אנושית, אנושית מידי – "דיסקברי" (ע' 2) נהדרת, אבל נאיבית כמו השאר – מאת אורן בן יוסף

שבועיים לפני תחילת העונה השלישית והמסקרנת של "דיסקברי" אורן בן יוסף שולח מבט (אחרון?) לאחור, לעבר העונה השניה.


אירוע יוצא דופן מתרחש בפרק Where No Man Has Gone Before, הפרק השישי בעונה הראשונה של "הדור הבא". כוונתי היא לא לעלילה העיקרית של הפרק, בה צוות האנטרפרייז מגיע למקומות שלא נראו כמותם באף פרק אחר בעולם "מסע בין כוכבים", אלא לשיחה שבין קפטן פיקארד וקומנדר רייקר וה-Traveler, אותו יצור זר שגרם לספינת החלל להגיע לקצה היקום. בני עמו של אותו יצור מטיילים ברחבי היקום (ובמרומז אנחנו מבינים שגם ביקומים אחרים), וכשרייקר שומע על כך הוא שואל, כמעט בכעס, איך זה יכול להיות שמעולם לא נתקלו בני אדם באותו מין ביולוגי מוזר. היצור הגוסס צוחק לשמע השאלה הנאיבית. עד אותו רגע, בו בני האדם כבר יכולים לנוע ברחבי אזור קטן בגלקסיה, הם מעולם לא היו מעניינים. שאלתו ומבוכתו של רייקר מוזרות. הרי זהו בסיסו של הצו העליון בפדרציה האנושית (בעלת נתינים חייזריים רבים) אותה הוא משרת – לא ליצור קשר עם תרבויות שאינן מסוגלות לנוע מהר יותר ממהירות האור.

זהו רגע יוצא דופן וכמעט ייחודי בעולם של "מסע בין כוכבים", עולם אשר ברובו מורכב מהצבת המין האנושי כמרכז המוסרי וכמרכז העניינים של הגלקסיה. זה לא מספיק שהפדרציה רבת המינים היא העתק ואקסטרפולציה של האו"ם האנושי, או שבני האדם הם אלו שמצליחים להתגבר על הבורג. אפילו יישויות אלוהיות כמו ה-Q יורדות במיוחד מהאולימפוס על מנת להישפט על ידי בני אדם (כמו בפרק Death Wish של "וויאג'ר"), ורוצות ללמוד דווקא מהמין האנושי על מנת להשתפר, כמתואר ב"הדור הבא".

לסדרות "מסע בין כוכבים" השונות ישנה אווירה אופטימית ואוטופית, לפיה בני האדם לא רק שמצליחים להתפשט בסביבה הבין כוכבית של כדור הארץ (ואפילו לשנות סדרי עולם בקצה השני של הגלקסיה), אלא גם מתקדמים טכנולוגית ומוסרית בצורות מעוררות קנאה. סביב המוסריות הגבוהה של אנשי האנטרפרייז כתבתי בעבר שישנה בעיה. רוב הצופים בסוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 מאד מעוניינים בטכנולוגיה המוצגת בסדרה, אבל לא באותה עמדה מוסרית. מעטים האנשים שצופים ב"הדור הבא" ורוצים להפסיק לשעבד בעלי חיים רק בגלל שרייקר מסביר שבני האדם הפסיקו לעשות זאת בזמנו (בפרק Lonely Among Us). מעטים האנשים שמחליטים להתנגד לניסויים בבעלי חיים רק כי קפטן ג'יינווי מבהירה שבני האדם הפסיקו לנצל יצורים אחרים במעבדות כבר מזמן (בפרק Scientific Method). במילים אחרות – רוב הצופים רוצים את המדע הבדיוני, אבל לא את המוסר הבדיוני.

והנה הגיעה "דיסקברי", ועוררה כעס בגלל שהיא חורגת מתחושת האוטופיה של שאר הסדרות. בעבר טענתי שסדרה זו היא הסדרה הטובה ביותר של "מסע בין כוכבים", ולאחר העונה השנייה ארצה גם להבהיר שהלקח הנלמד משתי העונות הללו הוא אפילו יותר אוטופי ונאיבי משאר הסדרות, מתוך ההבנה של הצופים שבעולם של "דיסקברי" נשלטת הגלקסיה כולה על ידי המין האנושי. אם האוטופי בסדרת "הדור הבא" התבטא בשלום הפנים אנושי ובגישות המוסריות הגבוהות, הרי שהאוטופיה של "דיסקברי" באה לידי ביטוי ביכולת האנושית להשפיע בקלות יחסית, לטוב ולרע, על כל הגלקסיה.

בעונתה השנייה, "דיסקברי" המשיכה בתפנית המבורכת שהציגה בעונה הראשונה. לא הכל מובן לצופים בבית, פרימיטיביים בני המאה ה-21, אין מה להתפלא מכך וכך ראוי שיהיה. הרי אינכם מצפים שאדם בן המאה ה-18 היה מבין את כל הנעשה סביבו לו היה יכול לצפות בשגרת יומו המשעממת של אדם בן זמננו. חמור מכך הוא חוסר הבנת הצופים בהתנהלותם של חייזרים. החלל הפנימי בספינות החלל של הקלינגונים מפסיק להיות דומה לזה של בני האדם, וכשהצופים מבקרים בספינה כזו, קל להם מאד לאבד אוריינטציה ולהבין את המקום בו הם נמצאים. עם זאת ואף על פי כן, שתי העונות שלכאורה מתרחקות מהטוטליות האנושית של הקיום, עדיין מהדהדות את דבריו של ז'אן-פול סארטר, בספרו "האקזיסטנציאליזם הוא הומניזם": אין יקום מלבד היקום האנושי.

