הפרקים Tuvix ו-Similitude משתייכים כל אחד לסדרה אחרת, ושניהם עוסקים בנושא הכואב מאוד שמופיע בכותרת הנ"ל. מסוג הפרקים אשר הצופה נשאר בסופם ברגשות מעורבים. מאוד. אולי אפילו עם תחושת אגרוף בבטן.

אסף הרדוף כותב על שני הפרקים המצויינים הללו.

---

 

בפרק Tuvix של "וויאג'ר" נגרמת תאונת משגר. חברי הצוות קומנדר טובוק וניליקס מתמזגים לישות חדשה, שבמהרה מכונה טוביקס: הכלאה של שתי הישויות, מבחינת הגנים והתודעה. טוביקס מכיל את זכרונותיהם אך יש לו אופי מיוחד, המשלב (בהופעה נהדרת של השחקן האורח) שתי דמויות שונות מאד, אולי השונות ביותר על החללית – טובוק הרציונלי והרציני (והיבש) להחריד, וניליקס הקליל, הזורם ולעתים גם יש להודות, המעצבן. בתחילה מחפש טוביקס את מה שמחפש הצוות – דרך להחזיר את הגלגל לאחור ולהתפצל לשתי ישויות. בזמן שהצוות עובד על פתרון טכנולוגי, טוביקס לומד להכיר את החיים החדשים ואת עצמו. אנו מגלים שהוא משלב את הטוב משני העולמות, שהוא מוכשר ותורם, ומתחבב על אנשי הצוות ועלינו. תודעתו אינה סכיזורפנית: אין מדובר בניליקס וטובוק שצצים על פני השטח כל אחד בתורו. מדובר בישות חדשה, עצמאית ומיוחדת, חרף ההיסטוריה והזיכרונות שהדמות מכילה.

כשהצוות מגבש פתרון טכנולוגי, מדהים טוביקס את קפטן קתרין ג'יינוויי באומרו שיש רק בעיה אחת: הוא אינו רוצה למות. לאחר שמתברר שאין פתרון שיאפשר לו להמשיך לחיות ובד בבד להשיב את ניליקס וטובוק לחיים, מופעל עליו מסע לחצים להסכים להליך הרפואי. טוביקס אינו משתכנע ואינו מסכים להקריב את עצמו לטובת "הוריו" הגנטיים. קפטן ג'יינוויי, שמתהדרת לאורך הסדרה במוסריותה (לעתים עד כדי להרגיז), בוחרת לפעול כפי שטוב לצוותה ולה – השבת חבריה. טוביקס נגרר בכוח אל ההליך שישים קץ לישותו ויחזיר לחיים את טובוק וניליקס. הוא זועק לעזרה ושזהו רצח. איש מאנשי הצוות לא קם לעזרתו ואף לא פוצה פה. הרופא חסר השם מסרב לבצע את ההליך, תחת שבועת היפוקרטס שלא להזיק. ג'יינוויי מבצעת את ההליך בעצמה. הפרק מסתיים בכך שאנו רואים את טובוק וניליקס שוב בחיים, ואת קפטן ג'יינוויי, מברכת אותם לשובם, אך רחוקה מלהיות מלאת שמחה.

בפרק Similitude ("זהות") קומנדר טריפ טאקר מנסה להגביר את מהירות האנטרפרייז בזמן משימת הזינדי, נפצע קשה ומורדם. ד"ר פלוקס מציע הליך מעורר מחלוקת להצלתו: גידול שיבוט לצורך תרומת איברים. קפטן ג'ונתן ארצ'ר הלחוץ מקבל את ההצעה. לשיבוט יש תוחלת חיים של שבועיים, והוא גדל במהירות. הוא מכונה "סים". הזיכרונות והאישיות של טריפ מתחילים להתבטא בו, לרבות העניין בהנדסה והמשיכה הרומנטית לט'פול. כשמגיע הזמן להליך, מתברר שההשתלה תוביל למותו של סים. סים מגלה על קיומו של הליך שעשוי להוביל להארכת חייו, אולי בעשורים, ומביע רצון לחיות. אולם ארצ'ר מתעקש שהוא זקוק למהנדס שלו ואומר שהוא מעדיף שסים יתנדב לעבור את ההליך להצלת טריפ במקום שארצ'ר יצטרך לכפות אותו עליו. סים מנסה לברוח, אך במהרה מבין את האפשרויות המוגבלות שבפניו ובפני הצוות שזקוק לכישוריו של טריפ כדי להיחלץ משדה מגנטי מסוכן, ובוחר להקריב את עצמו. ההליך מבוצע, וארצ'ר מכבד את המת בטקס קבורתו בחלל.

