יומולדת 50 מוקדם: אחת מהשניים – העקרונות האוטופיים בחזון של רודנברי – מאת איריס מזור

בשבוע שעבר הבאנו כאן, לראשונה בעברית, את הטקסט הראשון (המתועד) שכתב ג'ין רודנברי לפני 50 שנים בדיוק בבואו להציע את "מסע בין כוכבים" לרשתות ולאולפנים. בעקבות אותו טקסט מכונן איריס מזור כותבת על שני איפיונים אשר מופיעים בו. אחד נוגע לדמותו של המפקד בו רודנברי מעוניין, והשני נוגע בסגניתו, הדמות הנשית החזקה. והעדרה.

אחת מהשניים – העקרונות האוטופיים בחזון של רודנברי, לפניכם.

startrek

קשה להאמין, אבל העתיד שאליו התכוון רודנברי בחזונו היה אוטופי אף יותר ממה שהורגלנו אליו ב"מסע בין כוכבים" המקורית וסדרות הבת שלה. כל טרקי מצוי כמוני מתגאה בנבואה האופטימית שרודנברי השאיר לנו לגבי העתיד – יום אחד לא יהיו יותר מחלות, אלכוהול או צורך לבשל במטבח (למרות שתרופה לקרחות עדיין תישאר בגדר חלום רחוק…). התרגשתי מאוד לקרוא את הצעת הסדרה שכתב רודנברי במו ידיו ומיד התבררו לי מספר דברים. אותו טקסט ראשוני מוכיח שהוא נתן הזדמנות שווה לנשים, כזו שעדיין לא קיימת, אפילו בזמננו. יתר על כן, האקסיומה היחידה שתמיד הייתה נכונה לאורך ההיסטוריה, "כח משחית וכח אבסולוטי משחית בצורה אבסולוטית", מתמוססת בהצעת הסדרה ובמקומה מופיע קפטן כריזמטי בעל קוד מוסרי מעורר השראה. שני האיפיונים הנ"ל הם איפיונים מרכזיים בהצעה, אך רק אחד מהם שרד את ביקורת אולפני הטלוויזיה.

חוץ מאשר מעט חייזרים ומעט מדי נשים שמסוגלות לחשוב, רודנברי השאיר בקונספט המקורי קוד מוסרי מעורר השראה המתגלם בדמותו של הקפטן:

"כמו אצל גברים דומים לו בעבר (דרייק, קוק, בוגונוויל וסקוט), חולשתו העיקרית היא נטייה לפעולה, על חשבון אדמיניסטרציה, פיתוי לקחת את הסיכונים הגדולים ביותר על עצמו. אבל בניגוד לרוב מגלי הארצות הקדומים, יש לו אהדה כמעט כפייתית כלפי מצוקתם של אחרים, חייזרים כמו גם בני אנוש, והוא חייב להילחם כל העת בפיתוי לסכן רבים כדי להציל אחד."

איפיון זה דורש בעיניי תשומת לב מיוחדת ומדגים את האומץ הרב של רודנברי בחזונו – כל אדם המתעניין בהיסטוריה, גם אם מעט, או אפילו רק בפוליטיקה בת-זמננו, יודע שעקרון "הכח משחית" עובד ב-100% מהזמן. רודנברי הוציא את העקרון הזה מהמשוואה. מה נותר לנו הטרקים לומר מלבד "'we’re not worthy!" ?!

כידוע, כל חובב מדע בדיוני מצוי ימצא עצמו בזמן זה או אחר בשלב "השעיית הספק" – willing suspension of disbelief. המושג שטבע הפילוסוף סמואל קולרידג' כבר ב-1817 מתייחס לכשרון של כותב בז'אנר לייצג נושאים אנושיים אוניברסליים בעולם בדיוני לחלוטין. טקסט המקור של רודנברי מגלה שהוא ביקש לעשות בסדרה מעשה אמיץ כפול ומכופל – להמציא עולם בדיוני מרגש, לדון בקונפליקטים אנושיים וביקורת חברתית, אך בתוך כל זאת לשמור על מוסריות בלתי מתפשרת. מכאן שהצופה הטרקי נדרש לרבדים עמוקים יותר של "השעיית הספק": לא רק שאנו נדרשים להאמין באמיתות הטכנולוגיה, אלא גם להאמין שאם בני-אדם ייתקלו במצבים המוצגים בסדרה, אותם אנשים יפעלו בחמלה ובהגיון תוך שמירה על כבודם ורווחתם של הזרים אותם הם פוגשים.

