ג'ק או'ניל וסם קרטר, הסיפור שאינו נגמר… – מאת Kinspirit

sj2מוטב מאוחר מאשר אף פעם, Indeed. בשנת 2004 הרחוקה כתבה Kinspirit את הסקירה אודות יחסיהם המסקרנים של ג'ק או'ניל וסם קרטר מ"סטארגייט SG1", סקירה שתמה ולא נשלמה, בשל ההתקדמות ביקום של "סטארגייט" בשנים שעברו מאז.

תחת כנפי הרוח הטובה המנשבת לאחרונה ומחזירה אלינו כותבים מן העבר, אנו שמחים לארח שוב את Kinspirit ולשמש במה לחלקו השני של מאמרה העוסק במה שעבר על ג'ק וסם מאז.

"ג'ק או'ניל וסם קרטר – הסיפור שאינו נגמר…", עכשיו לפניכם.

 

אז הנה אנחנו שוב כאן. בפעם האחרונה שנפגשנו לסכם את מעללי ג'ק וסם, זה היה אי שם במהלך העונה השביעית (אשר עליה עצמה לא דיברנו מחשש לספוילרים). אולם עתה, כאשר לא פחות מעשר עונות ושני סרטי DVD כבר מאחורינו, אפשר לבוא ולנסות לסכם (גם אם לא אחת ולתמיד) את סאגת סיפור האהבה של סם קרטר וג'ק או'ניל. promo2

אז כמו שבוודאי זכור לכולם מהחלק הראשון של המאמר, סיפור האהבה של ג'ק וסם ידע לא מעט עליות ומורדות לאורך השנים. כחלק מחשיבה עלילתית, ככל הנראה נכונה, האנשים שמאחורי "סטארגייט SG1" דאגו לשמור במשך שלוש העונות הראשונות את גחלת סיפור האהבה על אש קטנה ביותר. שלא תבינו אותי לא נכון – היו פרקים שגרמו למעריצי הזוג לדפיקות לב מואצות והיו אפילו רגעים אשר הפכו את הצופים הנלהבים ללא יותר מקערת ג'לי (כחול כמובן). אולם הכול היה בקטנה, מבלי להרעיד יותר מדי את אמות הסיפים. ואז הגיעה העונה הרביעית וטרפה את כל הקלפים. הצופים הנדהמים, אלו אשר עקבו אחרי כל נשימה של הזוג במהלך שלוש העונות שקדמו, לא האמינו שמה שעיניהם מראות להם אכן מתרחש. במשך כמה פרקים במהלך העונה – Upgrades, Divide and Conquer, Window of Opportunity, Beneath the Surface ו-Entity – הקשר בין סם וג'ק המריא לגבהים חדשים. השניים הודו, פחות או יותר, ברגשות האמיתיים שלהם זה כלפי זו; קיבלנו נשיקה ארוכה (ורטובה) למדי ונוכחנו שגם ללא זיכרונות הם עדיין נמשכים אחד לשנייה ומפתחים קשר חזק ותומך.

אבל אז, ייתכן ובגלל שהכותבים נבהלו כאשר הם ראו עד כמה רחוק זה הגיע, ואולי סתם כי נמאס להם לשים דגש על סיפור אהבה, קיבלנו שתי עונות שחונות. הדבר הכי קרוב לרגע של נחת בעונה החמישית הייתה הדאגה של ג'ק לסם החטופה בפרק Desperate Measures. העונה השישית אפילו הקטינה לעשות בכך כשקרטר לא הפגינה דאגה יוצאת דופן בפרק Abyss, כאשר גילתה כי ג'ק נעדר. ואפילו לא מאוחר יותר, כאשר כבר ידעה כי הוא שבוי ומעונה בידי בעל. ועדיין, לקראת סוף העונה, ייתכן והכותבים הבינו כי הם התרחקו קצת יותר מדי מהסיפור שהם עצמם טוו, כי זכינו לקבל סם קצת עצבנית יתר על המידה ומסרבת להרים ידיים מלמצוא את ג'ק שנעלם מבעד לשער, מבלי להשאיר רמז להיכן נלקח/הלך (Paradise Lost), וג'ק שדואג ומטפל בסם לאחר שעברה תהליך שינוי DNA במכונה של נירטי, הגאולד אוהבת הניסויים (Metamorphosis).

