שום דבר טוב לא יוצא מסודות ב"סטארגייט". לכל אורך הסדרה אנשים משלמים מחיר כבד על סודות ששמרו, החל בסודות האישיים הקטנים של חברי הצוות וכלה בסוד הגדול מכולם – עצם קיומו של השער המוביל לעולמות אחרים. באופן לא מפתיע, חשיפתם היא מתכון לבלגן לא קטן. אז איך בעצם מסתירים מהעולם שער ענקי שמוביל לעולמות אחרים? מה קורה כשהסוד דולף? והאם בכלל הוגן לשמור סוד כזה מהעולם?

זה היה תקציר ההרצאה של אסנת קדמי באייקון 2014. בפועל ההרצאה לא התקיימה*, אבל הערב אנחנו מביאים בפניכם את התוכן הגנוז. הצטרפו למסע בין הסודות השונים – האישיים והגלובליים – של "סטארגייט SG1".

---

* מי שיקרא את המאמר עד סופו יגלה את סוד הביטול.

---

שניה לפני שאנחנו צוללים אל תוך נבכי הסודות ביקום "סטארגייט", בואו ניקח שנייה להבין על מה אנחנו בכלל מדברים – מהו בעצם סוד?

פעם, בעבר הרחוק, היינו ניגשים לספריה שלנו, שולפים כרך עבה של מילון אבן שושן וקוראים, שחור על גבי לבן, את הפירוש למילה הנ"ל. אבל היום, בזמן הטכנולוגי המתקדם בו אנו חיים, מספר לחיצות על העכבר מביאות אותנו לערך הרלוונטי בוויקיפדיה, ואנחנו מוצאים את ההסבר הבא:

"סוד – דבר מידע המוסתר מפני אנשים מסוימים או קבוצות, בזמן שאולי המסתיר חולק את המידע עם אנשים אחרים. פעולה זו של הסתרת מידע מכונה סודיות."

אם נעצור ונחשוב על זה, סודות מהווים למעשה חלק בלתי נפרד מחיינו. יש סודות גדולים, אם ברמה האישית ואם העולמית, ויש סודות קטנים, כמו לדוגמה הורים שמסתירים מילדם את מתנת יום ההולדת שהם עומדים לקנות לו. נכון הדבר כי נהוג להתיחס אל סודות בקונוטציה שלילית, אולם יש גם סודות אשר נשמרים לטובת הפרט או הכלל. סודות אשר אנחנו שומרים על מנת להגן על הצד השני, כי אנחנו מאמינים שאם הוא ידע את המידע הנ"ל, זה יפגע בו יותר מאשר לא לדעת אותו. וכאן למעשה אנחנו מגיעים לדילמות האמיתיות בדיון על סודות וסודיות – בידי מי הזכות לקבוע האם אני ארצה להחשף או להיות מוגן ממידע מסוים? בידי מי הזכות להחליט בשביל קבוצה גדולה של אנשים מה הם ידעו או לא ידעו על חייהם? עד כמה רחוק מותר לאנשים להגיע על מנת להגן על הסודות שלהם? ועד כמה רחוק מותר לאנשים להגיע על מנת לחשוף את אותם סודות?

"סטארגייט" עצמה מושתתת על סוד אחד גדול. אבל עוד לפני שנדבר על הפיל הגדול, והעגול, שעומד באמצע החדר (הידוע גם כשער הסטארגייט, בכבודו ובעצמו), בואו ניקח כמה צעדים לאחור וננסה להבין את מקום הסודות ביקום "סטארגייט".

כן, אנחנו שומרים ממך סוד גדול. אבל זה לטובתך. סמוך עלינו!

