"מסע בין כוכבים" כה ידועה בדברים כגון גיוון ושוויון, עד שנראה שלעתים לא צריך בכלל לצפות בה כדי לדקלם את אותם דברים ולהתייחס אליהם כעובדות.
אולם כשצוללים פנימה ומביטים היטב, מגלים מציאות אחרת לגמרי.

ענבל זוסמן מספרת.

---

סדרות "מסע בין כוכבים" מביאות לנו סיפור על עולם אוטופי מבחינת האנושות. אין עוני, אין רעב, אין מלחמות. זה חלק מהחזון של ג'ין רודנברי, יוצר הסדרה. כחלק מהעתיד האוטופי, רודנברי סבר גם שגיוון (diversity) אנושי יהיה חלק בלתי נפרד מאותו עתיד אוטופי:

"Diversity contains as many treasures as those waiting for us on other worlds. We will find it impossible to fear diversity and to enter the future at the same time".

בני אדם זקוקים לפורצי דרך, למודלים, על מנת שיוכלו לשאוף. כפי שאמרה מרי ווילסון, מייסדת פרוייקט הבית הלבן, אינך יכולה להיות מה שאינך יכולה לראות. כך למשל, מרבית הנשים לא חשבו שהן יכולות ללמוד באוניברסיטה ולרכוש השכלה גבוהה, עד שהן ראו אשה אחרת עושה זאת. לכן, השאיפה המוצהרת של "מסע בין כוכבים" להראות אנושות מגוונת היא חשובה וראויה להערכה. עצם העובדה שאנשים, ובעיקר נשים ובני מיעוטים, כה רבים מייחסים ל"מסע בין כוכבים" השפעה על בחירת הקריירה שלהם, מראה את ההשפעה של סדרת טלוויזיה על חייהם של בני אדם. בפרט, נשים שחורות ואמריקאיות ילידיות מספרות שלראות את אוהורה על גשר הפיקוד ב"מסע בין כוכבים" המקורית גרמה להן להאמין שהגעה לעמדת כוח אפשרית עבור נשים כמוהן, ונשים מספרות שלראות את קפטן ג'יינוויי ואת ב'אלנה טורס פותרות בעיות בדיבור על מדע ועל הנדסה היווה עבורן השראה ללמוד את תחומי המדע השונים. דוגמאות אלה מראות עד כמה העובדה שסדרות "מסע בין כוכבים" הראו את האפשרות, השפיעה בפועל על נשים בשר ודם וכך גם על החברה כולה.

יחד עם זאת, מצפיה ביקורתית בכל הסדרות של הפרנצ'ייז, בעיניים של הצופה בשנת 2018, עולה תמונה מעט שונה. אם נחפש בתוך האנושות עצמה, ולא בין גזעים זרים, אחר גיוון אנושי ואחר הסובלנות של בני האדם כלפי השונה מהם, ניווכח שלמעשה הגיוון, והסובלנות של בני האדם לגיוון, אינם כה גדולים כפי שאנחנו רגילים לחשוב.

הצפיה הביקורתית חשובה, לא על מנת להוריד מחשיבותה של "מסע בין כוכבים", אלא על מנת שלא נקבל את הגיוון האנושי המוצע על ידה כדבר הטוב ביותר האפשרי, וכדי שנוכל להמשיך ולשאוף לשיפור מתמיד ולהגדלת הגיוון האנושי והסובלנות לשונה, בכל תחומי החיים.

במאמר זה נבדוק את ההתייחסות לארבעה עניינים שונים: גיוון גזעי בתוך בני האדם, היחס למבני גוף שונים ולנכויות, היחס ללהטבפא"קים (לסביות, הומוסקסואלים, טרנסקסואלים, ביסקסואלים, פאן סקסואלים, א-סקסואלים וקווירים) והיחס לנשים. הבדיקה תהיה הן ביחס לאיך שהדמויות תופסות את הנושא, והן ביחס למה שאנו, כצופים, רואים וחווים.

** כולל ספוילרים ל"דיסקברי"

---

 

"פעם, בעבר, היתה רדיפה על רקע גזע על כדור הארץ. אני זוכר שקראתי על זה בספרי ההיסטוריה"

אחד החידושים הגדולים ב"מסע בין כוכבים" המקורית, שהופקה בשנות השישים של המאה ה-20, היה העובדה שעל הגשר היו בני גזעים שונים, ולא רק אנשים לבנים.

