חורצי דין ותליינים – מאת אורן בן יוסף

thequalityoflife167מה קורה כשהאדם ב"מסע בין כוכבים" מנסה להבין יצור אחר שפגש ומנסה להחליט היכן "למקם" אותו? חייזר (באמת) מוזר, רובוטים קטנים ועצמאיים או אנדרואיד חכם ומודע לעצמו. ומה קורה כשהאדם מוצא עצמו במקומם?

אורן בן יוסף מנסה למצוא תשובה דרך פרק וסרט של "מסע בין כוכבים" המקורית ושני פרקים של "הדור הבא".


בין שאר מעלותיו, למדע הבדיוני יש חשיבות רבה בכך שהוא מציב את המין האנושי מול יצורים לא אנושיים מבלי שלצופים, הומניסטים בדרך כלל, תהיה עמדה קדומה לגביהם. כאשר אנו רואים פרה על המסך, אנו מיישמים את ההוראה שדרכה חונכנו מילדותנו, לפיה עלינו לכלוא ולשחוט אותה כדי לאכול את בשרה. כשאנו פוגשים יצור שאיננו מכירים, אנחנו עדיין לא מיומנים בלחשוב כיצד לשעבד אותו, ולכן יכולים ליהנות ממפגש חסר אינטרסים אנושיים איתו, לפחות בהתחלה, כשאנו עוד מתפעלים מקיומו ללא מחשבה על האופן בו קיומו יכול להועיל לנו.

המין האנושי, בסופו של דבר, הוא כזה הרואה רק את עצמו ואת תועלתו בעולם. המדע הבדיוני מראה לנו בקלות כיצד אנו יכולים להתקדם טכנולוגית, אך קשה לו יותר להראות לנו התקדמות אמיתית במה שאנו קוראים לו "מוסר". במידה ואנו בכל זאת נתקלים בשינוי מוסרי בעתיד בדיוני כלשהו אשר מיטיב עם קבוצה מוחלשת, אנו כצופים נתייחס לשינוי זה בחשיבות נמוכה בהשוואה לפריט טכנולוגי כלשהו אותו יציגו לנו באותו סרט עתידי. דוגמא פשוטה לכך היא ברצון העז שלנו לחדרי הולוגרמות או מנועי עיוות חלל כמו אלו של האנטרפרייז ב"הדור הבא", אך אנו איננו ממהרים לסלוד משעבוד ופגיעה בבעלי חיים לצורכי מאכל בדומה לאנשי הצוות שלה, כפי שניתן ללמוד לדוגמא, מדבריו של רייקר בפרק Lonely Among Us, כשהוא אומר שבני האדם כבר לא משעבדים בעלי חיים לצרכי מאכל.

נציג ארבע נקודות בציר הזמן של עולם "מסע בין כוכבים" על מנת לדבר על אותה עמידה במקום בכל מה שקשור ליחס שלנו כלפי האחר המוחלט, זה שאינו בן אדם. דרך ארבע נקודות אלו, בהן האדם עומד מול יצור אחר אותו הוא מנסה להבין, אפשר ללמוד על המין האנושי, מין שאינו ממהר לאשר מינים אחרים סביבו, מין של חורצי דין ותליינים. אפשר ללמוד גם על הסיבה בגללה הרגע בו נצא מגבולות כדור הארץ במסע מסודר ורצוף לחקור ולהתיישב בכוכבי לכת אחרים יהווה איום וסכנת חורבן למינים החלשים מאיתנו, אותם נפגוש ביום מן הימים.

 

נקודת ציון ראשונה – The Devil in the Dark, "מסע בין כוכבים" המקורית

על כוכב לכת זר בתוך מכרה בו עובדים בני אדם, מתגלה צורת חיים חדשה. אותה צורת חיים, אשר כפי הנראה מורכבת על בסיס סיליקון ולא על בסיס פחמן, שונה מאד מכל מה שהמין האנושי מכיר עד כה, וההבדל המהותי הזה תורם לתחושת הניכור של הצופים, והריחוק בינה ובין בני האדם במכרה. הפרק מתחיל כסרט אימה בו קיימת "מפלצת" מסתורית אשר פוגעת בבן אדם מפוחד וחסר ישע. היצור תוקף את בן האדם, שמת מיד, וכך כבר עם תחילת הפרק אנו, צופים בני אדם, כבר מאומנים לקחת צד ברור בקונפליקט הזה, ולעמוד לצד אחינו האנושיים.

