הומניזם במאה ה-24: "מסע בין כוכבים" ומשפט, חלק א' – מאת ד"ר אלעד אורג

292px-M_113_Creatureאנו שמחים להתחיל היום בפרסומו של המאמר "הומניזם במאה ה-24: 'מסע בין כוכבים' ומשפט", מאמר שנכתב על-ידי ד"ר אלעד אורג, מרצה למשפט וגישור בקריה האקדמית אונו. המאמר נכתב בעת היותו תלמיד לתואר שלישי ופורסם בלקט המאמרים "משפט וספר" שיצא לאור ב-2007.
בשל אורכו המאמר יובא בחמישה חלקים, והנה החלק הראשון.

חלק זה הוא מבוא ל"מסע בין כוכבים" וההיסטוריה שלה. הוא מסביר על הסדרה למי שאינו מכיר אותה ומציג אותה מבחינה סיפורית כרחוב (סיפור המסגרת) ובו בניינים רבי קומות (הסדרות), לצד בתים פרטיים (סרטים, ספרי קריאה, חוברות קומיקס).

 

292px-M_113_Creatureהמאמר מובא במלואו (למעט שינויים הכרחיים) בחמישה חלקים. בשל מגבלות האתר הוא אינו כולל את הערות השוליים הרבות שנכללו במקור. המעוניינים יוכלו למצוא בסוף העמוד קישור לגרסה הכוללת את ההערות.
קריאה נעימה!



מבוא
לידתה של הסאגה "מסע בין כוכבים" ביום 8 לספטמבר 1966, היתה קשה. הפרק הראשון, The Man Trap שמו, היה סיפור מפלצות שגרתי שנתקל בתגובות צוננות למדי של המבקרים. אחרי שבועות ספורים בלבד כבר איימה רשת NBC לגנוז את התכנית. אולם הצופים, כך התברר, חשבו אחרת. הרשת הוצפה במכתבי תמיכה ודחתה במעט את תכניות הגניזה. אולם, לא לזמן רב. הסדרה המקורית (Star Trek – להלן: ST) נפרסה רק על פני 79 פרקים והופסקה לאחר תקופה קצרה של שלוש שנים בלבד. אך את המעריצים כבר אי אפשר היה להפסיק.
תחת לחצם ובאמצעות פעילותם הנמרצת טופחה הסאגה למימדים חסרי תקדים. סדרה של סרטי קולנוע עדכנה והמשיכה את הסאגה; סדרת הנפשה המבוססת על הסדרה המקורית שודרה בין השנים 1974-1973; מאות ספרי קריאה ומוצרי צריכה מגוונים (לוחות שחמט, חולצות, תקליטים, עטים, תחפושות, קישוטים לעצי חג המולד, ועוד) נמכרו במיליונים; ועידות וכנסים אורגנו על ידי צופיה הנלהבים של הסדרה; אפילו סוכנות החלל האמריקנית, נאס"א, נכנעה ללחץ הקהל וקראה לאחת ממעבורות החלל שלה "אנטרפרייז", על שם ספינת החלל המיתולוגית.
יחד עם זאת, לאורך כל השנים, היו אלה סדרות הטלוויזיה שהיוו את הגרעין הקשה של הסיפור, אשר סביבו הופקו סרטי הקולנוע ונכתבו הספרים. ואכן, בסופו של דבר, הביאה הפופולריות הנמשכת של הסדרה המקורית להולדתן של כמה סדרות המשך טלוויזיוניות. הסדרה השנייה בסאגה היא "מסע בין כוכבים – הדור הבא" (Star Trek – The Next Generation – להלן: STNG), ששודרה בין השנים 1994-1987, ואשר זכתה אף לפופולריות רבה יותר מאשר ה-ST המקורית. לאחריה, שודרה הסדרה השלישית, "מסע בין כוכבים – חלל עמוק 9" (Star Trek – Deep Space 9 – להלן: STDS9), ששודרה בין השנים 1999-1993. לאחר מכן "מסע בין כוכבים – וויאג'ר" (Star Trek – Voyager – להלן: STV), ששודרה בין השנים 2001-1995. ולבסוף, "מסע בין כוכבים – אנטרפרייז" (Star Trek – Enterprise – להלן: STE), ששודרה בין השנים 2005-2001. סדרות אלו תורגמו לשפות רבות והן משודרות בשידורים חוזרים ונשנים במקומות רבים בעולם.
בחיבור זה תיבדק תפישת העולם המוסרית והמשפטית העומדת בבסיסה של הסאגה. הניתוח יתמקד בעיקרו בשתי הסדרות הראשונות: ST המקורית ובסדרת ההמשך הראשונה STNG, לצד אזכורים מעטים של סדרות המשך נוספות וסרטי קולנוע. כמו כן, יסוקר המחקר על היחס בין המשפט לתרבות הפופולרית ולסוגה הספרותית של מדע בדיוני.

