זפרם קוקרן, האיש והאגדה, בן-האנוש שגילה את העל-חלל (וורפ), הוא היחיד בפדרציה שראוי להגדרה של "אגדה" ואפילו הפך לכך עוד בחייו. לא לשווא אתר IMDB טוען שדמותו היא היחידה שהוזכרה בכל חמש הסדרות של "מסע בין כוכבים".
בחלקו הראשון של מאמר (מורחב) זה, ננסה להבין מי היה האיש, מה עבר עליו בחייו (המורחבים) ומה עשה שגרם לו להיות כה חשוב. כל זאת לפי הסרט השמיני בחבורה, First Contact, הפרק Metamorphosis של "מסע בין כוכבים" המקורית ומספר פרקים של "אנטרפרייז". ננסה לעשות סדר בבלגאן שנוצר כשחייו נפרשו בסדר משובש בסדרות השונות.
בחלק השני נדון במה שקוקרן השאיר אחריו, בפולחן האישיות שנוצר סביבו (נראה דוגמאות רבות ומגוונות לזה), בפניקס עצמה (כולל איפה ניתן לראות אותה) ובשאלה מה עשה אותו ראוי לכבוד אשר לו זכה.
בחלק השלישי והאחרון של המאמר נעסוק באחורי הקלעים – על הסרט ומשמעויותיו, בחירות הכותבים, תיאוריות משעשעות, חיבורים בין עולם "מסע בין כוכבים" לעולם האמיתי שנוצרו באמצעות קוקרן, מקום המגע הראשון והמוזיקה שאהב.
בכל חלק כזה תהיה לנו הצעה קטנה לטיול (כן, ממש כמו בעיתוני סוף השבוע) והכל ייחתם בכמה קישורים הזויים, כהרגלנו בקודש, לאחרונה. כל זאת, ועוד הרבה בין הדברים שהוזכרו.
זפרם קוקרן – האיש, לפניכם.
הקדמה
הקלינגונים, מעריצים את קיילס שהנהיג את האימפריה, איחד את עמו והנהיג את עניין הכבוד וכו', הוולקנים מכבדים את סוראק שהנהיג את החיים על-פי ההגיון, אך לבני האדם אין דמות כזו. יש להניח שלכל אומה בכדור-הארץ, לפני איחודו המוחלט ב-2150, היה גיבור אחד או יותר משלה, כמו שיש לכל אחת בימינו. אך מעולם לא שמענו על אדם שכל האנושות מעריצה. אין נשיא פדרציה לשעבר, מנהיג כלשהו, או קפטן שזכה לכבוד מיוחד, בוודאי לא בהיקף גדול. גם אין אמן או איש רוח.
מלבד אחד – דוקטור זפרם קוקרן.
נתחיל בהבהרות כלליות – סיפורו של זפרם קוקרן החל בפרק בודד של "מסע בין כוכבים" המקורית (TOS) בשנות ה-60, המשיך בסרט השמיני, "מגע ראשון" (First Contact) בשנת 96', ורסיסי מידע עליו הגיעו אלינו בשתי העונות של "אנטרפרייז" ששודרו בארץ (לא נתייחס כאן לשתיים האחרונות) בשנות האלפיים. זהו הסדר שבו הצופים ראו את עלילותיו של קוקרן. אך קו הזמן של קוקרן עצמו, הסדר הכרונולוגי של חייו, מתחיל בסרט "מגע ראשון", אחריו פרקי "אנטרפרייז" ורק לבסוף הפרק של TOS.
מבלבל? נשתדל שלא יהיה כך. נספר לכם את סיפורו בסדר הכרונולוגי, ההגיוני.
ישנם מספר פרטים מהותיים חסרים ב"ביוגרפיה" של זפרם קוקרן. לא הכל נאמר במפורש על המסך. את הפרטים החסרים בחלק זה של המאמר נשלים בעזרת פרשנויות מקובלות, שתכתבנה באותיות נטויות. אלו הם כאמור, פרטים שאינם "קאנון", פרטים שלא נאמרו במפורש.
ועוד הבהרה אחת לסיום – תמונות רבות מאוד וציטוטים מעולים היו ראויים להכנס למאמר זה מהסרט First Contact, אשר מכיל דברים היסטוריים כה רבים. לצערנו, קצרה היריעה מלהכיל. כתחליף, אנחנו ממליצים לכם לראות את הסרט. שוב, כמובן.
הגיע הזמן להתחיל…
סיפור חייו
בשנת 2032, פחות או יותר, נולד למשפחת קוקרן בכדור הארץ תינוק אשר "זכה" לשם המוזר זפרם. אנחנו לא ממש יודעים אם צחקו עליו בבית הספר בגלל השם הזה, אבל אם כן, הוא בהחלט "הראה להם".
