בחלק שלישי זה, הנועל את המאמר, נראה סוגיות שונות של אחורי הקלעים של עולמו של קוקרן. אחרי שכבר סיפרנו לכם כל מה שקרה לקוקרן בחייו, והשפעתו על האנושות בצורות שונות, כעת נתמקד במספר דברים מאחורי עולם "מסע בין כוכבים", חשובים לא פחות: קצת על הסרט First Contact עצמו ומשמעותו, בחירות הכותבים, תיאוריות משעשעות של מעריצים, החיבורים בין העולם האמיתי שלנו לעולם "מסע בין כוכבים" דרך קוקרן, על השחקנים שמאחורי הדמות, על עיר המגע הראשון (למי שרוצה לבקר בה) והמוזיקה שאהב (מוזיקה בת ימינו, מסתבר, כולל קטעים לשמיעה). ואיך אפשר בלי… קישורים מוזרים לסיום.

"מאחורי האיש, מאחורי האגדה" – לפניכם.

 

בחלק א' ספרנו לכם אודות זפרם קוקרן האיש. בחלק ב' הראנו לכם עד כמה זפרם קוקרן, האגדה, נערץ ברחבי הפדרציה, ועוד. כעת הגיע הזמן להציץ קצת מעבר לשניהם.

קצת על הסרט

הסרט "מגע ראשון" (First Contact) יצא לאקרנים בשנת 96' כאשר עולם "מסע בין כוכבים" ציין 30 שנים. בין אם היוצרים התכוונו לעשותו חגיגי או לא, אנחנו קיבלנו תוצר כזה.
לא חסרים סרטים שנעשו על-פי סדרות טלוויזיה ומתמקדים בהרפתקה אחת של הנפשות הפועלות – הרפתקה שלרוב אינה מיוחדת במינה. כך היה גם בשבעת הסרטים הראשונים של "מסע בין כוכבים". היתה בעיה כלשהי, היה צריך לפתור אותה וזהו. משהו בסגנון פרק ארוך ומורחב. נכון, זה לא אומר שלא היתה עלילה, וזה לא אומר שלא היו אירועים חשובים בסרטים הללו (פיצוצים, יריות, התנקשויות, משברים דיפלומטיים, חטיפות, מסעות בזמן, השמדת שתי ספינות העונות לשם "אנטרפרייז", פגישת פסגה בין שני קפטנים ענקים ומותו של אחד ועוד ועוד) וזה לא אומר שלא נהננו מאוד, אבל בסופו של דבר, מנקודת מבט היסטורית, הם לא שינו הרבה בעולם "מסע בין כוכבים". לא השאירו חותם היסטורי משמעותי.
הסרט השמיני הוא דומה. יש בעיה – הבורג חוזרים בזמן לכדור הארץ – וצריך לטפל בה. אך לסרט יש ערך מוסף גדול מאוד. סיפור המסגרת של המאבק בבורג, ובעצם הסיבה שבגינה הבורג בחרו להגיע דווקא למקום המסוים הזה בזמן המסוים הזה, הוא סיפור תחילתו של יקום "מסע בין כוכבים". עד אותו יום גורלי כדור הארץ היה כוכב פשוט, בערך כמו שאנחנו מכירים אותו. בני אדם, קצת טכנולוגיה, מלחמות עולם, the usual, לצערנו. שום דבר מיוחד. אבל מאותו יום ואילך, האנושות החלה להכיר את העולם שמסביבה, עשתה צעדים ראשונים לעבר הכוכבים והחלה להסתובב בגלקסיה ובעצם – כל מה שאנחנו מכירים מכל חמש (שש) הסדרות. אם אירועי הסרט לא היו מתרחשים, לא היה קיים יקומו של ג'ין רודנברי, על שלל שלוחותיו.

