לראות את האור – TOS: Bread and Circuses – מאת נועה רייכמן

Bread_and_Circuses_177"מסע בין כוכבים" המקורית הציגה עולמות מקבילים במטרה לבחון סוגיות חברתיות/היסטוריות. אחד מהפרקים הללו הוא Bread and Circuses אשר לוקח את הצופים אל התקופה הרומאית.

נועה רייכמן מפליגה אל העבר ומהגגת: בין חורים בעלילה לבין תסיסה חברתית, בין ביקורת על תרבות הרייטינג לבין הצד הטוב של המלחמות הגדולות. וגם קצת היסטוריה.


מסעות בזמן וקיומם של עולמות מקבילים שייכים לטכניקות האהובות על סופרי ותסריטאי המדע הבדיוני כדי לדון ב"כאן ועכשיו". מי מאתנו לא ניסה לדמיין "מה היה קורה אילו…" – אם בחיינו הפרטיים ובהחלטות שקיבלנו בעבר ואם במה שקורה סביבנו. הפרק Bread and Circuses ("לחם ושעשועים") מהעונה השניה של "מסע בין כוכבים" משתמש בטכניקה דומה: הבאת גיבורי הסדרה לעולם דומה להפליא לכדור הארץ של המאה ה-20, עם היסטוריה כמעט זהה – עד השלב שבו התפצלו הדרכים, כאלפיים שנה לפני האירוע המתואר בפרק.

~~~

Bread_and_Circuses_026במסעה בעקבות שברי ספינת הסקר "ביגל" שנעלמה כשש שנים קודם לכן, מגיעה האנטרפרייז לקרבת כוכב בעל נתונים כמעט זהים לכדור הארץ. שידורי רדיו וטלוויזיה מקומיים (בטכנולוגיה הדומה לזו מהמאה ה-20 שלנו) מביאים את הצוות למסקנה שמדובר בעולם שההיסטוריה שלו זהה לזו של כדור הארץ – כאן האימפריה הרומית לא נפלה והיא עדיין שולטת. שדר טלוויזיה מראה קרב בין גלדיאטור ומי שמכונה בשידור "הברברי האחרון", איש הביגל. קירק, ספוק וד"ר מק'קוי יורדים לכוכב, ונתפסים על ידי עבדים נמלטים המורדים בשלטון המרכזי, הנרדפים בשל אמונתם הדוגלת בשלום ובכבוד לכל אדם. אנשי האנטרפרייז מבינים שמדובר בסוגדים לשמש ולא לפנתיאון האלים הרומאי המוכר.

במסעם לעיר נתפסת החבורה ומובאת לפני מריקוס (לשעבר מריק, מפקד הביגל) וקלאודיוס מרקוס הפרוקונסול. הוא יודע על ספינת החלל שממנה הגיעו ודורש מקירק לצוות על הצוות כולו לרדת או שספוק ומק'קוי ישלחו לזירה להלחם בגלדיאטורים – מוות כמעט בטוח לדעתו. מתברר שזה מה שקרה לצוות הביגל: מריק העמיד את כל צוותו לפני הברירה: להשתלב בעולם המקומי, או לשמש כיריבים לגלדיאטורים בשידורים שהם בידור להמונים. עם קבלת מכשיר הקשר קירק מעביר לסקוטי הודעה מקודדת שמשמעותה שהצוות בצרות אבל אין להוציא משלחת הצלה.
ספוק ומק'קוי שBread_and_Circuses_103ורדים את הקרב הראשון, כשספוק גובר על יריבו ומק'קוי שורד כיוון שהוצב נגד פלביוס מקסימוס שסירב להילחם ברצינות בהתאם לאמונתו החדשה ובעזרת ספוק שעזר לו כשסיים "לטפל" ביריבו הוא. הם מושלכים לכלא כאמצעי נוסף ללחוץ על קירק.

לאחר תלאות נוספות עולה בידם להימלט ולשוב לספינה, וספוק מציין בתמיהה שבהיסטוריה הרומאית אין אזכור לכת של סוגדים לשמש. אוהורה מסבירה שמדובר בטעות בהבנת הנשמע: מדובר לא בסוגדים לשמש (SUN) אלא במאמינים בתורת הבן (SON), כלומר בנצרות.