סצינת הפתיחה של הפרק

 

אכן, בני האדם חוששים מאד מאותו היצור, ומנסים להגן על עצמם תוך המשך עבודתם במכרה. גם הכורים, גם צוות האנטרפרייז וגם הצופים בבית מתנהלים במאבק הזה, בין האנושי ללא אנושי, ללא שום התייחסות מינימלית לעובדה שמי שמסתתר בחשיכה גר בה הרבה לפני בואם של בני האדם אל כוכב הלכת. אלו בני האדם שפולשים לעולם ולמרחב של היצור, אך אנו צופים בפרק אימה, ונוהגים כאילו שיצור זר פולש לחייהם של הכורים (לדוגמא, כמו בסרטי "הטורף"). התואר שניתן לאותו יצור – Devil  או Monster, כבר מכתיב מראש את היחס שניתן לו. הוא, המתחבא בחשיכה, הוא האויב. הוא, שאינו דומה לבן אדם, הוא המפלצת.

ספוק, החבר היחידי במשלחת שאיננו אנושי, הוא גם היחיד שמגלה איזושהי אמפתיה כלפי היצור, שמתברר מאוחר יותר כאחרון מהמין הביולוגי שלו. קפטן קירק לא מגלה אמפתיה בדומה לספוק, ומדגיש כי הוא נשלח לכאן על מנת להגן על בני האדם הפולשים ועל עבודתם, כשחייהם של הילידים על פני כוכב הלכת הזה לא מעניינים אותו.
לפיכך, גזר הדין שניתן ליצור הוא מוות, אך אותו עונש משתנה ומתרכך: צוות האנטרפרייז משכנע את הכורים הפולשים שהיצור המקומי וצאצאיו העתידיים (שהביצים מהן יבקעו נבזזו על ידי צוות הכורים) יעזרו להם להתעשר מהמינרלים שבכוכב הלכת הזה בתמורה לחייהם.

 

נקודת ציון שניה – The Quality of Life, "מסע בין כוכבים: הדור הבא"

thequalityoflife061גם כאן מדובר במכרה, הפעם מעל פני האדמה, בו מתגלה צורת חיים חדשה – הפעם מדובר בשלושה רובוטים קטנים שנבנו על מנת לעזור בעבודת היום יום. השאלה הנשאלת במהלך פרק זה היא האם מדובר בחפץ דומם או ביצור חושב ומודע, שכן אותם רובוטים קטנים מגלים יכולת ללמוד, לחשוב ולהתנהג כיצורים המודעים לעצמם ולסביבתם. כמו בסיפורים אחרים על בינה מלאכותית בשירות האדם, אנו איננו ממהרים להעניק חופש לאחרים המסוגלים להעריך אותו. כאשר חייהם של קפטן פיקארד ולה פורג' בסכנה, עולה ההצעה להקריב את אותם הרובוטים על מנת להציל את אנשי האנטרפרייז.

פרומו לפרק

 

קומנדר דאטה, שאיננו אנושי וגופו ובינתו מלאכותיים, הוא היחידי שחושב על היצורים החדשים ומנסה להגן ולהציל אותם. כאשר אנו מתעוררים ומגלים שאכן מדובר ביצורים חושבים ומודעים, זה כבר כמעט מאוחר מידי. רייקר מורה לשלוח את הרובוטים למשימת ההתאבדות, ודאטה נוקט בצעד מאד שערורייתי בעולם הרודנות ההומאני, כשהוא טוען שצורת חיים אחת לא צריכה לשלם בחייה ללא הסכמתה על מנת לעזור לבני אדם. אמירה מסוג זה מכעיסה את בני האדם שמאמינים שכל יצור שאינו אנושי נועד וצריך לשרת אותם, כשלמעשה דאטה מעלה את שאלת הרצון, ושאלת הקרבן (Victim) מול ההקרבה העצמית (Sacrifice), כשהוא קורא תיגר על הדרישה לעליונות אנושית על פני כל אלו שאינם אנושיים.

גזר הדין שניתן ליצורים על ידי רייקר הוא מוות, אך לבסוף ניתנת להם הזדמנות לזכות בחופש כאשר הם מוצאים דרך אחרת להציל את בני האדם. אחד מהם מושמד, כשהוא מקריב את עצמו על מנת להציל את השניים האחרים.

 

נקודת ציון שלישית – The Measure of a Man, "מסע בין כוכבים: הדור הבא"

בפרק זה אנו צופים במשפט בו דנים בשאלה האם קומנדר דאטה הוא יצור חופשי, או שמא מדובר ברכוש הפדרציה, כאשר המדען ברוס מאדוקס דורש לקחת את האנדרואיד ולפרק אותו על מנת ללמוד איך לבנות אנדרואידים דומים לו. בני האדם עורכים משפט ליצור לא אנושי, אשר איננו רוצה למות, על מנת לברר האם ניתן להפיק ממנו תועלת נגד רצונו, כשהשאלה העומדת על הפרק היא מה חשוב יותר: החופש של יצור אחד או התועלת של בני האדם.

