והפעם במסגרת פינתנו "מוטב מאוחר" – סקירה על אחד הפרקים מעוררי המחלוקת של "חלל עמוק תשע", In the Pale Moonlight. פרק שיש המחשיבים כטוב ביותר בתולדות "מסע בין כוכבים", אך יש גם החושבים שהוא דרדר את הזכיון כולו.

גם כאן, למי שלא זוכר במה מדובר, יש קישור לצפיה בפרק. "מוטב מאוחר".

המאמר החדש לפניכם.

 

לקריאה על הפרק ב-Memory Alpha

---

בדרך כלל הפואנטה שלנו היא לא לספר לכם מה היה בפרק, אלא לנתח אותו ולספר עליו. איכשהו הפעם, הפרק הזה דורש שיספרו אותו, ודרך זה ללמוד ממנו דברים. ואחר כך יבוא ניתוח "רגיל". מתחילים.

"There's a word for that – surrounded" (בנג'מין סיסקו)

הפרק נפתח בוידוי של קפטן בנג'מין סיסקו, ביומן האישי המוקלט שלו, בחדרו. הוא פשוט חייב להתמודד עם מה שעשה, זו מטרת כל הסשן המונולוגי הפסיכולוגי הזה שהוא עושה מולנו, בהעדר מישהו אחר שהוא יכול לדבר איתו על מעשיו. במהלך הכרותנו עימו ראינו את סיסקו קרוב מאוד לבנו ג'ייק, מתייעץ לא מעט עם מכר(ת)ו הותיק(ה) דאקס או עם סגניתו, קירה. אך על מעשיו הנידונים בפרק זה הוא אינו יכול לדון עם איש. הוא מרגיש לבד, מבודד, אולי "מוקף". הוא מדבר ישירות אלינו, הצופים, כשהוא למעשה לבד. הוא שותה משהו (שאולי מקל עליו את ההתמודדות), מוריד לאט חלק מבגדיו העליונים (כי לא נוח לו, כי חם לו). הוא מקלף את עצמו שכבה אחר שכבה, גם פנימית וגם חיצונית, בעודו מעמיק, יחד איתנו, אל תוך נפשו. היומן הזה מאוד אישי וקשה עבורו, והוא מביא אפילו ציטוטים של אבא שלו, משפטי מפתח, כפי שנראה.
הכל מתחיל בתליית רשימת הנפגעים השבועית. שוב רשימת נפגעים של המלחמה האיומה. לסיסקו נמאס מהמצב, והוא מחליט ש-The line must be drawn here (לא, הוא לא אומר את זה). גמלה ההחלטה בליבו לערב את הרומולאנים במלחמה, כדי להזיז משהו במלחמה הבלתי נגמרת, כדי לשנות את מאזן הכוחות. סימולציות דיפלומטיות שהוא מנהל עם דאקס לא מובילות לשום מקום והוא מבין שלא מכיוון זה תגיע הישועה. אז אל מי פונים כשצריכים משהו מלוכלך? לגראק. רק גראק, המפוקפק שבתושבי התחנה, המרגל הגולה, המתחזה לחייט (ובהתאם לסיפור הכיסוי הזה הוא "רוקם מזימות" ו"מושך בחוטים"), האיש שהוא בעצמו מסך עשן לעצמו, רק הוא מסוגל למצוא את מה שסיסקו מחפש – הוכחות מרשיעות שהדומיניון מתכנן לתקוף את רומולוס. הוכחות אלה שיגיעו מקרדסיה המצויה תחת שלטון דומיניוני, ישכנעו את הרומולאנים – והפדרציה ובנות בריתה יזכו לתוספת משמעותית לכוח הלוחם.
צוותי צי הכוכבים היו מעורבים בלא מעט תקריות גבול שעשויות היו להיות הרות גורל ולפתוח במלחמה. כמה הפרות של האיזור הנייטרלי היו כדי להציל ספינה זו או אחרת שנמצאו במצוקה? הקלינגונים, הרומולאנים, כולם היו על הקצה וכמעט פוצצו את כל העסק כשאנשי הצי הפרו בצורה יזומה, ביודעין, אמנות שונות. אך הפעם זה שונה. הפעם הכוונה היא לגרום לאימפריית הכוכבים הרומולאנית לפתוח במלחמה על הדומיניון. לצרף עוד ענק לקרב הענקים המתחולל גם כך ברביע אלפא. הפעם זה משחק באש למטרת הבערה כללית, וזה עוד לא היה לנו. לא פלא שסיסקו מתלבט ומאוחר יותר חש כאילו גורל הרביע כולו מונח על כתפיו.

"הדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות" (ג'וזף סיסקו, אבא-של)

הכוונות הטובות ההתחלתיות של סיסקו ברורות. פשוט להשיג ראיות סודיות, לשתף את מי שצריך ו"להנות" מעוד בן ברית במלחמה. פשוט. אבל אז מתחוללת עליית מדרגה. באמצע הלילה (בשורות רעות תמיד מגיעות בלילה, כך הוא מספר לנו) מגיעה הבשורה – בטאזד נכבש! (למעשה, במקור הכותבים רצו שוולקן יהיה הקורבן לתוקפנות הדומיניונית, אך הוחלט שכיבוש וולקן נושא עימו משמעות כבדה מדי, ובצדק.) ומבטאזד הדומיניון מאיים על העולמות המייסדים של הפדרציה, ועל אלפא סנטאורי, הכוכב הקרוב ביותר לכדור-הארץ. נפילתו הדרמטית של כוכב הלכת שמעורר מיד אסוציאציה מ-7 שנות "הדור הבא", האיום על חברים חשובים בפדרציה והאיום המרומז (אם כי לא נאמר במפורש) על כדור-הארץ, כל אלה באו כדי להנחית על הצופים מכה חזקה. להמחיש את עצמת הבעיה ולשתף אותם בתחושותיו של סיסקו. משהו חייב להעשות, לא ניתן להמשיך כך.
מכשול 1 – אם עד כה קפטן סיסקו לא היה בטוח, ההתרחשויות האחרונות לא מותירות ספק בנחיצותו של בעל ברית חדש וחזק. הבעיה היא שגראק ועמיתיו (ששילמו על כך בחייהם) לא הצליחו למצוא הוכחות. אכן בעיה. אך לא איש כמו גראק יתייאש, להיפך. הוא ימצא פתרון יצירתי – לפברק את הראיות הנחוצות. הוא אפילו הספיק לתכנן קצת הלאה – הוא מציע לפגוש את הסנטור הרומולאני ורינק, שנמצא בדרכו חזרה מפגישה בכוכב קרדסי. סיסקו מהסס ואומר שהוא צריך להשיג אישור מהממונים עליו. גראק מוסיף לסיסקו עוד כאב ראש קטן – אומר שיהיה צורך בחנינה מהקנצלר הקלינגוני גאורון, למישהו בשם גרת'ון טולר, שלשירותיו הם יזדקקו. חבר של גראק משמעו סיכויים גבוהים שהוא (עוד) טיפוס מפוקפק…
מכשול 2 – החנינה מאורגנת, מר טולר מגיע לתחנה, מתודרך לחשאיות, מתחיל לעבוד על פברוק הקלטה בה וואיון ודמאר מתכננים התקפה על רומולוס, אך בזמנו החופשי הוא מגיע לבר של קוורק – ותוקף אותו. ולא איש כמו קוורק יבליג על תקיפה כזו. סיסקו מגיע כדי לכבות את השריפה, ושומע מאודו שאם קוורק יבחר להגיש תלונה, לא ניתן יהיה להסתיר את המצאותו של טולר בתחנה. סיסקו נאלץ להקשיב לקוורק, להכנע כמעט לכל דרישותיו הסחטניות (פרנגי, לא?) והמשפילות, ולשמוע את כלל הרכש הפרנגי מס' 98 – "לכל איש מחיר". לכל אדם יש מחיר שבו ניתן לקנות אותו, אך בהקשר של הפרק, אולי, לכל אדם יש מחיר (דמים), סף מסוים, בו הוא ישבר וישכח מעקרונותיו. סיסקו קנה את קוורק ("נראה לי שאפשר לקרוא לזה שוחד"), כופף את אודו והבטיח את שלומו של טולר.