אנחנו נתקלים בסודות ב"סטארגייט" מכל כיוון אפשרי, גדולים כקטנים. החל מ"כן, השארתי מאחוריי אישה וילד, קשרים אשר עלולים לסכן את הנאמנות שלי לכדור הארץ" (טיאלק), דרך "אני הייתי זה שחרץ את גורל אשתך להיות פונדקאית לגואולד בת זוגתו של אפופיס" (שוב טיאלק), "אני רק משחק אותה כאילו התחרפנתי והתחלתי לשבור את כל הכללים, כי בעצם אני מנסה לחשוף פה מחתרת סודית שגונבת מעולמות אחרים" (ג'ק או'ניל בפרק Shades of Grey בעונה השלישית), "יש איזה ישות אנרגטית שמתגלה בפניי כבחור יפה תואר שמנסה לשכנע אותי להציל את העולם" (סם קרטר בפרק העונה החמישית, Ascension), ועד כמובן "אני עובד/ת במקום שבו אנחנו עוברים כל יום דרך שער עגול וגדול ששולח אותנו לעולמות אחרים" (כל חברי הצוות בשלב זה או אחר).

למעשה, "סטארגייט SG1" התחילה בסוד –  כבר בפרק הראשון אנחנו מגלים שג'ק או'ניל והצוות שחזר איתו לכדור הארץ בסוף סרט הקולנוע "סטארגייט" הסתירו את העובדה שדניאל ג'קסון נשאר מאחור, חי באבידוס, ושהשער בצד השני לא נהרס. ההחלטה של ג'ק או'ניל לשמור על הסוד היתה מאוד מפתיעה לאור האישיות "הנהדרת" שהוא הקרין בסרט הקולנוע. זה אותו אדם אשר הגיע עם פצצת אטום קטנה בתיק הצד שלו והיה מוכן לפוצץ אותה, ואת כל הכוכב, בלי לחשוב יותר מדי על מי שעלול להקלע להדף. אבל כמו כל גיבור בסרט הוליוודי טוב, גם הוא עשה מהפך מוחלט במהלכו וסיים אותו על הצד הטוב יותר של האישיות שלו. במקום לפוצץ את כולם לכל הרוחות, הוא החליט לא רק לנטרל את הפצצה (לפני שרע התערב לו בתוכניות), אלא אפילו הסכים לשמור בסוד את אשר אירע באמת, על מנת להציל את חיי תושבי המקום. וכאן למעשה אנחנו נתקלים בפעם הראשונה באחד המוטיבים המרכזיים בסודיות ב"סטארגייט" – It's for the greater good (למען טובת הכלל).

כן, סודות יכולים להרוס, אבל הם גם יכולים להציל. המניע שעומד מאחורי הסתרת הסוד, בעוד שאינו משפיע בהכרח על מידת הזעזוע של הצד שממנו הוסתר המידע, יכול להשפיע רבות על גורלו של האדם המסתיר – האם נשנא אותו לעד או שנתייחס אליו כגיבור טרגי ששילם בשלוות נפשו על מנת להציל את נפש חברו. בתחילת הסדרה אנחנו מבינים שג'ק בחר להסתיר את האמת על דניאל ג'קסון והשער על מנת להציל את החיים של המקומיים שהם פגשו. הוא ידע שאם הוא יחזור וידווח על כל מה שקרה ושהפצצה הגרעינית לא חיסלה את השער בצד השני, הם פשוט ישלחו פצצה חדשה דרך השער אשר תהרוג את כולם. אז הוא בחר לשמור את פיו סגור (וכמובן שגם כל שאר חברי הצוות שלו הסכימו לשתף עם זה פעולה), ו"לבגוד" במערכת הצבאית בה הוא כל כך האמין.

כאשר האמת יצאה לאור, במקום להיות מועמד למשפט צבאי על אי אילו סעיפים של בגידה במולדת, לא רק שג'ק קיבל את מבוקשו וניתנה לו האפשרות לשוב למקום בו הכל התחיל, הוא אפילו זכה בסופו של דבר לחזור לשירות הצבאי ולהיות המנהיג של הצוות המוביל בפרוייקט הסטארגייט. נקודה מעניינת לתהיה היא כיצד הצליח גנרל המונד להחליק את העניין בדוחות הרשמיים… אולי גם הוא החליט לשמור סוד קטן משל עצמו ולא לספר את כל האמת שהוא גילה על פעולותיו של ג'ק. הרי כיצד אפשר להעמיד לדין אדם אשר שיקר על מנת להציל אלפי אנשים חפים מפשע?