• בפרק Let That Be Your Last Battlefield מגיעים לאנטרפרייז שני אנשים, שחצי מפניהם שחור והחצי השני לבן, וביניהם שוררת איבה ממושכת ועמוקה. בירור מעלה שהם בני שני גזעים שונים מאותו כוכב, ובין שני הגזעים מתנהל מאבק קשה, כשאחד מהם סבור שהוא עליון על פני השני. כאשר אנשי צוות האנטרפרייז מופתעים וטוענים ששניהם נראים אותו הדבר, עונה האחד מהם, שברור שהם שונים, הרי אצלו החצי השמאלי לבן והחצי הימני שחור, ואצל השני, החצי הימני לבן, והחצי השמאלי שחור! המצלמה מתמקדת בהיקארו סולו, קצין ממוצא אסייתי, כשהוא נזכר שהוא שמע שפעם, מזמן, גם על פני כדור הארץ התייחסו באופן שונה לבני גזעים שונים, ופבל צ'כוב מוסיף, שההבחנות הללו כבר פסו מן העולם.
• לעומת זאת, בפרק Badda-Bing, Badda-Bang של "חלל עמוק תשע", אנחנו מקבלים פרספקטיבה קצת שונה. בהולוסוויט רצה תכנית של המלון והמועדון של ויק פונטיין, הממוקמים בלאס וגאס של שנות השישים של המאה ה-20. ויק הוא הולוגרמה, אבל בשונה מהולוגרמות אחרות, הוא בעל תודעה, ומתפתחים יחסי חברות בינו לבין אנשי הצוות של התחנה, כולם מלבד קפטן בנג'מין סיסקו. כאשר ויק נקלע לצרה, חברי הצוות מכינים תכנית להצלתו, וסיסקו מסרב להשתתף. בת הזוג של סיסקו, קסידי ייטס, שואלת אותו מדוע, והוא מסביר, שבתקופה ההיא לאנשים כמוהו וכמוה, שחורים, לא היה מקום במלונות ומועדונים כמו של ויק, ומבחינתו, להשתתף בתכנית שם, תוך התעלמות מהמציאות שהפלתה אותו ושכמותו לרעה, יש בכך משום שקר והכחשה של האפליה שהיתה. הוא איננו מוכן לקחת בכך חלק. בסוף סיסקו אמנם משתכנע להשתתף, אולם הנימוק שלו מראה לנו שהאפליה שהיתה בעבר כלפי שחורים על פני כדור הארץ עדיין חיה בזכרון, ולא נעלמה ממנו לחלוטין, ועוד יש לה משמעות, כמוו גם לעובדה שקיימים גזעים שונים בין בני האדם.
• בסדרה "וויאג'ר" אנחנו רואים את המשמעות שצ'קוטאי מייחס למוצא האתני שלו, כאמריקאי ילידי. מבחינתו, זה לא עניין זניח.

מעבר לשלושה איזכורים אלה, אין התייחסות של הדמויות בסדרות "מסע בין כוכבים" למוצא גזעי או אתני, מטוב ועד רע.

יחד עם זאת, עדיין יש מה ללמוד מהפרקים בסדרות השונות לגבי האנושות והיכולת שלה לקבל שוני, ולגבי מידת הסובלנות שלה. כך למשל בפרק Home בסדרה "אנטרפרייז", ט'פול הוולקנית וד"ר פלוקס הדנובולני סובלים מהתנכלויות בכדור הארץ על רקע חוסר סובלנות כלפי מי שאינו אנושי. ב'אלנה טורס מ"וויאג'ר", סבלה רבות בשל היותה מעורבת – חצי אנושית וחצי קלינגונית.

אם כן, למרות שנקודת המוצא של הסדרה, והאופן בו כמעט כולם חושבים עליה, היא שהעולם המתואר בה הוא עולם אוטופי של חברה אנושית סובלנית ומגוונת, גם הדמויות עצמן לא תמיד חוות את העולם שלהן ככזה. עם זאת, אנחנו כן רואים התקדמות מהמאה ה-22 של "אנטרפרייז", בה חוסר הסובלנות נוכח, לבין המאה ה-24 של "חלל עמוק תשע", בה חוסר הסובלנות הוא זכרון.