(TOS: Metamorphosis)
…Thirty-Something Years Later
(מעתה ועד להודעה חדשה, כל מה שמובא בפניכם נכתב על סמך הסרט השמיני,Star Trek: First Contact ,אלא אם כן צוין אחרת)
ביום רביעי, הארבעה באפריל של שנת 63', 2063, בוזמן הופצצה.
כעשר שנים לאחר מלחמת העולם השלישית הנוראה, בה נהרגו כ-600 מיליון בני-אדם, רוב הערים הגדולות הושמדו ומעט ממשלות שרדו, ד"ר זפרם קוקרן (Zefram Cochrane) ולילי יישמו עבודה של שנים (יש להניח) כשהחלו לבנות את "הפניקס", כלי תעופה שנבנה כדי ליישם את תיאורית העל-חלל (וורפ) של ד"ר קוקרן. הפניקס הונחה על גבי טיל גרעיני לשעבר, וחצי שנה נדרשה לאסוף מספיק טיטניום כדי לבנות את תא הטייס הקטן, ארבעה מטרים גודלו.
בשעות הערב של הארבעה באפריל, יום רביעי, קוקרן ולילי בילו בבר המקומי באיזור בו התגוררו, ביער, בין אוהלים ופחונים – חלק מעיירה בשם בוזמן (ENT: Desert Crossing) שבמונטנה. לילי האיצה בד"ר קוקרן להפסיק לשתות בטענה שהיא לא עולה איתו כשהוא שיכור לטיסת הבכורה של הפניקס, למחרת בבוקר. קוקרן מצידו, שאהב את הטיפה המרה, ענה לה שהוא "בטח לא עולה לשם פיכח". בסופו של דבר, קוקרן אמנם לא עלה לטיסה שיכור, אך לילי לא עלתה עליה כלל וכלל.
שניות לאחר מכן, הופצץ האיזור בו שהו במספר פצצות, מעצם שהשניים לא זיהו (כדור הבורג, כמובן) שריחף גבוה באוויר. לילי צעקה לקוקרן, לפני שנפרדו במהומה, שצריך לבדוק את הפניקס. קוקרן התלבט לרגע, אמר לעצמו "לעזאזל עם הפניקס" וברח.
מששקע האבק לאחר ההפצצה, צוות האנטרפרייז E שהגיעה מהעתיד בעקבות הבורג השתגר לפני הקרקע כדי לחפש אותו ולוודא שהטיסה ההיסטורית המתוכננת למחרת אכן תתבצע. את לילי מצאו ליד הפניקס, כשגופה סובל מהרעלת קרינה. את קוקרן לא מצאו בסביבת הספינה ונוצר חשש לחייו. אך קוקרן היה בבר המקומי, מטביע את יגונו ומדחיק את כל מה שקורה סביבו עם ידידו הטוב ביותר – האלכוהול. דיאנה ("דינה") טרוי מוצאת אותו שם ראשונה ומתחילה לשכנע אותו בקשר לקיום הטיסה למחרת. המדען אפילו לא מוכן לדבר איתה עד שהיא לא מסכימה לשתות עמו שלוש כוסות של ("משהו שנקרא") טקילה, וגם לאחר מכן, הוא עדיין לא מאמין לסיפור הכיסוי שלה ומנסה לשלוח ידיים. באמצע השתיה המשותפת, שלוותה במוזיקה רועשת, קומנדר רייקר הגיע אף הוא לבר וניתק את המוזיקה (באותו זמן התנגן שיר מוזר מהמאה ה-20 בשם Ooby Dooby). קוקרן לא נשאר חייב וזרק על ה"אידיוט" בקבוק ריק בתור מחאה. בהבינו שאין ברירה אחרת, רייקר נאלץ להסכים לספר לד"ר קוקרן את האמת על הסיבה לבואם, למרות החששות מהפגיעה בקו-הזמן (כי כידוע, זה לא הזמן להתווכח על הזמן, אין להם את הזמן…).
כיוון שקוקרן לא ממש מאמין למה שמספרים לו החבר'ה מהעתיד, רייקר, לפורג' וטרוי מחליטים שטוב מראה עיניים ממשמע אזניים. הם מראים לקוקרן, דרך הטלקסופ שלו עצמו, את האנטרפרייז E במסלול בשמיים. עם זה קוקרן כבר לא יכול להתווכח ומסכים לשתף איתם פעולה ולחזור לעבוד על הפניקס עם הצוותים של האנטרפרייז – "למה לא?".
