אנו מתחילים היום במיזם חדש, לציון מעבר הדירה שביצענו בשבוע שעבר. ביקשנו מארבע כותבות ושני כותבים לכתוב על שישה פרקים משש* הסדרות השונות של "מסע בין כוכבים".
הפרקים שלוקטו למיזם לא נבחרו לפי תוכנם אלא על-פי שמם בלבד, שם שכולל שינוי או התקדמות. התוצאה היא שפרקים שרובם אינם "גדולים" או בעלי פרופיל גבוה, דווקא הם אלה שזכו לטקסטים שנכתבו עליהם. רובם קצת נשכחו מאחור, לא קיבלו תשומת לב מיוחדת ולא הפכו למה שנקרא בעבר "פרקי כנסים". ב"מסע בין כוכבים" לדורותיה יש המוני פרקים כאלה, פחות זכירים מאחרים, אבל גם עליהם יש מה לומר.

נתחיל עם הפרק Metamorphosis של "מסע בין כוכבים" המקורית, בו קירק ואנשיו נתקלים בישות מיסתורית ובאדם שנחשב לנעדר. לשמחתנו הרבה נועה רייכמן (!) נענתה לבקשתנו לחזור לפרק בו לא צפתה שנים רבות, ולכתוב על חוויותיה.

* כן, כן, כולל הסדרה המצוירת, שמעולם לא נכתב עליה באתר. הגיע הזמן.

אני מגדירה את עצמי כחובבת "מסע בין כוכבים", לא כמעריצה "כבדה". איני מקפידה לראות את כל הפרקים אחת לשנה (בדומה ללימוד פרשת השבוע למשל), ואפילו לא אחת לשבע שנים (כפי שלומדי הדף היומי מסיימים ללמוד את כל התלמוד הבבלי). את הסדרה המקורית כולה לא ראיתי מאז שנות ה-70, כששודרה בטלוויזיה הירדנית. ראיתי פרקים מזדמנים פה ושם במהלך השנים, אבל להערכתי עברו עשרות שנים מאז ראיתי את Metamorphosis, "מטמורפוזה". הצפיה בו דמתה לביקור חוזר בבית הספר שלמדת בו בצעירותך: המגרש נראה פתאום קטן ועלוב, הבניין מוזנח וגם הטיפוח הסביבתי לא משהו – למרות שבדיקה בתמונות המצהיבות תלמד שלא חלו שינויים משמעותיים. אך לצד הביקורת מתעוררים זיכרונות שחשבת שנשכחו: משחקים, חברים וחלומות. לדימוי בית הספר אחזור בהמשך.

המעבורת גלילאו נחפזת למפגש עם האנטרפרייז, כשעל סיפונה קירק, ספוק ומק'קוי. הם מחישים למרפאה המצוידת היטב של ספינת החלל את ננסי הדפורד, דיפלומטית מנוסה שהיתה בשליחות רשמית של הפדרציה – תיווך למניעת מלחמה כלשהי – והתברר שלקתה במחלה נדירה וקטלנית. אנרגיה בלתי מזוהה הנקרית בדרכם ועוטפת את המעבורת, משביתה את כל מערכות השליטה והקשר וגוררת אותם לגוש סלע סמוך. לדברי ספוק מדובר כנראה ב"פלאנטואיד" (על משקל אסטרואיד – שריד מכוכב לכת שהתפרק). ניתוח הנתונים מלמד שהוא הולם קיום אנושי, והגיבורים העשויים ללא חת יוצאים לברר מה גרם לכשל המערכות ומי הביאם למקום. קירק מורה לננסי להשאר בפנים "כמה זמן שיקח", ויוצא עם ספוק ומק'קוי לבדוק את המנועים.

גבר כבן 30 רץ לפתע לקראתם, מאושר לפגוש אותם ולדבר אנגלית. שמחתו גוברת כשהוא מבחין בננסי, שכנראה השתעממה וניצבת בדלת המעבורת. הוא מציע להם להצטרף אליו לביתו, ותוך כדי שיחה מתברר שהוא זפרם קוקרן – ממציא הנעת העל-חלל (וורפ) שנעלם בחלל 150 שנה לפני כן. זפרם מספר להם שיצא לחלל, זקן וחולה, כדי למות שם. אלא שגם הוא נשבה על ידי אותה ישות שגררה את קירק ואנשיו. ישות זו ריפאה והצעירה אותו, ומאז דואגת לכל מחסורו. הם מתקשרים באופן לא מילולי, כשקוקרן נעטף בבועת האנרגיה ומתנתק מהסביבה החיצונית. קוקרן מסביר לצוות הגליליאו שהובאו לכוכב כדי לארח לו לחברה וכי לא יוכלו לעזוב.

