבא", אמנם שודרה במשך שבע עונות מלאות (מספר שנבחר על מנת להתאים למשך שידורה של "הדור הבא"), אבל לא פנתה לכיוונם של מי שהעדיף עלילות שמתחילות ונגמרות בפרק אחד. לאחר ש"הדור הבא" נגמרה, אנשים אלו דרשו "מסע בין כוכבים" שיש בו באמת מסע – וריק ברמן הביא להם את מה שהם רוצים.

"מסע בין כוכבים: וויאג'ר" היתה התוכנית אשר פתחה את שידוריו של ערוץ UPN, הערוץ ששייך לחברת פאראמונט, ב-1995. "וויאג'ר" חזרה לימים הטובים של פרק אחד בעלילה, כפי שהיו בסדרה המקורית. מעשה בספינת החלל וויאג'ר, תחת פיקודה של הקפטן קתרין ג'יינווי (לאחר שסיסקו היה הקפטן השחור הראשון, ג'יינווי היא הקפטן הראשון שהוא אישה), בכיכובה של קייט מולגרו.
ספינת החלל וויאג'ר יצאה יום אחד מתחנת חלל עמוק תשע במרדף אחרי ספינת מורדים, אך מצאה את עצמה ברביע דלתא של הגלקסיה – מרחק שבעים שנות טיסה רציפה מהבית. הסדרה מתארת את מסעותיה של וויאג'ר, בניסיון למצוא קיצור דרך הביתה. על סיפונה – צ'אקוטיי, מנהיג המורדים שהפך לסגנה של ג'יינוויי (רוברט בלטראן), ב'לאנה טורס, מהנדסת הספינה החצי-קלינגונית (רוקסן דוסון), טום פריס, הטייס השרמנטי וקל הדעת (רוברט דנקן מק'ניל), טובוק, הוולקן השחור-אך-ייצוגי (טים ראס), הארי קים, איש הצוות אשר כל הדברים הרעים קורים לו (גארט וונג), הדוקטור, רופא חירום הולוגרפי וציני אשר הופעל כשצוותה הרפואי של הוויאג'ר נהרג (רוברט פיקארדו), ניליקס – קצין המורל, שגריר לגזעי רביע דלתא וטבח בינוני לעת מצוא (איתן פיליפס), קס – אהובתו קצרת החיים (ג'ניפר ליאן), ו-7 מתוך 9 ("סבן אוף ניין"), בורגית לשעבר וחתיכה בהווה המשמשת למשיכת קהל הצופים (ג'רי ריאן). קייט מולגרו וצוותה הטלוא שוטטו ברביע דלתא במשך שבע עונות, מנסים למצוא דרך הביתה ותמיד נכשלים. בכל פרק, הספינה ממשיכה לטוס לכיוון הבית; בכל פרק, וויאג'ר מגיעה לכוכב אחר ופוגשת חברים ואויבים חדשים (ומדי פעם, גם כמה בורגים, שיהיה מעניין); ובכל שבוע, נשכח מה שהיה בשבוע הקודם. "וויאג'ר" היא, ללא כל ספק, מחליפתה האמיתית של הסדרה המקורית.
אבל גם "וויאג'ר" נגמרה, בסופו של דבר. "וויאג'ר" מעולם לא עמדה בפני ביטול, עקב היותה הסדרה המצליחה ביותר של רשת UPN במשך כל שנות שידורה. היא סיימה את שבע עונותיה, כמו שתי הסדרות לפניה. ופתאום, לאחר עשור וחצי כמעט, לא היתה סדרת "מסע בין כוכבים" בטלוויזיה.