ביום חמישי החמישה באפריל, בבוקר העבודות (כולם ככל הנראה השכימו קום, שכן הם עבדו די הרבה באור יום, וההמראה היתה בסביבות 11 בבוקר), קוקרן פוגש מספר אנשי צוות שנועצים בו מבטים, ופוגש מקרוב אחד, נלהב במיוחד, שלחץ את ידו במשך שניות ארוכות (ברקלי, כמובן). לפורג' מסביר לו את פשר ההערצה – הרי כולם גדלו על מעשיו ונפלאותיו, על כל מה שעשה, או בעצם, יעשה. ד"ר קוקרן לא מתרשם, בלשון המעטה, והולך להשתין. אך הוא בעצם הולך להתחבא ביערות, ללא כוונה לשוב למקום העבודות, כך שצוות ה-E צריך ממש לרדוף אחריו, כמו אחרי ילד קטן. רייקר אפילו נאלץ לירות בו כדי לעצור אותו.
כשעה לפני ההמראה, רייקר בא לבקר את ד"ר קוקרן בתא של הפניקס, כשהאחרון עסוק בבדיקות לפני ההמראה. קוקרן נראה מעט מפויס, מחייך מעט ומשלים עם מה שגורלו הועיד לו בשעות (ובשנים) הקרובות. שניהם משוחחים מעט על העתיד, ועל קוקרן עצמו, בעוד טרוי היושבת במרכז השליטה, מודיעה להם שדלתות השיגור עומדות להפתח. הירח (שאגב, לא ממש מצוי בצורה בה אמור להימצא בתאריך המדובר) נגלה לפניהם.
בסביבות השעה 11:15, כשוויליאם רייקר וג'ורדי לפורג' יושבים בתא הטייס יחד עם קוקרן, דיאנה טרוי, שיושבת במרכז השליטה, מתחילה לספור לאחור לקראת ההמראה. בשניות האחרונות קוקרן נזכר ששכח משהו. עמיתיו לטיסה ההיסטורית נלחצים שה"משהו" הזה חשוב מדי ומציעים לבטל את ההמראה. אך קוקרן מרגיע אותם ושולף מבגדיו דיסק שקוף-ירוק, מכניס אותו לאחד החריצים בתא הטייס, ומפעיל אותו. מוזיקה מחרישת אזניים בוקעת מכל האזניות, בפניקס עצמה ובמרכז השליטה. Magic Carpet Ride של להקת Steppenwolf. קוקרן מחייך, מרוצה מעצמו.
הטיל ממריא, יוצא מבטן האדמה לעיני התושבים המקומיים, ואחר-כך יוצא מהאטמוספירה והפניקס ניתקת ממנו. קוקרן מרוצה לראות את כדור-הארץ מלמעלה. בדרך, הוא נלהב לראות את האנטרפרייז E במסלול, מתקרבת ("!Sweet Jesus"), בלי לדעת שהבורג ינסו תוך מספר שניות לחסל את הפניקס (ולפספס, למזלנו). קוקרן לוחץ על הגז ונוסע לראשונה בתולדות המין האנושי בעל-חלל, ולאחר העצירה, הוא רואה את כדור-הארץ מרחוק, בקטן, ומוקסם.
הניסוי הצליח. מכל הבחינות.
בשעות הערב של החמישה באפריל, לפתע נראה בשמים דבר מה מוזר, תנועה של עננים מעל אחת מקרחות היער המקומיות. ספינה מגיחה מבעד לעננים ונוחתת במקום. תושבי המקום מתקרבים לאט לאט לעבר הספינה (משום מה הם לא בורחים בצעקות), וד"ר קוקרן, נשמע להצעתו של רייקר, מתקרב אף הוא, שכן "הם ירצו לפגוש את האיש שהטיס את ספינת העל-חלל ההיא".
דלת נפתחת, כבש הספינה נשלף החוצה ומישהו בבגדים רחבים יוצא, ראשו עוטה ברדס. בעוד קוקרן מתייצב מולו, הוא מסיר את הברדס, חושף זוג אוזניים מחודדות, מרים את ידו הימנית כשאצבעותיו פרושות ומוצמדות זו לזו, ואז מפצל אותן – שתי אצבעות לצד אחד, שתיים לצד שני והאגודל בנפרד. "Live long and prosper", הוא מברך את העומד מולו. קוקרן בתורו, מרים את ידו ומנסה לחקות את הסימן שהחייזר עושה, מתיאש מהר, מושיט את ידו כדי ללחוץ את יד החייזר, ומשיב: "Thanks".
דקות לאחר מכן הבזק קטן מופיע בשמיים.
קוקרן מוביל את החייזר ובני לוויתו לבר המקומי, שם קוקרן נותן לו כוס משקה ובעוד הוא מתיישב ליד שולחן, קוקרן מציג לו מעט מן המוזיקה האהובה עליו – Ooby Dooby. החייזר קם מיד בהפתעה.