הסרט גם העניק לנו את "אנטרפרייז" (לחיוב, לחיוב…). הסרט מהווה את נקודת הפתיחה שממנה החלה הסדרה הצעירה. אלמלא היתה מוצגת בסרט תחילת עידן העל-חלל והמגע הראשון עם הוולקנים, לא היינו רואים בסדרה את הליווי שהעניקו הוולקנים לבני-האדם, לא היינו מקבלים את ט'פול, ולמעשה, כל הרעיון ל"סדרה מקדימה" לא היה קיים. "אנטרפרייז" הבהירה לנו עם כל פרק שראינו את משמעותם של אירועי "מגע ראשון" ועד כמה היו חשובים בעצם.
כשאנו צופים בסרט היום, הוא משתלב מאוד בקלות ובפשטות בפסיפס של "מסע בין כוכבים". מה יותר טבעי מזה? לפני קוקרן, שזו בערך תקופתנו אנו, אין חייזרים, נכון? אין.
אין על-חלל, נכון? אין.
לארצ'ר יש את שניהם, נכון? יש.
אז הסרט מחבר בין שני הקצוות הללו: קוקרן מגלה את העל-חלל, פוגש את החייזרים שעוזרים להקים את ראשיתו של צי-הכוכבים והפדרציה, וההמשך ידוע לכל. פשוט, לא?
אבל בשנת 96' לא הכרנו את הסיפור שמאחורי "אנטרפרייז" ולכן לא ממש הבנו את משמעות המגע הראשון. אך למרות זאת, היה ברור שהמגע הראשון הוא אירוע בקנה מידה היסטורי. ידענו מניסיון העבר שמגע ראשון כשלעצמו הוא אירוע חשוב שצריך להתבצע ברגישות הראויה (Who Watches the Watchers של TNG הוא דוגמה מצוינת). ידענו שבתקופתו של קפטן קירק יש פדרציה שלמה עם חייזרים מסביבה, ו-וולקני בתור קצין ראשון. ידענו (על סמך תגובותיה של לילי לסביבתה) שבני האדם בתקופתו של קוקרן אינם מכירים אף פרט מכל הנ"ל. לכן הבנו עוד במהלך הצפיה בסרט, בקטע בו הספינה הזרה נחתה ויצא ממנה חייזר לא מזוהה, שאנו עדים לרגע היסטורי. חלקנו אף ידע, במין תחושת בטן לא מוסברת (אם כי מוכחת) של טרקים, שכאשר החייזר יסיר את כיסוי הראש שלו, יתגלו אזניים מחודדות והוא ירים את ידו לברכת "חייה ארוכות ושגשג" (זאת, למרות שהפעם היחידה שהמילה "וולקן" מוזכרת בסרט, היא בסצינה הלפני אחרונה שבו).

כל מי שיצפה בסרט בימינו אנו ישים לב להבדל בצפיה. הסרט עצמו נשאר אותו סרט, אך הצופים השתנו. אם בעבר, לפני תחילתה של "אנטרפרייז", מרכז הסרט נראה לנו כפיקארד וצוותו במאבקם נגד הבורג (ונגד הזמן), הרי שכיום מרכז הסרט נע לא מעט לעבר קוקרן ומשימתו. צוות ה-E עדיין זוכה להרבה יותר זמן מסך מאשר זפרם קוקרן (מטבע הדברים, הרי זה סרט "שלהם"), אך בהכירנו את סיפורו של קוקרן ומשמעותו אנו מרגישים בכל זאת תחושה מיוחדת של רגע היסטורי כאשר אנו מלווים את האירוע כולו. כשצפינו בסרט בזמנו, קוקרן היה מישהו שהופיע בפרק של TOS, מוזר במקצת אך ככל הנראה מפורסם בפדרציה, ששמענו עליו מעט מאוד, וראינו אזכורים קטנים מאוד שלו. אך תוך כדי הסרט, ובעיקר בשנים שעברו מאז שצפינו בו לראשונה, נחשפנו להרבה יותר מידע על קוקרן, מה שנתן הרבה מאוד נפח לדמותו, ועשה את הסרט שונה לחלוטין בצפיה כיום. היום זה לא סתם "סרט של צוות "הדור הבא" שבמקרה הגיע לתקופה מסוימת בהיסטוריה האנושית", אלא "סרט של צוות "הדור הבא" שהגיע לאחת התקופות החשובות בהיסטוריה, התקופה בה זפרם קוקרן המפורסם ביצע את טיסתו הראשונה". זה נותן לסרט צורה אחרת לגמרי.

