ולבסוף הופיע האדם – בהשראת VOY: Death Wish – מאת אורן בן יוסף

i3Img8vQ הטריד את בני האדם מאז ימי Encounter at Farpoint, הפיילוט של "הדור הבא". אך גם אם נראה כי Q הגיע שוב ושוב רק כדי להציק להם מתוך שעמום, הבנו עם הזמן כי הוא מוקסם מבני האדם ולומד מהם. לא פעם עלתה השאלה מה לישות אלמותית כל-יכולה ולמין האנושי מכדור הארץ – ונותרה ללא מענה ראוי.
במאמר שלפניכם אורן בן יוסף נוגע בפרק שהיווה אולי את פסגת היחסים הלא ברורים בין Q לבני האדם, הפרק המוזר Death Wish של "וויאג'ר", אשר בו Q מבקש שג'יינוויי תשפוט בסכסוך פנימי של רצף ה-Q.

על מיתוסים, מוות, התאבדות, מרכז היקום והיוהרה של האנושות – "ולבסוף הופיע האדם".

 

IMgZnAsהפרק Death Wish של "וויאג'ר" מציג שאלה אתית בנוגע לסיום רצוני של חיים, ואפילו מעמיק ומרחיב את השאלה בעזרת תיבול אקזוטי מהסוג אותו ניתן למצוא בעיקר במדע בדיוני. מדובר בסיום החיים הרצוני של אחד הפרטים מרצף ה-Q, ישויות בנות אלמוות וכמעט כל יכולות. הרי לכם שאלה שלא שואלים כל יום: האם לאל כל יכול מותר לסיים את חייו, שאינם יכולים להסתיים?

אך זו אינה השאלה היחידה שהפרק מציג. אנו מתדיינים בסוגיה זו בעזרת הדמויות שבסדרה, אך הדילמה המומחזת בפרק עוסקת בנוסף גם בבעיה ההומניסטית ומסגירה אותה במלוא חולשתה. לאחר שמשתכנעים מהסיפור המלא שמסופר בפרק זה, קל הרבה יותר להבין את הפגיעה, ואם לא הפגיעה – את תחושת העליונות של האדם על מינים אחרים.

~~

איך כל זה קורה? לפני שאגיע לפרק עצמו, חשוב להזכיר את המהלך הלא רצוני אך בלתי נמנע שעברה האנושות משחר ההיסטוריה ועד ימינו. האדם חשב ופעל על-פי הבחנה לקויה לפיה הוא חי בעולם שטוח המוצב במרכז היקום, כשסביבו השמש ושאר הכוכבים, סובבים בהערצה. שנים חלפו וגילינו שכדור הארץ הינו כדורי, ודווקא הוא סובב סביב השמש, שהינה כוכב זניח הנמצא בשולי גלקסיה זניחה, אחת מתוך מאות מיליארדים של גלקסיות המרכיבות יקום שאין לנו שום דרך לראות את קצהו השני. אם חשבנו שאנחנו עומדים במרכז היקום והקיום, הפתעה מרה חיכתה לנו במהלך שנים בהן המצאנו את הדת, המדינה ואת שלטון ההון.
במהלך אותן שנים, הדת סיפרה לנו על כך שהיקום מיועד עבורנו, אך הוא נוצר על ידי אלים כל יכולים לצורך מטרות-על שונות, אותן אנו יכולים רק לנחש. המדינה סיפרה לנו על קביעת וקיבוע זהותנו ועל המחויבות שלנו לזיכרון קולקטיבי אליו חונכנו ואותו הפנמנו. שלטון ההון סיפר לנו שהחשיבות המרכזית, ואולי היחידה, היא חשיבותו של הרווח. ואותו קרברוס בעל שלושת הראשים דאג לשמור על חוק אחד, יחיד ונצחי – האדם הבודד פחות חשוב מהאל/המדינה/הרווח.
מול אותו חוק עומדת גיבורה אחת, והיא המחשבה ההומניסטית אשר ממנה ניתן להסיק את מה שאמור להיות מובן מאליו – האדם לא יכול להיות פחות חשוב ממערכת שהמציא. את אחת הסיבות לכך ניתן למצוא אצל ניטשה שכותב שהאדם החל לטעות ברגע שהתחיל לחשוב. איננו יכולים לבנות מערכת מושלמת וחפה מטעויות, ולכן אסור שניתן למערכת שבנינו להיות חשובה יותר מחיינו שלנו.