~ ~ ~

שני הפרקים מעלים שאלה קרובה: האם ניתן להקריב חיים של מעין חבר צוות כדי להציל חיים של חבר צוות מרכזי? ב-Tuvix ההחלטה אינה של הקרבן, להבדיל מ-Similitude; ב-Similitude הקרבן בוחר, אך מאונס ולא מחופש. הסיפור של Similitude (שקצת מזכיר את הסרט "האי") מסתיים בשיבוט, בעל תוחלת חיים קצרה או לא ברורה, ששומע ל"עצה ידידותית", מקריב את עצמו עבור האחר וזוכה בלווייה מכבדת. בחירת התסריטאים ב-Tuvix אמיצה יותר, משום שאין בה קיצור דרך שמוביל להקרבה עצמית. הסיפור אינו מכבס את האמת הקשה: האחד הוקרב כדי להציל שניים. אותו קרבן אינו מותיר אחריו אפילו גופה לקבור, וממילא ספק אם מישהו היה מספיק אמיץ או צבוע להגיע ללוויה ולומר מילה בשבחו, אף שעד גרירתו אל מותו היה דמות סימפטית בעינינו הצופים ובעיני "חבריו" לצוות.

שני הפרקים הללו מותירים טעם ערכי רע מאד. דבריי נשמעים כגנאי, אך כוונתי הפוכה בדיוק. לעתים קרובות מדי, "מסע בין כוכבים" התעקשה להראות שיש פתרון מוסרי טוב וברור, שבו בוחר הצוות, ושאף מוביל לניצחון. הסדרה הנוכחית והמעניינת, "דיסקברי", מסתמנת ככזו שמודעת לעידן הקולנועי/טלוויזיוני הנוכחי, עידן המכיר במורכבות ערכית ואינו מציג תמונה חד-צדדית של טובים ורעים. ואף על פי כן, אחד משיאי העונה היה כשמייקל (דמות נהדרת ושחקנית נהדרת) הבהירה שטעתה בעבר כשביכרה תוצאה רצויה לצוות ולפדרציה על פני מוסר, ושכל מה שיש לפדרציה – הוא מוסר, ולפיכך לא נכון להשמיד את האימפריה הקלינגונית. עמדתה מביאה למבטי הערכה מעמיתותיה שסלדו ממעשיה בעברה (וכאילו גם מהבמאי), ובהמשך מביאה אפילו לקבלת דרגתה בחזרה, שהרי היא לימדה את כולנו את המחויבות לדבר הנכון, ולא לדבר הקל והמועיל. ובכן, מייקל, מה תגידי על מה שעשתה ג'יינוויי לטוביקס ומה שעשה ארצ'ר לסים?

בעיניי העובדה שפרק מותיר טעם רע ערכי היא בבירור לזכותו, משום שבסיום המסע שעברנו – נותרנו עם שאלות פתוחות קשות, להבדיל מהתפעלות מהתשובות המושלמות שקיבלנו. זהו מהלך אמיץ בהרבה, משום שאנו מגלים שהגיבורים שלנו הם גם חלשים ערכית, ולעתים הם גיבורים על חלשים; לא קל להעריך גיבורים כאלו, אך קל יותר להזדהות עמם, משום שלהיות חלש זה גם להיות אנושי.

ג'יינוויי וארצ'ר בחרו להציל את מי שהם חברי צוות מרכזיים, מצד אחד, וחבריהם האישיים, מצד אחר. הצלת חבר היא ערך סטארטרקי מובהק, ערך שקל מאד להתחבר אליו. כמו שנאמר ב"הפוני הקטן שלי", ויסלחו לי הציניקנים אבל זו סדרה נהדרת ללמוד בה על ערך החברות: "חברות היא קסם". הבחירות של ג'ינוויי וארצ'ר אינן מרושעות, והן הובילו להצלת אנשים טובים, ואולי גם להצלת הצוות כולו. אבל… יש אבל, והוא גדול, ענק אפילו.

הקרבת חף אחד כדי להציל חף אחר או אפילו שני חפים היא מהלך שקל להריע לו כשהוא נעשה בידי הקרבן. אם חבר צוות אחד קופץ לספוג כדור שכוון אל חברו, מהלך קולנועי/טלוויזיוני מוכר ושחוק, אנו לומדים שזו גבורה. אבל אם נשנה את המהלך אפילו טיפה, נחוש לגמרי אחרת. מה היינו חושבים על מהלך שבו חבר צוות (בעל תוחלת חיים ארוכה) מתנדב לעבור הליך רפואי שיסתיים במותו, כשלבו יועבר לחברו המאושפז? הליך כזה הוא לא רק בלתי-חוקי; הוא גם אינו מתוסרט. דומני שהליך כזה מעורר אי-נוחות גדולה, הנובעת מכך שאנו מגיעים where no viewer has gone before, והיוצרים אינם יודעים אם אי-הנוחות תתקבל בהערכה או דווקא בסלידה וכעס. Tuvix ו-Similitude עוקפים את אי-הנוחות בכך שהם מייצרים חיים חדשים. הואיל ואותם חיים לא התקיימו קודם, קל יותר לדרוס אותם: גיבורים על חדשים. האחד נולד מתקלה טכנולוגית והכלאה בלתי-מכוונת, האחר הנו שיבוט שממילא חי שבועיים. מי יזעם על גרירתם להליך רפואי שממנו לא ייצאו חיים? תודעתו של טוביקס תתפוגג; גופו של סים יקרוס ועמו גם תודעתו. אז מה? בפרק שעבר הם ממילא לא היו פה. כמו גיא חסר שם המשפחה, חבר צוות מס' 6 בפארודיה הנפלאה Galaxy Quest, שם נאמר they are expendable, כל תפקידם הוא להראות שהמצב רציני: במותם ציוו עלינו את הרצינות.