מעבר לעובדה שיקום "מסע בין כוכבים" כולו החל במאורעות הסרט, ניתן לציין עוד אירוע היסטורי שקרה בו: הבורג בעצם החלו את דרכם לכדור-הארץ בסרט זה. הבורג מגיעים לכוכב שלנו כדי למנוע את המגע הראשון. אחרי שהאנטרפרייז E מפוצצת את הכדור שבו הגיעו, מספר ניצולים (אלה שלא הגיעו לאנטרפרייז E) התרסקו בסביבות הקוטב הצפוני (Regeneration של ENT). כשה"ניצולים" התעוררו במאה ה-22, לפני שנהרגו בידי ארצ'ר וצוותו, הם שלחו את נקודות הציון של כדור-הארץ לעבר מקום מוצאם בגזרת דלתא, מה שבעצם גרם לבורג מגזרת דלתא להתחיל לנוע אליו (יש לציין שהללו הצליחו במשימה שבה לא הצליחו חבריהם על גבי האנטרפרייז E, שכן פיקארד, וורף ולוטננט הוק מנעו ניסיון שידור דומה). כך שאלמלא המגע הראשון עם הוולקנים, הבורג לא היו חוזרים בזמן, לא היו מתרסקים, לא היו מפשירים ומתעוררים, לא היו שולחים את נקודות הציון לגזרת דלתא, לא היו מגיעים לגזרת אלפא, לא היו מנסים לכבוש את כדור-הארץ, לא היו נכשלים ולא היו חוזרים בזמן…

מאורעות הסרט וקשריו ל"אנטרפרייז", גרמו למספר תיאוריות משעשעות של מעריצים. ברגע שרייקר סיפר לקוקרן על המשפט שאמר לאחר 10 שנים, היה ברור שקוקרן אכן יאמר אותו (אין לו הרבה ברירה). אולי באותה דרך, קוקרן קיבל רעיון לשם הספינה הראשונה הרצינית שתיבנה עבור כדור-הארץ? אולי החליט ש"אנטרפרייז" זה שם מגניב? אולי קוקרן חיבב את השם, והחדיר לאנשים שעבדו איתו את השם הזה בתור שם לספינה עתידית? או אולי החליט על השם הזה בתור מחווה לצוות האנטרפרייז D שהביאו עד הלום (מחווה סמויה, כי הוא לא סיפר לאף אחד, כמעט, מה שקרה לו)? מה שאומר, בעצם, שהאנטרפרייז D, כשהיא נבנית במאה ה-24, נקראת בעצם… על שם עצמה? מבלבל.

תיאוריה אחרת, מוזרה (הזויה) עוד יותר, באה להסדיר את הדמיון המפורסם בין הספינות מדגם ה"אקירה" (משמאל) לבין האנטרפרייז NX-01 (מימין). לפי תיאוריה זו, קוקרן מצא PADD עם שרטוטים של ספינות שונות, בין השאר ה"אקירה" מהמאה ה-24, ושרטוט זה, או לפחות צורתה הכללית של הספינה, התגלגלו אל הימים בהם החלו לתכנן את ה-NX-01. עכשיו רק תארו לעצמכם שנגלה שדגם ה"אקירה" עוצב בצורה זו מלכתחילה כמחווה ל-NX-01 עצמה ואז תתבלבלו לחלוטין…