כשמסתכלים מנקודת מבט חיצונית על עולם הסדרות של "מסע בין כוכבים", מנקודת המבט שלנו כצופים בשנת 2018, הספק רק מתגבר. ביבשות אפריקה ואסיה בלבד יש היום מעל ל-5.5 מיליארד בני אדם, רובם אינם לבנים. בעולם ישנם כ-7.6 מיליארד בני אדם. רוב אוכלוסיית העולם איננה לבנה. היינו מצפים שבעולם אוטופי בו אין גזענות ואין הבדל בין הגזעים, דבר זה יבוא לידי ביטוי, ובמוסד כמו צי הכוכבים יהיה ייצוג שווה לבני כל המוצאים. ייצוג שווה כזה יביא בהכרח לכך שלבנים יהוו מיעוט בצי הכוכבים. אולם, בחינת הדמויות הראשיות בכל אחת מהסדרות של "מסע בין כוכבים" מראה שהגזע הלבן הוא בעל הייצוג הרב ביותר, והוא שולט:

הסדרה המקורית	9 קבועים	2 שאינם לבנים
הדור הבא	9 קבועים	2 שאינם לבנים
חלל עמוק תשע	10 קבועים	4 שאינם לבנים
וויאג'ר	9 קבועים	4 שאינם לבנים
אנטרפרייז	7 קבועים	2 שאינם לבנים
דיסקברי	7 קבועים	3 שאינם לבנים

כצופים, אנחנו רואים גם שבני האדם מעדיפים בני זוג מהגזע שלהם. ישנם יוצאי דופן מעטים ביותר (ב'אלנה טורס וטום פאריס, וורף ודיאנה טרוי, וורף וג'דזיה דקס, קייקו ומיילס או'בריאן), אולם ברוב מתוך מקרים אלה, לפחות אחד מבני הזוג איננו אנושי.

אי אפשר לעסוק בזוגות מעורבים ב"מסע בין כוכבים" בלי להקדיש רגע למה שמוזכר רבות כ"הנשיקה הבין גזעית הראשונה בטלוויזיה". מדובר על נשיקה בין קפטן ג'יימס קירק לבין ניוטה אוהורה, בפרק Plato's Stepchildren. הנשיקה עשתה הרבה רעש, ועוררה התנגדות רבה בתקופה בה הפרק יצא. אבל מה הנשיקה הזו אומרת באמת על יחסים בין גזעיים בין בני אדם? הפרק עצמו מציג לנו חברה של חייזרים בעלי כוחות טלקינטיים חזקים, שמשתמשים בחברי צוות האנטרפרייז כבמריונטות, ומזיזים את גופם של אנשי הצוות בניגוד לרצונם. במסגרת זו, החייזרים מאלצים נשיקה בין קירק ואוהורה, כנגד רצונם. קירק ואוהורה מתנגדים. במקרה זה אין הסתכלות חיובית על נשיקה בין איש לבן ואשה שחורה, ולא מראים נשיקה כזו כנשיקה לגיטימית.

 

 

"במקום ממנו אני בא, גודל, צורה או צבע אינם משנים כלל"

הדברים הללו, שאמר קפטן קירק לגמד חסר הכוחות בפרק Plato's Stepchildren, מייצגים גם הם את העולם האוטופי ש"מסע בין כוכבים" ביקשה להציג. לטעמי, המסר הזה אינו בא לידי ביטוי כלל בסדרות. הנסיון למצוא אנשים שאינם עומדים בנורמה של גוף מושלם, שאינם גבוהי קומה יחסית ורזים, מועד לכשלון. נמוכי קומה, אנשים שמנים, נכים שנכותם הפיזית ניכרת, כל אלו אינם נמצאים כמעט בכלל בעולם של "מסע בין כוכבים". גם קירחים כמעט שאין, למעט הקפטנים פיקארד וסיסקו, וכמובן הדוקטור מ"וויאג'ר".
לאור המחסור הרב בגיוון במבני גוף, קשה מאד גם למצוא התייחסות של הדמויות עצמן לשוני הגופני שלהן. למשל, היחיד שמתלונן על הקרחת שלו הוא הדוקטור, שמעצם היותו הולוגרמה יכול פשוט לתכנת לעצמו שיער.

אפשר לבחון את ההתייחסות של הדמויות לשונה ולנכה, דרך בחינה של שלוש דמויות הנכים ב"מסע בין כוכבים": ג'ורדי לפורג', קפטן פייק ומלורה.