~~~

חורים
הפרק סובל מחורים גדולים בהגיון הפנימי והחוץ סיפורי, יותר מהמקובל אפילו בסדרה המקורית. אתם יורדים לכוכב עוין. ראיתם איך נלחם שורד מהספינה שבאתם לחפש ניצולים ממנה בגלדיאטור, ומת בקרב. בשידור הטלוויזיה מופיעים גם חיילים עם נשק חם – ואתם יורדים, שלושתכם לבד, בלי גיבוי ותוך הליכה בנוהל של טיול שבת?!
בסדר, הכוכב דומה כמעט לחלוטין לכדור הארץ (נניח שסידור היבשות והימים אינו משפיע – למרות שזה ממש לא כך…). נניח גם שהתפתחות של הגזע האנושי עד לרמת ארגון חברתית של עמים, מדינות וממלכות בלתי נמנעת וכך גם יצירת מעמד שליט ומעמד נשלט. אבל היסטוריה זהה של שושלות קיסרים?! בדיוק אותו פנתיאון אלים?! אותה אמונה נרדפת בבן האלוהים שמבשר אהבה לכל בני האדם והימנעות מאלימות?!

תקופה תוססת
הפרק שודר בתחילת 1968, שנה שהביאה לנקודת רתיחה את התסיסה החברתית והמחשבתית של שנות ה-60 בארה"ב ובאירופה. התפיסה של הכלל, של המדינה והחברה, כעדיפים ללא עוררין על הפרט – בכל מקום בו יש התנגשות של רצונות ואינטרסים – התפוררה והגיעה לשיאה בהפגנות המוניות ובהתנגשות עם כוחות המשטר.
בחודשים שקדמו להקרנת הפרק היו הפגנות סטודנטים אלימות – בארה"ב ובאירופה – נגד הגבלת זכויות אדם ובעד חופש מחשבות ואהבה, מה שמוכר כ"דור הפרחים". תסיסת "מרד הסטודנטים" של שנות ה-60 הקיפה תחומי תרבות ופוליטיקה, כשבשלב זה של 1968 כבר הורגשו ההשפעות בשינוי חקיקה בנושאי חינוך וזכויות אדם, וכן בנושאי אמנות וחברה. אפילו בברית המועצות, מייצגת הטוטליטריות שמעבר למסך הברזל, החל מוקדם יותר באותה שנה "האביב של פראג" והתחושה היא של תסיסה עולמית נגד משטרים מדכאים. בארה"ב הגיעה לסיומה אפליית השחורים עם איסור על חוקים מפלים, כולל במדינות הדרום שהיו האחרונות לשמר חקיקה כזו.
יתכן שהמחשבה בחדר הכותבים היתה שעדיף להעלות מהר פרק על עולם רומאי עם מרידת עבדים, גם אם יש בו חורים ענקיים בעלילה –  והמבין יבין…

סבתא של "משחקי הרעב"
תוכניות ריאליטי ליוו את הטלוויזיה מתחילת השידורים. תחילה בשנות ה-40 וה-50 כתוכניות שעשועונים או מצלמה נסתרת, ובשנות ה-60 עם תוכניות המלוות אנשים בחיי היום יום שלהם. התוכנית הראשונה בפורמט כזה בארה"ב ליוותה ספורטאים, ושוBread_and_Circuses_173דרה בערוץ ABC משנת 1965. האפשרות להעביר שידורים חיים נוצלה כמובן גם לשידור אירועי חדשות, כך שהצופה חש מעורב בהתרחשויות.
העברת תגובות הצופים באולפני שעשועונים או פרקי סדרות ותוכניות אירוח בשידור חי נועד להגביר את המעורבות הרגשית של הצופה בבית. צחוקם או כעסם על הנאמר באולפן היה אמור ליצור הזדהות – או דחיה – של הצופים, ולהגביר את תחושת הקשר שלהם לתוכנית. אלא שלא ניתן לשלוט בתגובות הרצויות למפיק, ותוכנית קומדיה שלא עוררה גלי צחוק רמים גרמה גם לצופה לעבור לתחנה אחרת. כאן נולדו הצחוקים, מחיאות הכפיים וקריאות הבוז המוקלטות, שהמפיק שילב בפרקים המשודרים.
בפרק שלפנינו מובא הנושא לידי אבסורד. עשרות שנים לפני "משחקי הרעב" אנו רואים שידור חי של קרב לחיים ולמוות, שבו המפיק משתמש במניפולציות על תגובות הקהל – מגביר או מחליש את עוצמת קריאות הצופים. הביקורת, לדעתי, היא הן על הזלזול בחיי אדם והזילות שלהם הנובע מריבוי מופעים כאלו, והן על רמת הגירוי הרגשי הנדרשת כדי לרתק צופים למסך. בתקופה שבה עדיין לא הומצא הפוטושופ והאמונה במסר של "תמונה אחת שווה יותר מאלף מילים" ו"התמונה לא משקרת" שולטת בתפיסה הכללית, מביאה "מסע בין כוכבים" תפיסה חתרנית להפליא. גם אם התמונה והשידור הם אכן אמיתיים, בחירת הבמאי מה להראות מתוך סך ההתרחשויות וכן ה"מוסיקה" והצלילים הנלווים לתמונה משפיעים עלינו בלי ששמנו לכך לב. בתפיסה החברתית של סוף שנות ה-60, של ביקורת על שלטון ריכוזי ושל חיפוש סיפורו של הפרט, מזכירה לנו הסדרה עוד נקודה שחשוב לשים אליה לב.