מעבר למסך

באופן כללי, מה שנעשה עם קוקרן בתשע השנים האחרונות, די מדהים. הכותבים של "מגע ראשון" לקחו דמות די זניחה מפרק של TOS (אמנם ניתן הרושם שהוא אדם חשוב, אך לא שבו להזכירו מאוחר יותר בסדרה המקורית), שהוזכרה בצמצום ובמעומעם בפרקים של הסדרות ששודרו לפני שהסרט נוצר, והפכו אותו לאחת הדמויות החשובות ביותר. קוקרן הפך בעקבות הסרט לדמות חשובה בהרבה מאשר היה לפניו, ולכן היו יותר אזכורים למעשיו בפרקיה של "וויאג'ר" מאשר בסדרות האחרות. אחר כך, בזמנה של "אנטרפרייז" – גם בשל הסמיכות הכרונולוגית של העלילה וגם בשל הפקתה אחרי "מגע ראשון" – ניתן לו משקל גדול עוד יותר.
בפרק הפיילוט של "אנטרפרייז", Broken Bow, נעשה דבר מעניין מאוד וגם די מוזר. מאחר ואין סדרות רבות עם "עומק היסטורי" כמו "מסע בין כוכבים" (ובטח לא עם סדרה מקדימה), צצה הזדמנות בפני הכותבים להשתעשע עם כל מה שאנו מכירים. היוצרים הכניסו את השורות הבלתי נשכחות שפתחו במשך שנים את TOS ו-TNG (בקולותיהם של וויליאם שאטנר ופטריק סטוארט) והפכו מזוהות לחלוטין עם "מסע בין כוכבים" לדורותיה, לתוך פיו של זפרם קוקרן בכבודו ובעצמו. בכך נעשה מעין חיבור בין העולם האמיתי, זה של הצופה שיושב בבית ושומע את המשפט הזה בכל פתיחת פרק מחדש, לבין העולם האמיתי של "מסע בין כוכבים". המשפט המפורסם נאמר בידי קוקרן בנאום שקטע ממנו ניתן לראות בפרק הזה (בתמונה). השחקן בסצינה אגב, הוא ג'יימס קרומוול, אותו שחקן שגילם את קוקרן בסרט. הרבה איפור, מעט זמן, וללא קרדיט.
במשך הסדרות והסרטים נעשו שימושים נוספים במשפט הפתיחה הזה, לעיתים בואריאציות שונות עליו ואותן הבאנו בפניכם בחלקו השני של המאמר. כל השימושים הנ"ל נעשו כחלק מהעלילה, ובכך, הכותבים הלכו "הפוך על הפוך". הם לקחו משפט שלא היה מתוך עולם "מסע בין כוכבים" באופן רשמי למרות שנעשה בו שימוש רב במשך השנים, ונתנו לו תעודת הכשר. בכך הם העניקו משמעות לכל אותן הפעמים בהן המשפט הוזכר, גם אם זה היה זמן רב לפני הפרק Broken Bow. מין שדרוג רטרואקטיבי למשפט, ל"סלוגן", שבעצם הפך לציטוט.
בסיום הסרט השני, The Wrath of Khan, אנו שומעים את קולו של ספוק ברקע, והוא אומר:

"Space, the final frontier… These are the continuing voyages of the Starship Enterprise… Her ongoing mission: to explore strange new worlds… to seek out new life and new civilizations… To boldly go where no man has gone before…"

לאחר שספוק מת בסרט, הכותבים חיפשו דרך לעשות סיום מיוחד לסרט (בייחוד לאור העובדה שלא תוכנן סרט המשך). הם נתנו את המשפט המפורסם לליאונרד נימוי, שהקריא אותו בקולו של ספוק, בתור סיום לסרט. אך כמו בפתיחים של הסדרות, זה אינו חלק מהעלילה עצמה.
הסרט "סטארטרק" מ-2009 מסתיים שוב בקולו של ליאונרד נימוי שאומר מילים דומות. הפעם זה בא מתוך כבוד לשחקן שהסכים להשתתף בסרט, מאחר והוא החוליה המקשרת בין הגרסה החדשה לישנה של "מסע בין כוכבים", וגם בשל העובדה שכריס פיין שגילם את קירק ה"חדש", לא ממש החל את ה"מסעות" שלו עדיין. במקרה זה לא ברור אם מדובר בדבריו של ספוק ממש, שנראה על המסך שניות ספורות קודם לכן, ולכן מהווים חלק מהעלילה, או קריינות רקע כמו במקרה קודם ותו לא:

"Space: the final frontier. These are the voyages of the starship Enterprise. Her ongoing mission: to explore strange new worlds, to seek out new life-forms and new civilizations; to boldly go where no one has gone before."

 

המשפט האחרון בסדרה "אנטרפרייז" נשמע כשאנו רואים את הספינה המפליגה אל האופק. הדובר הוא ארצ'ר והוא אומר "To boldly go where no man has gone before". כמו המשפט הראשון בסדרה, גם המשפט הזה הוא מפיו של ארצ'ר (למרות שגם כאן לא מדובר בחלק מהעלילה), ואלה גם אותן המילים.