עדיין, כאילו בכוונה על מנת להתעלל בנו הצופים, עד לאמצע העונה השביעית לא זכינו לראות שביב של תקווה בכל הקשור ליחסים של השניים. אולם אז הגיע הפרק השלושה עשר של העונה, Grace, ויכולנו לנשום לרווחה ולחזור לקחת כדורים נגד פעימות לב לא סדורות. בפרק המדובר סם מוצאת את עצמה, עם זעזוע מוח קשה למדי, לבדה על פרומיתאוס, מרחפת אי שם בחלל הלא מוכר. כנראה בזכות השילוב המנצח של זעזוע המוח ויישות אנרגיה לא ברורה שנמצאת בחלל לצד הספינה, סם רואה את כל הגברים בחייה (פלוס ילדה קטנה) מהלכים לידה ומנהלת איתם שיחות עומק אשר לא היו מביישות פסיכולוג מן השורה. נראה כי כל דמות מייצגת פן אחר באישיותה של קרטר, ושיחות אלה בעצם חופרות ומציגות לנו הצופים את מה שמתרחש בתוך נפשה. מבלי לזלזל בטיאלק, דניאל והילדה הקטנה, שתי ההתגלויות אשר באמת מעניינות אותנו הן אלה של ג'ייקוב קרטר, אביה של סם, וג'ק או'ניל בכבודו ובעצמו. עם הראשון היא מנהלת שיחה מלמדת על מה שחסר לה באמת בחיים – אהבה. ג'ייקוב מפציר בבתו לא להמשיך להתעלם ממה שהיא רוצה ולהשלים את חייה בכך שתמצא אהבה. אפילו אם זה אומר לוותר על דברים שעוצרים אותה מלהשיג את אותו אושר של קשר אהבה (כמו למשל שירות צבאי בשרשרת פיקוד בה אהוב ליבך הוא המפקד הישיר שלך. לדוגמה).

ואז מגיעה השיחה שלה עם ג'ק (יציר דמיונה כמובן) ובפעם הראשונה בתולדות הסדרה, באמת ובתמים, הקלפים מונחים על השולחן בפני הצופים לראות…

בשיחה זו סם שואלת את ג'ק אם עזיבתה את חיל האוויר תשנה משהו, האם ביטול אותו אלמנט רשמי אכן יסיר את המחיצה אחת ולתמיד. בתגובה ג'ק עונה לה כי הוא לעולם לא יבקש ממנה לוותר על הקריירה שלה, ועל כך סם שואלת אותו אם זה בגלל שהוא לא מרגיש כלפיה כלום ואומרת שהיא תוותר עליו באותו הרגע אם היא תדע שזאת הסיבה האמיתית. ג'ק זורק אליה בחזרה את הכדור כאשר הוא אומר שאולי לא הוא הסיבה אלא היא – שהוא הימור בטוח בשבילה. סם מפרשנת הצהרה זו נכונה – כל זמן שהיא "שומרת את עצמה" לג'ק, משהו שהיא יודעת שלא יכול לקרות, היא למעשה שומרת על עצמה מלהיפגע על ידי מישהו אחר. ג'ק מסכם את הנושא בכך שג'ייקוב צדק – מגיע לסם יותר מכך, אבל הוא תמיד יהיה שם בשבילה, לא משנה מה יקרה. באותו רגע סם מקבלת את ההחלטה אשר את השלכותיה אנחנו רואים בפרקים הבאים – היא פשוט מוותרת על ג'ק… לא לפני שהיא מדמיינת אותם מחליפים נשיקה אוהבת ארוכה.

grace

שני פרקים לאחר מכן, בפרק Chimera, אנחנו עדים להתחלתו של קשר אשר למעריצים רבים היה יותר צורם מהרעש שציפורן משויפת היטב עושה על לוח כיתה – סם ופיט. בהמשך ישיר להחלטה של סם מלפני שני פרקים לוותר על ג'ק ולהמשיך הלאה, נראה שהיא זורקת את עצמה על הגבר הראשון שהיא פוגשת. הצופים אשר במשך שבע שנים עקבו בעיניים מזוגגות בקשר שנרקם בין סם לג'ק נשארו המומים. פתאום מגיח משום מקום שוטר, שלא פחות ולא יותר עוקב אחרי סם, והיא פשוט הולכת אחריו? בשביל זה היא ויתרה על ג'ק? זה מה שיביא לה את האושר? אנחנו מרירים? מה פתאום…

אבל כנראה שיש קשרים שפשוט אי אפשר לנתק, לא משנה כמה המודע, והתת-מודע, ינסו. כבר בפרק הבא, Death Knell, הצופים מקבלים צפירת הרגעה אשר מבטיחה להם כי זה שסם מסתובבת עכשיו עם בחור חדש, לא אומר שהקשר המיוחד שלה עם ג'ק הותר. כאשר סם נעדרת בעקבות מתקפה של אחד מחיילי העל של אנוביס על מחנה של כדור הארץ והטוקר'ה, ג'ק עומד בראש הצוות שמחפש אחריה בקדחתנות (ודאגה ראויה לציון). ולאחר שהיא נמצאת על ידם, כולה חבולה ומותשת, היא מניחה את ראשה על כתפו, יש שיגידו למנוחה ויש שיגידו לנחמה, והוא מחזיר לה בחיבוק חם, דואג ומכיל סביב כתפה שלה. רגע ללא מילים, מושלם בדיוק כפי שהוא.