ניסיונות להתגבר בכוח על "המלווה" – כפי שקוקרן קורא לישות – לא צולחים, והיא גם אינה מוכנה להתחשב בעובדה שהדפורד גוססת. אז מציע מק'קוי לעבור להידברות. מתברר שמדובר בישות נקבה – שהתאהבה בקוקרן. האחרון מגיב בזעזוע, כאילו היה קרבן אונס – ואינו מוכן לקבל את הרעיון שמדובר בהתאהבות. הדפורד מזדעזעת מכך שתמות ללא שזכתה לטעום טעמה של אהבה. אבל אל דאגה – לאחר שקירק אומר לישות שבהעדר גוף לא תוכל לעולם לחוש ולהגשים את אהבתה לקוקרן, היא נכנסת לגופה של הדפורד ומתמזגת אתה. קוקרן – שכפי שראינו נרתע מאהבת הישות הנוכרית – מקבל את הדמות המשותפת הדפורד/ישות בשמחה. כיוון שהיא אינה יכולה להתרחק מהכוכב שלה הוא מחליט להשאר אתה ולהזדקן יחד. לסיום הוא מבקש מצוות הגליליאו לא לחשוף את קיומו לעולם, וקירק מבטיח שכך יעשה.

~~~

הפרק הוא גרסה מזוקקת של הסדרה המקורית, לטוב ולרע. קירק, ספוק ומק'קוי צריכים להתמודד עם מה שקורה – בלי אנשי צוות אחרים שאפשר להעביר להם מטלות לטיפול. אין כל הסבר איך הגיעו דווקא הם לאסוף את הדפורד החולה ומדוע בכלל התרחקו מהאנטרפרייז. אין תפאורה או דמויות משנה המסיחות את הדעת, ונושא ההתנהגות האנושית הלא רציונאלית מודגש שוב ושוב. כל אחד מהגיבורים הראשיים הוא הדגמה מושלמת של הסטריאוטיפ שלו: קירק כאיש צבא קשוח, מק'קוי כרופא הרגיש לתחושותיהם של האחרים, וספוק כמדען המושלם. אין כללי אבטחה מינימאליים, והשיחות בין נוסעי המעבורת גלילאו צפויות מראש.

ובחזרה לבית הספר הישן: צפייה בפרק מחזירה את תחושת התום והפליאה של מסעות החלל בשנות ה-60. תסריטאי בן זמננו, שירצה להנחית צוות על כוכב לא מוכר, לא יסתפק בבדיקת הרכב-האוויר כדי לאפשר לדמויות שלו לדלג בחדווה מהחללית החוצה ללא לבוש מגן. תהיה לכל הפחות בדיקה מקיפה של החי והצומח (ומה שביניהם…). אדם שיצוץ פתאום, יציע אירוח בביתו וימזוג משקאות לאורחים, יעורר מיד חשד במניעים נסתרים ובכך שאין תוכו כברו. בעולם שחלם על נחיתה על הירח, לא היה מקום במסעות החלל לחשדות "ארציים" כאלו. הדמויות הנשיות, שנראות לצופה בן ימינו סטריאוטיפיות עד כדי בחילה, היו בזמנו מהפכניות להפליא: דמות של שגרירה המתעמתת עם קירק ועונה בציניות להצעה של קוקרן לאמבטיה, במקום להסמיק ולעפעף בחן; חייזרית נשית הבוחרת, לאחר האיחוד עם הדפורד והבנת משמעות האהבה, לשחרר את קוקרן אהובה לדרכו – אם יחפוץ בכך; ומשפט הסיום של קירק לשאלתו של מק'קוי מה יקרה עם המלחמה הממשמשת ובאה: הפדרציה כבר תמצא איפשהו אישה אחרת שתשים קץ למלחמה.

~~~

מילון אבן שושן מביא שלושה פירושים למילה "מטמורפוזה":

1. שנוי צורה, תמורה, מעבר מצורה אל צורה, גלגול.
2. (בביולוגיה) התפתחות של יצור מן העובר, גלגולי החרקים (ביצה – זחל – גולם – פרפר וכו').
3. (במיתולוגיה) גלגול בני אדם באלים, בבע"ח, בעצים ועוד, ולהפך.

נראה שהפרק מתאים לכל ההגדרות, אבל במיוחד להגדרה השלישית. מצד אחד גלגול של אל באדם – קוקרן, שעל שמו נקראות אוניברסיטאות וכבר 150 שנה הוא זוכה למעמד של "מגה סלב", מתגלה כאדם צר אופקים. הממציא הגדול שאיפשר את הנסיעה בחלל ואת המפגש בין הגזעים השונים, מתגלה כקסנופוב – כשהדבר נוגע לגופו הוא. מצד שני סוג של גלגול ישות זרה באדם – איחודה של "המלווה" עם הדפורד כך שהבנתה את קוקרן וקשריה איתו מלאים יותר.

המטמורפוזה שעברנו אני, והעולם סביבי – מאז הצפיה בשידור המקורי ועד הצפיה החוזרת – גדולה אף יותר. מכיתות עם לוח וגיר עברנו לשימוש יומיומי בלוויני תקשורת וטלפונים המכילים מחשבים מתוחכמים וממוזערים. אבל חשוב לזכור שממש כמו אז, רגשות של אהבה, הערצת ידוענים ופחד מן הזר והשונה עדיין מניעים את העולם – לטוב, ולרע…

עוד על זפרם קוקרן מן הארכיון שלנו:
זפרם קוקרן – האיש (א')
זפרם קוקרן – האגדה (ב')
זפרם קוקרן – מאחורי האיש, מאחורי האגדה (ג')