פרנגי טוב משאיר כספת מלאה – מאת יוסף מלר

פרסמנו לא מזמן טקסט של יוסף מלר שעסק בהתכנות קיומן של החברות הקלינגונית, הקרדסית והפדרציה.

ביקשנו מהמחבר לפרסם טקסט מוקדם יותר שלו, כזה שבחן את היווצרה, קיומה ועתידה של החברה הפרנגית.

קריאה מהנה.


התרבות הפרנגית היא המודל המושלם של איש-קש אנטי-קפיטליסטי. היוצרים של "מסע בין כוכבים" (סטאר-טרק, תודה) יצרו אותה כתרבות הסובבת סביב רווח חומרי, וכדי שכוונתם תהיה שקופה מספיק, עשו את הפרנגים לא רק חמדנים, אלא גם תאוותנים, מכוערים, מיזוגנים, רמאים וחסרי-מצפון בגדול. בקושי רב ניתן למצוא בכל ההסטוריה של סטאר-טרק שני פרנגים שהרוויחו כסף, ולא גנבו אותו או רימו את הלקוח. כמכשיר ספרותי הם כל כך שקופים שהם לא מעניינים בכלל. אבל הם נהיים מאוד מעניינים כשמתייחסים אליהם לא ככלי ספרותי אלא כניסוי מחשבתי: האם התרבות הפרנגית באמת יכולה להתקיים? ואם כן, איך היא הגיעה לאן שהגיעה, ואיך היא יכולה להשתפר?

ייתכן שהשאלה עצמה נראית מוזרה: הקריקטורה של הקפיטליסט החזירי שהפרנגים מייצגים היא כל כך ותיקה ונפוצה, שיש מספיק מי שיחשוב שהתרבות הפרנגית היא בסך הכל ייצוג נאמן של עולם ליברלי. אבל מי שניסה להסתכל מעבר לקריקטורה ולהבין איך ומתי השוק החופשי עובד, אפילו אם רק כדי למצוא מקומות בהם הוא אולי לא עובד, יודע שהשוק החופשי עובד במיטבו כשהוא מתווך בין אנשים עם תכונות הפוכות לאלו של הפרנגים, ושהחברה החופשית דווקא מענישה תכונות פרנגיות. אין מסחר ללא אמון: לא ניתן להתחיל בסחר ללא אמון באדם שמולך, או במערכת ששומרת עליך מרמאים. בספר האופטימיסט הרציונלי, מאט רידלי מעלה את הסברה שמה שנתן לאדם הקדמון את היתרון המכריע על סביבתו  ואיפשר לו לפרוץ קדימה לחברה הטכנולוגית לא היה השימוש בכלים, שמאפיין כמה מינים אחרים של חיות, אלא היכולת לתת אמון בפרטים שמחוץ לקבוצה המצומצמת – ובכך ליצור סחר והפריה הדדית חוצי יבשות.

אם אי אפשר לתת אמון בפרנגי, יכולה להיות מעט מאוד הפריה הדדית. אבל איך, בחברה בה כל השחקנים שואפים לרווח חומרי (ובואו נודה בכך, אנחנו מדברים גם על החברה האנושית), אפשר לפתח אמון? יש צורך בהתנהגות מסויימת של החברה האזרחית. בחברות מסחריות על כדור הארץ, התשובה היתה עקרון הצדק: כשאדם פועל במסגרת של הסכמה הדדית, הוא מקדם את עצמו על ידי קידום סביבתו, ולכן הוא מתוגמל כפי יכולתו המסחרית. כשאדם גונב או מרמה, הוא משחק במשחק סכום-אפס, ולכן הוא נענש. הפרנגים בחרו בפתרון אחר: הם יצרו מסגרת מקיפה של חוקים וכללי "מוסר", שמנסים לשמר מראית-עין של חברה מסחרית. הם בחרו לשמר את הסימפטומים הנראים בעודם מאבדים את המהות.

כללי ה"מוסר" הפרנגי, הנקראים "חוקי הרכש", מכילים פנינים כמו "אל תתן למשפחה לעמוד בדרכך אל הרווח", או "התייחס לחייבים לך כבני משפחה: נצל אותם". יש שם כמה כללים שנראים כמו התפיסה הפופולרית את עולם העסקים, אף שלפעמים הם הפוכים למה שעסק צריך לעשות כדי לשרוד, כמו "התרחב או חדול". ויש כמובן את אי ההבנה הגדולה ביותר של העולם העסקי, ההופכת את הכסף מאמצעי למטרה בפני עצמה: "פרנגי ללא רווח אינו פרנגי". גם הבירוקרטיה הפרנגית ("רשות הסחר") נוקטת באמצעים אנטי-מסחריים בעליל כמו לאסור על מעסיקים לתת תנאים מסויימים לעובדיהם, ללא התייחסות לשיקולי היצע וביקוש בשוק העבודה.