knell

ואז הגיע צמד פרקי סיום העונה – Lost City. אנוביס מאיים על כדור הארץ וג'ק, ביודעו כי זאת הדרך היחידה שיהיה להם סיכוי כלשהו לנצח, מכניס בכוונה תחילה את ראשו לתוך מאגר ידע של הקדמונים וזוכה להורדה של כל הספרייה למוחו. זמן לא רב לאחר מכן הוא מתחיל לדבר ג'יבריש והמסע מתחיל – לאתר את אטלנטיס, העיר האבודה אשר הנשק שבה יציל את כדור הארץ מחורבן. לאחר תלאות רבים, חברי הצוות מגיעים למוצב של הקדמונים באנטרקטיקה וג'ק, כולו כבר "קדמון", מתיישב על כורסת הטלוויזיה שהם מוצאים שם ומציל את כדור הארץ מידיו של אנוביס. אולם מצבו של ג'ק כבר קריטי. כוחותיו האחרונים הוצאו על השימוש בכיסא ועתה, לאחר שהציל (בפעם המי יודע כמה) את המצב, הוא באפיסת כוחות מוחלטת. סם רצה אל הכיסא ותופסת את ג'ק בפניו, מתחננת בפניו שלא יוותר, שימשיך וילחם במה שהשתלט על גופו ומוחו ויישאר עמם. אולם כוחותיו עומדים לפוג והוא מבקש מחבריו לצוות לשים אותו במתקן ההקפאה אשר נמצא בחדר בו הם עומדים. לאחר שסם צופה באהובה מוקפא, היא פונה לדניאל ומפצירה בו לתקווה – הם לא יכולים להשאיר כך את ג'ק, חייבת להיות דרך להפוך את התהליך. אולם דניאל מאכזבה – המקום אשר הם מצאו איננו אטלנטיס ולכן התשובה לא תהיה שם. לסם לא נותר אלא להתקרב לתא אשר בו ג'ק נמצא כעת ולהניח את ידה על מקום מנוחתו בעודה מחזיקה חזק את הדמעות מלפרוץ החוצה.

orderתחילתה של העונה השמינית טיפונת מבלבלת בכל הקשור לג'ק וסם. מצד אחד, סם לא מוותרת על הצלתו של ג'ק ופונה, ביחד עם טיאלק, אל האסגארד בבקשת עזרה בנדון. אולם מצד שני, לאחר שסם נחטפת על-ידי "חמישי" וג'ק מוחזר לחיים על-ידי ת'ור ומגיע ביחד עם טיאלק ודניאל להציל אותה, לא נראה שסם מאושרת באופן יוצא דופן לראותו בחיים. אז כן, יש שיטענו שיש להתחשב בנסיבות – היא בכל זאת בדיוק חולצה מידיו של "חמישי" אשר חיטט לה עמוק במוח. אבל עדיין… מה עם קצת שמחה? התרגשות? משהו בשביל הצופים?! ובל נשכח שכאשר "חמישי" עינה אותה וניסה לגרום לה לחשוב שמציאות חלופית אשר הוא יצר היא המציאות האמיתית של חייה, הוא שם אותה בחווה עם פיט והרבה חיות מסביבם. מה הפלא שהיא אמרה לו שאין מצב שהיא הייתה יכולה להיות מאושרת בדרך הזאת, בחיים הווירטואליים שבנה לה. בינינו, אולי אם ג'ק היה מופיע בפנטזיה אז היה ל"חמישי" סיכוי, אבל פיט?

ואז הגיעה עונת היובש… עכשיו שג'ק קיבל את תפקיד מנהיג פרוייקט הסטארגייט, וסם נמצאת תחת פיקודו בעמדה אפילו יותר רגישה מקודם לכן, נראה כי כל תקווה ליחסים רומנטיים בין השניים עפה לה מהחלון לבלי שוב. הגדילו הכותבים לעשות כאשר בפרק השביעי, Affinity, קיבלנו מהם בעיטה בבטן – פיט הציע לסם נישואים. כיאה למישהי שבכלל מאוהבת במישהו אחר, סם לא אמרה ישירות כן אלא לקחה את הטבעת עם הקופסה וחשבה על זה. ג'ק, חד עין שכמוהו, הבחין שדעתה של סם מוטרדת ושאל אותה על כך. לאחר ניסיון התחמקות לא מוצלח במיוחד (אולי כי היא לא רצתה שהוא יהיה מוצלח), סם שלפה את קופסת הטבעת וסיפרה לג'ק על ההצעה שממתינה לתשובתה. השיחה בין השניים התנהלה כלא יותר משיחה בין שני חברים לאותו מקום עבודה תובעני, על איך חייה בפרוייקט הסטארגייט יכולים להשתלב עם חיי משפחה. שום אזכור לעובדה שהצעת הנישואים הגיעה בכלל מהאדם הלא נכון, בעוד שהאדם הנכון עומד ממש מול עיניה. בסוף הפרק, לאחר שלא קיבלה שום הצהרה מג'ק כי עליה לזרוק את הכול ולבוא איתו לאי בודד, סם מקבלת את הצעת הנישואים של פיט. הצופים בבית נאנחים באכזבה.