פרק ראשון – הסיפור
א. סיפורו של המְסַפֶר
292px-Gene_Roddenberry,_1988כאשר מדובר בסאגה מתמשכת כל-כך, המסופרת באמצעים מגוונים כל-כך, ואשר נפרסת על פני תקופה של למעלה משנות דור – קשה, מטבע הדברים, לדבר על מְסַפֶר אחד. אכן, ל"מסע בין כוכבים" מספרים רבים. יחד עם זאת, אביה הרוחני הבלתי מעורער של הסאגה הוא יוצרה המקורי ג'ין רודנברי, אשר מכונה על ידי המעריצים "הציפור הגדולה של הגלקסיה" (The Great Bird of the Galaxy). רודנברי נולד ב-19 באוגוסט 1921 באל-פאסו, טקסס, אך את ילדותו העביר בלוס-אנג'לס. הוא למד הנדסה אווירונאוטית והתנדב לחיל האוויר האמריקני. במלחמת העולם השנייה אף זכה בעיטור צבאי על פעילותו בקרבות מול היפנים. לאחר המלחמה למד ספרות באוניברסיטת קולומביה ושירת כטייס בחברת "פאן אם" עד שגילה את המדיום החדש של הטלוויזיה. הוא התאהב ברעיון של כתיבת סיפורים שיוצגו להמונים באמצעות הטכנולוגיה החדישה והתפטר מעבודתו. לפרנסתו עבד כשוטר במשטרת לוס-אנג'לס ובמקביל כתב כמה תסריטים לסדרות טלוויזיה בתחילת שנות ה-60, עד להצלחתו הגדולה, עם כתיבת התסריט ל"מסע בין כוכבים". בשלב זה בחייו, החל רודנברי לפתח פילוסופיית חיים שאותה ניסה לשלב בסדרה. אותה פילוסופיה, כפי שהבין שנים רבות אחר כך, היתה הומניזם, וב-1986 הצטרף ל-American Humanist Association-AHA ואף זכה בפרס האמנויות של הארגון. ב-24 באוקטובר 1991 נפטר ג'ין רודנברי, ויורשיו האמנותיים המשיכו לפתח את "מסע בין כוכבים" בהשראתו.

ב. הסיפור
במהותה, "מסע בין כוכבים" היא אוסף של סיפורים. אם להמשיל את הסאגה כולה לרחוב, אזי כלולים בו בתים פרטיים רבים וכן חמישה בניינים משותפים רבי קומות. הסרטים וספרי הקריאה הם אותם בתים פרטיים, אשר כל אחד מהם מהווה יחידת סיפור עצמאית; סדרות הטלוויזיה הן חמשת הבניינים רבי הקומות הכוללים יחידות סיפור רבות (פרקי הסדרה). יחידות סיפור אלו הן עצמאיות (כל פרק מספר סיפור עצמאי), אולם, כולן תחומות במסגרת הסיפורית של הסדרה, על דמויותיה המרכזיות, מועד התרחשותה וכדומה.