אז סיסקו ממשיך במורד המדרון החלקלק, ואז מתעוררים ספקות. ואז מגיעה גם רשימת נפגעים נוספת, שזורקת את הספקות לעזאזל.
מכשול 3 – סוגיות האתיקה לא מסתכמות בעצם הכנסת הרומולאנים למלחמה, פיברוק הוכחות, או תשלום שוחד לאנשים מפוקפקים למיניהם. את הפברוק של טולר צריך יהיה להקליט על מוט נתונים קרדסי אמיתי, וזה מצרך שקשה להשגה. גראק מוצא "בנס" מישהו שמסכים למכור לו כזה, אך הוא דורש 200 ליטרים של ג'ל ביו-מימטי – מחיר גבוה מדי לדעת סיסקו. ג'ל זה הוא חומר מסוכן מאוד המצוי תחת פיקוח הדוק של הפדרציה, ועשוי לשמש למגוון מרעין בישין: החל מנשק וחומרי נפץ וכלה בשיבוט. סיסקו דוחה על הסף את הרעיון, אך מסכים לבסוף לכמות קטנה יותר. בדרך הוא נתקל במוסר בדמותו של ד"ר באשיר, שהג'ל נמצא תחת פיקוחו ובאחריותו. הרופא מביע את מחאתו הנמרצת בקשר לעניין המסתורי וחסר האחריות, אך סיסקו מבהיר לו שמדובר בפקודה. עוד משוכה מאחוריו. בינתיים טולר מסיים את מלאכת הזיוף, מקליט את הנתונים על המוט, ונכלא בתאו עד לסיום העסקה. שלא יהיו פדיחות.
התחנה הבאה: הפגישה עם ורינק. האולם מוכן, התפאורה עומדת, החתן לבוש, נותר רק להמתין להגעת הכלה החשדנית. אך למרות כל המשוכות הגבוהות שכבר עבר בהצלחה, סיסקו מוטרד מהעובדה שיצטרך לשקר לורינק. אפילו השקר ה"פשוט" מטריד אותו. הסנאטור עומד להגיע לתחנה בחשאי. וורף מאבטח את השטח עם אנשיו (אך לא שומע מילת הסבר), והקפטן מסביר שרק הוא וגראק רשאים להכנס למתחם המבודד. מיד לאחר מכן סיסקו מבהיר לגראק בארבע עיניים שהוא לא ממש נהנה מחברתו, ובכך מזכירים לנו עוד עינוי קטן שסיסקו עובר. כאילו כדי לזרות מלח על הפצעים, להוסיף שמן למדורה ולהגביר את הלחץ שהוא מצוי בו, ברגע שורינק מציב רגלו בחלל עמוק תשע, הוא מזכיר לבן סיסקו שהוא האיש שהתחיל במלחמה, ובנוסף לכל, שהפדרציה עומדת להפסיד בה. כן, רק זה היה חסר לו.
אולי עשה זאת בתום לב כי האמין שזה אפשרי, אולי ניסה להמנע מהצורך לשקר ולרמות, או אולי כחלק מהתכנית "להרדים" את הסנטור, סיסקו מנסה לשכנע בתחילה את ורינק בדיבורים. פשוט בדיבורים. ורינק כמובן אינו משתכנע, צופה בהקלטה המרשיעה ולוקח את מוט הנתונים כדי לאמת את מהימנות המידע. סיסקו נאלץ להמתין, המתנה מורטת עצבים. הוא מתבשל במיץ של עצמו, לא מצליח להרגע, יודע שהעסקה יכולה להביא יותר נזק מתועלת אם תחשף. אם יגלו את התרמית, הרומולאנים עשויים לעזור לדומיניון או, חלילה, להצטרף למלחמה נגד הפדרציה.