Bread_and_Circuses_144

הבדלים
סקירת הכוכב מעלה שאין בו שימוש בנשק אטומי, וכמובן אין מסעות לחלל. במהלך דיון על כך שהעבדים זוכים לתנאים סוציאליים מסוימים ולכן אין מרידות, ספוק מציין את העובדה שלא היו מלחמות עולם בכדור הארץ החלופי הזה. הוא מזכיר למק'קוי את המיליונים שנספו בכל אחת משלוש מלחמות העולם שהיו בכדור הארץ, בזמן שבעולם שאליו הגיעו נראה שההיסטוריה עברה ללא אירועים בקנה מידה עולמי אלא רק עם מלחמות מקומיות. אצלנו, בשנת 1968 האנרגיה האטומית נחשבה לבשורת העתיד: בארה"ב פעלו כבר שבעה עשר כורים מסחריים וכעשרים וחמישה כורים לצרכי מחקר, והתאונות הגרעיניות שהביאו אתן את ההבנה על הסכנה הטמונה באנרגיה גרעינית עדיין לא התרחשו. בזירת החלל, הפרק שודר חודשיים לאחר שהמריאה אפולו 5 – הטיסBread_and_Circuses_133ה הבלתי מאוישת הראשונה של דגם הטיל שהנחית, כשנה וחצי אחר כך, אדם על הירח.
הכוכב נמצא במקבילתה של המאה העשרים של כדור הארץ – מה שמעלה במובלע את השאלה האם, במבט לאחור, היתה במלחמות העולם תועלת למין האנושי. התשובה לדעתי, למרבה הצער, היא כן. מלחמות, לצד הסבל הרב והעלות הכלכלית הגבוהה שלהן, משמשות כזרז לפיתוח מכשירים, שיטות עבודה וחרושת, ש"מקפיצות" את התקדמות הטכנולוגיות. הטילים שפותחו למטרת פגיעה באויב במלחמת העולם השנייה הביאו, בסופו של דבר, לפיתוח ספינות חלל כמו הביגל והאנטרפרייז. הצורך בתקשורת מתקדמת הביא להמצאת האינטרנט כבר במאה העשרים אצלנו, בזמן שהמידע על הנעשה ברומי החלופית מתקבל באמצעות שידורי טלוויזיה – טכנולוגיה כל כך עתיקה מבחינת אנשי האנטרפרייז, עד שאפילו המינוח המשמש את אוהורה (וידאו) אינו מדויק – וספוק מתקן אותה שהמינוח הוא "למיטב ידיעתו" טלוויזיה… זו תפיסה רציונאלית להחריד לגבי "כדאיות המלחמות", ולכן צפוי ביותר שמי שמציג אותה הוא ספוק.