הכנסת המשפטים הללו לפיו של קוקרן יצרה מצב מעניין נוסף. שמותיהם של מספר פרקים של "מסע בין כוכבים" נלקחו מהציטוט הזה, מה שיצר חיבור מוזר עוד יותר בין העולם האמיתי ועולם הסדרה:

TOS #2 (Pilot #2) Where No Man Has Gone Before
TNG #6 Where No One Has Gone Before
ENT #4 Strange New World

חיבור נוסף שכזה הוא בפתיח של "אנטרפרייז". כפתיח לסדרה שמחברת בין תקופתנו לתקופתו של קירק ושות', היוצרים בחרו לתאר בו את ההתקדמות הטכנולוגית לאורך ההיסטוריה. החל מהימאים הראשונים (ראשוני החוקרים שיצאו למסעות ארוכים), דרך חקר החלל הראשוני ועוד ועוד (פירוט מסודר של כל פרטי הפתיח ניתן למצוא כאן, אך לעתים יש בעיות בקישור). במקום טוב באמצע נמצאת טיסתה של הפניקס, בקטעים שלקוחים מהסרט עצמו. בצורה זו, קוקרן וטיסתו תפסו את מקומם הראוי בהיסטוריה המתוארת בפתיח.
עוד סוג של "הפוך על הפוך" שכבר ציינו – כאשר בראנון בראגה החליט (שוב, הוא עשה זאת רטרואקטיבית – הרבה אחרי הסרט) שמקום המגע הראשון יהיה בבוזמן שבמונטנה, הוא למעשה נתן הצדקה לכל הפעמים בהן השחיל את שם עיירת מגוריו לפרקים ולסרטים הקודמים. בצורה זו יצר לזפרם קוקרן מורשת עשירה שהאחרון השאיר אחריו. כל זאת כשכלל לא שמענו את שם מקום המגע הראשון בסרט.

בסרט יש גם לא מעט דברים חגיגיים, מלבד הדברים העלילתיים הברורים. יש שלוש הופעות אורח של דמויות/שחקנים מעולם "מסע בין כוכבים" (דווייט שולץ/ברקלי, רוברט פיקארדו/EMH ואית'ן פיליפס (ניליקס) בתור המארח בתכנית שבאולם ההולוגרמות); השחקן שהופיע בתפקיד הרדשירט הראשון אי-פעם (בפרק The Man Trap של TOS) מופיע בתור הברמן בבר המקומי של בוזמן; קצת לפני המעבר לעל-חלל, ד"ר קוקרן אומר לרייקר ולפורג' שנמצאים איתו את מילת הקסם "Engage" שכולנו מכירים מפיו של קפטן פיקארד (מה שגורם לשני שותפיו אלה להביט זה אל זה בחיוך רחב), אך על כל אלה מתעלה דבר אחד. אחת הקריצות המוצלחות למעריצים במסגרת חגיגיותו של הסרט מתקיימת בשלב בו קומנדר רייקר, קומנדר לפורג' והיועצת טרוי מספרים לד"ר קוקרן את האמת על כך שהגיעו מהעתיד. לאחר שכנועים רבים הוא מתרצה ומנסה להבין את מה שהם מספרים לו, ומכליל בדבריו את צמד המילים… Star Trek:

"…And you people, you're all astronauts, on some kind of star trek"    

מיותר לציין עד כמה הדבר מיוחד ונדיר בעולם "מסע בין כוכבים". היחיד ש"הורשה" לומר משהו דומה בכל שנות "מסע בין כוכבים" היה קיו – הוא היה היחיד שהגה את המילה Trek בפרק הסיום של TNG.
בנוסף, למרבה הפלא והתדהמה (במיוחד בהתחשב ברקע הבעייתי משהו של מתן השמות העבריים לסרטים וסדרות בארצנו הקטנטונת, ובהתחשב בעובדה שהשם "מסע בין כוכבים" ניתן אי-שם כשהחלו שידורי TOS בארץ) גם השם העברי של הסדרה השתלב יפה בתרגום המשפט של קוקרן (מתוך התרגום העברי של הסרט, מערוצי הכבלים) :

"ואתם כולכם אסטרונאוטים, באיזה מסע בין כוכבים…"

וקטע כזה לא היה מצליח עם "איש הנצח", "שליחות קטלנית" או "הנוסע השמיני"…

 