שאלה חשובה נוספת העולה מתוך האירוע נשאלת על ידי פיקארד, כשהוא שואל את התובע האם הוא יכול להוכיח את הטענה שהוא יצור מודע. אם היצורים הרובוטים בפרק הקודם היו צריכים להוכיח לצוות שהם מודעים וחושבים על מנת שיתקבלו ככאלו, כאן נשאלת שאלה הפוכה התוקפת את התובע – את המין האנושי. אם אתה דורש הוכחה למודעות מאחרים על מנת שיחיו בביטחון, בוא ותוכיח שאתה בעצמך מודע. הרגע הזה במשפט, בו פיקארד מעמת את התובע עם חוסר היכולת שלו להוכיח את המודעות שלו, מזכיר את הרגע בסרט "אני, רובוט" בו הבלש ספונר מסביר לרובוט מדוע לעולם לא יהיה אנושי. ספונר שואל: "האם רובוט יכול לכתוב סימפוניה יפה? האם רובוט יכול להפוך קנבס ליצירת אמנות?" תשובתו של הרובוט פשוטה: "האם אתה יכול לעשות זאת?"

קטעים מתוך הפרק

 

האם השאלה רלוונטית? אני מקווה שבעתיד כן. כבר היום ישנם דוחות ומחקרים המצביעים על כך שבעלי חיים הינם חושבים, מודעים ומרגישים. בנוסף לכך אנו יודעים שהם חשים כאב, צער וסבל, אך כל זה לא מעניין אותנו כשאנו רוצים להפיק תועלת כלשהי מפגיעה בהם, מאחר ואנו כופים עליהם ועל עצמנו את הדרישה המוחלטת לפיה האדם הינו מרכז הקיום, ושאר היצורים והדברים נועדו לשרת אותו.

גזר הדין הניתן לדאטה: חנינה. והכרה בהיותו יצור אוטונומי.

 

נקודת ציון רביעית – Star Trek IV – The Voyage Home

Whale_Probeעצם זר מגיע לכדור הארץ ומלמד את בני האדם שיעור חשוב. הפעם, שלא בדרך ישירה, אלו בני האדם שעומדים לדין על כך שהיו בטוחים שהם היחידים על פני האדמה שחייהם בעלי חשיבות. אותו עצם זר מחפש באוקיינוסים זכר ללווייתנים גדולי סנפיר, יצורים אשר – באשמתו של המין האנושי – כבר אינם קיימים במאה ה-23. החיפוש העקר אחר הלווייתנים מוביל לסכנה ממשית למין האנושי וגם – במידה והם קיימים עדיין – שאר בעלי החיים על פני כדור הארץ. מבול חדש מכה בבני האדם, והפעם חטאם הוא כנגד בעלי החיים.

צוות האנטרפרייז חוזר בזמן על מנת לחטוף זוג לווייתנים מהעבר ולהביאם להווה. בהגיעם לעבר הם מבקרים במוזיאון ללווייתנים בו הם פוגשים את המומחית ליונקים אלו, שבהמשך תעזור להם במשימתם.

כאשר אנו מביטים במוצגים הנמצאים במוזיאון זואולוגי כלשהו, או בכלל – בכל תרשים המתאר את המבנה הפיזי והביולוגי של בעל חיים כלשהו, עלינו לזכור שבראש ובראשונה, הדבר שאנו למדים הוא שהמין האנושי כבש ופגע במין הביולוגי בו אנו צופים. כאשר קירק וספוק נכנסים למוזיאון הימי, הם בעצם נכנסים למונומנט המפאר את שלטון האדם בבעל החיים, בו מוצגות גופותיהם של היצורים, יחד עם ידע שהופק על ידי ציד והרג שלהם.

המשימה מצליחה, הלווייתנים נחטפים ומובאים להווה והעצם הזר עוזב.
גזר הדין הניתן למין האנושי – חנינה מלאה, אך עונש כבד מאד משאיר טעם רע בפיותיהם של בני האדם: ההכרה הכואבת בחשיבותם של מינים אחרים בפני עצמם, ולא לצורך שימושה של הדיקטטורה ההומניסטית האלימה.

~~

"כולם תוהים אם יום אחד בעתיד מכונות יוכלו לחשוב כמו בני אדם; מעטים בלבד תוהים אם מכונות יוכלו אי פעם לחשוב כמו חתולים או גורילות, דולפינים או עטלפים. מדענים העסוקים בחיפוש אחר חיים חוץ-ארציים מנסים לבדוק אם האדם הוא בודד ביקום. מוטב היה אילו ניסו לתקשר עם אחיהם בעלי החיים, שמספרם מתדלדל והולך."

ג'ון גריי, "כלבי הקש"

 


מבוסס על חלקו של אורן בן יוסף בפאנל "לדאטה יש זכויות – אבל מה עם ספוט" בכנס עולמות 2015
פורסם לקראת מצעד בעלי החיים 2015

אורן בן יוסף הוא מורה, פעיל למען בעלי חיים, בעל הבלוג "על ארבעה סוסים" (בלוג, פייסבוק) ומחבר הספר "ראו את החיה" שיצא לאחרונה בהוצאת דרור.

 

 

Advertisements

מוזמנות ומוזמנים להגיב:

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s