"הרחוב" – סיפור המסגרת
ההיסטוריה
עלילות "מסע בין כוכבים" מתחוללות בין המאות ה-22 וה-24 לספירת הנוצרים, אולם, המבקש להבין את היקום הבדיוני של "מסע בין כוכבים" ראוי לו כי יתחיל בהכרת ההיסטוריה הבדיונית. בשנת 1996 קרעו מלחמות פנימיות אוכלוסיות מקומיות בכדור הארץ על רקע נסיונות להשבחת הגזע האנושי באמצעות הנדסה גנטית. שלוש שנים חלפו עד ששככו הקרבות, אולם, בשנת 2053, שקעה האנושות שוב במלחמה, אלא שהפעם היתה זו מלחמה עולמית כוללת. מלחמת העולם השלישית הסתיימה בחורבן גדול, אך דווקא מתוך ההריסות פותחה הטכנולוגיה שעתידה לשנות את פני האנושות לתמיד – מנוע הווֹרפּ (Warp), המסוגל להניע חללית במהירות האור. השנה היתה 2063, בה נוצר גם המגע הראשון עם יצורים תבוניים מן החלל החיצון – בני וּולְקַן. הוולקנים היו נעימים ורודפי שלום, אלא שלא חלף זמן רב עד שהחלו המפגשים גם עם חוצנים מסוג אחר. בשנת 2151 נוצר המגע הראשון עם הקְלִינְגוֹנִים שגילו עוינות מיידית כלפי בני האדם. לאחר מכן, עם הרוֹמוּלַנִים, שגילו עוינות רבה יותר עד לכדי מלחמה אלימה שפרצה בינם לבין בני האדם בשנת 2156. המלחמה נמשכה ארבע שנים, עד לחתימת הפסקת האש באמנת אַלְגֶרוֹן, בשנת 2160. שנה לאחר מכן, הוקמה "הפדרציה הבין-פלנטרית" – ברית צבאית ומדינית בין בני האדם לבין הוולקנים ומספר תרבויות חוצניות ידידותיות נוספות. אחת מספינות החלל של צי הפדרציה, האנטרפרייז, אשר עליה מתחוללת מרבית עלילות הסיפור, יוצאת בשליחות אותה הפדרציה למסע לחקר החלל בחיפוש אחר צורות חיים חדשות.

הטכנולוגיה
החללית אנטרפרייז מהווה את חוד החנית של צי חלליות הפדרציה. ראוי לציין כמה מן הפיתוחים הטכנולוגיים הרבים הכלולים בה:
* מנועי הוורפּ – הוורפּ הוא יחידת מידה הנוגעת למהירויות גבוהות מאוד. מנועי הוורפּ הם המאפשרים את המסע בחלל לטווחים בעלי משמעות;
* משכפל המזון – במאה ה-23, נפטרו סוף סוף בני האדם מדאגותיהם החומריות. אחת הדוגמאות הבולטות לכך הוא משכפל המזון, היודע לייצר כל סוג של שתייה או מזון – אנושי או חוצני – המצוי במאגר הנתונים העצום שלו;
* רציף ההולוגרמות (Holodeck) – המציאות המדומה התפתחה מאוד והיא פועלת על כל החושים גם יחד. המחשב המפעיל את רציף ההולוגרמות יודע לשכפל במדויק תמונות, קולות, תחושות, ריחות וטעמים – ולתת למבקר ברציף חוויה חושית מוחלטת של מציאות מדומה;
* 638px-USS_Enterprise_leaving_galactic_barrier,_remasteredהמשגר –בני האדם למדו להפוך חומר לאנרגיה ואת האנרגיה בחזרה לחומר. גילוי זה איפשר להם להעביר אנשים וחפצים ממקום למקום באמצעות המרת גופם לקרן אנרגיה המשוגרת אל היעד המבוקש;
* הפייזר – כלי הנשק האישי, אשר יכול להיות מופעל בכמה דרגות של חומרה. לפי חוקי הפדרציה, יש להפעיל את הפייזר באופן מידתי ולשמור את דרגת החומרה הקטלנית רק למצבים קיצוניים של חוסר ברירה;
* התג – מכשיר קשר אישי נייד, אשר מוצמד אל החזה. מעבר להיותו אמצעי תקשורת בין נושא התג לבין כל שאר חברי הצוות, הוא גם משדר למחשב החללית את מיקומו ומאפשר לאתר בכל רגע נתון היכן נמצא בעל התג, אם הוא נושא אותו, כמובן (מזכיר מאוד ביכולותיו את הטלפון הנייד של המאה ה-21).