השחקנים

גלן קורבט
גלן קורבט נולד בשם גלן רוטנברג (אולי הוא משלנו, לכו תדעו) בשנת 1930, והיה רחוק ממשחק. בשלב מסוים בתחילת הקריירה שלו הצטלם בתור דוגמן ל-Athletic Model Guild (בתמונה השמאלית). רק לאחד שירות בצי, רעייתו של קורבט עודדה אותו לשחק בהצגות בקולג' בו עבדה ומאוחר יותר הוחתם על חוזה.
קורבט הופיע במספר סרטים עם השחקן הנודע ג'ון וויין (בתחילת שנות ה-70) ובסדרות טלויזיה כמו "Route 66" ,"The Road West" ואופרת הסבון "The Doctors". בין השאר, גילם ב-"Land of the Giants" טייס חלל שנלכד הרחק משאר בני מינו, ובאחת מהופעותיו בסדרה "Gunsmoke" גילם דמות בשם פיניקס, בפרק בשם… "פיניקס". בשנות השמונים הופיע בתפקיד קבוע ב"דאלאס".
בשנת 1993 הלך גלן קורבט לעולמו מסרטן ריאות.

גלן קורבט ב-IMDB
על גלן קורבט – האתר קצת מוזר, אך זה הדף הכי נורמלי שמצאנו על השחקן ברשת.

 

ג'יימס קרומוול
ג'ון אוליבר קרומוול נולד בלוס אנג'לס ב-1940, למד משחק והופיע בתיאטרון כמו הוריו. רק באמצע שנות השבעים החל לשחק בטלויזיה ובקולנוע, בהם הוא משחק עד היום במקביל לתיאטרון. קרומוול שיחק במחזות כמו "המלט", "אות'לו", "מהומה רבה על לא דבר" ועוד, ואף ביים כמה מחזות. הוא מתנשא לגובה של 2.01 מטרים, עובדה שעשתה אותו מאוחר יותר למועמד הגבוה ביותר לאוסקר במשך השנים. בתחילת הקריירה שלו הוא התקשה לקבל עבודה שכן הבמאים לא רצו שהוא יהיה גבוה מהשחקן הראשי ולכן בתפקידיו הראשונים הוא לרוב ישב או נשען על דבר מה. האיש הוא גם פעיל פוליטי וחברתי (בין השאר הוא נעצר בשנת 2001 למספר שעות במהלך הפגנה של ארגון למען זכויות בעלי-חיים, כנגד רשת המזון המהיר "וונדי'ס").

קרומוול הופיע בסרטי קולנוע רבים, המוכרים שבהם: "נקמת היורמים", "אירייזר", "לארי פלינט", "בוב הכפול" (לצידו של קולום מיני, "או'בריאן"), "סודות ל.א.", "מין מסוכן 2", "פגיעה קטלנית", "בייב" (בעיקר בראשון מביניהם, עליו היה מועמד ל"אוסקר"), "RKO 281" (סרט טלויזיה על יצירת "האזרח קיין", עליו היה מועמד ל"אמי"), "בת הגנרל" (עליו היה מועמד לפרס "בלוקבאסטר"), "ספייס קאובויס", "גרין מייל" ו"אני, רובוט".
בנוסף, הופיע בסדרות טלויזיה רבות, בהן "Citizen Baines" (ששודרה לא מזמן בערוץ 3) והמיני סדרה "מלאכים באמריקה". כמו כן הופיע כאורח בסדרות כמו: "הכל נשאר במשפחה", "דאלאס", "שלושה בדירה אחת", "אביר על גלגלים", "בלוז לכחולי המדים", "ג'ק והשמן", "שפץ ביתך", "ER" (מועמד ל"אמי") ו"עמוק באדמה" (מועמד ל"אמי"). באחרונה השתלב מאוחר יותר כדמות קבועה לעונה אחת.
חזותו המכובדת של קרומוול העניקה לו הזדמנות לגלם תפקידים מכובדים רבים, כגון כמרים, אנשי צבא, פוליטיקאים וגם שלושה נשיאים: הנשיא לינדון ג'ונסון בסרט אודות חייו של רוברט קנדי, "RFK", הנשיא בסרט "כל הפחדים כולם", וגם נשיא בפרק אחד של "הבית הלבן".

ביקום "מסע בין כוכבים" – עוד לפני הסרט "מגע ראשון", קרומוול הופיע בשני פרקים של "הדור הבא", בתפקיד ראש הממשלה נאירוק בפרק The Hunted שאסיר נמלט עושה לו צרות, ומונע ממנו כניסה לפדרציה (בתמונה משמאל למטה), ובתפקיד ג'אגלום שרק בפרק הכפול Birthright. כמו כן הופיע בפרק Starship Down של "חלל עמוק תשע" בתפקיד האנוק.