לא בכדי הוזכרו ארבעת מגלי הארצות המפורסמים מארצות מוצא שונות. פרנסיס דרייק התמנה לרב חובל של אונייה בגיל 20 ושנים לאחר מכן היה האדם השני שהקיף את העולם, ג'יימס קוק חקר במשך שנים איזורים בלתי ידועים וגילה מנהיגות ואומץ יוצאי דופן, רוברט סקוט היה גיבור לאומי שהגיע לקוטב הדרומי ולואי דה בוגנוויל שילב השכלה עם כשרון צבאי להקיף גם הוא את העולם – וכולם יצאו למקום אליו אף אדם לא הגיע קודם לכן. לדעתי רודנברי הזכיר אנשים יוצאי דופן אלו מכיוון שהם כולם היו שייכים למסורת טרגית אחת – המיתוס הטרגי של ה"פרא האציל". אותם גברים לבנים עשירים ראו בילידי הארצות החדשות שגילו סוג של ילדים תמימים שיש לחנכם. לא היה שום דבר "אצילי" במיתוס הזה – העקרון הנ"ל איפשר לכובשים החדשים להחזיק באשליית "עליונות" הגזע הלבן על מנת לשעבד ללא נקיפות מצפון את ארצם וגופם של בני ובנות המקום. בימינו יהיה זה אפילו סטיבן הוקינג שיחמיר ויאמר שקשר עם חוצנים יוביל לטרגדיה בנוסח מגלי הארצות ההם. אך לא בחלליתנו! קפטן קירק פועל על פי מצפונו ולטובת כל הגזעים באשר הם, אפילו במחיר עבירה על חוקי הפדרציה. ובכך תרומתם הגדולה ביותר של עקרונותיו של רודנברי לדעתי – למרות שהמציאות הוכיחה שוב ושוב שבני האדם עשו שימוש לרעה בעליונות טכנולוגית, הציע רודנברי את העקרון שלפיו האנושות מסוגלת ללמוד לקח ולהתעלות על חסרונותיה.

ההתייחסות הישירה ביותר לקונפליקט בין השחיתות שהוכיחו מגלי הארצות של פעם לבין הקוד המוסרי של האנטרפרייז בחסותו של רודנברי, נמצאת בפרק הראשון של "מסע בין כוכבים: הדור הבא", Encounter at Farpoint. בעיניי תהיה זו דווקא דמותו של קפטן פיקארד שתממש במלואו את הקוד המוסרי הראשוני של הקונספט, ללא שום צורך בדמותן של חייזריות ירוקות-עור מאוריון.

557015_b175_625x1000מימין זה ספוק, ואחריו ניתן לראות את הקפטן הטלוויזיוני הראשון של רודנברי, קפטן פייק, ואחריו קפטן קירק וקפטן פיקארד. נלקח מכאן.

Number_Oneאך לעומת הקוד המוסרי ששרד, הקונספט המהפכני השני שהציע רודנברי נגדע באיבו. מבחינה אנושית, רודנברי בנה צוות שבו כולם באמת נוצרו שווים – גברים, נשים וחייזרים. אך אי שם בשנת 64' מישהו בחברת ההפקה קרא את הטקסט, ראה את הפיילוט, אמר "חביבי, הגזמת" ודרש מרודנברי לעשות את העולם שיצר קצת פחות אידיאלי. אז רודנברי, כמו כל יוצר רעב, התפשר ומחק אותה, את זו שהוא קרא לה "מספר אחת" וכיאה לשמה הייתה יכולה להיות הדמות הנשית החזקה הראשונה בהיסטוריה של המדע הבידיוני. חובבות הז'אנר יצטרכו לחכות יותר מעשור לאישה חזקה בדמותה של הנסיכה ליאה.

