ביום רביעי, ה-31 לאוגוסט, היום האחרון לחופש הגדול, היה כנס טכנוקון לזכרו של ג'יימס דוהאן, כנס שהוקדש כולו למדע שמאחורי מסע בין כוכבים ובעיקר לטכנולוגיית המשגר.

רק אתמול נוספה גלריה חדשה לאתר עם תמונות מכנס טכנוקון, ועכשיו סקירה קצרה ואישית בתור מישהו שהיה בכנס במשך כחצי מהיום, ביקורת ומחשבות על הכנס האחרון של החופש.

היום האחרון של החופש היה מבחינתי יום עמוס למדי. קמתי מאוחר מדי, מה שאני לא אוהב בדרך כלל, והיינו צריכים לצאת מהר מאוד לסידורים של לפני יום הלימודים.
לאחר שסיימנו היה בקושי זמן להגיע לכנס טכנוקון.
הגעתי בסביבות ארבע, אחרי שכבר קראתי את התוכנייה בבית עשרים פעם ותכננתי לאן ללכת. הלכתי רק להרצאות, לא להקרנות, אף על פי שהיו שם כמה פרקים מעולים, כמו Relics, מ"הדור הבא", בו הצוות מגלה את סקוטי, שהיה בתוך זיכרון של משגר במשך 75 שנים.
אז התחלתי ללכת להרצאות.

בהתחלה הלכתי להרצאה על ההיבטים הצבאיים של טכנולוגיית השיגור, של שמואל שמואל. ההרצאה דיברה על המשגר בתור כלי צבאי, הרי כולנו יודעים שזה יהיה נחמד מאוד להשתגר מפה לבית של חבר בלונדון, אבל האם המשגר גם יוכל לשמש ככלי צבאי? האם נוכל לשגר היישר לתוך בניין חשוב המון יחידות צבאיות בהפתעה?
ההרצאה הייתה ללא ספק מאוד מעניינת. שמואל דיבר על היבטים שלא חשבתי עליהם, על גודל המשגר, על קושי השיגור חזרה ועל תועלת המשגר ליחידות קומנדו. לבסוף הוא אמר שכדאי להמליץ ליוצרי סדרת מסע בין כוכבים הבאה לשכור יועץ צבאי, כיוון שלסדרה יש בעיות נוספות, כגון הפייזר, שהוא כלי צבאי מאוד לא יעיל.
אני, מצד שני, חולק על דעתו. אין ספק שזה היה מעניין מאוד לחשוב על היבטים צבאיים של המשגר, אבל השאלה היא למה לחשוב על זה בכיוון של מסע בין כוכבים?
הרי אחד מהדברים היחודיים במסע בין כוכבים זה שאין מלחמה. אין צבא, אם יש קרבות אז אלו קרבות בין חלליות שאורכים מקסימום כמה שניות, אין כמעט לחימה בפייזרים או בכלי נשק אחר, אין דם. לדעתי הפייזר הוא כלי הגנה, כמו כן סטארפליט הוא צי מחקר, ולא צריך יועץ צבאי למסע בין כוכבים, זה יהרוס את כל הקסם.
אהבתי מאוד את ההרצאה, היא הייתה מעניינת מאוד.

ההרצאה הבאה שהלכתי אליה נקראה "איך להשמיד את העולם (מדעית)" של עודד שרון.
כשראיתי את ההרצאה בתוכנייה מאוד התלהבתי. זאת הייתה נראית לי כמו הרצאה שתשלב בדיוק את שני האלמנטים שדרושים לכנס הזה, מדע והומור. הכותרת כבר משעשעת, חשבתי שזה יהיה מצחיק להסביר באופן מדעי וכביכול רציני על הרס העלם בצורות מדעיות.
אבל כשהגעתי להרצאה עצמה קצת התאכזבתי.
קודם כל, הדבר הראשון שהפריע לי היה שהשקופיות להרצאה היו באנגלית. למה באנגלית, בעצם? עודד ענה על השאלה הזאת בתחילת ההרצאה, הוא הסביר שזה באנגלית כיוון שהוא לקח את המידע מאתר באנגלית.
אז מה? זה לא שהשקופיות היו עמוסות במידע עם אותיות מאוד קטנות והמון מידע. זה היה "כולה" פיסקה שתיים לכל שקופית, אי אפשר לשבת ולתרגם? זאת לא משימה עד כדי כך קשה…
טוב, ההרצאה התחילה עם כמה עובדות על כדור הארץ, אבל ממש לא מספיק. לאחר מכן היא עברה לשקופיות של דרכי ההשמדה.
כאן כבר התחלתי להרגיש לא כל כך טוב. בדרך כלל שקופיות במצגת נועדו לעזור למרצה בהרצאה, ולפעמים להכיל נקודות כדי שהמרצה ירחיב עליהם בדיבורו. בהרצאה הזאת היה לעיתים יותר חומר בשקופיות ממה שעודד הסביר. השקופיות גם עברו מהר מאוד, משהו כמו שתיים שלוש מילים על כל שיטה, לדעתי ממש לא מורחב מספיק, לדעתי היה צריך לפרט הרבה יותר, כיוון שכל שיטה גם כללה המון מילים, בעיקרן מושגים בפיזיקה שנזרקו לחלל האוויר ללא כל הסבר כאילו חור שחור מיקרוסקופי הוא מושג מובן מאליו (כן, זה נכון שאני הבנתי, אבל רק כיוון שיש לי ידע בתחום, אני תמיד מנסה לחשוב כאדם שבא להרצאה ללא כל ידע כשאני כותב ביקורות).
נוסף לכך, היו הרבה מושגים מדעיים שהוסברו בצורה שגויה, לא ברורה ומעוותת. להלן עניין החור המיקרוסקופי שהוצג כחור בגודל 9 מילימטרים. העובדה הנכונה היא שחור שחור הוא בגודל 0 תמיד, אופק האירועים שלו יכול להשתנות.
ולבסוף, באופן אישי, אותי זה לא הצחיק, הייתי מצפה מהרצאה בעלת פוטנציאל כמו של זאת להיות הרבה יותר טובה.

