הפרק הראשון של "מסע בין כוכבים" ששודר – היום הזה לפני 50 שנים – היה כמובן מדע בדיוני אבל לא רק מדע בדיוני אופייני. מה היה בו שמשך את הצופים? ומה היה בו שהשאיר אותם מסוקרנים לצפות בפרק הבא?
נועה רייכמן יצאה לבדוק את הפרק שהתחיל את ההיסטוריה של העתיד.

מזל טוב!

פרק פתיחה של סדרה חדשה נבנה בדרך כלל לפי ההמלצה להצלחה מ"מבצע סבתא": מתחיל בכל הכוח ולאט לאט מגביר תנופה. במבט שטחי, זו בדיוק האסטרטגיה שהנחתה את התסריטאים של הפרק שלנו.

קפטן קירק וד"ר מק'קוי יורדים לעריכת בדיקה רפואית שגרתית לזוג ארכיאולוגים, השוהים כבר 5 שנים בכוכב M113 וחוקרים תרבות עתיקה שיוצריה נכחדו מכבר. האישה, ננסי קרטר, היא האקסית המיתולוגית של מק'קוי, וקירק אינו מחמיץ הזדמנות כדי להזכיר לו זאת. אלא שלאחר תלאות ותעלומות רבות, כולל כמה אנשי צוות מתים, מסתבר שאהובתו של הרופא נהרגה מכבר על ידי חייזר המסוגל להדמות לאנשים אחרים וזקוק למלח לקיומו. שרשרת אירועים ממקמת את החייזר על סיפון האנטרפרייז, גורמת לאנשי הצוות להבין שמדובר בסכנה לחייהם – ולמק'קוי לראות מעבר למסכה המדמה את אהובתו כך שיוכל להרוג את היצור ולהציל את קירק ממוות.

~~~

הפרק מורכב משרשור של קלישאות ז'אנריות שנטבעו שנים קודם לכן, בחוברות ובספרי המדע הבדיוני הפופולאריים: חייזר העולה במרמה לספינת חלל, התנהלות של מצוד אחריו – תוך אובדן אנשי צוות שהוא הורג בדרכו, עלמה במצוקה שיש להציל, וניצחון ה"טובים", כלומר בני האנוש. אולי זו הסיבה שפרק זה נבחר לשידור כפרק הפתיחה לסדרה, למרות שלא היה הפרק הראשון שהופק.

אלא שכבר בפרק הראשון של הסדרה חורגת "מסע בין כוכבים" מן המקובל בסדרות או בסרטי מדע בדיוני קודמים. יש המון מופעים של טכנולוגיה חדשנית ומדליקה, אבל זו אינה עומדת במוקד הסדרה אלא רק משמשת את הגיבורים לביצוע פעולותיהם. הפרק עוסק ביחסי אהבה, בין גברים ונשים (ולהיפך) וכן בין רעים לנשק.
סרטי וסדרות מדע בדיוני פנו בעיקר למתבגרים ולגברים צעירים. שם הפרק אכן מכוון לפלח אוכלוסיה זה: Man Trap ולא Human Trap. אבל כבר בפרק הזה יש רמזים לכך שמטרת התסריטאים למשוך קהלים נוספים, רחבים ומתוחכמים יותר מאשר אלו המופעלים בעיקר על פי רמות הטסטוסטרון בגופם. הפרק מתחיל כשהאנטרפרייז כבר נמצאת במשימה בחלל. המבנה הקלאסי של הכרת הצוות תוך כדי ההכנות ליציאה, הכרת האינטראקציה בין הדמויות הראשיות, ואז היציאה לדרך – אינו קיים. הקצין המפקד על הגשר הוא מחליף של המפקד הקבוע  – עוד לפני שלמדנו להכיר את הקפטן הזה. המשימה היא בדיקה רפואית שגרתית של זוג ארכיאולוגים החוקרים תרבות עתיקה על כוכב מרוחק. הצגת משימת שגרה ולא התקלות קרבית הרואית בפתיחת פרק בכורה היא בחירה מסקרנת – כשהסכנה הצפויה לגיבורינו מבוטאת רק במוזיקה הדרמטית ולא בתמונה שאנו רואים.

הפרק מביא טוויסט לביטוי Beauty is in the eye of the beholder (היופי הוא בעיני המתבונן), ההופך מהגדרה תרבותית של מהו יופי לתפיסה אישית רגשית, של "אהוב" = "יפה". העובדה שמדובר באהובת עבר של הרופא והבדיחות של קירק על חשבונו בנוכחות איש הצוות הצעיר דארנל, מלמדות שמדובר במערכת יחסים קרובה בין הקפטן לרופא, וכן שסגנון הפיקוד של קירק אינו מושתת על יצירת ריחוק מפקודיו. החשיפה להתנהלות הרציונלית של ספוק נעשית כשאינו נענה – ונראה שכלל אינו מבין מה קורה – לפלירטוטיה של אוהורה, או כשהיא המומה שהוא אינו יורד לחדר השיגור כשיש דיווח על הרוג מקרב המשלחת. דמות נשית, המנסה לפלרטט עם קצין בכיר ממנה ואף לנזוף בו, משקפת את הפמיניזם הליברלי שהגיע לשיאו בארצות הברית באמצע שנות ה-60 ופונה לקהל נשי זה. היותה אישה שחורה, שעל פי הסוואהילי שבפיה מוצאה מארצות אפריקה שהחלו להשתחרר משלטון הקולוניאליזם ולזכות בעצמאות בשנות ה-60 של המאה הקודמת, מהווה פניה לקהל נוסף – הארגונים הליבראליים (גברים ונשים, לבנים ושחורים) שנאבקו עבור זכויות אדם וחקיקה נגד אפליה.