אשתו השניה של קרומוול (מאשתו הראשונה יש לו שלושה ילדים), השחקנית ג'ולי קוב, הופיעה בסדרות טלויזיה רבות ובמספר סרטים, אך הופעתה הראשונה על המסך היתה בפרק של "מסע בין כוכבים" המקורית – היא גילמה את אשת הצוות תומפסון בפרק By Any Other Name, הרדשירטית שהופכת לאבן ומפוררת ממש בתחילת הפרק…
גם את רוזמרי מורגן, בתה של קוב (בתו החורגת של קרומוול), אנו מכירים –  היא גילמה את פירי הצעירה בפרק The Chute של "וויאג'ר".

בחזרה לקרומוול בסרט – קרומוול סיפר בראיון שהכותבים כתבו את התפקיד במיוחד בשבילו, כי הם זכרו אותו מהתארחויותיו בסדרה. כשהראו את התסריט ליו"ר של פראמונט באותו זמן, היא רצתה את טום הנקס, טרקי בעצמו, לתפקיד. הנקס הסכים אך לא יכול היה להתפנות לצילומים וקרומוול הגיע במקומו. וטוב שכך, מסתבר – ריק ברמן טען שאילו הנקס היה מגלם את קוקרן, התסריט היה מצריך שכתוב.

ג'יימס קרומוול סיפר עוד שבמקור היתה סצינה בהשתתפות פטריק סטוארט. זוכרים שאמרנו לכם בחלק הראשון של המאמר שסביר להניח שפיקארד פגש את קוקרן או היה "מת" לפגוש אותו? הסצנה הראתה את פיקארד בא לפגוש את קוקרן, וקראשר לצידו. הקפטן מתמהמה מעט, כי קוקרן הוא הגיבור שלו וקראשר מעודדת אותו כיוון שזו תהיה ההזדמנות היחידה שלו. בסופו של דבר, כשהוא אוזר עוז, ניגש לדוקטור ומציג את עצמו "שמי הוא…", קוקרן "מנפנף" אותו "לא עכשיו, לא עכשיו" והולך.
לא ברור אם הסצנה צולמה או לא, מה שבטוח – היא לא הגיעה לגרסה הסופית, וחבל. מאוד.
ולסיום – לגבי ההבדל הגדול בין דמותו של קוקרן מהסדרה ודמותו מהסרט – קרומוול ציין כי מעולם לא צפה בפרק מהסדרה המקורית. אז מי אשם? הוא, שלא הכין שיעורי בית, או הכותבים שאמרו לו לגלם את קוקרן פשוט כפי שהוא כתוב בתסריט?

ג'יימס קרומוול ב-IMDB
ג'יימס קרומוול ב-Startrek.com

 

פינת המטיילים – העיר בוזמן

בוודאי תרצו יום אחד לבקר במקום המגע הראשון, נכון? אז הנה מעט מידע על העיירה בוזמן שבמונטנה:
האיזור כולו בו שוכנת העיר בוזמן כיום היה בעבר הרחוק מקום בו חיו שבטי אינדיאנים רבים. ג'ון בוזמן, שנולד בשנת 1835, השאיר את אשתו ושלושת ילדיו מאחור ויצא מערבה כמו רבים מבני דורו, במסגרת הבהלה לזהב. אחרי שלא נחל הצלחה מרובה בקולורדו, הגיע למונטנה והחליט שיהיה יותר רווחי "לכרות את הכורים", כלומר, במקום לכרות בעצמו זהב, הוא יכלכל את הכורים ויספק להם את צרכיהם. ב-1863 הוא ושותפו החלו להיות מורי דרך לכורים בדרך קיצור למחנות הכרייה באיזור עמק הגלאטין – דרך שכונתה "נתיב בוזמן".
ב-1864, לאחר שראו את פוריותו של העמק, ג'ון בוזמן ושני שותפים הקימו את העיירה שתישא את שמו בבוא היום. הנתיב עבר ישירות דרך העמק והוכיח את עצמו – מהגרים שראו את העמק השופע החליטו להתיישב בעיירה. בשנת 1868 נסגר נתיב בוזמן בשל מלחמות עם האינדיאנים.
באפריל 1867, שלוש שנים בלבד לאחר ייסוד העיירה, נרצח בוזמן בנסיבות מסתוריות ליד נהר הילוסטון והוא בן 32. שותפו למסע טען שתקפו אותם אינדיאנים, אך סתירות בעדותו גורמות להיסטוריונים לחשוד שהוא עצמו רצח את בוזמן, או אולי בעל קנאי של אחת מנשות העיירה… ג'ון בוזמן קבור בבית הקברות Sunset Hills.