לאחר מכן המשכתי לפאנל על טכנולוגיית הטלפורטציה והרפליקציה.
החלק הראשון של הפאנל היה החלק הפיזיקאי, בו דיברו ד"ר תומס גודמן ועודד שרון. הם התחילו לספר על כל מיני אפשרויות לשיגור. לצערי לא הצלחתי להבין יותר מדי, כיוון שהחלק הזה היה פחות מאורגן ומנוסח.
אז התחילו לעבור להיבטים אחרים של השיגור, היבטים יותר פילוסופיים, עליהם דיברו אילן והילה ריינר-אלוני, ארז בן ארי, משה שבח וליאור גלרנטר. את החלק הזה אהבתי יותר, בייחוד את ההרצאה של הילה ריינר-אלוני על הסוציו שיגור. לאחר מכן כל מרצה סיכם את הפאנל.
בסופו של דבר היה פאנל מוצלח, לדעתי היה כדאי לתת לכל אחד יותר זמן לדבר, אפילו אם זה היה גורם לפאנל להיות יותר ארוך.

להרצאה של תומס לא תכננתי ללכת, אבל כיוון שחיכית להרצאה הבאה ולא היה לי מה לעשות, נכנסתי.
ולא התאכזבתי. ההרצאה הייתה על ג'יימס "סקוטי" דוהאן, כשחקן אבל בעיקר כבן אדם. על אנקדוטות משעשעות ומוזרות מזמן המלחמה שבה הוא השתתף, על עוד סיפורים מחייו, וגם על מותו.
תומס אירגן הרצאה יפה מאוד, מנוסחת ומעניינת, משעשעת וגם לעיתים קצת עצובה. לזכרו של ג'יימס דוהאן, שייזכר לתמיד.

לאחר מכן היה משהו מיוחד. אילן מנוליס, מהמועדון האסטרונומי של אוניברסיטת תל אביב, הגיע במיוחד אלינו כדי להסביר לנו על סכנת האסטרואידים.
ההרצאה התחילה בקטע מהסרט Deep Impact, בו רואים את האסטרואיד הענק שפוגע בכדור הארץ מחולל גל עצום שמציף את כל ניו יורק וממוטט את פסל החירות. לא התחלה מאוד מלבבת.
לאחר מכן המשכנו במסע דרך הזמנים, משאלה על העלמות הדינוזאורים, עד לסיפורים על פגיעות אסטרואידים בשנים האחרונות. גילינו כמה נזק יכול לעשות אסטרואיד בגודל של פחות מעשרה מטרים, גילינו איפה נמצא המכתש העתיק של האסטרואיד שהיה אחראי לכך שאנחנו פה והדינוזאורים לא.
ראינו דוגמאות של אסטרואידים ושביטים שונים שאנו ממפים כבר שנים במערכת השמש וראינו כיצד ומאיפה הם באים, ראינו את השפעתם על הכוכב צדק הענק וראינו שכמה מהם קרובים בצורה מחשידה במסלולם אל כדור הארץ.
ולבסוף, איזה מזל, יש פיתרון, אבל בשביל לממש אותו אנחנו תמיד צריכים להיות מוכנים, לסכנת האסטרואידים!

הכנס כבר החל לדעוך, גם בהרצאה על האסטרואידים לא היו יותר מדי אנשים, חלק עזבו לאחר מכן. אך כמה אנשים אמיצים, בכללם אני, נשארו בשביל הרצועה הקומית של טכנוקון! הפקת מקור של מועדון סטארבייס 972 בבימוי ועריכת תומר שלו.
זאת הייתה רצועה באורך כשעה, של כל מיני קטעים מוזרים. קטעים שהראו את דאטה מגרד בראש, ידיים שנעלמות ורגל של מנורת תאורה שבלטה בדלתות הטורבו-ליפט. היינו צריכים לנסות להשלים את הסצנה שד"ר קראשר רוצה להראות משהו לפיקארד (מישהו הציע: להראות לו את תמונות התינוק של ווסלי) ולחקור את השאלה המעניינת מה יותר גרוע מלהקשיב לדיסק שירים של וויליאם שאטנר.
ולזכר ג'יימס דוהאן גם קליפ של פילק שכתב subatoi, שתומר הזיז את שפתיו בהתאמה לפלייבק שלו.
אין ספק, הפקה מושקעת מאוד ומצחיקה מאוד שבהחלט העלתה חיוך על פרצופי, כל הכבוד לתומר שלו על ההשקעה הרבה, על החשיבה ועל הארגון!!! נקווה שתהיה אחת יותר גדולה גם באייקון!

זהו! אני חושב שסיימנו כאן. אין ספק שכנס טכנוקון היה מהנה מאוד ומושקע בהחלט, קניתי שם את הסטיקר To Beam or not to Beam כדי לשים על האוטו 🙂
אז עד הכנס הבא…