ואם כבר רוצים לחפור בסודות של המונד – אחרי שלמדנו בפרק "1969" שלמעשה הוא ידע כל השנים שהוא יפגוש ביום מן הימים את חברי הצוות שלנו ולהיות המפקד שלהם, אולי בעצם זאת הסיבה שהוא בחר להעלים עין מההתנהגות של ג'ק כאשר הוא (לכאורה) פגש אותו לראשונה. הרי כבר אז הוא שמר לעצמו בסוד את העובדה שזאת בעצם לא הפגישה הראשונה שלהם.

אבל בואו נודה באמת – כאשר טוענים ששומרים מפנייך סוד על מנת להגן עלייך זה גם יכול להיות מאוד, מאוד, מעצבן. אם ניקח לדוגמה את הטולאנים. הם החליטו שלא לחלוק את הטכנולוגיה שלהם עם כדור הארץ, לשמור אותה בסוד, מאחר והם טענו שבעברם הם נכוו ממקרים דומים. הם חלקו את הטכנולוגיה שלהם עם עמים "פחותים" יותר ואותם עמים הביאו על עצמם הרס בעקבות הידע שניתן להם. אז, בשביל טובת הכלל, אף אחד לא יקבל. יכול מאוד להיות שהם צודקים (מוטיב "הידע הורס" הופיע גם בפרק Absolute Power בעונה הרביעית, כאשר הידע הרב שלכאורה ניתן לדניאל, גרם לו לסטות מדרך הישר ולאבד "קצת" את שפיותו), אבל יכול מאוד להיות גם שהם משליכים מעשים של עם אחד על יקום שלם ובכך גורמים נזק לאחרים (לא שלי אישית יש יותר מדי אמון במין האנושי שחי על כדור הארץ, אבל עדיין).

סודות סופם להתגלות – זה מן חוק מעצבן שכזה

מוטיב נוסף בסודות של יקום "סטארגייט" הוא שסופו של סוד להתגלות. תמיד. ורוב הסיכויים, שכשהוא יתגלה העניינים רק יסתבכו יותר. ראינו את ה"חוק" הזה בפעולה כבר בתחילת הסדרה – טיאלק ניסה להסתיר מאנשי כדור הארץ את העובדה שהוא השאיר מאחוריו אישה וילד. כנראה שהוא חשב שזה יגרום לאנשי הצבא לחשוב שזה מסכן את הנאמנות שלו (מה שסוג של התברר כנכון כאשר אפופיס חטף את הבן שלו), וחשב שיהיה טוב יותר אם הם לא ידעו. אבל כאמור, הסוד נחשף די מהר, והתגובה של או'ניל היתה בהתאם:

או'ניל: השארת שם משפחה? טיאלק, אמרת… לא, נשבעת לגנרל שאין לך קשרים מאחור! למה לא אמרת לנו את האמת?
טיאלק: לוחם הופך לפגיע אם משפחתו מוחזקת כבת ערובה.
או'ניל: לא חשבת שנבטח בך אם נדע? טיאלק, איך לעזאזל אנחנו אמורים לבטוח בך עכשיו? הא? יש לך עוד הפתעות?

ראינו שוב את החוק הזה בפעולה בעונה השנייה, בפרק בעל השם המאוד מבטיח Secrets. כשדניאל ג'קסון חוזר לאבידוס כדי לספר לאביה של שארי שהוא לא הצליח למצוא אותה, הוא מגלה כי היא בעצם היתה כל הזמן מתחת לאף שלו, באבידוס עצמה. אבל היא לא הסכימה שאביה יספר את זה לדניאל כי היא התביישה בעובדה שהגואולד השתלט עליה ושהיא בהריון מאפופיס. וכמובן שדניאל הגיע לכוכב הלכת ומצא אותה שם ממש כמה ימים לפני הלידה והעזיבה המתוכננת של שארי. לא חבל על כל הזמן שהם הפסידו? כל הזמן שהיא היתה "היא" עצמה והם יכלו להיות ביחד?