כך למעשה, במשך כל העונה השמינית, ראינו את הזוג האהוב שלנו עובדים זה לצד זו. מחייכים, חברים, אולם לא יותר מכך. סם מבחינתה המשיכה בקשר הרומנטי שלה עם פיט ואנחנו נותרנו מאוכזבים. אבל כמו תמיד, אפשר לסמוך על הכותבים שיבואו ויטרפו מחדש את כל הקלפים…

הפרק Threads הוא ללא ספק יצירת מופת ביקום סטארגייט, עם ובלי קשר לחשיבותו ליחסיהם של ג'ק וסם. חייה של סם מושפעים עמוקות מהמתרחש בפרק זה, כאשר סם של לפני הפרק וסם שאחריו הן אחרות לחלוטין. הכול מתחיל בכך שסם מחליטה שהגיע הזמן להפגיש בין פיט לאביה. צעד מפחיד, אך הכרחי, בדרך לחתונה. רק שהפעם השלכותיו היו רחוקות ממה שסם יכלה לדמיין – ככל הנראה תגובתו הצוננת של אביה היא ששתלה את הספק בליבה כי ייתכן והיא לא קיבלה את ההחלטה הנכונה בהיענותה להצעת הנישואים של פיט. ככל שהפרק מתקדם אנחנו רואים שסם מתחילה להילחץ מהאובססיביות שפיט מפגין כלפיה (יש שיגידו שהגיע הזמן). פתאום כל התכנונים שלו של החתונה והחיים אחריה מתחילים להלחיץ אותה. היא מחליטה להתעמת עם ג'ק אחת ותמיד – היא מגיעה לביתו ונעמדת מולו, מוכנה להודות בכל. היא מתחילה להגיד שהיא מרגישה כי החתונה עם פיט היא טעות ושהיא כבר הרבה זמן מנסה לעזור אומץ להגיד לו, לג'ק, משהו, ושאם היא לא תגיד את זה עכשיו אולי זה לעולם לא יאמר… כולנו יושבים וכוססים ציפורניים מול המסך. הנה זה בא. הנה הרגע שכולנו חיכינו לו כל כך הרבה שנים, מאז הפרק שסם וג'ק נתקעו באנטרקטיקה כאשר השער שלח אותם לשם בטעות, וזכינו לראות מעט ממה שעובר לשניים האלה בראש ובלב.

threads

אולם אז הכול מתחרבש – אישה אחרת יוצאת מביתו של ג'ק ונעמדת בין שניהם. לג'ק יש חברה. לנו זה לא בא בהפתעה גמורה, סצנה לפני כן ראינו את שניהם במיטה בבוקר. אולם סם המסכנה נשארת ללא מילים. לזה היא ממש לא ציפתה. בעודה מגמגמת ומנסה למצוא דרך להוציא את עצמה בכבוד מהסיטואציה, היא מקבלת טלפון מהפיקוד – אביה חולה.

על ערש דווי, ג'ייקוב קרטר מפציר בבתו שלא תוותר על מה שעושה אותה מאושרת, שלא תיתן לחוקים למנוע ממנה להיות מאושרת, במיוחד מאחר והיא הצטרפה לחיל האוויר רק בגללו. סם, לא מבינה (או לא רוצה להודות שהיא מבינה) את כוונת אביה (תעזבי את הצבא בשביל ג'ק!), אומרת לו כי כבר יש לה את כל מה שהיא רוצה. ג'ייקוב, לא מאמין לדבריה, לא מוסיף בנושא. והנה אנחנו עוברים סצנה – למשרד של ג'ק. ג'ונסון, אותה אישה אשר ג'ק יוצא איתה וקשורה לוועדה שמפקחת על הפרויקט, נכנסת למשרדו ואומרת מבלי להסס בדיוק את מה שכולם יודעים ולא מעיזים להגיד לבחור – היא שואלת אותו אם חיל האוויר, החוקים, זה באמת הדבר היחיד שמפריד בין "שניהם" (כאשר כוונתה כמובן לג'ק ולסם). היא גם מציינת שאם זה באמת כך אז הוא עושה טעות גדולה. ג'ק, באופן מפתיע כלל לא מופתע מדבריה, מציין שהיא בוודאי יודעת מה עליו לעשות. תשובתה המנצחת היא כמובן שיפרוש, כאשר היא לא שוכחת לציין את העובדה שהנשיא כבר העמיד בעבר אזרחית בראש הפיקוד (כך שפרישתו למען אהבתו לסם לא בהכרח משמעה הקרבת חלקו בפרוייקט הסטארגייט).