"דאגה וספק הם אויביו הגדולים ביותר של שף גדול. התפיחה תעלה, או שלא תעלה, אין שום דבר שאתה יכול לעשות בקשר לזה, אז מוטב שפשוט תשב, תחכה ותראה" (ג'וזף סיסקו, אבא-של)

אמנם התפיחה היא זו שמונחת בתנור, אבל סיסקו מתבשל ונאפה גם הוא. וכמו שחשש, הכל אכן מתפוצץ בפניו.
מכשול 4 – ורינק חוזר עם המוט. סיסקו נכנס לחדר, מאבטחיו של ורינק יוצאים את החדר, והסנאטור מסנן בקולו הצרוד שתי מילים בלתי נשכחות: "זה זיוווווווף!"
סיסקו חש שעולמו חרב עליו. כל המתח, כל המאמצים, כל הספקות והמחשבות, הכל היה לשווא. ורינק מצהיר שיחשוף את השקר לרביע כולו, ולסיסקו שוב לא נותר דבר מלבד להמתין. להמתין לנורא מכל. אך יומיים לאחר מכן מגיע דיווח על סנאטור רומולאני בשם ורינק שמעבורתו התפוצצה. הטל שיאר הרומולאני חושד, חשד לחבלה, הדומיניון על הכוונת. המטרה הושגה.
אך סיסקו מבין שלגראק היתה תכנית משלו לאורך כל הדרך. לחסל את הסנאטור. הוא ממהר לחנותו של גראק בטיילת, הדלת נסגרת מאחוריו והוא מתפרץ, מתפוצץ. פורק את כל מה שצבר ועבר. על גראק. באמצעות אגרופים. גראק עונה לסיסקו שמוט הנתונים הניזוק מהפיצוץ יראה מהימן, ובכך תושג המטרה, לסכסך בין רומולוס לדומיניון. גראק מוסיף כי בלעדיו סיסקו לא היה משיג את המטרה, וזו למעשה הסיבה בגינה הוא בא אליו מלכתחילה. הצלת רביע אלפא כולו התבצעה במחיר חייו של סנאטור אחד, חייו של פושע אחד (טולר חוסל בידי גראק) וכבודו העצמי של קצין צי אחד. וזוהי, לדעת הקרדסי, מציאה.
בסצינה האחרונה בפרק, סיסקו מסכם את היומן. הרומולאנים נכנסו למלחמה. אך מרגיז אותו שהוא חושב שהוא מסוגל לחיות עם זה. גראק צדק בקשר למחיר הנמוך של הצלת הרביע. סיסקו מסכים שהיה עושה הכל שוב, אך מנסה גם לבצע שכנוע עצמי. בסוף בסוף, הוא יושב על הספה, מגיע להשלמה מסוימת עם המצב: "אז אני אלמד לחיות עם זה… כי אני יכול לחיות עם זה… אני יכול לחיות עם זה".
שכנוע עצמי, שלא משכנע אותנו.
ואז, לסיום, קפטן סיסקו מורה למחשב למחוק את כל מה שהקליט.

ואנחנו נשארים עם מסך שחור, ישר בפנים.