העובדה ש"חוקי הרכש" מכילים כל כך הרבה ממים פסאודו-עסקיים פופולריים מביאה אותי לתאוריה על ההתפתחות הפרנגית, שאני קורא לה "השחתה דרך מיסטיקה עסקית". התאוריה היא שבשלב מסויים בהתפתחותם, ממש כמו אירופה של לפני 200 שנה, הפרנגים עברו שלב ליברלי, שדחף את התרבות שלהם קדימה לעולם תעשייתי. הפרנגים זיהו את ההצלחה, אבל לא זיהו את המקור שלה. הבנת השוק החופשי דורשת זיהוי התהליך הבסיסי שקורה בו: אופטימיזציה גלובלית מרובת מטרות בשיטה רכה ומקבילית, בתנאי חוסר ודאות. רק המשפט הזה הוא קשה ורוב בני כדור הארץ לא מתחילים לדעת מה הוא אומר. אפילו בעלי הון גדולים לא תמיד מבינים זאת. קשה להבין את השוק החופשי, במיוחד כשיש לא מעט אנשים מתחתית היכולת המסחרית שעובדים נגדו. תחת זאת, הפרנגים אימצו את גישת "האנשים הגדולים" שייחסה את ההצלחה של החברה התעשייתית לסוחרים הגדולים עצמם, וניסתה לחקות אותם בלי להבין.

גם על כדור הארץ ראינו חברות שניסו לעשות משהו דומה. "כתות המטען" של האוקיינוס השקט ראו את האמריקאים מקימים במהלך מלחמת העולם השניה מסלולי נחיתה שדרכם מגיע מהשמים כל טוב. הם ניסו להקים בעצמם מסלולי נחיתה מבמבוק וחומרים טבעיים, ולשדל את המטוסים להגיע על ידי תפילות לרוחות המטוסים, לעתים בעזרת חיקוי גס של מכשיר רדיו. הפרנגים, לדעתי, הם כת-מטען שהתפתחה בדרך מיוחדת: לא מתוך קבוצה מבודדת שנחשפה לזמן קצר לתרבות מתקדמת יותר, אלא מתוך קבוצה שלמרות שהיתה במגע עם ההצלחה המסחרית, היתה מבודדת ממנה אינטלקטואלית: מנהיגי החברה הפרנגית לא הצליחו להבין את ההצלחה, אך גם לא ניסו לחנוק אותה ולשאוב מתוכה הכל כמו חלק מהאינטלקטואלים על כדור הארץ. הם אימצו את סממניה החיצוניים בעודם מפתחים ביורוקרטיה שתאפשר להם לנצל את היזמים המוצלחים לטובתם.

התוצאה הלא מפתיעה היא שהתרבות הפרנגית דשדשה לאיטה במשך רוב ההיסטוריה. מהסדרה "חלל עמוק תשע" שחקרה לעומק את התרבות הפרנגית, אנו לומדים שלקח להם אלפי שנים יותר מלאנושות להגיע מתקופת האבן לחברה תעשייתית. את טכנולוגיית המסע בחלל הם היו צריכים לקנות מגזע אחר (באיזה מחיר, לא נאמר). הבירוקרטיה לעומת זאת משגשגת, ובפרק בו אנו רואים את רשות הסחר מבפנים, אנו רואים פקידים עם קופה לידם, והאזרח צריך לשלם לא רק כדי שיעשו את תפקידם, אלא גם כדי לשבת בחדר ההמתנה. האזרח הפשוט, שלרוב חסר כישורי יזמות יוצאי דופן, אבל גם מוותר על פיתוח כישורים אחרים בהשראת "חוקי הרכש", סובל בשקט כאיש-צוות, מלצר, או פרולטר אחר. מה הפלא שכשיש להם הזדמנות, אנחנו רואים אותם עורקים אל האנושות או לבייג'ורות (אנושות עם קמטים על האף ויותר בודהיזם).

אצלנו, יחד עם האינטלקטואלים הגנבים, קיימת גם קבוצת האינטלקטואלים של כת המטען. אלו שקוראים לעצמם "פרו עסקים" ובעצם פועלים למתן טובות הנאה לעסקים על חשבון הציבור. בארץ יש לנו בעיקר מקבוצת הגנבים, ומכת המטען אולי יש לנו את בנט, המכריז על עצמו קפיטליסט בעודו מיישם מדיניות סוציאליסטית. אבל בארה"ב יש את המפלגה הרפובליקאית, שבה יש כרגע מאבק פנימי בין כת המטען הפרו-עסקית לבין קבוצת שוחרי החירות. לדעתי, אם אנחנו רוצים להגיע לכוכבים בימי חיינו, עדיף שנאמץ את רעיונות החירות והצדק, ולא נתפתה לאי הבנה.


פורסם במקור בבלוג של יוסף מלר, "תפרים".


עוד מאת יוסף מלר באתר שלנו:

הרגשות של דאטה

הכבוד, הפחד והאהבה – השילוש של מונטסקיה ב"מסע בין כוכבים"

כל השחקנים הפרנגיים הראשיים + ניצבים + ליטה + מייהארדו + איירה סטיבן בהר

מודעות פרסומת

מוזמנות ומוזמנים להגיב:

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.