באותו זמן, ביקום המקביל
(ביקום המקביל של "מסע בין כוכבים" ("יקום המראה") ההיסטוריה שונה מההיסטוריה המוכרת לנו.)
בשנת 2063, זפרם קוקרן (ככל הנראה) טס בפניקס שלו, הוולקנים נחתו, הוולקני אמר "חיה ארוכות ושגשג", קוקרן ניסה להרים את היד ולעשות את אותו הסימן, לא הצליח ו… ירה בוולקן. הקהל שעמד מסביב לספינה הוולקנית פלש אליה ושדד אותה.
(ENT: In A Mirror, Darkly)
(בחזרה ליקום שלנו) בשנת 2064, למרות שנחשב לשיכור ומשוגע קצת, הוזמן ד"ר קוקרן לנאום בטקס חלוקת תארים באוניברסיטת פרינסטון, במהלכו סיפר מה באמת קרה בזמן אירועי המגע הראשון (בתמונה: קוקרן מעל דוכן הנואמים). הוא סיפר על חבורה של יצורים קיברנטיים מהעתיד שהגיעו במטרה לשעבד את המין האנושי וניסו לעצור את טיסת העל-חלל הראשונה שלו. הוא סיפר עוד שהם נוצחו בידי בני אדם שהגיעו אף הם מהעתיד.
מכיוון שקוקרן היה ידוע בסיפוריו הדמיוניים ובכך שנהג להשתכר, לא התיחסו אליו ברצינות והוא חזר בו מסיפורו כמה שנים מאוחר יותר.
(ENT: Regeneration)
בשנת 2073, פלוס מינוס, קוקרן נתן את אחד הציטוטים הידועים שלו:
"Don't try to be a great man … just be a man. Let history make its own judgments."
(Star Trek: First Contact)
בשלב מסוים בחייו ד"ר קוקרן עזב את כדור-הארץ לאלפא סנטאורי, אולי כי התעייף מתשומת הלב סביבו. ככל הנראה הוא עשה שם דברים חשובים לא פחות מאשר גילוי העל-חלל, שכן מאוחר יותר אנשים מזהים אותו כ"זפרם קוקרן מאלפא סנטאורי".
(TOS: Metamorphosis)
בשנת 2119, קוקרן נכח ונאם בטקס החניכה של מרכז על-חלל 5 (Warp 5 Complex) שמוקם ליד בוזמן, מונטנה – מרכז שהוקדש לחקר העל-חלל שיביא את המין האנושי לחלל העמוק. ד"ר הנרי ארצ'ר, אביו של ג'ונת'ן היה מראשי המדענים שפיתחו את המנוע על בסיס מחקריו ותגליותיו של קוקרן, כהמשך לעבודתו או ביחד איתו, לפחות חלק מהזמן.
הנה חלק מנאומו של קוקרן באותו אירוע חגיגי:
"On this site a powerful engine will be built – an engine that will some day help us to travel a hundred times faster than we can today. Imagine it, thousands of inhabited planets at our fingertips, and we'll be able to explore those strange new worlds. And seek out new life, and new civilizations. This engine will let us go boldly, where no man has gone before."
(ENT: Broken Bow)
מתישהו, ביום בו הם הגיעו לפריצת דרך בקומפלקס הוורפ 5, זפרם קוקרן נותן להנרי ארצ'ר בקבוק וויסקי במתנה.
זמן קצר אחר-כך, ד"ר קוקרן נעלם עם ספינתו באורח מסתורי. גופתו מעולם לא נמצאה, והיו שמועות על כך שהוא נעלם במהלך ניסוי של הנעת על-חלל חדשה. התעלומה נחשבת לאחת ההעלמויות המסתוריות של המאה ה-22. קוקרן השאיר אחריו משפחה (לא ברור אם נישא ונולדו לו צאצאים, או שמדובר רק באחים/אחיות).
(TOS: Metamorphosis, ENT: Future Tense)
זפרם קוקרן בן ה-87 ככל הנראה נדד מעט בחלל, עד שהובא בידי חייזר מסתורי (בתמונה) לפלנטואיד קטן באיזור גאמה קנאריס. מצבו של קוקרן היה בכי רע – הוא גסס וספינתו היתה משותקת. החייזר שהביא אותו – מין ענן (תבוני, כמובן) של גז מיונן – עזר לו, ריפא אותו ועשה אותו צעיר.