בעונה הראשונה ראינו את גיבורת הסדרה, מייקל ברנהם, כשהיא וקפטן גבריאל לורקה עומדים בחדרו ומביטים החוצה אל האינסוף. לורקה מחזיק בדרך קבע בחדרו קערה של עוגיות מזל, וכשהם נמצאים ביקום אחר, המקביל לזה ממנו הגיע הצוות (ואולי בכלל זהו לא היקום שלנו, הצופים?), לורקה מצביע על כך שגם ביקום אחר לגמרי, אותם בני אדם מצליחים למצוא אחד את השני. "זהו הטיעון החזק ביותר שראיתי אי פעם לקיומו של הגורל", הוא מציין. מאוחר יותר האמת מתבררת לצוות הספינה ולצופים – לורקה יצא למסע ציד שאפתני על מנת להביא איתו את ברנהם מהיקום שלה ליקום שלו – יקום המראה. אין גורל, אלו רק פעולות אנושיות שמכתיבות את המציאות ושולטות בה.

בעונה השנייה עמד צוות הדיסקברי, יחד עם הקפטן הזמני החדש, קפטן כריסטופר פייק – הקפטן המושלם בניכויו של ז'אן לוק פיקארד – מול תעלומה בדמות מלאך שמופיע במקומות שונים בסביבה הבין כוכבית בה נמצאת ספינת החלל. שאלות רבות עולות במהלך העונה. מי הוא אותו מלאך מסתורי? מדוע משודרים האותות שמובילים את הדיסקברי למשימות שונות, ומהי מטרתם? לצופים המיומנים קל לנחש שלא באמת מדובר במלאך שמימי שנשלח מגן עדן להדריך את בני המין האנושי. בטריק הזה השתמשו כבר לפחות פעם אחת, בפרק Devil's Due ב"הדור הבא", בו צוות האנטרפרייז עומד מול מי שמכריזה על היותה השטן בכבודו ובעצמו, ומספקת ראיות די משכנעות לכך, עד שמזימתה נחשפת.

במהלך העונה נבנה מול הצופים קרב אפי, ואם דיברנו על מלאך, אז הנה גם השטן בדמות בינה מלאכותית שעתידה להשמיד את כל צורות החיים על פני הגלקסיה. ככל שהצופים בבית מגלים יותר על אותה מלחמת גוג ומגוג שעתידה להתרחש, כשגורלה של הגלקסיה כולה תלוי בה, כך גם מוסרים עוד ועוד פרטים מיסטיים מהתעלומה. בסופו של דבר אנו מגלים כי אין שטן, אלא מחשב שבנה האדם (הנה מתגמדת הסכנה שבקיומם של הבורג, שחיים לצידו של המין האנושי במשך מאות שנים, מול הסכנה הגלקטית שבקיומם של בני האדם, שעלולים להשמיד את הגלקסיה במהירות הבזק) ואין מלאך, אלא מכונת זמן שבנה האדם. רגע זה של "מסע בין כוכבים" מזכיר גם את הסרט בעל השם הכמעט פיוטי, בקונטקסט זה, "בין כוכבים", בו שוב אנו מגלים שבניגוד למה שחשבנו בהתחלה, אין מלאכים ואין חייזרים שרוצים בטובתו של המין האנושי, אלא רק בני אדם, והם שולטים בגורלם הקוסמי. ראוי להיזכר כיצד, מנגד, מתחיל "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" – בהרס כדור הארץ על ידי פרוצדורה בירוקרטית חוצנית שלבני האדם אין בה כל חלק.

"אין יקום מלבד היקום האנושי".

"דיסקברי" היא סדרה מעניינת יותר מקודמותיה מכיוון שהיא מקבלת את הכאוס שבהתפשטותה של ציוויליזציה בחלל, גם אם במחיר פשרה על הצגתה של אוטופיה לקהל הצופים (וחשיבה אוטופית, בניגוד לחשיבה דיסטופית, היא מצרך נדיר וחשוב כיום). עם זאת, היא עדיין לוקה בחשיבות אנושית עצמית שמקשה עלינו, הצופים, לקבל ברצינות את העובדה שאיננו נמצאים במרכזו של היקום.

 

 

הכותב הוא מחבר הספר "ראו את החיה", מורה ופעיל למען בעלי חיים. ספרו השני, "חיה ללא תכלית", פורסם בהוצאת רסלינג בשנה האחרונה.


עוד על "דיסקברי":

עוד מאת אורן בן יוסף:

מחשבה אחת על “אנושית, אנושית מידי – "דיסקברי" (ע' 2) נהדרת, אבל נאיבית כמו השאר – מאת אורן בן יוסף

  1. פינגבק: האקסים הטכנולוגיים של האנושות – חלק א' – מאת אולגה יופה | סטארבייס972 | The Last Outpost

מוזמנות ומוזמנים להגיב:

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.