ואם תרשו לרגע אתנחתא נדושה – בואו נדבר לרגע על הקשר של ג'ק וסם. כבר מהעונה הראשונה ברור היה שמשהו מתפתח שם. אבל יש כמה חוקים ברורים מאוד ב"סטארגייט", ואחד מהם הוא שהאהבה אף פעם לא תנצח, בעיקר כשזה נוגע לחיי האהבה של חברי הצוות עצמם. כך שבעוד שברור היה לצופים מהצד שהאהבה בין השניים רק הולכת וגדלה, היה גם ברור שזה משהו שלא מדברים עליו. בעיקר לא ג'ק וסם. אבל מאחר וחוק אחר הוא שסודות סופם להתגלות, כאמור, כך גם סוד אהבתם של השניים. בפרק Divide and Conquer בעונה הרביעית הם הוכרחו לחשוף את העובדה שהם מרגישים אחד כלפי השנייה רגשות מעבר למפקד וקצינה. לא שזה הפתיע מישהו מהקרובים אליהם, נראה שיותר מכל זה הביך את השניים. אבל זאת עדיין דוגמה נהדרת לכך שב"סטארגייט" אתה לא יכול לברוח מכלום. אפילו כשמדובר ברגשותייך הכמוסים ביותר – יבוא היום שתאלץ לחשוף אותם.

דוגמה נוספת לכך שלא משנה מה תנסו, אי אפשר יהיה לברוח מהאמת, ניתן לראות בשני הפרקים עם מרטין (Point of No Return, Wormhole Extreme). הזיכרון של הבחור נמחק, פעמיים, אבל עדיין האמת מצאה את דרכה אל מעל לפני השטח ויצאה החוצה. שלא לדבר על זה שכמעט הובילה לחשיפה של פרוייקט הסטארגייט. למזלנו אף אחד לא לקח יותר מדי ברצינות את הרעיון שלו על שער גדול שמוביל לעולמות אחרים. יש שישאלו בשלב הזה למה בעצם הממשל נתן לזה להגיע רחוק כל כך (מעבר לעובדה כי הסדרה לא הצליחה במיוחד). התשובה לכך צריכה להיות פשוטה ביותר – זה נתן להם פתח נהדר להסתתר מאחורי סדרת הטלוויזיה במידה ומישהו יבוא וינסה לחשוף את פרוייקט הסטארגייט לעולם – הם יוכלו לטעון שהוא פשוט העתיק את הרעיון של סדרת הטלוויזיה.

כשזה נוגע לעבודה, אתם תשמרו סודות אפילו מהחברים הכי טובים שלכם

יש שיגידו שבצבא חבריך לצוות הם חשובים יותר אפילו מבני המשפחה שלך. אלו הם האנשים אשר אתה נמצא איתם ימים על גבי ימים, נלחם איתם כתף אל כתף ושם את חייך בידיהם על בסיס יומיומי. אלו גם האנשים אשר ברוב המקרים חולקים את הסודות הכי כמוסים שלך, כי כמו שכבר אמרנו, סודות סופם להתגלות, והסיכוי גבוה שחברייך לצוות פשוט יהיו שם ברגע שהם יתגלו. כך שלכאורה, אנשי הצוות אמורים להמנע משמירת סודות זה מזה, הן מבחינה מעשית והן מבחינה מוסרית. אז זהו, שב"סטארגייט", כאשר זה נוגע לעבודה, אתם תמצאו את עצמכם מסתירים סודות אפילו מחברי הצוות הכי קרובים אליכם.