threads2למרות התקווה ששתי הסצנות האחרונות נטעו בליבנו, הדברים נשארים ללא שינוי. ג'ייקוב קרטר נפטר, ג'ק תומך בסם בצורה מקסימה ומחממת לב, כאשר הוא מבטיח לה שתמיד יהיה שם בשבילה, וזהו. בזה זה נגמר. אולם לא הכול אבוד – למרות ההכחשות שלה בפני אביה וטענותיה שהיא מאושרת ושיש לה את כל מה שהיא צריכה, סם מבטלת את אירוסיה לפיט ובכך סוגרת את הגולל על הקשר הזה. הצופים בבית צועקים "הוריי". היא וג'ק אפילו הלכו לדוג בסופו של הפרק. אבל מה שנראה בהתחלה כבילוי זוגי רגוע של השניים, וטיפח לכמה שניות תקוות שווא בלב הצופים, התברר כלא יותר מאירוע צוותי – גם דניאל וטיאלק היו שם. באסה.

ואז הגיע צמד פרקי סיום העונה השמינית – Moebius. פרקי מופת בזכות עצמם, וחגיגה לאוהבי ג'ק וסם. בצמד הפרקים הנ"ל אנחנו מוצאים את עצמנו צופים במציאות חלופית, מעוותת לחלוטין (גם אם באופן מצחיק להחריד) מהיקום המוכר לנו – המרד של אנשי כדור הארץ ברע הצליח, אולם רע לקח איתו את שער הסטארגייט, מה שהוביל לשרשרת אירועים שעיצבו אחרת לחלוטין את המציאות הקיימת. ג'ק פרש מהצבא, דניאל מורה חננה, סם (אזרחית וחנונית מוחלטת) עובדת במחלקה לחקר האטמוספרה (או משהו כזה) וטיאלק הוא בכלל עדיין יד ימינו של אפופיס. הפרקים עצמם מצחיקים בטירוף, אולם מה שבאמת מעניין את הצופים היא אחת הסצנות האחרונות של הפרק. יותר נכון, הסצנה האחרונה של המציאות החלופית…

סם וג'ק תקועים ביחד בג'אמפר, מנסים להפעיל את המגן שלה, כאשר ג'ק מתוודה בפני סם שהיא מוצאת חן בעיניו. סם בתגובה אומרת לו שהוא לא ממש הטיפוס שלה, אם כבר אז דניאל מעניין אותה. ג'ק מאוכזב קלות, אבל לא נותן לזה להסיח את דעתו מהמשימה שלפניהם והם ממשיכים הלאה. אולם לג'ק, ולצופים, צפויה הפתעה נעימה ביותר – בעוד הם לכודים בג'אמפר, תחת התקפה של חיילי ג'אפה, סם תופסת אותו בחוזקה ומדביקה לו נשיקה. ג'ק המבולבל לא מבין מאיפה זה הגיע, הרי רק לפני כמה דקות היא טענה שהוא לא הטיפוס שלה. סם מתוודה שהיא סתם אמרה את זה כי היא רצתה להכיר אותו טוב יותר, אבל עכשיו, כשיכול להיות שהם לא יצליחו לצאת מהמצב הזה, היא לא רוצה לחכות עוד. ג'ק, ג'נטלמן אמיתי אשר לא יסרב לבחורה כאשר היא מבקשת כל כך יפה, ממהר להחזיר לה חיבה. מעניין לציין שהתירוץ של סם של "אלו רגעינו האחרונים" לא מחזיק מעמד יותר מדי זמן – גם כשדניאל מודיע להם בקשר שהג'אפה הובסו והם יכולים לצאת החוצה, ג'ק וסם לא בדיוק מפסיקים את מה שהתחילו והניצוצות במרחב הקטן והסגור לא נובעים רק מחיווט הג'אמפר הפגועה.

moebius

אבל כאמור, מדובר במציאות חלופית. כיצד בילו ג'ק וסם החלופיים את שארית חייהם במצרים העתיקה ניתן רק לנחש (או יותר נכון להגיד לתת לדמיוננו הפרוע גם ככה להשתולל חופשי), אבל דבר אחד ברור – המציאות חזרה למסלולה הקודם (פחות או יותר) וג'ק וסם הלכו לדוג (ביחד עם דניאל וטיאלק) ונשארו (ככל הנראה) לא יותר מחברים טובים.