התרבויות
במהלך מסעותיה בין הכוכבים, פגשה האנושות בכמה צורות חיים חדשות, המקובצות בתרבויות שונות ומשונות:
* הוּולְקֵנים – החוצנים הראשונים אשר יצרו מגע עם האנושות, נודעים בצורת האזניים המחודדת שלהם. בעבר, היו חדורי רגש ואלימים, ששים אלי קרב. אלא שתורה שפותחה על ידי אחד ממנהיגיהם הרוחניים, סוּרַק, לימדה אותם לשלוט ברגשותיהם וליצור חברה המבוססת על כללי לוגיקה והיגיון האמורים להגשים "חיים ארוכים ושגשוג" (ברכת השלום של הוולקנים). הוולקנים הם, כאמור, חברי הפדרציה ובני בריתם של בני האדם;
* הרוֹמוּלַנִים – גם הם צאצאי הוולקנים העתיקים, אלא שבניגוד לאחיהם לא קיבלו עליהם את תורת סוּרַק ונותרו תרבות מיליטריסטית המקדשת חובה, כבוד, נימוסין ועוצמה. לדרגתו הצבאית של רוֹמוּלַנִי נודעת משמעות מכריעה באשר לסטטוס החברתי שלו. הרומולנים לא הצטרפו מעולם לפדרציה, וניתן להגדיר את היחסים המתוחים בינם לבינה כ"מלחמה קרה";
* הקְלִינְגוֹנִים – שערם הארוך, זקנם הפרוע, עצם המצח הבולטת שלהם ומנהגם לחשוף שיניים בנהמה – משווים לפני הקלינגונים מראה של חיית פרא טורפת. ואכן, מדובר בתרבות כוחנית, יצרית ואלימה, אשר עדיין פותרת מחלוקות פנימיות באמצעות דו-קרב אכזרי. גם חיזור הזכר הקלינגוני אחר הנקבה הקלינגונית – הכולל שריטות, נשיכות ומכות אגרופים כואבות – נראה יותר כמלחמה בין אויבים מאשר מעשה אהבה. הערך העליון בתרבות הקלינוגנית הוא הכבוד, ובמיוחד כבוד הלוחם. פסגת שאיפותיהם של הזכרים הקלינגונים היא למות בכבוד בשדה בקרב. בתחילה, שררה ברית בין הקלינגונים לבין הרומולנים, אולם, כ-100 שנה לאחר כינון ברית הפדרציה, ניתקו הקלינוגנים את הברית עימם וחתמו על הסכם שלום עם הפדרציה בוועידת קִיטוֹמר, בשנת 2293;
* הפֶרֵנְגִים – חוצנים נמוכי קומה, בעלי ראש גדול ועגלגל ואזניים ענקיות, בולטות במיוחד, המשמשות להם גם כאיבר לריגוש מיני. התרבות שלהם היא פטריארכלית, ונשים משמשות בה ככלי שרת של הגברים ללא זכויות או חובות משפטיות. התרבות הפרנגית מבוססת על תאוות בצע. המוסד החשוב ביותר בתרבות הפרנגית הוא ה-FCA-Ferengi Commerce Association. המנהג החשוב ביותר, הקבוע גם בחוק, הוא הדיווח השנתי לרשויות בדבר רווחיו של עסק. על אף החשיבות העליונה המוקנית לחוק זה, רבים הם האזרחים הפרנגים ש"שוכחים" לדווח על חלק מרווחיהם, וזאת, למרות העונשים הכבדים המוטלים על העבריינים. העונש על עבירה זו נקבע על ידי המפרק (The Liquidator) מטעם ה-FCA, אשר מודיע לבעל העסק על הצעדים (העונשיים והאחרים) שעליו לנקוט כדי שיורשה לשוב ולהפעיל את עסקו. הפרנגים, כמובן, אינם חברים בברית בין-פלנטרית כלשהי. הם עושים עסקים עם כולם;
* הבּוֹרְג – תרבות קולקטיב. חללית הבורג, הבנויה כקובייה ענקית, מכילה יצורים דמויי אדם, אשר רכיבים מתכתיים שהושתלו בהם בינקותם מחברים אותם לרשת תודעתית אחת ענקית. ליצורים אלו אין כל משמעות אינדיבידואלית, וכל תפקידם הוא לצבור מידע, אשר יצטרף למאגר הידע העצום של הקולקטיב. הבורג היא תרבות רבת עוצמה, אשר מהווה את האויב המר ביותר של הפדרציה. למזלנו, היא ממוקמת בפינה המרוחקת של הגלקסיה, כך שהמפגשים עימה הם מעטים יחסית;
* הפדרציה – כאמור, בשנת 2161, נוסדה הפדרציה הבין-כוכבית כארגון-על המאגד תרבויות פלנטריות. בתחילה, היא מנתה חמש פלנטות בלבד (כדור הארץ, וולקן, אלפא סנטאורי, אנדור וטלר), אולם עם חלוף הזמן באו והצטרפו אליה פלנטות נוספות. במאה ה-24 כבר חברות בפדרציה כ-150 פלנטות. היא מנוהלת על ידי המועצה, המורכבת מנציגי הפלנטות והממוקמת על כדור הארץ, בעיר סן-פרנסיסקו. כל גיבורי הסדרה הם קצינים בצי הפדרציה. לצי זה מאפיינים צבאיים: הוא היררכי, וכל חברי הצוות מחויבים ללבוש מדים אחידים. יחד עם זאת, רב השוני בינו לבין ארגונים צבאיים – ההצטרפות אליו היא וולנטרית והמשימות שהוא ממלא הן אזרחיות בעיקרן: מחקר מדעי, פעילות דיפלומטית, משימות הומניטריות וכדומה. לפיכך, נכון יותר יהיה להשוות את סגל הצי לצוות המפעיל של ספינה אזרחית, מאשר לצוות צבאי.
* תרבויות נוספות – במהלך 40 שנות הסדרה נתגלו עוד תרבויות רבות, אשר חלקן המשיך ללוות את הסדרה באופן קבוע (כמו הקרדאסים, הבג'ורים, הבטזואידים ועוד) וחלקן היה רק בגדר מפגש חד פעמי (כמו, למשל, תושבי הפלנטה רוביקון 3, אם להזכיר דוגמה אחת מני רבות).