(למי מכם ששואל מדוע קוקרן הצעיר של TOS נראה כה שונה מקוקרן בן ה-31 של הסרט: מקובל לומר כי קוקרן של הסרט נראה כה מבוגר בשל השפעות הקרינה ומוראות המלחמה שהסתיימה מספר שנים קודם לכן. אפשרות נוספת היא שהחייזר העניק לו מראה חדש, כזה שמצא חן בעיני קוקרן, או בעיני החייזר. הנה לכם סיבה נוספת שבגינה הפרק נקרא "מטמורפוזה")
ד"ר קוקרן קרא לחייזר הזה The Companion, המלווה (כי ליווה אותו באשר הלך, מן הסתם), וגילה שביכולתו לתקשר עימו. לא לתקשר מילולית, אלה להבהיר את מחשבותיו ורצונותיו. הוא פשוט עמד במקום מסוים, רוקן את מחשבותיו ואז המלווה היה מגיע אליו. קוקרן בנה בכוחות עצמו בקתה קטנה מחלקי ספינתו, קיבל אוכל ושתיה מהמלווה וחי ללא דאגות מיוחדות.
(TOS: Metamorphosis)
בשנת 2151, הושקה ה-NX-01, ה"אנטרפרייז", בדרכה למשימתה הראשונה. בזמן שקפטן ג'ונת'ן ארצ'ר וצוותו עלו לספינה, הוקרן בטקס הפרידה החלק הנ"ל מנאומו של קוקרן מטקס חנוכת מרכז על-חלל 5.
(ENT: Broken Bow)
בשנת 2152 ארצ'ר וצוותו מגלים ספינה מוזרה ובתחילה חושדים/מקווים שימצאו בה את גופתו של קוקרן, ובכך תפתר תעלומת העלמו. ד"ר פלוקס מבקש ממשפחתו של קוקרן לשלוח דגימות דנ"א לצורך הבדיקה. אך זו לא היתה גופתו (כמובן).
(ENT: Future Tense)
באותו זמן, ביקום המקביל
בשנת 2155, קפטן ארצ'ר מעריך את זפרם קוקרן והוא שומר את האקדח ההיסטורי של קוקרן, לצד אקדחים נוספים, אצלו במגורים. ארצ'ר אומר מאוחר יותר שקוקרן "מנע את הפלישה" הוולקנית. לא ברור אם באמת המגע הראשון של 2063 היה ניסיון פלישה שתכננו הוולקנים או שזו היתה הצהרה סתמית (או פרנואידית) של ארצ'ר.
(ENT: In A Mirror, Darkly)
(בחזרה ליקום שלנו) בשנת 2161, בדרך לאירוע הקמת קואליציית הכוכבים, קפטן ארצ'ר חולק עם טריפ את בקבוק וויסקי שאביו קיבל מזפרם קוקרן ביום בו הם הגיעו לפריצת דרך בקומפלקס הוורפ 5.
(…ENT: These Are The Voyages)
(מעתה ואילך, לפי הפרק Metamorphosis של "מסע בין כוכבים" המקורית)
בשנת 2267 הובאה באותה הדרך, לאותו פלנטואיד בגאמה קנאריס, גם המעבורת "גלילאו" על ארבעת נוסעיה – קפטן קירק, מפקד ספינת החלל "אנטרפרייז", מר ספוק, ד"ר לנארד מקוי ועוזרת מפקח הפדרציה ננסי הדפורד. ארבעתם נחתו בעל כורחם במקום הזה. הם זיהו על פני הכוכב את אותו חייזר שחטף אותם מהדרך בה היו. הבעיה העיקרית של הצוות היא שהמפקחת היתה חולה באופן קשה ולכן חייבת לקבל טיפול רפואי במהרה.
מהר מאוד מגיע אליהם אדם ומציג את עצמו בשם "קוקרן". שלושת ידידינו לא זיהו אותו מיד, למרות שמקוי וקירק חשו שהוא מוכר להם. אולי בשל העובדה שתווי פניו השתנו, כאמור.
קוקרן לא ידע בדיוק כמה זמן הוא על הפלנטואיד, ככל הנראה השהייה רבת השנים עליו יצרה אצלו אפאטיות מסוימת, חוסר עניין בסביבה, אם כי לא ברור מה עשה שנים כה רבות על פני השטח מבלי להשתעמם למוות או להשתגע. כנראה שזכרונו של קוקרן נחלש מעט, מכיוון שלא זכר את הפדרציה (לא זכר, או שסתם לא התלהב מהעובדה שאורחיו הם אזרחיה) ולא הכיר את המתרגם האוניברסלי (את שניהם אמור היה להכיר). הוא חשד שספוק ממוצא וולקני (ובכל זאת חש צורך לשאול אותו אם זה נכון, אולי כי כבר שמע על הדמיון בין הוולקנים לרומולאנים, איכשהו). משום מה קוקרן גם לא אמר כלום כאשר קירק ביקש שספוק יסביר לקוקרן "את שיטות ההנעה שלנו" (אולי הוא חשב שאחרי זמן רב כל-כך יהיה לו מה ללמוד, או אולי כדי לראות מה התפתח מהידע שהוא השאיר אחריו).
