זה פרק בו הדוקטור של "וויאג'ר" מתפתח, מתמודד עם תחום שהוא אינו מומחה בו אלא ממש ב"מתחילים". רוב הפרקים של "מסע בין כוכבים" נכתבים כשהיוצרים מכוונים סיפור טוב לדמות קבועה כלשהי. אבל לעתים הסיפור המעניין באמת הוא זה שמסביב, שנמצא ברקע, מעט פחות בפוקוס או נחבא בין השורות.

זה פרק על הדוקטור אבל גם על פניהם האמיתיות של הוידיאנים. אבל לא מדובר על המובן המקובל של הביטוי, אלא הפנים האמיתיות-האמיתיות שלהם.

זה פרק שמונע על-ידי אהבה, אבל נוגע בבריאות, בחולי ובחיים עצמם.

הקדמה
אף ש"וויאג'ר" הגיעה בתקופה של רוויה לכאורה בזכיון "מסע בין כוכבים", היוצרים והכותבים הצליחו לחדש בסיפור הבסיס שלה. מיד אחרי 7 עונות של "הדור הבא" ובמקביל ל"חלל עמוק תשע", הרעיון לזרוק ספינה למרחק רב מאוד ולאזור לא מוכר היה מוצלח ביותר ואיפשר לעשות "מסע בין כוכבים" שונה: ספינה שנמצאת לבדה במרחב, אזור בו השם פדרציה אינו מוכר והתואר "קפטן ספינת החלל וויאג'ר של פדרצית הכוכבים המאוחדת" הינו חסר כל ערך, ואינו שווה את המאמץ הנדרש לדקלמו. לעתים הוא אפילו מביא יותר נזק מתועלת, כיוון שנוצר לצוות שם רע שהולך לפניו ומגדיל את בדידותו.

הבדידות המזהרת בתחילת הסדרה כופה על הצוות להסתדר בעצמו ללא תגבורות של אספקה או כוח אדם. קצינים בכירים נהרגים בפרק הראשון ומחייבים התפשרות עם בכירי צוות המאקי, וכשהרופא נהרג ואין רופא אחר באזור, מפעילים את התחליף ההולוגרפי ההוא שלא תוכנן להיות פתרון ארוך טווח. יש חייזרים שיכולים לעזור ומוכנים להצטרף לסיפון? ברוכים הבאים.
וזה המשיך. בעונות הראשונות ניתן למצוא תופעות חלל מוזרות מתבררות כניסיון תקשורת מסקרן, יצורים מוזרים שפשוט חיים בחלל, ואפילו גזע חייזרי אשר, מי היה מאמין, אינו עשוי מקשה אחת ולמעשה מפולג בינו לבין עצמו (בניגוד לקלישאה הכה מוכרת).

האחר היום אחר מאוד
גזע חייזרי נוסף שלא ראינו כדוגמתו בעולם "מסע בין כוכבים" הוא הוידיאנים. את פניו האמיתיות ראינו רק בפרק Lifesigns של העונה השניה, כיוון שמחלה קשה מאוד שהם מכנים פייז', עושה בו שפטים ומשחיתה את גופם של בני הגזע. כדי לשרוד הם פונים למחוזות אפלים: גניבת איברים בריאים וחיוניים מבעליהם המקוריים, חטיפות ועריכת ניסויים על החטופים. מה שהוידיאנים מביאים עימם ל"מסע בין כוכבים" מרגיש לעיתים לא מתאים לזכיון. מראות לא נעימים ומעט מגעילים, לפעמים גרוטסקיים ומעוררי אימה (Faces). אך יחד עם זאת הם מביאים דילמות אתיות, בדיוק כמו ש"מסע בין כוכבים" אוהבת. "זמנים נואשים דורשים אמצעים נואשים", אומר הביטוי. האמצעים הקיצוניים שהם נוקטים בהם מצביעים על מצבם הקיצוני ונובעים ממנו (מקור הביטוי מגיע כנראה מאבי הרפואה המערבית, היפוקרטס, אשר הבין את ההשלכות האפשריות של מצבים רפואיים נואשים).