שמועות רבות היו לגבי הסדרה החמישית (או השישית, אם כוללים את המצוירת בספירה) של "מסע בין כוכבים", זאת שתתפוס את מקומה של "וויאג'ר". הסדרה שנבחרה, לבסוף, והתחילה את שידוריה בשנת 2001, היתה "אנטרפרייז" (סדרת "מסע בין כוכבים" הראשונה שלא כללה את המילים "מסע בין כוכבים" בשמה, זאת עד העונה השלישית בה שונתה הכותרת כדי לחדד את הזיקה הסטאר-טרקית). התשובה לשאלה "מה אפשר עוד לעשות ביקום של 'מסע בין כוכבים'?" היתה בת מילה אחת – פריקוול: "אנטרפרייז" מלווה את הספינה האנושית הראשונה לצאת ל"מקום בו רגל אדם לא דרכה מעולם", האנטרפרייז NX-01. אנטרפרייז זו מקדימה את זו של קפטן קירק במאה שלמה, ועוסקת במסעותיו הראשונים של המין האנושי בחלל. על סיפונה: קפטן ג'ונתן ארצ'ר (סקוט באקולה), ט'פול הוולקנית (ג'ולין בליילוק), צ'רלס "טריפ" טאקר השלישי, מהנדס הספינה (קונור טריניר), מלקולם ריד, קצין החימוש (דומיניק קיטינג), הושי סאטו, קצינת הקשר והמתורגמנית (לינדה פארק), טרוויס מייוות'ר, הטייס והנווט (אנתוני מונטגומרי), ודוקטור פלוקס – הרופא החייזרי רחב החיוך (ג'ון בילינגסלי).
עלילות "אנטרפרייז" הן שילוב בין "הדור הבא" ו"חלל עמוק תשע". מצד אחד, האנטרפרייז נמצאת במשימת חקר, ולכן נמצאת בכוכב לכת חדש כל שבוע. מצד שני לפרקיה יש סדר עלילתי משמעותי, וישנם לא מעט רצפי פרקים – גם אם לא ברמות שהיו ב"חלל עמוק תשע".
"אנטרפרייז" נקלעה לקשיי רייטינג וניסתה לחדש בעונה השלישית שלה – עונה שלמה בעלת סיפור מסגרת אחד. זה לא כל-כך עזר ולקראת סוף אותה עונה היא בוטלה. המעריצים של שנות ה-2000, למודי ניסיון מהוריהם הרוחניים (אם כי לא בהכרח רוחניים בלבד), פצחו במסע שכנוע נמרץ כלפי מקבלי ההחלטות. מכתבים, פקסים וברוח הימים – אי-מיילים – שהגיעו מרחבי העולם שטפו את משרדיהם. מסע השכנוע הצליח והסדרה חודשה לעונה נוספת, רביעית במספר. בעונה זו הכתיבה עברה ניעור והעלילות היו טרקיות בהרבה, כלומר בעלות יותר קשר לעולם "מסע בין כוכבים" המוכר. אך כבר היה מאוחר מדי – הרייטינג שאמנם השתפר לא הגיע לרמה משביעת רצון, הסדרה בוטלה סופית ב-2005. הסטים הוותיקים ביותר בהוליווד, עליהם עבדו ברצף עוד מתחילת "הדור הבא", פורקו.

בספטמבר 2006, במלאת 40 שנים לשידור הראשון של "מסע בין כוכבים" בטלויזיה האמריקאית, החל שידורם של פרקים "משופרים" מהסדרה המקורית. ב"משופרים" הכוונה היא מבחינה דיגיטלית. המטרה היתה לתת להם חזות רעננה, לשפר את האפקטים והמראה הכללי של הסדרה, ולמשוך קהל חדש, את קהל שנות האלפיים, שלא הכיר את קירק. (לחצו כאן כדי לקרוא עוד על הפרקים המשופרים)

במאי 2009 יצא לאקרנים הסרט ה-11, "סטארטרק" (כך כונה בארץ). ג'יי. ג'יי. אברמס ("אבודים", "זהות בדויה", "משימה בלתי אפשרית 3") ביים אותו. הסרט הציג את עלילותיהם של קפטן קירק וצוותו עוד לפני התקופה שתוארה בסדרה המקורית, ובכך היווה פריקוול. עם זאת, כיוון שהמשיך במידה מסוימת את העלילות המוכרות, הוא היווה גם סיקוול, ומעל הכל – מאחר והעלילה מתרחשת בקו זמן חדש, הוא מהווה איתחול של "מסע בין כוכבים" לדורותיה (reboot). הסרט נחל הצלחה רבה בקופות והתקבל ברגשות מעורבים בקרב המעריצים. סרט ההמשך "האויב בתוכנו – סטארטרק" (כך כונה בארץ…) יצא לאקרנים במאי 2013. כמו קודמו, הוא הצליח בקופות אך קהילת המעריצים נותרה מפולגת בקשר אליו. ב- 2016 יצא הסרט השלישי מבית מדרשו של אברמס, "סטאר טרק אל האינסוף" (כן).

בספטמבר 2017 החלה הסדרה "דיסקברי" ומככבת בה הספינה בעלת אותו שם. דמותה של הקצינה מייקל ברנהם מובילה את הסדרה, שזמינה לצפיה בארץ באמצעות נטפליקס.

 

 

עוד לפני "דיסקברי", "מסע בין כוכבים" מתפרשת על פני 29 עונות, שלושה עשר סרטים ולמעלה מחמישים שנים, ועדיין – היא תופעה שחורגת מהיקפה הנכבד. "מסע בין כוכבים" היא הבסיס, המקור, וההתחלה של כל סדרות המדע-הבדיוני, כפי שאנחנו מכירים אותן היום.

כדי לדעת מאיפה להתחיל עם "מסע בין כוכבים", הכנסו לכאן.

---

מבוסס ברובו על טקסט מתוך הפרויקט "לפרוש בשיא" מאת איתי שלמקוביץ', שפורסם באתר "המסך המפוצל".
עובד בידי subatoi, כולל התוספות לגבי סרטי אברמס ו"דיסקברי".