חיבורים היסטוריים
בהשוואה לבניית העלילה, עושה רושם שהתסריטאים השקיעו הרבה יותר מחשבה בבחירת השמות בפרק. הספינה שעליה פיקד מריק היא הביגל – כשם ספינת הסקר הבריטית שעליה הפליג דרווין, ושספרו "מוצא המינים" והאבולוציה נחשבו כמתקיפי הדוגמה הנוצרית.
גם השמות לדמויות הרומאים לא נבחרו באקראי, והםBread_and_Circuses_238 קשורים כולם למאות הראשונות לספירה – השנים של עליית הנצרות, המאבק של שליטי רומא בדת החדשה ועד הפיכתה לדת הרשמית והיחידה המותרת באימפריה בשנת 393:

ספטימוס היה קיסר רומאי שעלה לשלטון במלחמת אזרחים עקובה מדם, אבל נטה חסד ליהודים (הנצרות עדיין לא היתה קיימת).
פלביוס מקסימוס מרמז לפאביוס מקסימוס – המצביא שדגל בהשהייה והתשת כוח היריב,  ולשושלת הפלאבית (אספסינוס וטיטוס). כנראה גם ליוספוס פלאביוס, שלחיבוריו על היהודים השפעות על התיאולוגיה הנוצרית.
שמות נוספים קשורים גם הם לרומי של שנות המאבק בנצרות, ולמשפחות הקיסרים יוליוס ואוגוסטוס, מייסדי האימפריה לפי ההיסטוריה המקומית.

בתרבות המערבית, ובארה"ב בפרט, זכתה ההיסטוריה של האימפריה הרומית – במיוחד התקופה שבין לידת הדת הנוצרית ועד הפיכתה לדת השלטת באימפריה – למעמד של מידע בסיסי שכל אדם הרואה עצמו כמשכיל חייב להכיר. אמנם התקיימה בה להלכה הפרדה בין דת ומדינה, והשיח הוא על "המדינה החילונית המודרנית". אך למעשה הנצרות וההיסטוריה שלה היתה נוכחת ברקע התרבותי, ולמי שלמד במערכת החינוך האמריקאית היו השמות אמורים להזכיר את התקופה המדוברת – או לפחות לעורר צל של היכרות.

היסטוריה חלקית
לעם היהודי חשבון היסטורי ארוך עם האימפריה הרומית ותפיסות העולם שלה – מאות שנים לפני החשבון ההיסטורי של הדת הנוצרית עם הרומאים. האסוציאציות הראשונות למונח "לחם ושעשועים" ולמילה "גלדיאטורים" העולות למי שמכיר את ההיסטוריה של ארץ ישראל הן המרד הגדול ומרד בר כוכבא. שני העימותים הצבאיים הגדולים האלו הביאו לכך שהיוBread_and_Circuses_147 שבויים יהודים רבים שהושלכו לזירות – מול גלדיאטורים ומול חיות טרף. במקורות היהודיים מהתקופה יש דיונים הלכתיים על תרבות ה"לחם ושעשועים" הרומית, למשל האם מותר ללכת לראות קרב לודרים (השם העברי לגלדיאטורים, שנגזר מהמילה LUDI = משחקים) שמשתתף בו שבוי יהודי. ההלכה שנפסקה היא שלמרות האיסור העקרוני להשתתף בכל סוגי השעשועים הרומיים (גם מירוצי מרכבות או הצגות תיאטרון נאסרו הלכתית) בקרב כזה מותר ואפילו מצווה לצפות – כדי שיהיו עדים כשרים לכך שהיהודי השבוי שהושלך לזירה נהרג וכך למנוע את עגינותה של אשתו. דיון הלכתי מתקיים כשמדובר בתופעה נרחבת הדורשת הוראה איך לנהוג, לא כשמדובר במקרים בודדים, וגם במדרשים מוזכרים יהודים רבים שהוכרחו להלחם בתקופה זו.
הנצרות החלה כעוד כת בתוך היהדות, ורק אחרי חורבן הבית החלה את דרכה כדת עצמאית. המאבקים בין שתי הדתות על הבכורה כדת המונותיאיסטית המובילה התרחשו במקביל למאבק של הנצרות להכרה על ידי הממסד הרומאי. לכן היה מעניין לראות פרק המתעלם מן הקשר בין האימפריה הרומית ליהדות ומן הקשר בין היהדות והנצרות, ומציג את האמונה בבנו של האל ככזו שחייבת לבקוע ולקבל הכרה "רשמית" של השלטונות – במוקדם או במאוחר.


עוד של נועה על הסדרה המקורית:
"השינוי מתחיל בתוכנו" (ומסביבנו…) – TOS:Metamorphosis

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “לראות את האור – TOS: Bread and Circuses – מאת נועה רייכמן

  1. פינגבק: לראות את האור – TOS: Bread and Circuses – מאת נועה רייכמן – vigder NEWS

מוזמנות ומוזמנים להגיב:

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s