ניתוח מעמיק יותר של הדמות המסקרנת הזו, "מספר אחת", מראה כיצד השכיל רודנברי לשלב שני עקרונות בייצוג נשי של זמנו: מצד אחד, בספרות הקלאסית נשים בדרך כלל מוצגות כחסרות שם (ומכאן גם חסרות קול וכח), החל מסיפורי התנ"ך וכלה באגדות המלך ארתור – וגם כאן האישה היא חסרת שם. הוא ידע שלקהל לא תהיה בעיה עם התכונה הזו. אך לאחר שבלבל את האויב הוא הפגיז מהצד השני ברעיון מהפכני, וציין שהיא, בין שאר מעלותיה: "היא ככל הנראה עולה על רוברט אפריל בידע מפורט על שלל מערכות הציוד, המחלקות וחברי הצוות ברחבי הספינה". רגע, מה?! היא הייתה אמורה לדעת משהו יותר טוב מהקפטן?! אני אעז ואומר שלדעתי רודנברי רצה שהיא תהיה הדמות המסקרנת ביותר בסדרה.

מספיק מבט על 50 הנשים הסקסיות של "מסע בין כוכבים" ב-79 פרקיה וכבר ברור ש"כאשר אבדנו -אבדנו". הכח החזק ביותר של כל הנשים בסדרה המקורית היה הסקסיות שלהן (וגם הכח המסתורי המחזיק במקומו את חלקי הבד המועטים המכסים את גופן…). כי במשלחת שלנו אורה וצהלה, האורחים באים והשמחה גדולה. את הקוד המוסרי של הקפטן זוכרים?! ברור! הוא לא עושה שום דבר אלו ה-ב-נ-ו-ת המשליכות עצמן עליו והוא חסר אונים מולן. אם נשתמש בטרמינולוגיה שהתייחסתי אליה קודם לכן, יהיה זה "הכח המשחית האבסולוטי" של המפיקים בתעשיית הטלוויזיה שימוססו כל ייצוג נורמלי של נשים. בקיצור, בפרק Conscience of the King קירק עצמו סיכם את הייצוג הנשי הסופי בסדרה:

"Worlds are conquered, galaxies destroyed… but a woman is always a woman."

רודנברי, אם כן, ביקש ליצור את העולם האוטופי האולטימטיבי, אך הרשו לו להגשים את העקרונות רק בחלקם. יהיו אלה ריק ברמן, מייקל פילר וג'רי טיילור שיגשימו את החזון אפילו מעבר לחלומותיו המתוקים ביותר של רודנברי – ליצור סדרת המשך מקסימה בשם "וויאג'ר" שבה הקפטן, קת'רין ג'יינווי, תגלם לא רק את העקרון המוסרי אלא גם את הכח הנשי שהתכוון אליו היוצר, שלושים שנה לאחר הטקסט המקורי.


* איריס מזור תעביר בכנס עולמות הקרוב את ההרצאה "אני מול כל העולם" (כולל נגיעה ב"מסע בין כוכבים").
* את "'מסע בין כוכבים' היא…", ההצעה של רודנברי, ניתן לקרוא כאן בתרגום לעברית.
שלושים חודשים פחות שלושה ימים – מסעו של רודנברי ל"מסע בין כוכבים".

Kathryn_Janeway

Advertisements

3 מחשבות על “יומולדת 50 מוקדם: אחת מהשניים – העקרונות האוטופיים בחזון של רודנברי – מאת איריס מזור

  1. פינגבק: יומולדת 50 מוקדם: מסע בין הצעות – מאת שלמקו | סטארבייס972 | The Last Outpost

  2. פינגבק: ליל יורי, טיימליינס, הפקות עצמאיות, שאטנר, מלגרו, 1 באפריל וקצת סדר | סטארבייס972 | The Last Outpost

  3. פינגבק: הסדרה החדשה: האם נוכל להגיע למקום בו לא היינו מעולם? – מאת איריס מזור | סטארבייס972 | The Last Outpost

מוזמנות ומוזמנים להגיב:

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s