ואז הגיעה העונה התשיעית וליבנו נשבר לרסיסים – אין יותר ג'ק. אין. יותר. ג'ק. כלומר יש, אבל בהופעות אורח מצומצמות למדי. אין יותר את ג'ק שלנו, בפרקים שלמים עם זמן מסך מספיק לרגעים קטנים עם סם. אותם רגעים שהחזיקו אותנו במשך שמונה עונות. אבל זה לא מה שיעצור אותנו מלמצוא רמזים קטנים במהלך הפרקים, רמזים שרק אנחנו יכולים לראות, על מנת להשאיר בחיים את סיפור האהבה שלנו. לדוגמה – בפרק הראשון של העונה התשיעית, Avalon Part I, ג'ק יושב עם לנדרי ליד בקתת העץ שפעם הייתה של ג'ק והם מדברים על השינויים שעברו עם התפקידים החדשים שלהם. ג'ק אומר ללנדרי שהיו לו הרבה דברים לארגן לקראת המעבר לוושינגטון, ואחד הדברים שהוא מונה זה "מכירת האופנוע שלי". הוא גם אומר את זה בקול "fades away" שכזה. זה כל מה שהמעריצים היו צריכים על מנת להתחיל ולהעלות ספקולציות – לג'ק יש אופנוע? ממתי? אבל לסם יש אופנוע, הרי ראינו אותה משפצת אותו באחת העונות המוקדמות יותר. האם זה אומר שהאופנוע של סם היה במוסך של ג'ק? ואם כן אז מה המשמעות של זה? כל השאלות נותרו כמובן פתוחות ללא מענה, כי מעבר למשפט הזה לא קיבלנו יותר כלום. אבל זה בסדר. אנחנו יכולים לחיות גם על קצת כזה. לפחות לזמן מה.

נקודת אור נוספת, אשר נותרה פתוחה לספקולציות של הצופים, הייתה בפרק Ripple Effect באותה עונה. כזכור, באותו פרק הגיעו דרך השער צוותים רבים של SG1 מיקומים מקבילים. באחד הצוותים הנ"ל הייתה ד"ר פרייז'ר, אשר שניות לפני שחזרה ליקום שלה החליפה מבט מלא משמעות עם מרטוף, אשר גם היה בצוות, ואמרה לסם שהמקבילה שלה (של סם) ביקום שלה (של פרייז'ר) נמצאת בחופשת לידה. סבבה בהריון, אבל ממי? מג'ק? ממיטשל? ממרטוף? כל אחת מהתשובות הנ"ל יכולה להיות הסיבה למבט מלא המשמעות שהוחלף. אנחנו מעדיפים (כמובן) להאמין שמדובר בג'ק.

200רגע הנחת הבא שלנו (ועוד איזה רגע נחת!) הגיע רק בעונה העשירית, בפרק ה-200 שהפך כבר לסוג של מיתוס. בין כל הדברים המשוגעים שהולכים בפרק הזה, אנחנו גם זוכים לרגע שכולנו פנטזנו עליו במשך כל כך הרבה שנים – החתונה של ג'ק וסם. כמובן שזה הכול יצר הדמיון, ולא קורה במציאות, אבל זה לא באמת משנה. אנחנו זוכים לראות את סם בשמלת כלה ואת ג'ק בחליפה עומד לצידה. מה צריך יותר מזה בחיים?! טוב, אולי שזה יקרה במציאות.

וזהו למעשה. אנחנו רואים את ג'ק בעוד פרק או שניים, אבל בלי שום רגע מיוחד עם סם. אם באמת יש להם קשר רומנטי כלשהו בשלב הזה, הם מסתירים אותו היטב, מה שנראה קצת תמוהה. אם בעבר הם לא הצליחו להסתיר מבטים רבי משמעות, כאשר ההסתרה הייתה הרבה יותר חשובה מאשר היא היום, אז דווקא עכשיו הם החליטו לשכלל את יכולות ההכחשה שלהם? האלטרנטיבה השנייה, שאין ביניהם קשר כלשהו, אולי נראית יותר הגיונית, אולם קשה יותר לקבלה. עכשיו שג'ק לא נמצא בפרוייקט הסטארגייט, אין למעשה סיבה שהם לא יהיו ביחד. סם לא נמצאת יותר תחתיו בשרשרת הפיקוד. אז אם המחסום הזה נשבר, למה הם לא ביחד? בגלל המרחק הפיזי בין וושינגטון להר שאיין? האם כמה (מאות/אלפי) קילומטרים זה באמת מה שעוצר את הגשמת חלומם (וחלומנו שלנו)? מצד שני, כפי שרמזו להם בעבר, אין זה בהכרח שדווקא שרשרת הפיקוד היא שמנעה מהם את האיחוד. ייתכן וזה היה רק תירוץ אשר הקל עליהם את ההבנה שמה שרוצים, לא תמיד אפשר לקבל. שקשר אשר נראה לכאורה מושלם כשרוצים אותו מרחוק, לא בהכרח מחזיק מעמד כאשר מביאים אותו לפועל. שוב, אין לנו דרך לדעת מה בדיוק קורה בין השניים, אז נראה כי הטקטיקה של ההדחקה עובדת מעולה – פשוט לשער שהם ביחד ולהתעלם מכל הדברים הקטנים שאולי טוענים אחרת.