"רבי הקומות" – הסדרות
ST – Star Trek ("מסע בין כוכבים")
ST היא הסדרה המקורית, אשר פתחה את הסאגה של "מסע בין כוכבים". בסדרה זו, המתרחשת במאה ה-23, אנו מצטרפים למסעותיו של צוות ספינת החלל אנטרפרייז, במשימתו לחקור את היקום ולתור אחר צורות חיים ותרבויות חדשות. חברי הצוות כוללים את קפטן ג'יימס קִירְק; הקצין הראשון סְפּוֹק (חצי-אדם חצי-וולקן); רופא החללית ד"ר לאונרד מַק'קוֹי ("בּוֹנְס"); מפקד יחידת ההנדסה מונטגומרי סקוט ("סקוטי"); אחראי ההגאים הִיקָארוּ סוּלוּ; אחראי הנשק פאבל צ'כוב ואחראית התקשורת ניוטה אוהורה.

STNG – Star Trek The Next Generation ("מסע בין כוכבים – הדור הבא")
STNG הינה הסדרה השנייה בסאגה, אשר עלילתה מתרחשת כבר במאה ה-24, על ספינת אנטרפרייז גדולה יותר ומדגם מתקדם יותר. סדרה זו היא הפופולרית ביותר בקרב הצופים והנחשקת ביותר על ידי תחנות הטלוויזיה בעולם. משימתו של צוות ה"דור הבא" זהה לזו של האנטרפרייז המקורית – לחקור את היקום ולחפש צורות חיים וציוויליזציות חדשות. אלא שהפעם מדובר בצוות גדול ומגוון יותר, אשר כולל את קפטן הספינה זַ'אן לוּק פִּיקַארְד; הקצין הראשון וויליאם רַייקֶר; מפקד יחידת ההנדסה ג'ורדי לַה פוֹרְג' (עיוור מלידה אשר זקוק למשקפיים מיוחדות המשדרות את התמונות הישר אל מוחו); האחראי על תפעול החללית דַאטָה (אנדרואיד – רובוט דמוי אדם); אחראי הביטחון ווֹרף (קלינגון); היועצת הפסיכולוגית דיאנה טרוֹי (חצי אדם, חצי בּטַזוֹאִידִית – זן של יצורים אמפתיים במיוחד, החשים רגשות של יצורים אחרים בדומה לטלפטיים החשים מחשבות של אחרים); רופאת החללית ד"ר בֶּוֶורְלִי קְרַאשֶר, אשר בנה וֶוסְלִי קְרַאשֶר הופך מאוחר יותר לחניך באקדמיה של הצי.

STDS9 – Star Trek Deep Space 9 ("מסע בין כוכבים – תחנת חלל עמוק 9")
STDS9 היא הסדרה השלישית בסאגה. גם היא מתרחשת במאה ה-24. עלילותיה אינן מתרחשות על ספינת חלל נודדת, אלא על תחנת חלל נייחת. התחנה ממוקמת ליד "חור התולעת" – תופעה פיזיקלית רב-מימדית, דמוית מנהרה, המאפשרת מעבר מהיר מגזרה אחת של הגלקסיה לגזרה אחרת. מבלי להעמיק מדי בפרטים, ראוי לציין את הרבגוניות הרבה של צוות התחנה. מפקד התחנה בנג'מין סִיסְקוֹ הוא אמנם אנושי, אך הקצינה הראשונה קִירָה נריס היא חייזרית בַּאג'וֹרִית, ובין חברי הצוות הבכיר של התחנה מכהנים כבר ארבעה חייזרים.