"מסע בין כוכבים" תמיד בחנה סוגיות מוסר ואתיקה, ולא התביישה בכך. מוסר ואתיקה בכל מיני תחומים של חיינו, ועל כך יעיד תוכנו העשיר בפרקים של הכנס אתי.קון שנערך לפני כ-7 שנים. מה מותר ומה אסור במלחמה, ברפואה, ניצול, שוויון, עליונות על גזעים אחרים ועוד. ולא סתם אחד הפרקים שהיו במרכז האירוע היה In The Pale Moonlight. זה אולי הפרק שבוחן את המוסר בצורה המעמיקה ביותר, הכואבת ביותר, הקיצונית ביותר. כמו לחטט בפצע פתוח, בחינה של קרביו של המתלבט, קרביה של הסוגיה שעל הפרק. זו גם הסיבה שהוא כל-כך במחלוקת. מצד אחד הוא בין הפרקים האהובים ביותר, ומצד שני, בין הפרקים שנחשבים לאלה שהכי התרחקו מחזונו האידילי ושוחר השלום של ג'ין רודנברי, חזון שכלל תפיסה מסוימת כלפי צי הכוכבים, האנושות במאה ה-24 ככלל וקציני הצי בפרט.
כן, ניתן לומר ש-In The Pale Moonlight הוא הפרק האפל ביותר בתולדות "מסע בין כוכבים", אך חלק מהאשמה יש להפנות קודם כל כלפי אמו של הילד הזה, הסדרה עצמה. "חלל עמוק תשע" כולה נחשבת (על-ידי חלק מהאנשים) לבעייתית במשפחה. יש שיקראו לה בעייתית, יש שיקראו לה בוחנת גבולות ופורצת מוסכמות. בתחילת דרכה אולי היתה סדרה "רגילה", אך משעה שהחלה להציג את קורות מלחמת הדומיניון, החל להראות צד אחר של צי הכוכבים והפדרציה. ניתן היה לראות שהצי מלכלך את ידיו לעיתים ולא הכל ורוד, נקי וריחני. יש גם צד שני למטבע הזה. יש ד"ר ג'קיל למיסטר הייד. "חלל עמוק תשע" הראתה מלחמה, מה שסדרות אחרות לא הראו. כן, היו קרבות. כן, היו סכסוכי גבול ואיומים וירי ואסונות ומיתות. אבל לא מלחמה בקנה מידה גדול כמו ש"חלל עמוק תשע" "בחרה" להראות ולתעד. ומלחמה, כידוע, היא עסק לא סימפטי. הסדרה המשיכה לבחון גבולות כשהציגה את המדור החשאי Section 31, שעושה את מלאכתו המפוקפקת רחוק מהעין. אך אין זה המקום לדיון לגבי "חלל עמוק תשע" כסדרה.
In The Pale Moonlight עושה בעצמו באופן יסודי ומרוכז, מה שהסדרה עשתה בעונות המלחמה שלה. הוא בוחן את הגבול הדק בין מעשה טוב למעשה רע, את ההגדרות היבשות, את ההגדרות הבוגדניות. גם פיקארד ושאר החבר'ה עמדו במצבים בהם נאלצו לכופף את החוקים. לפעמים פשוט חייבים לכופף, ולפעמים צריך להעמיד פנים שלא שמענו את הפקודה. אבל הם לא התלבטו אם לקחת על עצמם משימה כה גדולה כפי שסיסקו עשה בפרק זה. קרביהם לא התהפכו בהתחבטויות. ואלה ההתחבטויות שהפרק מעלה, למעשה. מה את/ה היית עושה? עד כמה מותר להרחיק לכת למען מטרה טובה? למען טובת הכלל? כמה מותר ללכלך את הידיים כדי למנוע הרג של אנשים? האם המספר קובע? האם הלכלוך קובע? האם מותר להרוג כדי למנוע הרג? ומי בכלל קובע מה מותר? האם המטרה אכן מקדשת את האמצעים? האם אכן "צרכי הרוב עולים על צרכי המיעוט, או האחד"? תשובתו של הפרק היא שגם אם המטרה מקדשת את האמצעים, זה לא אומר שדרכנו תהיה קלה. סיסקו מוזהר בתחילת התהליך בידי גראק שהוא נכנס לעסק מלוכלך ועקוב מדם, והוא מבהיר שהוא מודע כך. בבואו לחולל שינוי במלחמה הוא נתקל לא במכשול אחד אלא במסלול מכשולים. הוא חווה רכבת הרים של רגשות, מחשבות והתרחשויות, לא פשוט. דמותו של קצין צי הכוכבים הזכה והטהורה אולי הוכתמה בפרק זה, אך נוספו לו כבוד והערכה לאחריות הרובצת על כתפיו, לסוגיות בהן עליו להכריע.
הפרק Paradise Lost, גם הוא של "חלל עמוק תשע", היה פרק שבחן אף הוא אספקטים שונים הקשורים לדרכי התנהלותו של צי הכוכבים וקציניו, ומחירים אותם יש לשלם. בעקבות אותו פרק, התסריטאי רוברט יואיט וולפי אמר על הבוס שלו ש"איירה (סטיבן בהר) אוהב להראות שגן עדן זה לא עניין קל". רודנברי העדיף לתאר את עולם העתיד כגן עדן, אך כותבי "חלל עמוק תשע" רצו להראות עד כמה קשה לשמור על גן העדן. או, במילותיו של וולפי: "זה לא שפשוט מקבלים גן עדן. צריך לקרוע את התחת כדי להשיג אותו".