• ג'ורדי לפורג' הוא דמות הנכה הקבועה היחידה בסדרות. הנכות של ג'ורדי כמעט אינה נזכרת, ולא בכדי. הנכות אינה נראית לעין, גופו שלם, הוא רואה, אם כי אחרת מכולנו. לא פלא שהנכות אינה נזכרת.
• קפטן כריסטופר פייק היה הקפטן של האנטרפרייז לפני קירק, והוא הופיע בפיילוט הראשון (שכשל), The Cage. בפרק הכפול The Menagerie, אנחנו פוגשים את קפטן פייק בשנית. הוא נפגע קשה בפיצוץ, וכעת הוא יושב בכיסא גלגלים, משותק לחלוטין ואף אינו מסוגל לדבר. מבחינת קוגניטיבית, כך אומרים הרופאים, הוא כשיר לחלוטין, אבל הדרך היחידה שלו לתקשר היא באמצעות צפצוף והבהוב במנורה קטנה: פעם אחת ל"כן", פעמיים ל"לא". למרות שפייק כשיר לחלוטין, הדרך היחידה שצי הכוכבים מצא כדי להתמודד עם מצבו, היא להחזיק אותו בחדרו כל העת, כשרק מצלמה אחת מכוונת עליו. ספוק, ששירת תחת קפטן פייק, מגלה שפייק נפגע, והוא עובר עבירות רבות כדי להביא אותו לכוכב ששניהם ביקרו בו ב-The Cage. ספוק מתכוון לטוב אך פייק מתנגד להגעה לאותו כוכב. הוא מהבהב פעמיים ללא הפסק, אולם ספוק, כמו גם שאר קציני הצי הנמצאים לצידו במהלך הפרק, לרבות קירק, מתעלם ממנו.
  בפרק הזה אנחנו רואים, שלאנושות אין פתרון לנכים, ולקפטן פייק בקושי מתייחסים כאל אנושי. לא דואגים לו לתקשורת ולחברה, וספוק מתעלם מרצונותיו לחלוטין. קשה להאמין שקפטן פייק היה זוכה לאותו יחס אלמלא מצבו הפיזי.
• סג"מ מלורה פזלאר מופיעה ב"חלל עמוק תשע", בפרק הקרוי על שמה (Melora). היא איננה באמת נכה, אולם מכיוון שגדלה על כוכב עם כבידה נמוכה, השרירים שלה חלשים, ובמקומות בהם הכבידה היא כשל כדור הארץ, היא מתקשה להתנהל באופן רגיל ונאלצת להיעזר בכיסא גלגלים. יש הרבה רצון טוב של הצוות לעזור לה, אבל על הדרך ד"ר ג'וליאן באשיר עושה כל מיני שינויים בכיסא הגלגלים בלי להתייעץ איתה ובלי לבדוק אם הם מתאימים לה. בפרק הזה רואים עד כמה הצוות איננו מורגל בנכים, ובכלל במי שאינו הולך על שתי רגליים. אין לצוות את הידע ואת הרגישות להבין שמלורה יודעת הכי טוב מה נכון ומה לא נכון לה.

כצופים, אנחנו לא מקבלים את הרושם שגוף שונה הוא דבר מקובל בעולם האוטופי של "מסע בין כוכבים". כאמור, קשה מאד למצוא דוגמאות לנכות נראית לעין, ובמקרים המעטים בהם היא מופיעה, ההתייחסות אליהם איננה כאל אנשים רגילים עם נכות פיזית, וגם היכולות הקוגניטיביות שלהם והרצונות שלהם נדחקים הצידה.
ייצוגים של מבני גוף שונים גם הם, כאמור, נדירים ביותר. כאשר אנחנו כן נתקלים בשמנים, או נמוכים, מדובר בדמויות רעות או נלעגות, כמו הארי מאד השמן, או הפרנגים הנמוכים.

שבירה קטנה וראשונית של ייצוגי גוף מושלמים אנחנו מתחילים לראות בסדרה "דיסקברי", שבה לראשונה, לנשים מבוגרות, כמו אדמירל קורנוול, יש קמטים, ולאחת הדמויות החיוביות ביותר בסדרה – סילביה טילי – יש חצ'קונים, והיא לא עומדת בסטנדרט הרזון שנדרש מדמויות נשיות עד כה (על רמת הרזון שנדרשה לה, סיפרה מרינה סירטיס, דיאנה טרוי, בהזדמנויות שונות. ניתן למצוא סרטונים ביוטיוב).

 

"אולי, יום אחד, היכולת שלנו לאהוב לא תהיה כל כך מוגבלת" (קראשר, The Host)

אחת הביקורות ש"מסע בין כוכבים" ספגה באופן קבוע במשך השנים, היא על היעדר דמויות להטבפא"ק ועל היעדר יחסים שאינם יחסים הטרוסקסואליים בין דמויות בסדרה, ובפרט דמויות של בני אדם (להבדיל מחייזרים). עצם היעדרם משדר חוסר לגיטימיות של זהות להטבפא"ק. אולם, המקרים המעטים בהם זהות זו כן עולה, מרפים ידיים אולי אפילו יותר מאשר היעדר מוחלט שלה.