בתחילה זפרם קוקרן לא גילה לאורחיו שהמלווה הביא אותם, הוא לא מגלה להם שהוא בקשר עם החייזר שהם ראו קודם לכן. הוא כן מספר להם שננטש שם, ושהוא מגדל את הירקות בעצמו. בשלב מסוים קירק חושב שעלה על משהו, ושואל:
קירק: "יש לך שם פרטי?"
קוקרן: "זפרם".
קירק: "זפרם קוקרן? מאלפא סנטאורי? מגלה העל-חלל?"
קוקרן: "זה נכון, קפטן".
מקוי (בלהט האופיני לו) : "אבל זה בלתי אפשרי, זפרם קוקרן מת לפני מאה וחמישים שנים!"
בתחילה החבר'ה מתקשים להאמין לזר המוזר. אבל אחרי שהם רואים שכמה חפצים במגוריו של קוקרן תואמים את התקופה הרלוונטית, הם משתכנעים. הם כולם יודעים על קוקרן ומכירים את סיפורו, אך עדיין מתקשים להבין. קירק מנסה להבין מה קוקרן עשה בחלל בגיל 87:
קוקרן: "עייפתי, קפטן. עמדתי למות ורציתי למות בחלל, זה הכל".
ספוק: "אמת, גופתו מעולם לא נמצאה".
קוקרן: "אתה מביט בה, מר ספוק".
רק בשלב מסוים בשיחה ביניהם, הם מגלים על קיומו של היצור ומבינים את מה שקורה – שהובאו למקום הזה כנגד רצונם רק למען קוקרן. זה קרה לאחר שקוקרן אמר למלווה שהוא ימות מבדידות, בתקווה שהוא ישחרר אותו. אך המלווה פשוט הביא לו חברים חדשים לשחק איתם.
זפרם קוקרן מספר לידידינו שאם הוא יעזוב את המקום שבו הוא נמצא, הוא יחזור להזדקן בקצב נורמלי, מאחר והמלווה לא יכול לעזוב יחד איתו. המלווה חייב להשאר שם.
מעט לאחר מכן, אחרי שהוא אומר בכנות ש"האלמוות מכיל בעיקר בדידות", אורו עיניו של קוקרן, והוא שואל את קירק "איך שם בחוץ, בגלקסיה?". ניכר עליו שהוא סקרן. וזה לא מפליא. בתור אדם שהיה רגיל לעבודה אינטנסיבית ולהיות במרכז הענינים (לפחות חלק מחייו), הוא היה מנותק ליותר מדי זמן. הוא נלהב לשמוע על האפשרות לחזור לחלל, לחזור לעולם האמיתי, ומסכים לשתף פעולה עם הצוות כדי לחזור לציביליזציה – נראה שנמאס לו לחיות לבד, עם כל הכבוד למלווה. ככל הנראה התחושה קיימת כבר לא מעט זמן.
זפרם קוקרן מחליט לבקש מהמלווה לנסות לעזור למפקחת החולה, אך הוא נענה בשלילה. המלווה לא יכול לעזור לה. קירק מחליט לנסות בכוח ולמרות שאינו רוצה לפגוע במלווה, קוקרן מבין שזו הדרך היחידה לצאת משם. הוא מרגיש בוגד, אך עדיין קורא למלווה על מנת שספוק יוכל להפעיל את המכשיר שהמציא כדי לפגוע בו. המלווה רק מתעצבן יותר ומחזיר מלחמה, וכשקוקרן רואה שידידיו החדשים סובלים מנחת "זרועו" של המלווה, הוא קורא לו בחזרה אליו, כדי להציל אותם.
במקביל להדרדרות במצבה של המפקחת, בהצעת ד"ר מקוי, קירק נוטש את המקל ומנסה את הגזר – הוא מתקשר עם המלווה בעזרת המתרגם האוניברסלי שהותאם במיוחד. הוא מנסה להסביר למלווה את מצבם ודעתם, ומגלה שלמלווה יש קול נשי. מכך הוא מסיק שהמלווה מאוהב(ת) בזפרם קוקרן, ולא סתם דואג(ת) לו. האחרון ממש מזועזע ונגעל לשמע המחשבה שישות חייזרית מאוהבת בו, ואומר כי הוא מרגיש שניצלו אותו במשך שנים, למרות שבעצם המלווה החזיק(ה) אותו בחיים משך 150 שנים. אין לקוקרן את הפתיחות לצורות חיים אחרות, לשיתוף פעולה עם צורות חיים אחרות, מכיוון שהוא לא היה "בעניינים" 150 שנים. קירק, מקוי ובעיקר ספוק, מכירים את הצד הזה בחיים המודרניים. קירק שוב מנסה לשכנע את המלווה, שאין טעם להחזיק בהם בכוח שכן בסופו של דבר הם ימותו. גם אם לא פיזית, הם יחוו מין מוות מנטלי. כתוצאה מהבדידות, אך ללא הועיל.