בשני המקרים, לו היה צריך לתאר בשפת המשפט הפלילי את הסיטואציות, הן נעות בין הקו העליון ביותר של ההריגה לפחות לבין רצח מובהק. מבחינה משפטית, רצח בישראל משקף גרימת מוות לאחר, בצירוף החלטה להמיתו, הכנה והיעדר התגרות מצד הקרבן. העובדה שההמתה נעשית לטובת אדם אחר – אינה משנה כלל מבחינה ערכית (ובמקרים הללו גם לא משפטית). הרי שוק הסחר באיברים מכוון להיטיב עם אנשים חולים ולהציל חיים, תמורת סכום הולם כמובן, על חשבון קרבנות שלא התנדבו או כאלו שאין להם בררה ממשית. אני נזכר בסרט המצוין "מהלך מסוכן" שמתאר ניסויים אכזריים בהומלסים במגמה לפתח פתרון למשותקים: האמפתיה לאחרונים אינה מצדיקה התעללות בראשונים. התועלת אינה פודה את הפגיעה הערכית הקשה. טוביקס וסים הנם חפים מפשע. הם לא זכו בחיים באמצעות גרימת עוול לאחרים; טוביקס אינו אשם בתקלה הטכנית, וסים אינו אשם בתאונה של טריפ. הם לא ניצלו ולא ביקשו לנצל את "הוריהם" הגנטיים. כל חטאם הוא רצונם להמשיך ולחיות. מה כל כך אנוכי ברצון להמשיך לחיות? האם הייתם ששים להקריב את עצמכם עבור אחר? אם אתם ממהרים להשיב בחיוב, בסטארטרקיות נחרצת – מדוע אינכם הולכים לתרום כליה לזרים?

פרקים אלו מלמדים אותנו לקח שידוע לכולנו אך לרוב לא עולה ב"מסע בין כוכבים", ודאי לא נאמר במפורש, ולרוב ההפך הוא שנאמר: לא כל החיים באמת שווים בעינינו. יש חיים שאנו מוקירים יותר ופחות, ובהתאם גם הֲמָתַה שאנו מגנים יותר ופחות, לעתים אף משבחים. כשאנו רואים משהו טוב שיוצא מהֲמָתַה, וכשהמומת מעורר סלידה, אנו פחות ביקורתיים כלפי ההמתה. משהו טוב כזה לרוב מתואר בקולנוע ובטלוויזיה כהצלת חיים, ישירה או עקיפה. לכן אנו מריעים כשהרעים מחוסלים, לאחר שבעצמם נטלו חיים או כשהיו בדרכם לכך. להבדיל, הֲמָתַה המשרתת מניעים אנוכיים יותר, כמו קנאה, שנאה וכעס – נראית לנו פסולה ומקוממת, הֲמָתַה רעה.

ההמתה של טוביקס וסים היא מצילת חיים; אך קשה להריע לה, משום שהחיים שנלקחו הם של אנשים חפים וטובים, ולא בניסיון לעצור רוע כלשהו מצדם. זוהי המתה מחפיצה, המתייחסת לשתי ישויות חשות וחושבות כאל חפצים. מה הייתם עושים במקום ג'יינוויי וארצ'ר, שאינם פועלים רק כבני אדם, אלא גם בתור מנהיגים ואחראים על אנשי צוותם וחייהם? איני יודע להשיב בנחרצות. אולם זאת אני יודע: המציאות שנכפתה על סים מקוממת אותי, והאיום של ארצ'ר נגדו מעורר בי כעס וסלידה. הסצינה שבה טוביקס נגרר למרפאה, שהופכת ממקום מציל חיים למקום נוטל חיים, מעוררת בי חלחלה. זעקותיו על העוול שנעשה לו – נוגעות בי. "זהו רצח", הוא צועק. והוא צודק. כי גם רצח למטרה טובה הוא עדיין רצח.

---

עוד בנושא מוות (כולל Similitude) – ארץ לא נודעת – מוות ב"מסע בין כוכבים" – מאת subatoi

עוד מאת ד"ר אסף הרדוף:

• בין הפיזיולוגיה והמוטיבציה: משחקי תודעה ופירמידת הצרכים של יצורים סינתטיים
• טכנולוגיה מתקדמת ואשליית הנפש הווירטואלית: על גבולות הניצול האנושי
• אור פנימי וחרדת האבדון: אני זכור, משמע אני קיים – TNG: The Inner Light; VOY: Course: Oblivion
• זוגתי, רובוט: "מסע בין כוכבים" – רומנטיקה עם מחשבים
• על השנאה: VOY: Nemesis ו"כוכב הקופים: השחר"

---