Orlando-Ferguson-flat-earth-map_editמפה מ-1893, נלקחה מוויקיפדיה

אך במחשבה ההומניסטית הזו ישנו פגם. היא אמנם מצילה אותנו ממחשבות לפיהן מערכת שבנינו חשובה יותר מאיתנו, אך היא גם הופכת אותנו לרודנים. היא גורמת לנו לחשוב שאנחנו חשובים יותר ממערכות אשר מהן או לצידן נוצרנו. האדם ההומאני השתחרר מכבלי הפאשיזם והנצרות האלימה, אך הפך להיות רודן אכזר שכובש וקוטל את שאר הישויות החיות והחושבות על פני כדור הארץ, ואת כדור הארץ עצמו. במילים אחרות, אם בעבר חשבנו שאנחנו עומדים על אדמה הנמצאת במרכז היקום, הרי שכיום המחשבה ההומניסטית טוענת שלא כדור הארץ הוא מרכזם של היקום והקיום, אלא האדם. המרכז אותו אנחנו מדמיינים הפך ממרכז מרחבי לביולוגי.
חשבנו ועשינו טעות, ועל הטעות הזו משלמים הרבה מאד יצורים שאינם אנושיים. ההצדקה שאנו נותנים למוות של יצורים אחרים נמצאת במתן תכלית להרג שלהם. אנחנו הורגים פרות על מנת לאכול אותן ואנחנו הורגים קופים על מנת ללמוד מהם. מתן התכלית למוות לא רק מקדש את המוות של אלו שאינם אנושיים, הוא גם מקדש את איסור המוות העצמי שלנו, שהרי להתאבדות אין תכלית מכיוון שהתוצאה שלה ממוקמת מחוץ לעולם התכליות שלנו. בחברה בה אנחנו חיים וחושבים, לפרט אין רשות מוחלטת על חייו, וחל עליו איסור לסיים אותם. לא רק שמותו חסר תכלית עצמית, הוא גם חסר תכלית לחברה בה הוא חי, וכך חברה תתיר מות חיילים על מנת להגן על עצמה, אך מוות חסר תכלית עבורה איננו מתקבל על הדעת.

~~

בפרק Death Wish שלפנינו משתתפים שני פרטים מתוך רצף ה-Q. כיוון שהם חסרי שם ייחודי אתן להם תארים שונים על מנת להפריד ולהבדיל ביניהם. Q הוותיק הוא אותה ישות המוכרת מאז הפרק הראשון של "מסע בין כוכבים: הדור הבא". Q המורד הוא פרט אשר חברי צוות הוויאג'ר מוצאים ומשחררים בטעות מהכלא בו נכלא לאחר שהיווה סיכון גם לרצף ה-Q וגם ליקום החומרי, והוא מבקש מקלט בספינה ובסופו של דבר – מבקש את מותו לאחר שמאס בחייו האלמותיים ובקיום עצמו. Q הותיק, כנציגו של רצף ה-Q כולו, מתנגד נחרצות להחלטה זו. כאשר Q המורד משתחרר מכלאו, הוא מנסה לברוח מידי הרצף על ידי שיגורו יחד עם צוות הספינה במרחב ובזמן אך ללא הצלחה. Q הותיק מאתר את המורד, ולאחר ויכוח קצר מוחלט על דרך הפעולה דרכה עניין זה ייושב.

y2D65RR

על מנת ליישב את אותה בעיה פנימית בין שתי הישויות הללו, מגייס Q הוותיק את קפטן ג'יינוויי להיות שופטת אשר גזר דינה יחרוץ את גורלו של Q המורד, ויחד איתו את התפישה הכוללת של כל רצף ה-Q, שאולי יאלץ לקבל אל תוכו את הרעיון החדש והמטלטל של מוות. במהלך הפרק וכחלק מהמשפט המתנהל, מבקרים חברי צוות הספינה ברצף ה-Q, או יותר נכון – בייצוג שלו המותאם לעין אנושית. שאר ישויות ה-Q הנמצאות שם הינן שותקות, אפאטיות ואפילו מעט פרימיטיביות, מהסיבה שבחיי הנצח שלהן הן כבר אמרו, עשו וחשבו הכל, ואין שום מחשבה או מעשה חדש שהן יכולות לקחת בהם חלק. סיטואציה דומה מתוארת על ידי הסופר חורחה לואיס בורחס בספרו "האלף", המתאר אנשים בני אלמוות כדמויות פתטיות, ערומות וחסרות כל, היושבות בחוסר מעש לאחר שכבר עשו, חשבו, אמרו ושמעו הכל.

אך Q המורד בורא תינוק חדש, מחשבה שלא היתה קיימת קודם לכן ברצף ה-Q, וזו המחשבה להתאבד. הוא ו-Q הוותיק ניגשים עם אותו התינוק אל הקפטן של הוויאג'ר, והקפטן פוקדת לחצות את התינוק לשניים. מצד אחד – היא מעניקה ל-Q המורד מקלט בספינתה ובכך נקבע שיאבד את האלמותיות שלו, ומצד שני היא מבקשת שלא יתאבד, אלא יתמיד בחייו החדשים כבן תמותה וימצה אותם. מעמד המשפט המגולם בפרק יכול להתקיים רק בעולם בו המחשבה ההומניסטית הנאיבית מושרשת עד כדי כך שהיא הופכת לבלתי נראית.