Captain Mallory: "…Someone's *got* to the take responsibility if the job's going to get done! You think that's easy?"
Corporal Miller: "I don't know! I'm beginning to wonder who really is responsible when it comes to the dirty work. Who really is guilty, the man who gives the order or the one who has to do it with his own hands?"

("מתוך סרט המלחמה הקלאסי "תותחי נווארון)

שם הפרק
שמו של הפרק נגזר, על-פי המפיק רונלד ד. מור, משאלתו המפורסמת של הג'וקר בסרט "באטמן" (המקורי, בגרסת ג'ק ניקולסון) Have you ever danced with the devil by the pale moon light?"". בסרט הג'וקר מציג את השאלה לקורבנותיו. אין סיבה ברורה למתן שם זה לפרק. אך שם הפרק משרה תחושה אפלה, תחושה של "משהו רע עומד לקרות", מה שאכן קורה, מה שממחיש את תחושתו של סיסקו בשל מעשיו. נגיעה בצד האפל של החיים, ההתרחקות מהמצפון, עסקאות אפלות ומפוקפקות. ואולי הכוונה היתה לרמוז על אותו devil שסיסקו בעצם מנהל איתו עסקים בפרק, "רוקד" איתו, צעד קדימה צעד אחורה, מוכר את נשמתו. יהא זה יצר הרע, השטן או גראק המסתורי.

פרק יומן
אין הרבה פרקי יומן או פרקים אישיים ב"מסע בין כוכבים". Data's Day של "הדור הבא" הוא אולי הזכור ביותר, בו דאטה מתאר את שגרת יומו ואת העובר עליו. Whispers מ"חלל עמוק תשע" מספר את קורותיו של או'בריאן, בעודו מקליט אותו בראנבאוט. וגם הפרק הזה הוא פרק יומן. יומן הוא דרך מיוחדת לספר סיפור כיוון שבכך ניתנת לנו הצצה לתוך נפשו ומוחו של המספר. בפרק "רגיל" היינו יודעים רק מה שהגיבור אומר ומספר לדמויות האחרות, ולא הרבה מעבר. אך כאן, חדרנו לנבכי נשמתו של סיסקו, על כל כאביו ולבטיו. יומן ייסורים.

משפחתיות
מספר נקודות בפרק הזה, חלקן אזכורים ליקום "מסע בין כוכבים", הן בעלות משמעות כפולה. אזכור שפחות ירוקות עור מאוריון (לחובבי הסדרה המקורית), בטאזד (לחובבי "הדור הבא"), רומולאנים עם מכשירי הסוואה (כמיטב המסורת הותיקה של "מסע בין כוכבים"), כלל רכש חדש (אף פעם לא מזיק), ואפילו בן לגזע חדש וצבעוני (תרתי משמע, טולר) לקינוח. לא היה פה משהו חדשני וייחודי, מדובר באזכורים והתייחסויות רגילות ואהובות בעולם הטרקי. אך התוצאה יוצרת מצב בו דווקא הפרק ה"בעייתי" במשפחה טורח להזכיר לנו שהוא חלק מהמשפחה, שהוא לא שוכח את מורשתו. וההמחשה הגדולה מכולן היא אזכור וולקן ואנדור(יה) (עולמות הבית של חלק מגזעיה המייסדים של הפדרציה, יחד עם כדור-הארץ), לצד אלפא סנטאורי, הכוכב הקרוב ביותר אלינו.

קנה מידה
אזכורם של גאורון, בטאזד ושאר כוכבי הלכת, גם אם לא נראו על המסך, ודמויותיהם המוקלטות של וואיון ודמאר – כל ה"שחקנים" הללו נתנו תחושה שמדובר בעסק הנוגע לרביע כולו, משהו רחב יריעה. לא מדובר במשחק ילדים, לא מדובר במזימה קטנה וחסרת חשיבות. מדובר בעניין הנוגע לעולמות רבים, משפיע על יחסי הכוחות באזור כולו. מגרש המשחקים של סיסקו וגראק במקרה הזה הוא הרביע כולו, ואולי מעבר לכך. מעורבים בו הטובים והחשובים.