ואז הסדרה הסתיימה, והגיעו הסרטים. בסרט הראשון, The Ark of Truth, ג'ק בכלל לא השתתף, כך שלא היה ולו רגע אחד של נחת שירמוז לנו היכן הזוג עומד כעת. בסרט הבא, Continuum, הוא כבר השתתף, אבל שוב זכינו לראות סיפור של חזרה בזמן ומציאות חלופית שעשה לנו בלאגן שלם בראש, אבל גם סיפק לנו כמה רגעים של נחת…

(מי שמסיבה כלשהי עדיין לא ראה את הסרט עדיין, זה הזמן לדלג על שתי הפסקאות הבאות)

.
.
.

ג'ק מת. כן, כן, הוא מת. טוב, לא מת מת, אבל עדיין…

movie

המציאות היא (עדיין) שלנו. החבר'ה נוכחים בטקס של הוצאת הגאולד בעל מהאדם בו הוא שכן כמה שנים טובות. הטוקר'ה עומדים לבצע את הטקס, ואז הכול מתחרבש – טיאלק וואלה נעלמים והחבר'ה מבינים שמשהו כאן לא בסדר, ושבעל כנראה אחראי לזה. ג'ק (בצורה מאוד לא חכמה ולא אופיינית) ניגש לבעל וצועק עליו, כאשר בעל בתגובה שולף סכין ודוקר את ג'ק בחזה, בדיוק במקום שיבטיח מוות תוך חצי דקה (בדיוק הזמן הנחוץ לפרידה מחבריו). אבל אם נפסיק לרגע עם הציניות – סם רואה את ג'ק נדקר ונופל על הרצפה אל נגד עיניה. היא רצה אליו, מזועזעת ממה שקרה, לא ממש קולטת את המשמעות. ג'ק מפציר בה, בדניאל ובמיטשל ללכת לשער ולברוח כל עוד הם יכולים, אולם סם לא מוכנה לעזוב אותו מאחור. הבחירה נלקחת מידיה כאשר ג'ק מת מפצעיו מספר שניות לאחר מכן, והיא בוהה בו בחוסר אמונה, עיניה פקוחות לרווחה בזעזוע עמוק. חמש שניות אחרי זה מיטשל כבר מושך אותה אל עבר היציאה.

אין לסם אפילו זמן להתאבל מאחר וכל רצף הזמן נדפק והם צריכים עכשיו לדאוג לאיך הם מחלצים את עצמם מהצרה. ייתכן מאוד והמחשבות שהתרוצצו במוחה באותם רגעים כללו גם את ההבנה שאם רצף הזמן נדפק, והם יתקנו אותו, אז יש מצב שזה יציל את ג'ק. שהאירועים יימחקו וג'ק יחזור אליה. אז אומנם זה לא קרה בדקות הבאות של הסרט (בכל זאת צריך לסחוב עלילה שלמה), אבל היא כן זוכה לסוג של איחוד מחדש כאשר היא ומיטשל פוגשים את ג'ק של המציאות החלופית באמצע שום מקום (קפוא במיוחד). ברגעים הראשונים היא עוד חושבת שזה ג'ק שלה, וההקלה ניכרת בפניה, אולם מהר מאוד היא מבינה שזה לא באמת אותו ג'ק, ושוב היא נאלצת לשים את רגשותיה בצד ולהמשיך בניסיונות להבין ולהציל את המצב. וזהו בעיקרון. העלילה ממשיכה, הכול כמובן מסתדר בסוף וחוזר למה שהיה קודם, ג'ק אפילו חי, אבל לנו אין רגעים נוספים של ג'ק וסם. באסה.

.
.
.

על מה שקורה (או לא קורה) באטלנטיס אני מנועה מלדבר. גם כי זה עדיין לא שודר בישראל, וגם כי אני אישית עדיין לא ראיתי, אז אני לא יודעת מה בדיוק הולך שם. אבל ממה שכן הבנתי, יש איזושהי נקודת אור קטנה שם בכל הנוגע לשאלה האם ג'ק וסם ביחד או לא, גם אם היא לא מספקת תשובה חד משמעית. הי, אנחנו ניקח כל מה שייתנו לנו!