זמן מה חולף וזפרם משלים עם הרעיון של חיים עם המלווה, במיוחד כשהמלווה משתלט(ת) על גופה של המפקחת ומדבר(ת) מתוכה. הישות אומרת שהיא לא הרסה לחלוטין את תודעתה של המפקחת, אך היא חלשה. כך שתיהן יכולות לחיות בגוף אחד, והמלווה יכול(ה) סופסוף לחוות אהבה, שלא יכול(ה) הי(ת)ה לחוות בגוף הלא-גשמי. קוקרן המאוהב רוצה לחזור עם הגברת ה"משודרגת" לחלל, לנצל את ההזדמנות שלמלווה יש גוף גשמי, אך מגלה שהמלווה עדיין לא יכול(ה) לעזוב. בלית ברירה ולאחר שהאהבה בין השניים מתחילה לפרוח, הוא בוחר להשאר על פני הכוכב ולהזדקן (עכשיו הוא יחזור להזדקן) יחד עם בת-זוגתו החדשה. הוא מבטיח לקירק שזו לא סתם הכרת תודה, אלא שהוא באמת מאוהב. יש מספיק מים, אקלים טוב לגידול דברים, ואולי הוא אפילו ישתול עץ תאנה (כך הוא אומר לקפטן).
לפני הפרידה מצוות האנטרפרייז, ד"ר קוקרן מבקש מקפטן קירק: "אל תספר להם עליי". לאחר שהרהר בתהילה המחודשת שהיה זוכה לה, לו היה חוזר לנוע בין הכוכבים, קוקרן מעדיף את האלמוניות, מעדיף לחיות בשקט ולא רוצה שכל הגלקסיה תבוא "לנדנד" לו בפרק החדש (והאחרון) בחייו.
(כך שלמעשה, מלבד שלושת ידידינו, איש אינו יודע דבר על קוקרן מלבד העלמו בסביבות שנת 2119)
כאן מסתיים הסיפור של קוקרן ככל הידוע לנו.
זפרם קוקרן של TOS שונה לחלוטין מזפרם קוקרן של הסרט והפעם אין הכוונה למראהו החיצוני. קוקרן של הסדרה רגוע יותר, נינוח, מכובד, הרבה פחות תזזיתי, פחות לחוץ, לא שותה. הוא גם נאיבי מאוד, עייף ומשועמם, ובכלל נראה כאילו הוא חי בבועה (מה שדי נכון, למעשה).
מדוע הוא כה שונה? אפשר לחשוב על מספר אפשרויות:
-
המלווה נתן לקוקרן רק מה שהיה צריך למחייתו. ד"ר קוקרן בעצם לא עשה שום דבר מאתגר כל השנים הללו, מה שאולי מסביר את ההתנוונות המסוימת של מוחו ואת השינוי המהותי באופיו. אולי המלווה סיפק לו תעסוקה נפשית איכשהו, מנע ממוחו להתנוון לחלוטין, שמר על בריאותו, אבל לא יותר.
-
(אפשרות שהזכרנו קודם, במהלך סקירת חייו) מאז הסרט ועד להעלמו, קוקרן עבר די הרבה. חלפה תקופה ארוכה של יותר מ-50 שנים בהן היה גיבור, שימש כאייקון תרבותי וסיגל לעצמו דרך התנהגות מכובדת. אולי בזמן הזה קוקרן באמת "התבגר", והפסיק להתנהג בצורה בה ראינו אותו מתנהג בסרט. הוא הבין את האחריות המוטלת על כתפיו והחליט "להתנהג יפה". לאט לאט הוא התבגר, ונהיה "בן אדם". הגיוני שזה מה שקרה, אחרת, קרוב לודאי שלא היה מתפתח ממנו אייקון תרבותי ומכובד שכזה (הפעם היחידה בה ראינו אותו אחרי אירועי הסרט, בטקס חניכת מרכז העל-חלל, מחזקת את הדיעה הזו. שם קוקרן נראה בעל תדמית מכובדת ביותר). אולי הגמילה מאלכוהול כבר הספיקה לו כדי להשתנות.