אז נכון, זה לא בהכרח צריך להפתיע אותנו, בסדרה בה חברי הצוות לא אחת הסכימו להקריב אחד את השני בשביל טובת הכלל. אבל עדיין, חברי הצוות נפגעים עד עמקי נשמתם מחוסר האמון שנגלה להם פתאום, והאמת שאנחנו לחלוטין יכולים להבין אותם. ראינו את זה בפרק Shades of Grey, בו נראה כי ג'ק או'ניל פתאום מתחרפן ושובר את כל הכללים – הוא גונב מהטולאנים ומודיע על התפטרותו מהפרוייקט. דניאל ג'קסון אפילו מגיע אליו הביתה, בתור נציג של חברי הצוות, במטרה לנסות ולהבין איזה בורג בדיוק הלך לאיבוד לג'ק. אבל ג'ק פשוט לא משתף פעולה. מאוחר יותר מתברר כי הכל היה בעצם מתוכנן במטרה לחשוף צוות מה-NID שגנב מעולמות אחרים. אפילו המונד היה חלק מהמזימה. חברי צוות SG1 נעלבים מאוד (בצדק) והמונד וג'ק מתרצים את חוסר הכללתם בכך שהאסגארד ביקשו מפורשות את ג'ק ושהם היו צריכים ששאר חברי הצוות יגיבו באופן אותנטי למעשיו. עדיין, תודו שזה די מעליב.

בפרק העונה הרביעית, The Curse, דניאל ג'קסון נפגש בשנית עם שני חוקרים אשר עבדו לצידו לפני שהוא הצטרף לפרוייקט הסטארגייט (ונעלם מעל פני האדמה כתוצאה מכך, כפי שד"ר שרה גרדנר מציינת). הם מקניטים אותו לגבי התיאוריות "הישנות" שלו, והוא בתגובה לא יכול להגיד כלום. זה בוודאי מתסכל לעמוד שם, מול אנשים שלמדו ועבדו לצידך ולעגו לתיאוריות שלך (טוב, אחד מהם לפחות) ולא להיות מסוגל להגיד להם – אבל הי, אני צדקתי!

אתם תשלמו מחיר אישי כבד על הסודות שאתם מחזיקים. אפילו אם הם מוצדקים לחלוטין ו/או לא בשליטתכם

מוטיב חוזר ומרכזי מאוד ב"סטארגייט" הוא הסבל האישי של חברי הצוות. מעניין יהיה לעשות מחקר חתך בכל סדרות המדע הבדיוני ולראות האם גם בשאר הסדרות חברי הצוות המרכזיים "זוכים" לסבול כל כך. ולא מדובר רק בסבל פיזי, למרות שגם כזה יש מעל ומעבר. הכוונה היא דווקא לסבל נפשי שלא מפסיק להטריד את צוות SG1 (בעיקר הם אוהבים להרוג אנשים שקרובים אליהם, אבל לא רק). לכן אין זה מפתיע שכאשר חוקרים לעומק את מוטיב הסודות בסדרה, אנחנו מגלים שכשזה נוגע לצוות המוביל שלנו, הסודות שהם מחזיקים גורמים להם לשלם מחיר אישי כבד ביותר. אפילו (או בעצם בעיקר) כאשר זה לא בשליטתם וזה סוד שהם שומרים רק כי מכריחים אותם.

אז ראינו כבר כיצד דניאל ג'קסון נאלץ לעמוד מול חבריו הישנים ולספוג עלבונות, בלי שיוכל להגן על עצמו ולהגיד שהוא בעצם צדק כל הזמן הזה. אבל זה לא גרוע כמו כשאתה צריך לעמוד מול בן משפחה ולשקר לו לגבי טיב העבודה שלך. במיוחד כאשר אתה יודע שבכך אתה מאכזב אותו קשות.