הוידיאנים מוצגים כיצורים מעוררי חלחלה, אכזריים וקשה להבין את מניעיהם. המניעים ברורים לנו אבל קשה באמת להבין אותם.
עד הפרק Lifesigns. בפרק זה אנחנו זוכים להצצה אל הגזע הוידיאני ולחיים שלהם, מעבר לצד הלוחמני והאכזר שאנו מכירים.

~~~~

ד"ר דנארה פל מתחילה את הפרק במיטה שבמרפאה לאחר ששוגרה מהחללית הקטנה שלה, עיניה כמעט עצומות, והיא מבלה את רוב הפרק כשהיא מחוסרת הכרה ועל סף מוות. אבל מצבה הקליני אינו מונע ממנה להיות דמות מעניינת ופעילה מאוד, בזכותו של המדע הבדיוני.
ד"ר פל מצוידת במתקן ששומר את הדפוסים הסינפטיים שלה ומשדר אותם לשאר הגוף, מעין סיוע למוח. המתקן עובד אך מחובר כרגע לתאי מוח מתים ועל הדוקטור ההולוגרפי של וויאג'ר לשקם את המוח כדי שהחולה תמשיך לחיות. כפתרון ביניים הדוקטור מעביר את תוכן המתקן למחשב לפני שהדפוסים הסינפטיים יהרסו לחלוטין, אך גם במחשב הדפוסים יישמרו לזמן מוגבל בלבד. הוא יוצר גוף הולוגרפי הן כדי לתקשר עם החולה, והן כדי שיהיה מודל של גוף בריא שיסייע לטפל בגוף האמיתי, הגוף החולה.

ואז כשהגוף ההולוגרפי, שעשוי פוטונים ושדות כוח, קורם עור וגידים – פשוטו כמשמעו – על המיטה, הדוקטור וקס (ואנחנו) רואים את החולה באופן אחר. באור אחר. היא לא באמת החולה, למעשה היא כלל אינה חולה. היא הולוגרמה והיא בריאה. לכאורה, ההיפך המוחלט מהישות ששוכבת באותו זמן על המיטה האחרת. אך בפועל, תוכו של הקנקן זהה. זו אותה גברת. השחזור ההולוגרפי הוא של הגוף, אבל התודעה היא פל עצמה, כפי שנשמרה באותו מתקן.

הדוקטור מעביר לגוף ההולוגרפי את התפקודים הקוגניטיביים והמוטוריים של החולה ומעיר אותה. היא מביטה בראי ומתרגשת מאוד לראות את עצמה בריאה. עוד בגיל 7 אובחנה במחלת הפייז' והחלה לקבל "רקמות מחליפות", אשר משנות ומעוותות את מראה החולה. היא אומרת שלא העלתה על דעתה שתוכל להראות בריאה, לא חשבה שתוכל לראות את עצמה. היא מאוד מתרגשת ומודה לדוקטור. כיוון שהיא רופאה המטולוגית במקצועה, הוא מזמין אותה לסייע לו בימים שנותרו, לרפא את הגוף ולהחזיר את הדפוסים למוח. כשהיא רואה את הגוף החולה שלה שנמצא בהקפאה, היא חשה – מטבע הדברים – חוסר נוחות.

הדוקטור מבקש מב'אלנה טורס לסייע לחולה שלו עם רקמה מזערית ממוחה, לצרכי השתלה. טורס, שחוותה במהלך העונה הראשונה (Faces) חוויות לא נעימות עם הוידיאנים, כמובן מתנגדת בכל תוקף ולא מוכנה לשמוע על סיוע לנציגת מי שעינה אותה. כאשר פל פונה אליה, מביעה הזדהות עם סבלה של ב'אלנה ומבקרת את בני עמה, היא מתרככת ומסכימה לעזור.
סצינה קצרה זו, בה ב'אלנה פוגשת את החולה-אויבת שלה, מביטה בפניה ומתרככת, היא משמעותית כדי להפשיר את ליבם של הצופים הזוכרים היטב, כמו טורס, את האויב המר. אך את התהליך המשמעותי יותר עוברים הצופים יחד עם הדוקטור, אשר חווה משהו חדש, לא מוכר ונורא עבורו: התאהבות.