העיירה בוזמן של היום עוסקת בחקלאות אך מציעה גם פעילויות תיירות רבות – דייג, סקי וטיולים. אוניברסיטת מונטנה ממוקמת בה והיא לא רחוקה מהפארק הלאומי ילוסטון.
בין השאר יש יערות הרריים רבים בסביבה בהם ניתן לשוטט ולנחש היכן בדיוק יתרחש המגע הראשון…
בקישורים הבאים ניתן לראות תמונות של העיירה שנראית כמו כל עיר אמריקאית מרוחקת-ממוצעת, עם איזורי חקלאות, הרים ויערות.

אתר העיירה
וובקאם של בוזמן (ניתן לשלוט במצלמה ולראות איזורים שונים בעיירה וסביבתה)
תמונות של בוזמן שנאספות דרך הוובקאם (תמונות בגדלים שונים, מאיזורים שונים, בהפרשי זמן שונים)

 

המוזיקה שקוקרן אוהב

"Goes far, flies near, to the stars away from here"

בזמן המראת הפניקס, קוקרן משמיע שיר בשם Magic Carpet Ride. השיר הוא של להקת Steppenwolf ("כלב המדבר" בגרמנית), להקת רוק בת חמישה חברים שהוקמה בלוס אנג'לס בסוף שנות ה-60. השיר הוא משנת 68' והלהקה מוכרת יותר לרובנו בשל השיר הידוע Born to be wild.
מילות השיר וקטע מהשיר (מתוך אתר הלהקה)

"Ooby dooby ooby dooby doo wah doo wah doo wah"

…וכאשר טרוי מנסה לשכנע את קוקרן להקשיב לה בבר (ואז רייקר מוציא את השקע של מכונת המוזיקה מהתקע וכמעט חוטף בקבוק ריק בראש), הוא משמיע את השיר Ooby Dooby של הזמר רוי אורביסון משנת 56' (של המאה ה-20, אם היה ספק). מאוחר יותר קוקרן משמיע את אותו שיר במהלך המגע הראשון, כשהוא מארח את הוולקני בבר המקומי (בליווי כוס אלכוהול). רוי אורביסון מוכר יותר בשל שיריו Only the lonely ו-Oh, pretty woman (כן, ה"פריטי וומן" ההוא).
מילות השיר וקטע מהשיר (מתוך האתר של הזמר)

 

פינת הקישור ההזוי

להפתעתנו, אין אתרי מעריצים מענינים במיוחד אודות קוקרן, מלבד כאלה שמספקים מעט מידע "אנציקלופדי" עליו. אך בכל זאת מצאנו מספר דברים:

• זוכרים את הלהקה שספרנו לכם עליה בזמנו, "הזקן של ספוק"? אז יש גם הרכב בשם "זפרם קוקרן". לא הצלחנו לברר הרבה על ההרכב בעל השם המוזר, אך ניתן להקשיב לשני שירים שלו ברשת.
• מישהו (משועמם…) שהשתעשע ושינה שם של פארק מדע רק בשביל התמונות.
• סיפור דמיוני מאתר ה-CIA (כן, כן) שכתב מישהו תחת שם העט… זפרם קוקרן.

תודות:
ורד קליין, סידהרתא, איתי רמות, itstzar, Bajoran Priest, קפטן פרוטון ו-O'Lucifer על עזרתם בבירורים שונים,
לחברי פורום "מסע בין כוכבים ובבילון 5 של אורט", למשיבים בפורום האתר שלנו וליושבי הפורומים של Startrek.com על רעיונותיהם והצעותיהם,
תודות מיוחדות לטרודי על השאלת הקלטת, ול-kinspirit על השאלת הקלטת, על רעיונותיה ותמיכתה.

נשמח לשמוע תגובות, הערות והארות בפורום האתר שלנו.