בפרק Secrets של העונה השניה אנחנו פוגשים לראשונה את ג'ייקוב קרטר, אביה של סם. מהשיחה הקצרה שהם מנהלים אנחנו למדים שג'ייקוב מאוכזב מהקריירה שבתו בחרה לעצמה, או לפחות זאת שהוא חושב שהיא בחרה לעצמה. כי הרי היא לא יכולה לספר לו את האמת על מה שהיא עושה. הוא מבחינתו מנסה "להציל" אותה ולדחוף אותה קדימה בכך שהוא מסדר לה אפשרות להכנס לנאס"א, אבל היא מסרבת ובכך פוגעת בו קשות. התסכול האמיתי מגיע מהעובדה הפשוטה שהיא לא יכולה לספר לו את האמת, למרות הסיווג הצבאי הגבוה שלו. היא לא יכולה לספר לו שהיא עושה בדיוק את מה שהיא תמיד חלמה לעשות, ושהיא מצילה את כדור הארץ כמעט בכל יום שני. כך שהיא נאלצת להפרד ממנו (וזה עוד אחרי שהוא מגלה לה שהוא חולה בסרטן והמשאלה שלו היא שלפני שימות יראה אותה בנאס"א. דברו על סחיטה רגשית!), בידיעה שהיא אכזבה אותו קשות. עכשיו לך תחיה עם זה.

אבל כשזה נוח לעלילה, פתאום זה לא כזה קריטי לשמור על הסוד של הסטארגייט

אז כן, פרוייקט הסטארגייט הוא כל כך סודי עד שלא תוכלו לספר עליו אפילו להורים שלכם (הנה שיחת שולחן נהדרת לסעודת ערב שישי הלכה לה לאיבוד). אפילו לא כשאבא שלכם הוא בעצמו איש צבא עם סיווג בטחוני, ותק ומעמד הרבה יותר משיש לכם. אבל אתם יודעים מה, לחבר (boyfriend) שלכם זה בסדר לספר.

רגע? מה?!

כן. מסתבר שעם כל מעטה החשאיות והסודיות, ועם כל העובדה שאנשים מאבדים את חייהם בהגנה על הסוד שהוא הסטארגייט, לפעמים זה דווקא מאוד נוח כן לחשוף את האמת בפני פשוטי העם. סתם כי זה משרת את העלילה. קחו לדוגמה את פיט, החבר של קרטר. אז נכון, הוא דחף את האף שלו קצת יותר מדי עמוק (לא לחינם מעריצים של הסדרה טוענים שהוא סוג של סטוקר), וראה בעצמו קצת יותר דברים. אבל עדיין, הקלות שבה ניתנה לסם הרשות לחשוף בפניו את פרוייקט הסטארגייט גורמת לנו להרים קצת גבה. לאבא שלה היא לא יכלה לספר בזמנו, אבל לחבר שלה כן?

דוגמה נוספת היא ג'ניפר היילי – קדטית צעירה באקדמיה שסם שמה עליה עין. הילדה גאונה, אולי אפילו יותר מסם (שזה אומר המון), אבל היא גם בעייתית מאוד כי מה לעשות, משעמם לה בלימודים. אז היא עושה צרות ומועמדת אפילו לסילוק. סם, שלא מוכנה לראות כשרון כזה יורד לטמיון (בעיקר כשמדובר בבחורה), מקבלת רשות לחשוף בפני היילי את הסטארגייט, על מנת להראות לה מה טומן לה העתיד במידה ותשאר באקדמיה. אז כן, אפשר לטעון שהיילי כבר סומנה לפרוייקט הסטארגייט ולכן ניתן האישור לספר לה את הכל. אבל זה עדיין מרגיש קצת לא בסדר. בכל זאת מדובר בצעירה, בעייתית, אשר עדיין לא סגורה על עצמה סופית.