ממונים
עניין נוסף ששווה לחשוב עליו הוא שסיסקו לא פעל על דעת עצמו. היוזמה המקורית היתה שלו, בהחלט, אבל הוא ציין במפורש פעם או פעמיים שעליו לבקש אישור מהממונים. כלומר, הוא עשה הכל, או לפחות החל את הכל בידיעת החלונות הגבוהים. לא מדובר ביוזמה מקומית של קצין עם ראש גדול, אלא בהחלטה/הסכמה אסטרטגית של צי הכוכבים והפדרציה. אך מצד שני, את כל לבטיו וספקותיו סיסקו משאיר לעצמו, לא מתייעץ יותר מדי, לא חולק את נטל האחריות עם אלה שמעליו, לא מוריד מעצמו טיפת אחריות. לא מעניין אותו שהוא קיבל אישור למעשה, שכבר לא מדובר במשהו קטן אלא בפעולה מאושרת. זה לא מקל עליו ולו במעט. מדוע? האם מפקדיו לא באמת היו מעורבים בכל הסיפור אלא רק בחלקו? לא סביר, כיוון שבסופו של דבר היה חייב לתת דין וחשבון, גם אם לא עקבו אחריו מקרוב. אולי זה פשוט אופיו של סיסקו, מוסרי ומחויב למעשיו. לא משנה מי נושא באחריות יחד איתו. הרעיון המקורי היה שלו, הוא השחקן העיקרי המוביל את העניין, האחריות הראשית היא עליו, הכל ירבוץ על המצפון שלו בסופו של דבר. ואולי גם זו הסיבה שמפקדיו כמעט ולא מוזכרים מעבר לפעם-פעמיים הנ"ל. הוא פשוט לא חושב עליהם. הכל עליו.

מלחמה
דבר אחרון שניתן לומר לזכות הפרק, ואולי גם מבקריו יסכימו לגביו, הוא שמדובר בפרק שמציג את מוראות המלחמה. הן תליית רשימת הנפגעים השבועית, הן הנוהג שהתפתח בקרב אנשי הצוות, של חיפוש נפגעים שמוכרים להם, והן המונולוג המתוסכל של סיסקו באשר לזה ש"אנשים מתים שם בחוץ!". לא היו ב"מסע בין כוכבים" הרבה פרקים כאלה (ואולי בדרך-כלל בטלוויזיה זה כך), פרקים שמזכירים שיש פנים ושמות מאחורי פיצוצי החלליות המרהיבים בכל עימות בין שתי חלליות, ועל אחת כמה וכמה במלחמה בקנה מידה גדול. לעתים נהרג רדשירט, לעתים גם יש לו שם, לעתים זה מישהו שראינו במשך מספר סצינות. לפעמים מדובר באיש צוות מרכזי, אבל שם זו אינה חוכמה. הוא מקבל תשומת לב מעצם היותו כזה. החיילים הפשוטים שמתים הם בדרך-כלל בגדר סטטיסטיקה בלבד, לצד מספר הספינות שהתפוצצו ומספר הסיפונים שנאטמו לאחר פגיעה בגוף הספינה. אין יותר מדי פרקים שעוסקים במוראות המלחמה מצדדים שונים, שמראים את האמת, ואת הצד המכוער שלה. וכאלה, כצפוי, היו בעיקר ב"חלל עמוק תשע": Nor the Battle to the Strong, בו ג'ייק סיסקו חווה את החזית מקרוב, The Ship בו סיסקו מתעכב על רשימת ההרוגים, The Siege of AR-558, בו רואים את המלחמה המלוכלכת ואת ההרוגים אחרי שלומדים להכיר אותם, ובפרק The Forgotten של "אנטרפרייז", בו נערך טקס זכרון לנופלים ויש עיסוק יחסית רב באחת מהן. לרשימה המכובדת הזו מצטרף הפרק הזה.

גרסה ערוכה של הפרק
המערכה האחרונה בפרק, 7 דקות אחרונות