הרצון למשוך קהל מגוון יותר והרמיזות המתוחכמות (או המתחכמות) מתבטאים למשל גם בבחירת שמות או בבחירת השחקנים האורחים בפרק הבכורה. הכוכב הוא M113, מספר הזהה לדגם נגמ"ש נפוץ בצבא ארצות הברית שנכנס לשירות ב-1960. במלחמת וייטנאם נחשב ה-M113 כרכב שאין תוכו כברו – דפנות האלומיניום היו חדירות לקליעים מסוגים רבים עד כדי כך שחיילים העדיפו לשבת על גגו ולא בתוכו – ממש כמו החייזר שהוא כוכב הפרק… לגילום זוג הארכיאולוגים בפרק נבחרו שחקנים שהיו מוכרים לקהל מסדרות מתח ומערבונים שכוונו לכל המשפחה, או לפחות לבוגרים שבהם: "פרי מייסון", "בוננזה" או Love and Marriage.

כמו בפרקי הסדרה בהמשך, גם כאן אין הקפדה על ההגיון הפנימי או הצבאי, בזמן שכוח יוצא למשימה. קירק אמנם מציין שמדובר במשימה שגרתית ולכן הירידה לכוכב היא ללא חששות "ולא במצב כוננות" (רשומת יומן ממש בתחילת הפרק). הדבר ראוי לציון לאור העובדה שבפרקים רבים אחרים הם מתנהלים בלי זהירות למרות שהם בהחלט מודעים לעוינות הצפויה בשטח – למשל בפרק Bread and Circusses בעונה השנייה. אבל אל דאגה – התסריטאים לא יאכזבו, ויגרמו למק'קוי לבדוק על ידי טעימה את טבליות המלח כדי לאשר שאכן מדובר במלח. צעד שממש מתבקש ורצוי שיבוצע על ידי רופא הספינה, אחרי שכבר ראינו שבספינה קיים מכשור המאפשר בדיקת תכולת המלח בגופו של אדם בטכנולוגיית סריקה לא פולשנית… גם התנהגות החייזר/ננסי בספינה אינה הגיונית. ברור לנו שהחייזר תבוני – אבל במקום לחטוף את המלחייה ולצאת מחדרו של סולו, החלופה הנבחרת היא יציאה בריצה מהחדר ותקיפת חבר צוות נוסף.

החייזר בפרק הראשון של הסדרה מגדיר ומאפיין בעצם את אחת הבעיות הגדולות של "מסע בין כוכבים" המקורית: היותה סדרה שהשקיעה בהצגה (חתרנית למדי, יש לציין) של רעיונות חברתיים מהפכניים בני התקופה, תוך הזנחת המאמץ לחשיבה מקורית בתחום הז'אנר. החייזר הוא למעשה קריקטורה של בן למשפחת קופי העל, וגם בפרקי ההמשך ניתן לראות שהרעיון במוקד הפרק היה חשוב בהרבה מקיומם של חורים – כאלו ואחרים – בהגיון העלילתי.

כתיבת הקרדיטים על גבי תמונות מפרקים עתידיים היא טכניקה מעניינת למשיכת הקהל שכבר צפה בפרק – כך שימשיך לצפות בסדרה. משיכה כזו תתעורר בעיקר אצל מי שדמיונו מפותח, שיש לו רקע תרבותי נרחב המאפשר לערוך קישורים אסוציאטיביים להיסטוריה ולתרבות של כדור הארץ ושהתמונות הבודדות שהוא רואה מהסצנות העתידיות מעוררות את סקרנותו כך שירצה לצפות בפרקים הבאים. בין התמונות יש חייזר – אלא שהוא נראה תרבותי ולא מאיים, עולם עם מאפיינים של כיפות מוזהבות (כנסיות? מסגדים?) ונערה מצודדת קפואה במה שנראה כריקוד חושני – אלא שעורה ירוק… גם כאן, קלישאות המד"ב הקלאסי מקבלות תפנית מסקרנת ולא צפויה, בעיקר למי שמורגל לשים לב לפרטים והם גם "אומרים" לו משהו.
מתברר שרשת NBC, שטענה אחרי הצגת הפיילוט הראשון של "מסע בין כוכבים" שהסדרה "שכלתנית מדי" צדקה – ובזכות כך ניתן ליהנות ממנה גם היום, 50 שנה אחרי תחילת השידורים המקוריים.