ולשאלת השאלות…

עכשיו בעצם הגענו לדבר האמיתי – שאלת השאלות אשר אפילו אנחנו, הצופים, שאלנו את עצמנו לא פעם לאורך הסדרה…

טוב, בעצם יש שתי שאלות – הראשונה והמתבקשת היא "איך לכל הרוחות הם הצליחו להסתיר את הסטארגייט כל כך הרבה שנים?" גם מהמעצמות האחרות, עם כל המרגלים שלהן שבוודאי פרוסים בכל מקום אפשרי, וגם, בעיקר, מאנשי כדור הארץ, אחרי כל הפעמים שאירועים מהסטארגייט גלשו אל מחוץ למתחם הסגור. האמת שעל השאלה הזאת אין כל כך מענה. סביר פשוט להניח כי לממשל יש מחלקה שלמה שתפקידה רק לטפל בהסתרת מידע קריטי שכזה מהציבור הרחב. ראינו דוגמה לגורלו של כתב שחשף את העניין בפרק Secrets (נדרס בתאונה מאוד "מקרית" ולא שרד לספר את זה הלאה). והפרק Covenant בעונה השמינית נתן לנו הצצה לפעולת כיסוי אחת לפחות, כפי שחשף איש העסקים קולסון במסיבת העיתונאים שערך:

 "כפי שכולכם יודעים, לפני כחמישה חודשים כוכב הלכת שלנו סבל טרגדיה נוראה. למעלה מאלפיים חיילים וחיילות נהרגו כשמטר מטאורים שיבש את התקשורת העולמית ופגע בקבוצת ספינות של צי ארצות הברית, שהיתה בתמרונים באוקיינוס השקט.
אני כאן היום כדי לקרוא תיגר על העובדות של תקרית זו כפי שהוצגו לציבור הרחב. באותו יום מדובר, אף אחד מהלווינים שלנו לא הבחין במטר מטאורים. עכשיו, אני לא יודע כמה ממשלות מהעולם מעורבות בזה, אבל אני יודע שמשקרים לנו. ומטייחים את האמת."

וכאן למעשה מגיעים לשאלה השנייה – האם ההסתרה של הסטארגייט מהעולם היא הדבר הנכון לעשות? או האם זכותנו לדעת את האמת ולהתמודד עם התוצאות?

בשביל לענות על השאלה הזאת צריך לעצור לרגע ולחשוב למה בעצם מסתירים מאיתנו את הסטארגייט. ייתכן וזה מאותה סיבה שהטולאנים לא הסכימו לחלוק את המידע שלהם עם עמים אחרים. יותר מדי ידע, בידיים הלא נכונות, עלול להיות מסוכן ולהביא לחורבן. אז האם הידע על הסטארגייט, וכל המשתמע מכך, באמת יביא לכאוס כל כך גדול שזה מצדיק הסתרה?

ניתן לראות מקרים בהם אנשים אינדיבידואלים, אשר ידעו על הפרוייקט, בחרו לנצל את הידע שלהם למטרות אישיות, שגררו אחריהם השפעות על הסביבה כולה. מקרה אחד שכזה ראינו בפרק Desperate Measures בו איש עשיר אשר נחשף מטעם עבודתו לפרוייקט הסטארגייט, גסס ממחלה והחליט שהוא רוצה להכניס לגוף שלו גואולד על מנת שיציל את חייו. מעבר לעובדה שאנשיו חטפו את קרטר בשביל זה, כמובן שהתוכנית כולה השתבשה, ובזכותו היה לנו גואולד שהסתובב חופשי בכדור הארץ.

וראינו גם אנשי צבא, כאלו שהיו חשופים כבר לידע, שבחרו להשתמש בו לרעה. כמו לדוגמה אנשי ה-NID שבחרו לגנוב מעולמות אחרים ובחלק מהמקרים סיבכו עולם שלם בגלל מעשיהם. בפרק The Touchstone מהעונה השנייה כוכב לכת שלם עמד בפני הכחדה בגלל תנאי מזג אוויר קשים, לאחר שאבן ששלטה במזג האוויר של הכוכב נגנבה על ידם. אם התנהגות הרסנית שכזו מגיעה מאנשים אשר הידע הגיע אליהם "בידיים נקיות", אחרי שהממשל סמך עליהם, מה אנשים מן השורה יעשו כאשר יחשפו לידע ולאפשרויות הטמונות בו? הרי ראינו כיצד יותר מדי ידע וכוח משחיתים אפילו את הטובים ביותר (כמו דניאל ב-Absolute Power).