~~~~

Lifesigns מאפשר הצצה ליכולות הלמידה של הדוקטור שכן בפרק זה הוא לומד לחזר ולאהוב. הרופא מתחיל את הפרק בהיותו עצמו: חסר רגישות. הוא לא מבין מדוע החולה שלו בוכה (מהתרגשות) במקום לשמוח על שהיא נראית בריאה (גם אם רק כהולוגרמה), והוא לא שם לב לחוסר הנוחות שלה כשהיא רואה את גופה החולה על המיטה במרפאה. לאורך הפרק מתפתחות יכולותיו של הדוקטור ומתפתחים היחסים בינו לבינה.

אחרי שהרקמה ממוחה של טורס הושתלה במוחה של פל הפיזית, הדוקטור רוצה לכבות את התכנית של פל ההולוגרפית לזמן מה כדי להאט את התפרקות הדפוסים. אך היא מאוד להוטה להשאר פועלת/פעילה ורוצה לטייל בספינה. הדוקטור אומר לה שהיא לא יכולה לצאת מהמרפאה כיוון שהיא הולוגרמה ומציע לה את הבילוי שהוא מכיר – לשבת במשרד שלו ולקרוא חומר רפואי. מיד לאחר מכן הוא מבין שיוכל לקחת אותה ל"בילוי" באולם ההולוגרמות, לשבת בפאב של הצוות. אז הם עוברים לשם ומשוחחים. רק משוחחים, כי ריקוד לא בא בחשבון, הרי זה לא חלק מהתכנות שלו.
הם משוחחים, היא צוחקת ומציעה לו שם (כמה סמלית ואינטימית היא הענקת שם), קצת אחר-כך היא קוראת לו בשמו והוא מיד מגיב.
הוא נבהל מהחמימות שאפפה אותו, מתייעץ עם קס, מפשל, יוצא לדייט שארגן לו פריס, דייט מוצלח שמסתיים בנשיקה.

~~~~

אבל מרוב רומנטיקה ושיחות של הדוקטור עם פל ההולוגרפית, אנחנו קצת שוכחים את האמת על פל. פל יפה ונעימה, אבל זו אינה פל האמיתית, אשר שוכבת חולה ומחוסרת הכרה במרפאה, מאז תחילת הפרק.

רק במדע הבדיוני, חולה שסובלת ממחלה קשה יכולה להביט בעצמה שוכבת במצב קשה במרפאה, ולדבר, לספר ואף לטפל בעצמה. להסביר לדוקטור (ולצופים) מה היא מרגישה ולומר שהיא לא רוצה לחזור לאותה מציאות שבה, למשל, אנשים בריאים מתרחקים מאנשים חולים. מציאות שבה התכנסויות חברתיות אסורות מחשש להידבקות.

היא עוברת למעשה חוויה חוץ גופית, במובן המילולי ביותר האפשרי. גם בסדרות רפואיות "רגילות" יכול לקרות מצב דומה, כאשר החולה מספר על עצמו במיטת חוליו, כאשר החולה מבריא ומספר על חוליו, או כשהוא מתעורר מחוסר הכרתו לזמן מוגבל. אך כאן, כאשר החולי והבריאות מתקיימים במקביל זה לצד זה, כשהצד הבריא מטפל בצד החולה, האפקט מועצם משמעותית. פל ההולוגרפית/בריאה מטפלת בפל הבשר-ודם/חולה, וזה עוזר לנו כצופים להפריד לחלוטין בין האישיות לבין הגוף החולה, לרגעים אנו שוכחים שמדובר באותה ישות.

כשמגיע רגע האמת ומגיעה השעה להחזיר את פל לתוך הגוף שלה, מתברר כי מישהו הרעיל אותה והמוח דוחה את השתל. הדוקטור נזעק ורוצה לפתוח בחקירה לזיהוי המרעיל, אך מהר מאוד ד"ר פל מודה:

פל: אני סיפקתי את הנייטוקסינול.
הדוקטור: לא ידעת שזה יהרוג אותך?
פל: אתה מתכוון, יהרוג אותה.
הדוקטור: היא זו את.
פל: היתה אני. אינני רוצה שוב להיות היא!

אם ההפרדה הפיזית לא הספיקה לצופה, אין דרך טובה מהדיאלוג הנ"ל כדי להבהיר את פיצול הזהות שנוצר בין פל ההולוגרפית לפל הפיזית.

לדוקטור כמובן אין ברירה כיוון שהוא חייב לשמור על חייה – הפיזיים – של החולה שלו. שמו של היפוקרטס נזרק באוויר מוקדם יותר בפרק ולא בהקשר זה, אבל בשלב הזה כל הצופים חושבים על השבועה הקשורה לשמו. הוא חייב להציל את גופה של פל גם כשהיא אומרת במפורש שאינה מעוניינת להמשיך בתהליך, גם כשהיא מציינת שהיא מעדיפה לחיות איתו יומיים כהולוגרמה ולא לחיות זמן לא ברור בגוף מתפרק. בעולמה כל מכריה מתים או ימותו, והאפשרות היחידה באין תרופה היא להאריך את הסבל. היא מתקשה מאוד לוותר על החיים החדשים שקיבלה:

לפני שפגשתי אותך הייתי רק מחלה. ועכשיו הכל שונה. כשאנשים מביטים בי הם אינם רואים עוד את המחלה.

היא ללא ספק רואה את הדוקטור כ-Life-changer וקל להבין למה. בהמשך גם הוא חושף את השינוי הגדול שעבר בזכותה:

לפנייך הייתי רק הקרנה של פוטונים שמוחזקים ביחד באמצעות שדות כוח. רופא ממוחשב, שעושה את עבודתו. עושה אותה באופן יוצא דופן כמובן, אבל עדיין, זה היה… רק מקצוע. לא חיים. אבל עכשיו כשאת כאן והתוכנה שלי הסתגלה, אני כבר לא רק עובד, אני חי.

דנארה פל חוששת שכשתחזור לגוף שלה היא תאבד את אהבתו בגלל המראה החיצוני שלה, הוא מסביר שאין קשר ושהשינוי לא ישפיע עליו. והוא אכן פוגש אותה – במראה וידיאני רגיל – בסצינה האחרונה והמרגשת בפרק, לדייט נוסף שכולל הפעם ריקוד.