• ב-The Host של "הדור הבא", ד"ר בברלי קראשר מתאהבת בטריל, שהמארח שלו הוא זכר. כאשר המארח מת, ואין ברירה אלא להעביר את השיתופן לגופו של וויליאם רייקר, קראשר מוכנה לשקול להמשיך את יחסיה איתו. אולם כשמגיע המארח הקבוע מקרב הטריל עבור השיתופן, מדובר במארחת אשה, וכאן קראשר כבר איננה מסוגלת להמשיך את היחסים, על אף שמדובר למעשה באותו אדם, רק בגוף אשה.
• בפרק The Outcast, גם הוא של "הדור הבא", מוצג לנו עולם של אנדרוגינוס בו נטיה מינית כלשהי היא טאבו. וויל רייקר פוגש ומתאהב בבן העולם הזה, שמזדהה בפניו בסתר כבעלת נטיות של אשה. אותה אשה מועמדת לדין בעולמה, ונואמת נאום חוצב להבות בהגנה על בני עולמה שכמוה, שונים מבחינת הנטיה המינית שלהם, אבל דומים בכל הדברים היומיומיים לשאר בני עולמם. אך בסופו של הפרק היא עוברת טיפולים אשר מדכאים את הנטיה המינית, והפרק מסתיים בהזדהות מלאה שלה עם העמדות והערכים המקובלים בעולמה.
• בפרק Rejoined ב"חלל עמוק תשע", ג'דזיה דקס פוגשת טריל אחרת, שהשיתופן שלה והשיתופן של דקס היו מאוהבים ונשואים כשהיו בגופם של מארחים קודמים, גבר ואשה. הקשר ביניהן ניצת מחדש (כולל הנשיקה החד מינית הראשונה בעולם "מסע בין כוכבים"), אולם קשרים כאלה הם טאבו בעולם הטריל, והן מנתקות את הקשר.
• בסדרה "דיסקברי" סוף סוף מופיע זוג הומוסקסואלים בעלי זוגיות טובה, מבלי שהדבר מהווה "אישיו". אלא שאחד משניהם נרצח, ללא כל סיבה טובה, כבר במהלך העונה הראשונה.
• דמויות הומוסקסואליות אחרות שמופיעות בסדרות הן דמויות מעולם המראה: קירה נריס ואזרי דקס, והקיסרית ג'ורג'יו, כולן דמויות "רעות".

אם כך, צפיה ב"מסע בין כוכבים" משדרת לנו שזהות להטבפא"ק היא מאד מאד נדירה, שמי שאוחז בזהות כזו סופו רע, או שהוא רע בעצמו.

 

 

"קשה לי להתרגל לכך שיש אשה על גשר הפיקוד" (פייק, The Cage)

בעולם "מסע בין כוכבים" ישנן הרבה נשים. אבל מה מקומן בו? האם נשים מוצגות כשוות ערך לגברים? האם הן מקבלות מקום שווה?

התשובה הפשוטה היא שלא. אמנם, אנחנו לא שומעים כל כך על יחס שונה לנשים מפי הדמויות, אולם ישנן במובהק פחות נשים מאשר גברים בצוות הפיקוד ובצוות שעל הגשר. לרוב, מדובר באשה או שתיים בלבד, מתוך כלל הצוות שמוצג באופן קבוע בסדרה. ב"וויאג'ר", שהיא אולי זו שמנסה להיות הפמיניסטית ביותר, עם קפטן שהיא אשה, יש רק שלוש נשים, לעומת שישה גברים (קס ושבע מתוך תשע אינן מופיעות במקביל באותן עונות).

נושאים של תקיפה מינית של נשים וסחר בנשים מטופלים בחוסר רגישות במקרה הטוב, ותוך מתן לגיטימציה להם במקרה הרע. היריעה קצרה מלהכיל, אולם ניתן לתת כדוגמה את ההתייחסות של הצוות להריון של טרוי כתוצאה מתקיפה חייזרית בפרק The Child, או העיסוק הנון-שלנטי בסחר בנשים, בפרק Elaan of Troyius ב"מסע בין כוכבים" המקורית ובפרק The Perfect Mate ב"הדור הבא".