-
מצד שלישי, אולי עד גיל 87 קוקרן באמת התנהג כמו קוקרן של הסרט, נשאר עם אותו אופי תזזיתי (ואיכשהו, למרות זאת, הגיע למעמד מכובד. אולי אפילו התאים עצמו לאירוע והופיע במכוון בפנים רציניות בטקס החניכה הנ"ל), אך כשהגיע לפלנטואיד המבודד שלו, כל המחיצות התפרקו. לא היה עוד צורך באופיו המוכר שכן הוא חי לבד על פני הכוכב, לא היה לו ממי להסתתר, לא היה לו למי לעשות "הצגות". 150 שנים של בדידות הרגיעו אותו ועשו ממנו ילד טוב בוזמן.
קוקרן והקפטן(ים)
קפטן ג'יימס טיבריוס קירק לא נראה מתלהב יתר על המידה מפגישתו עם קוקרן והעובדה שהוא עדיין בחיים. זה לא שהוא לא כיבד אותו, הוא כן. אך כשהיו מוטלים על הכף חייה של המפקחת (ועוד כזו שהייתה באמצעה של משימת תיווך בין צדדים שניהלו מלחמה ביניהם), ומי שעמד וחסם את דרכו ודרך אנשיו אל החופש היה קוקרן שבתחילה סרב לעזור ואף הסתיר חלק מהפרטים, קל להבין מדוע קירק לא מצא פנאי לחגיגות ולפסטיבלים. בטווח הארוך (לאחר מות המפקחת שהיה צפוי בטווח קצר) קירק ושני עמיתיו היו צפויים להשאר תקועים על הפלנטואיד – עוד דבר שלא ששו לעשות…
יש לציין שמצד שני, בסוף הסיפור כשנפתרו כל הבעיות – המפקחת כבר לא היתה שרויה בסכנת חיים וקירק וחבריו היו חופשיים לעזוב ללא הפרעה – הם בכל זאת מיהרו לעזוב את הפלנטואיד בלי להשתהות שם.
בכלל, שני הקפטנים שנפגשו עם קוקרן ודאי חשו פספוס אחר-כך. אנו לא רואים את קפטן פיקארד ביחד עם קוקרן, ואנו יכולים רק להניח (ולקוות בשבילו) שהוא אכן פגש את קוקרן לזמן קצר לפני נחיתת הוולקנים. גם כאן, מיד לאחר המגע הראשון, הקפטן וצוותו ממהרים לעזוב.
פינת המטיילים – הבגדים של קוקרן
בעיר לאס-וגאס שבארצות-הברית, במלון הילטון, נפתחה לפני מספר שנים האטרקציה Star Trek: The Experience. במקום קיימת תערוכה קבועה של "מסע בין כוכבים" – מוזיאון "ההיסטוריה של העתיד" – משולבת באטרקציות נוספות כגון מסעדה שמעוצבת כמו הבר של קוורק, חנויות לממכר מרצ'נדייז ושתי הרפתקאות אינטראקטיביות לקהל שמערבות פלישה של הבורג ומפגש עם קלינגונים.
התערוכה מכילה פריטים אותנטיים שונים מההפקות השונות של "מסע בין כוכבים" לדורותיה, שמוצגים כפריטים "אמיתיים" שמתעדים את ההיסטוריה בצורה כרונולוגית. היא נפתחת מטבע הדברים בחפציו של זפרם קוקרן: הבגדים המקוריים שלבש השחקן ג'יימס קרומוול במהלך הפקת הסרט (המעיל המוזר, הכובע המוזר, הבנדנות על הצוואר וכו') מוצגים שם, כמו גם הדיסק ממנו השמיע את המוזיקה במהלך הטיסה והסליל שהיה במרכז המפגש של ד"ר קוקרן עם ברקלי.
תחושת ההחמצה של קירק ופיקארד שהזכרנו (שאנו רק מעריכים שהיתה קיימת), מתבססת בעיקר על סמך פולחן האישיות שקיים סביב ד"ר זפרם קוקרן בפדרציה. על פולחן האישיות הזה, כמו גם דיון על קוקרן עצמו ומניעיו, על הפניקס (והפניקס האמיתית), ניסיון להבין מדוע זכה קוקרן לכבוד כזה, ועוד – בחלקו השני של המאמר.
נשמח לשמוע תגובות, הערות והארות בפורום האתר שלנו.
פינגבק: "השינוי מתחיל בתוכנו" (ומסביבנו…) – TOS: Metamorphosis – מאת נועה רייכמן | סטארבייס972
פינגבק: זפרם קוקרן – האגדה (ב') – מאת subatoi | סטארבייס972
פינגבק: חמישים שנים! וגם STID, יוזמה להחייאת ENT, הרצאות מב"כ בוידאו ויעל מביטה במראה | סטארבייס972 | The Last Outpost