~~~~

Lifesigns הוא פרק טוב שחוקר מספר נושאים במקביל. בראש ובראשונה את דמותו של הדוקטור ואת ההגדרה שלנו ל"חיים" כשמדובר בתוכנת מחשב מתוחכמת, אשר לומדת ומתפתחת ללא הרף. נושא זה החל עוד לפני הפרק הזה ויימשך עוד הרבה אחריו, אבל זוהי חוליה חשובה מאוד בשרשרת פרקי הדוקטור. בכל פרק שעובר הוא מתפתח במהירות להיות ההולוגרמה הכי מורכבת שראינו אי פעם, ואף מעיד על עצמו לקראת סוף הפרק הזה שהוא "חי".

כאמור, הפרק גם נותן לנו הצצה מעט יותר עמוקה לחברה הוידיאנית החולה, השרויה במירוץ אחר מציאת פתרון בכל מחיר, ונותן לנו אפשרות להבין יותר טוב את מניעיה. פגישה עם בת לגזע ה"אכזר" שאינה רוצה להזיק לאנשים שפגשה, גורמת לנו לראות אותם אחרת מעתה ואילך.

נושא אחר שעולה הוא כיצד אנחנו מתייחסים לחיים ביולוגיים שעברו הסבה לחיים הולוגרפיים. הסובבים את זוג ההולוגרמות אינם מתייחסים כלל לעניין, אולי זה נראה להם טבעי, אולי ברור להם שזה זמני. הפרק פוסל מראש את האפשרות של המשך קיומה של פל בצורה הולוגרפית (היא חייבת לחזור לגוף הבשר ודם שלה), אולי כיוון שהכותבים לא יכלו לחשוב מה אפשר לעשות עם עוד דמות הולוגרפית שלעולם לא תוכל לצאת מהמרפאה. כבר יש להם אחת כזו. כמו רוב הדמויות האורחות ב"מסע בין כוכבים", גם ד"ר דנארה פל נידונה להשאר מאחור כשהספינה מפליגה לעבר הפרק הבא, גם כשנוצר קשר אוהב (היא אמנם חוזרת לסצינה אחת בפרק אחר, אבל זה זניח). הפרק גם אינו מעלה את האפשרות של השארות על הספינה כוידיאנית-בשר-ודם וחבל, זה היה יכול להיות מעניין.