STV – Star Trek Voyager ("מסע בין כוכבים – וויאג'ר")
STV היא הסדרה הרביעית בסאגה ומתרחשת גם היא במאה ה-24, על ספינת החלל וֹויָאגֶ'ר, אשר אבדה בחלק לא ממופה של הגלקסיה ואשר צוותה מנסה למצוא את הדרך חזרה הביתה. בסדרה זו כבר מפקדת אישה אנושית על החללית – קפטן קתרין ג'יינוויי.

STE – Star Trek – Enterprise ("מסע בין כוכבים – אנטרפרייז")
STE היא הסדרה החמישית והאחרונה (בינתיים). היא אמנם זו ששודרה אחרונה, אך מבחינת מועד התרחשות העלילה היא המוקדמת ביותר. הסדרה מתרחשת במאה ה-22 על סיפונו של דגם מוקדם של ספינות האנטרפרייז, ומתעדת את המסעות הראשונים בין הכוכבים בתקופה שקדמה אף להקמתה של הפדרציה הבין כוכבית.

יחידות הסיפור – פרקי הסדרה, סרטים, ספרי קריאה
את תוכנן של מאות יחידות הסיפור לא ניתן, מטבע הדברים, לפרט במסגרת חיבור זה. בהמשך, כאשר יתעורר הצורך, תוצג תמציתה של יחידת סיפור זו או אחרת. עם זאת, ראוי לציין הערה אחת כללית בנוגע להן, שכן בסופו של דבר, הן אבני הבניין של הסאגה. הן אלה המגבשות את סיפור המסגרת שהוצג לעיל (אשר מעולם לא הוצג באופן רשמי ואחיד, אלא שפרטיו לוקטו משלל יחידות הסיפור) והן אלה אשר מציגות עלילות קצרות, סגורות, הכוללות התחלה, אמצע וסוף. המאפיין העיקרי והחשוב ביותר של יחידות הסיפור (ומשכך, של הסאגה כולה) הוא ההתמקדות באינטראקציה הנוצרת בין חברי צוות ספינת החלל לבין עצמם, ובין הצוות כולו לבין הזרים הרבים – ידידים ואויבים – בהם הם פוגשים במהלך המסעות. יוצרי הסאגה מאמינים כי הם אינם מספרים סיפורים דמיוניים, בידוריים בעלמא, אלא סיפורים אנושיים, אשר נוגעים בחיי היחיד והחברה העכשוויים. יחד עם זאת, בעוד שהסיפורים מציגים בעיות והתלבטויות אשר רלוונטיות לימינו שלנו, מוצגים לפנינו אדם וצוות עתידיים, טובים יותר מאלה בני זמננו, בבחינת "מודל לחיקוי". למעשה, יוצרי הסדרה אינם מבקשים לספר לנו כיצד יתמודדו בני האדם עם חייזרים ועם תופעות אחרות במאה ה-24, אלא מבקשים לומר לנו משהו על האופן בו עלינו להתמודד עם שאלות הנוגעות לחיינו אנו, כאן ועכשיו.

בחלק ב' יפורט על המשפט והתרבות הפופולרית, המשפט וז'אנר המדע הבדיוני וגם "מסע בין כוכבים".


המאמר נכתב על-ידי ד"ר אלעד אורג בעת היותו תלמיד תואר שלישי בפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן, באוניברסיטת תל אביב. כיום הוא מרצה למשפט וגישור בקריה האקדמית אונו.
המאמר פורסם בלקט המאמרים "משפט וספר" שיצא לאור ב-2007 בהוצאה לאור של לשכת עורכי הדין. אנו מודים לד"ר אורג על הרשות לפרסם את הטקסט, לראשונה באינטרנט.

את המאמר בליווי הערות השוליים ניתן לקרוא כאן.

Advertisements

2 מחשבות על “הומניזם במאה ה-24: "מסע בין כוכבים" ומשפט, חלק א' – מאת ד"ר אלעד אורג

  1. פינגבק: ליל יורי, טיימליינס, הפקות עצמאיות, שאטנר, מלגרו, 1 באפריל וקצת סדר | סטארבייס972 | The Last Outpost

  2. פינגבק: הומניזם במאה ה-24: "מסע בין כוכבים" ומשפט, חלק ב' – מאת ד"ר אלעד אורג | סטארבייס972 | The Last Outpost

מוזמנות ומוזמנים להגיב:

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s