אבל האמת היא שהסכנה לא טמונה באנשים עשירים אשר ירצו לקנות לעצמם טיולים לעולמות אחרים, או לנצל את המעבר לאותם עולמות למטרותיהם הזדוניות-אישיות. הסכנה האמיתית מגיעה מכיוון הממשלות השונות, או בעצם המעצמות השונות, שממלאות את הנוף הפוליטי של כדור הארץ – הרי כבר ראינו את הרוסים סוחטים את אנשי הממשל בארצות הברית בתמורה לשתיקתם בכל הנוגע לקיום הסטארגייט. מה יעשו מדינות אחרות אם יגלו על השער? בוודאי שנראה מלחמות עולם שיפתחו למען השליטה בשער לעולמות אחרים (דוגמה בקנה מידה קטן יותר ראינו בפרק Icon בעונה השמינית, כאשר חשיפת שער הסטארגייט בכוכב לכת אחר גרמה למלחמת אזרחים). אף מעצמה לא תסכים באמת שמעצמה יריבה לה (והרי כולן יריבות בסופו של יום, לא משנה באיזה מתק שפתיים דיפלומטי משתמשים במהלך היום) תחזיק בכוח כזה. וחלוקה שיוויונית אמיתית בשליטה על השער לא באמת אפשרית. כך שמלחמות שליטה אשר יסחפו את העולם כולו הן רק עניין של זמן במקרה של חשיפה שכזו. וזה עוד לפני שדיברנו על ההשלכות הפילוסופיות של חשיפת הסטארגייט וקיום חיים אחרים ביקום. חשיפה שכזאת תערער את האמונות הקיומיות של אנשים רבים. כל הדתות יאלצו להיבחן מחדש, כל החיים שלנו יצטרכו להיבחן מחדש, לנוכח תגלית מרעישה שכזו.

אבל האם חששות אלו, מוצדקים ככל שיהיו, מצדיקים שמירה על סוד שכזה מפני העולם? האם ישנה באמת הצדקה להגיד שזה בסדר שמעצמה אחת ויחידה תשמור לעצמה סוד שכזה, ועוד תשתמש בו למטרותיה שלה? ואפילו אם יושגו הבנות סביב השער בין מנהיגי מעצמות-על שונות, הן יחלקו את השימוש בשער, ובאמת ובתמים ישיגו רק טוב בעזרתו – האם זה מצדיק את שמירת הסוד מאיתנו, האזרחים? אם העולם שלנו הוא לא באמת מה שאנחנו חושבים שהוא, האם זאת לא זכותנו לדעת זאת? אפילו אם זה אומר לטרוף מחדש את כל הקלפים הידועים לנו על חיינו כיום. האם עדיף שנמשיך לחיות בשקר ולהתנהל על מי מנוחות, או שאנחנו מחוייבים לעצמנו, לחיי אמת ולא חיי שקר, לדעת את כל האמת, גם במחיר של שינוי מהותי כל כך בתפיסת החיים שלנו?

אלו ללא ספק שאלות אשר לא ניתן לענות עליהן במחי יד. ואולי אפילו לא בדיונים פילוסופיים סוערים וארוכים. מה שאנחנו כן יכולים לעשות זה להביט כל אחד פנימה, עם עצמו, ולחשוב מה הוא היה מעדיף, ומה הוא היה עושה אם מחר בבוקר הוא היה קם לעולם בו שער הסטארגייט באמת קיים.

 

 

---

אסנת קדמי היא מנהיגת קהילת "סטארגייט" בישראל לשעבר.

תודה ענקית לשמוליק, בוריס, נעמה ולירז על העזרה לסנילית שכמותי במציאת הדוגמאות למאמר ובפיתוח הדיון הפילוסופי שבסופו.
המאמר מבוסס על הרצאה שתוכננה אך לא הועברה באייקון 2014 (עקב דלקת גרון מדבקת).