בשנת 2011 הכריזו מדענים שעלינו להיזהר מפלישת חייזרים מאחר וככל הנראה חייזרים שנפגוש יהיו חמדנים ואלימים. ההכרזה הזו פורסמה בעיתונים שונים, וההצדקה לאותה השערה שעלתה בה, התבססה על צפייה וניתוח של יחס בני האדם לבני אדם אחרים ולבעלי החיים על כדור הארץ. אותם מדענים אינם מסוגלים לראות את קיומה של מחשבה זרה למחשבה האנושית, ומצליחים לשער את רצונות החייזרים התיאורטיים שלהם אך ורק על פי לקח אנושי.
במשפט המתואר בפרק שלפנינו מבוצע מהלך דומה אך קיצוני יותר, בו לא מדובר בסתם חייזרים, אלא באלים. אותם אלים יורדים ארצה לא כדי להגיד את דבריהם לבני האדם, אלא בשביל להישפט על ידם. הסיבה לכך טמונה בעבר של הסדרה ומוזכרת לצופים באמצעות הופעת האורח של קומנדר וויליאם רייקר, שמגיח גם הוא על מנת לתת עדות במשפט. בפרק Hide and Q של "הדור הבא" מספר Q הוותיק לרייקר שרצף ה-Q מעוניין ללמוד מהמין האנושי כדי שאותן ישויות בנות אלמוות וכמעט כל יכולות תוכלנה להתפתח. בכך, Q הוותיק, כמו Q המורד, מאשר את הקביעה הכל כך חפוזה של האנושות לגבי חשיבותה. מכל היקום, בני האדם הם המחזיקים בגאולה האמיתית, לא רק עבור אלו הבאים באינטראקציה עם הפדרציה אותה הם מנהיגים, אלא גם עבור אלו שקיומם חוצה את הקיום הפיזי, אלו שכבר עשו, ראו וחשבו הכל.

UPCSJPmדנטה עומד מול טיטאנים ב"הקומדיה האנושית"

אולי המילה 'מרכז' איננה מדויקת וההומניזם בפרק הזה אינו גורס שהאדם אכן נמצא במרכז הקיום. אבל מעצם קיומו של מצב בו אלים נשפטים מול בני אדם, המתקיים בעולם בו אלים רוצים ללמוד מבני אדם, אנו למדים ללא ספק שהמין האנושי חושב שהוא נמצא בפסגת הקיום. החשיבות העצמית של המין האנושי הופכת אותו לרודן המצדיק את האלימות שבו, ואנו זקוקים לאישור לכך שאנחנו הם החשובים, אנחנו נמצאים מעל כל לא-אנושי אחר, ואנו הם שקובעים מתי לא אנושיים ימותו ומתי לא.

בספר "ישמעאל" של דניאל קווין מנהל הגיבור שיחות ארוכות עם מורה המלמד אותו על האופן בו האנושות תופשת את עצמה, ואותו מורה מתאר סיטואציה בה אנתרופולוג מגיע אל כדור הארץ הקדום, בו קיימות רק צורות חיים פרימיטיביות המתפתחות בים. אותו חוקר ניגש אל יצור רירי שפגש מרחף במים ומבקש ממנו לשמוע על ההיסטוריה של כדור הארץ. היצור הרירי מתאר את רצף האירועים ההיסטוריים – בהתחלה כדור הארץ היה בוער, ואז הכדור התקרר ונוצרו הימים. יצורים חד תאיים הופיעו, אחריהם שרצים ואצות, ולבסוף הופיעה המדוזה!
אנו קוראים הכרזה זו בגיחוך, מאחר ואנו יודעים על צורות חיים מורכבות ומאוחרות הרבה יותר מאותה מדוזה שנוצרה "לבסוף", אך עבור אותו יצור, מדובר היה בפאר היצירה. יצור שהאלים הקדומים של המעמקים אולי היו מתפעלים מקיומו, יצור שחייו חשובים יותר מחייהם של כל שאר היצורים סביבו. המדוזה מספרת מיתוס וגם אנחנו מספרים מיתוס. מיתוס על החשיבות שלנו, מיתוס על העליונות שלנו ומיתוס על הזכות שלנו על חייהם של אחרים: בני אדם בחברה בה אנו לוקחים חלק, בעלי חיים וגם אלים.

 


* אורן בן יוסף הוא מורה, פעיל למען בעלי חיים ובעל הבלוג "על ארבעה סוסים" (בלוג, פייסבוק)
* אורן יהיה אחד המשתתפים בפאנל "תחילתו של מסע: 50 שנה ל'מסע בין כוכבים'" שיתקיים באייקון, וגם ירצה על "האם אנחנו צריכים לדעת הכל?" עם דוגמאות מ"מסע בין כוכבים", בין השאר.

i3Img8v (1)

מודעות פרסומת

מוזמנות ומוזמנים להגיב:

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s