אז זהו. נגמר. בערך. עברנו עשר עונות ושני סרטים – וג'ק וסם עדיין לא ביחד. יש שיטענו שאולי הם כן, אבל אתם יודעים מה, גם אם הם כן והם מסתירים את זה (אלוהים יודע למה), אז זה בעצם אומר שהם לא באמת ביחד. אנחנו רוצים לראות אותם חיים ביחד, נשואים באושר. יש שיקפצו בשלב זה ויגידו "אבל אמרת בפעם הקודמת שאולי אנחנו לא רוצים לראות אותם הולכים יד ביד לעבר השקיעה, שזה יהרוס הכול, אז מה פתאום עכשיו את טוענת אחרת?" אז נכון, דברים אלו נאמרו בעבר, אבל הם היו נכונים לעת ההיא, לפני חמש עונות ושני סרטים. המצב היום שונה. שונה לטובה או לרעה? זה כל אחד צריך להחליט בעצמו.

promo3

אי שם, בסוף העונה החמישית, סיפור האהבה בין ג'ק וסם עדיין היה בשיאו. הניצוצות היו באוויר ומשחקי החתול והעכבר שלהם מילאו את כולנו בתשוקה לראות אותם ביחד. כל רגע שכזה גרם לנו להפוך לדלי של מים ולצווח הצהרות שלא יביישו ילדות בנות 12 (חשוב לי לעצור ולהדגיש שאין לי שום בעיה עם הצהרות של בנות 12, גם אני הייתי פעם בשלב הזה בכל הקשור לסיפורי האהבה של זוגות טלוויזיוניים, ואפילו לקח לי כמה שנים טובות לצאת ממנו. יש שיטענו שאפילו היום לא יצאתי ממנו לחלוטין). באותו מצב, אותם רגעים, נכון היה להצהיר כי אנחנו מעדיפים להמשיך לראות אותם מתחמקים אחד מהשני מאשר לראותם יושבים מחובקים על ספסל במרפסת הבית המשותף שלהם. אולם היום הם (ואנחנו) נמצאים במצב אחר ביחסים ביניהם.

promoאפשר להשוות את זה במידה מסוימת להתאהבות לעומת אהבה. אז הם היו בשלב ההתאהבות, היום אנחנו כבר באהבה – ההתרגשות והניצוצות הפנו מקום לאהבה והבנה בוגרת. בכל זאת הזדקנו באיזה שש-שבע שנים. לפני שבע שנים הם עדיין רקדו אחד סביב השני בריקוד האינסופי של "אולי כן אולי לא", "אנחנו לא יכולים אבל מאוד רוצים", "אתה אוהב אותי או לא?". היום שניהם כבר יודעים שהאהבה אכן נמצאת שם, חזקה מאי פעם, אולם לא ניתנת למימוש. התסכול של פעם, מאי האפשרות לממש את האהבה, פינה מקום להבנה הבוגרת שאין מה לעשות, זה המצב כרגע אבל יום יבוא וזה יהיה אפשרי, ואם חיכינו עד עכשיו, נוכל לחכות עוד קצת. הם גם הבינו שזה לא שמישהו מכריח אותם לחיות בנפרד, למרות האהבה שלהם, אלא שהם, שניהם, עשו את הבחירה הבוגרת להשאיר את המצב כפי שהוא כי לשניהם הקריירה הצבאית חשובה (כנראה) יותר מהקשר שלהם. הבנה כואבת, אבל כזאת שהייתה צריכה להיעשות בשלב כלשהו. הדלת פתוחה בשבילם – הם יודעים מה עליהם לעשות בשביל להיות ביחד אבל לא מוכנים לעשות את הצעד הזה, וזאת לחלוטין בחירה ואחריות שלהם.

כפועל יוצא מהבנה זו, גם האינטראקציה ביניהם (המועטה שאנחנו זוכים לראות) השתנתה – המבטים שהם מחליפים כבר לא מלאי כאב אלא אהבה, החיוכים כבר לא נסתרים אלא גלויים. אז בשלב זה שבו אנחנו נמצאים, אם תשאלו לדעתי, דווקא כן הגיע הזמן לשלב ידיים וללכת אל עבר השקיעה ביחד. זהו, התבגרנו, אנחנו כבר לא משחקים משחקים ודווקא בגלל זה הגיע הזמן למסד את הקשר ו(סוף סוף)לזכות לאושר שרק מחכה מעבר לפינה בשביל השניים האלה. שתיים עשרה שנים זה הרבה (מאוד) זמן לחכות בשביל להיות עם האדם שאתה אוהב.

האם בסרט הבא נזכה לראות אותם סוף סוף ביחד? על זה רק הכותבים יוכלו לענות. אבל ההשערה שלי היא שלא. כי עד כמה שזה אבסורד להגיד דבר כזה, הכותבים בעצמם עוד לא הבינו את מה שאנחנו כבר הבנו – שהגיע הזמן שהמשחקים יסתיימו וההגשמה העצמית תגיע. אנחנו רק יכולים לקוות בשביל השניים האלה שהאהבה באמת תנצח בסוף, ושהם יזכו לאושר שכה מגיע להם.


מוקדש להילה, שבגללה/בזכותה חלק שני זה של המאמר נכתב.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “ג'ק או'ניל וסם קרטר, הסיפור שאינו נגמר… – מאת Kinspirit

  1. פינגבק: קווים לדמותה של אהבה חסרת סיכוי – מאת Kinspirit | סטארבייס972 | The Last Outpost

מוזמנות ומוזמנים להגיב:

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s