ככלל, נשים אינן מצויות בתפקידי פיקוד או בטחון, למעט טאשה יאר ב"הדור הבא", שמתה כבר במהלך העונה הראשונה, ט'פול שנכפתה על ידי הוולקנים ב"אנטרפרייז", קירה נריס שמונתה על ידי הבאג'ורים ב"חלל עמוק תשע", ופיליפה ג'ורג'יו ומייקל ברנהם ב"דיסקברי" (אחת מתה ואחת הופשטה מדרגותיה ונשלחה לכלא). יוצאת הדופן היא הסדרה "וויאג'ר", שבה גם הקפטן וגם המהנדסת הראשית הן נשים.

בחינה מעניינת של סדרות "מסע כין כוכבים" שנעשתה לפני מספר שנים, היא עמידת הפרקים השונים במבחן בכדל. מבחן בכדל נוצר כמעין בדיחה, בקומיקס Dykes to Watch Out For של הקריקטוריסטית האמריקאית אליסון בכדל. בקומיקס, אחת הדמויות מספרת על העקרון שלה, לפיו היא לא צופה בסרטים שלא מתקיימים בהם שלושה תנאים: (1) יש לפחות שתי נשים (שיש להן שם), (2) שמשוחחות אחת עם השניה, (3) על דבר מה שאיננו גבר. המבחן אמנם פורסם כבדיחה, אבל נעשה בו מאז שימוש רב, כדי לבדוק האם ביצירה מסויימת יש קיום מינימאלי לנשים, כעומדות בפני עצמן, ולא ביחס לגברים בהכרח.

הבלוגרית הקנדית ג'רה הודג'ס פצחה, בסיוע מתנדבים, במבצע סריקה של כל פרקי הסדרות השונות, על מנת לבחון לגבי כל פרק בנפרד האם הוא עומד במבחן בכדל. התוצאות פורסמו בדף של הודג'ס בטמבלר, The Trekkie Feminist, וכן באתר The Mary Sue, והנה הן לפניכם, בתצוגה לפי עונה בכל סדרה:

הבדיקה של הודג'ס נעשתה לפני "דיסקברי". מבדיקה שערכתי, פרק אחד מתוך העונה היחידה ששודרה עד כה, איננו עומד במבחן בכדל.
ניתן להיווכח, כי ברוב הסדרות חמישים אחוז או פחות מהפרקים עוברים את מבחן בכדל. בולטת לרעה במיוחד הסדרה "אנטרפרייז", ששודרה בתחילת שנות ה-2000. המשמעות היא, שבכמחצית מהפרקים בכלל הסדרות יחדיו, אין אפילו שיחה אחת בין שתי נשים, שנוגעת לדבר מה שאיננו גבר. שיחה כזו יכולה להיות גם:

-הגאית, כווני את הספינה לכיוון 223 על 16 על 5!
-כן קפטן.

או:

-את יכולה להעביר לי את המלח?
-בבקשה.

כשלוקחים דוגמאות אלה בחשבון, מדהים לחשוב כמה מעט מקום יש לנשים בזכות עצמן בפרקים. חלק מהעניין נובע ממיעוט הנשים. אם יש רק שתי נשים, והן לא תופסות מקום מרכזי בפרק, הסיכוי שהן ישוחחו ביניהן נמוך יותר. ב"וויאג'ר" וגם ב"דיסקברי", עדיין יש מיעוט של נשים, אבל הן תופסות מקום מרכזי בצוות ו/או בסיפור. בהתאם, הן הסדרות שמצליחות במיוחד במבחן בכדל.

אפשר להמשיך ולבחון את מקומן של הנשים, מבחינת הלבוש, התפקידים שהנשים מקבלות, כיצד מוצגות נשים בעמדות כוח, ועוד ועוד. נדמה לי שכל מי שמכיר את הסדרות היטב יכול לנחש ניחוש מושכל, שמקומן של הנשים לא יצא מחוזק מבחינות אלו.

 

To Boldly Go Where No Man Has Gone Before

אם כן, מסתבר שלמרות שסדרות "מסע בין כוכבים" נתפסות כמייצגות אוטופיה של אנושות סובלנית ומגוונת, צפיה ביקורתית בהן מעלה מסקנות אחרות, ואף הפוכות. אבל יש מקום לאופטימיות. גם סדרות "מסע בין כוכבים", כמו האנושות, מתקדמות לאט ועם נסיגות פה ושם, אבל קדימה.

---

ג'יינוויי וטורס במפגן ראווה בכדלי בפרק Parallax