שמו של הפרק מתייחס בודאי לסטטוס של הדוקטור בעיני עצמו ובעיני הצופים כישות שיש לה חיים, אולי גם לסימנים הרומנטיים המקובלים בחברה האנושית (ולא רק בה, מסתבר) שהדוקטור לומד ליישם. אבל השם מתייחס גם לסימני החיים של פל הוידיאנית, שהפרק מציג כחצויה בין גוף ו"נפש". ברור שפל יכולה להסתדר, עקרונית, עם המשך חיים כהולוגרמה, לו היתה אפשרות טכנית לעשות זאת. מצד שני, גופה הפיזי הוא חלק ממנה, הוא שהותיר בה משקעים רבים וחשובים אשר עיצבו את אישיותה. האם היתה מוותרת עליו? בנקודה מסוימת בפרק היא היתה מוכנה לעשות זאת. גם על גזעה היתה מוכנה לוותר באותו שלב, אבל בסופו של דבר נראה שמה שהחזיר אותה לגופה היו דווקא בני גזעה, להם רצתה לסייע ככל יכולתה, גם אם מדובר רק בהארכת חיים ולא ריפוי.

כפי שנכתב לעיל, במהלך הפרק אנחנו שוכחים מעט את פל ה"אמיתית" אשר שוכבת במרפאה ומתאהבים – דרך עיני הדוקטור – בפל היפה, נטולת הגוף. אך פל האמיתית היא כמובן משהו באמצע, שילוב של החיצוניות ששוכבת במהלך כל הפרק במרפאה, והפנימיות שיוצאת החוצה, משוטטת בין אולם הולוגרמה אחד לאחר. היופי החיצוני הוא רק שיקוף של היופי הפנימי, אותו יופי שהגוף שלה מקשה עלינו להתחבר אליו.

דמות אחרת על סיפון וויאג'ר אולי היתה מתקשה לראות את היופי שמאחורי הבחורה החולה. לד"ר בוורלי קראשר היה קשה לקבל את אהובה הטריל בגוף חדש ממין אחר בפרק The Host, אתגר עצום באותם ימים טלוויזיונים. אך לדוקטור של וויאג'ר זה יותר קל. פל שואלת האם חוסר השיפוטיות שלו כלפיה הוא כיוון שהוא רופא, והוא פוסל זאת על הסף: הוא פשוט אוהב אותה. אין שום התייחסות מצד הפרק לעובדה שהוא נייטרלי ומחושב כיון שהוא… ממוחשב. גם דנארה פל אינה רואה את זה. אולי קל לה לא לחשוב על זה, אולי קל לה להניח שכמו שיש גרעין אמת בגוף ההולוגרפי שלה, כך יש גרעין אמת בגוף ההולוגרפי שלו.
האם דמות "רגילה" מהצוות של וויאג'ר שהיתה חווה את ההתאהבות הזו, היתה מעבירה את קהל הצופים חוויה משמעותית יותר? או שזה מסוג הסיפורים שניתן ליצור רק עם דמות ממוחשבת שפועלת עם 100% רציונליות, ללא רגש?

Lifesigns הוא אמירה על הדרך בה האוכלוסיה הבריאה רואה אוכלוסיה חולה/נכה, ואיך שהחולים/נכים רואים את עצמם. ברור שהיה קל יותר לו כולם היו בריאים, אבל המציאות היא המציאות, ולבעלי מוגבלויות אין אפשרות לעזוב את גופם. הפרק עושה שימוש בדרך מד"בית ייחודית ומראה לנו את האדם הבריא שמאחורי האדם הנכה, זה לצד זה. אולי הפרק יזכיר לנו שגם חולים ובעלי מוגבלויות אינם מוגדרים על-ידי מחלתם, ויסב את תשומת לבנו למה שנמצא בתוך הקליפה.
זה מסר קלישאתי של ניסיון להזכיר לנו את האחר, החולה והחלש. רבות התכניות ורבים הסרטים שעשו זאת. אבל Lifesigns עשה את זה בדרך מאוד מיוחדת.

 

 

---

להמשיך לחיות לאחר המוות: אנדרואיד או הולוגרמה? – אפשרות שהפרק לא בדק אבל הוכיח כי היא אפשרית, עקרונית.