קווים לדמותה של אהבה חסרת סיכוי – מאת Kinspirit

sj1באיחור אופנתי אנו מביאים לכם סקירה של יחסיהם של ג'ק או'ניל וסם קרטר ב"סטארגייט SG1" לאורך ארבע עונותיה הראשונות של הסדרה. מערכת היחסים של ה"זוג" ידעה עליות ומורדות, כמו מצב רוחם של המעריצים שעקבו באדיקות אחריה.

המאמר פורסם בראשונה לפני כארבע שנים, ומובא כאן לקראת חלקו השני שיפורסם בקרוב מאוד, אצלנו באתר.
מכיל פירוט פרקים מעונות 1-4 של "סטארגייט SG1".

"קווים לדמותה של אהבה חסרת סיכוי", לפניכם.

כל כותב סדרות מתחיל יודע שהדבר הכי טוב שיכול לקרות לסדרה שלו, זה מתח מיני בין שני הגיבורים הראשיים. המשחק הנצחי של "אולי כן", "אולי לא", הוא אחד האלמנטים אשר מחזירים את הצופים שבוע אחר שבוע. הציפייה הזו, שמשהו כבר יקרה בין השניים, מציתה את דמיון המעריצים וממלאת את האינטרנט באתרים שמוקדשים לזוג. באתרים אלה ניתן ליהנות מכל הקשור לשניים – מניתוח מסרים נסתרים בפרקים, דרך תמונות פרי יצירת המעריצים ועד סיפורים אשר בהם הזוג סוף סוף מממש את אהבתו.

כל כותב סדרות מתחיל יודע גם שהדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות לסדרה שלו, זה שהגיבורים יממשו את המתח המיני ביניהם. סדרות אשר לבלבו על המתח המיני בין גיבוריהם, צנחו מראש התורן ברגע שמתח זה מומש ("בלשים בלילה" היא הדוגמה הקלאסית). אולם, ישנו גם גבול עד כמה ניתן למשוך את העניין. בשלב מסוים הצופים המסכנים, אשר מקווים ומייחלים כל שבוע מחדש שהפעם יקרה הנס, מרגישים שמתעללים בהם ונוטשים בייאוש את מערכת היחסים המורכבת שלהם עם הסדרה. ישנם כותבים אשר, במטרה לפתור דילמה זו, נותנים לצופים להתענג על מימוש האהבה, אולם רק על מנת לקחת זאת מהם באכזריות וללא רחמים מספר שניות לאחר מכן ("מלאך שחור" היא ההתגלמות של שיטה זו).

בשלב זה אתם בוודאי חושבים לעצמכם – אז מה הפתרון? מהו סוד ההצלחה? נשמע כי אין זה יכול להיות, לא לפה, ולא לשם. הפתרון הוא פשוט – לשמור על המתח, אך במנה המעודנת המתאימה. במקום לדחוף להם אותו בכל הזדמנות שניתן, לטפטף לצופים את הקשר, כמו באינפוזיה, טיפה אחר טיפה.

דוגמה טובה לאיזון זה ניתן למצוא ב"סטארגייט". לכאורה, סדרה קטסטרופאלית בכל הנוגע לנושא האהבה. אף קשר רומנטי לא שרד בה יותר משלושה פרקים, ורוב קשרים אלו הסתיימו במות אחד מבני הזוג (כאשר מקומה של סם בפסגת מות בן הזוג נראה בשלב זה כבלתי ניתן לערעור). אולם ישנו קשר אחד אשר כן הצליח להחזיק מעמד לאורך כל שבע העונות אשר שודרו עד היום, ורוב הסיכויים שימשיך כך גם בעונות הבאות  – ג'ק או'ניל וסם קרטר.

sj

זאת בהחלט לא הייתה אהבה ממבט ראשון. פגישתם הראשונה לוותה בלהט וניצוצות, אולם לא היה זה להט המשיכה, אלא להט הויכוח סביב הנושא הישן ביותר – יכולת הגבר מול יכולת האישה. הצופה התמים לא יכול היה להעלות על דעתו באותם רגעים שסם וג'ק יגיעו להיכן שהם נמצאים היום, ואולי מצד שני, ויכוח זה היה רמז מטרים אשר היה צריך להדליק נורה אדומה לכולנו. תהיה נקודת הראייה אשר תהיה, ברור היה כי השניים לא התחילו את יחסיהם על הצד הטוב ביותר. בעיני ג'ק, סם הייתה עוד אחת מאותם מדענים שמעצבנים אותו כל כך; בעיני סם, ג'ק היה לא יותר מעוד אחד מאנשי צבא (גברים) אשר מפקפקים ביכולתה.

לא ברור מתי הדברים לקחו צעד לכיוון אחר, אולי היה זה בעקבות ההתנפלות החייתית של סם על ג'ק בפרק The Broca Divide, כאשר הייתה נתונה תחת השפעת הווירוס, ואולי הייתה זו התמיכה שהפגינו אחד כלפי השנייה כאשר חשבו שדניאל נהרג בפרק Fire and Water. אולם מה שכן ברור זה שעד הגיעם לפרק השבעה עשר של הסדרה, Solitudes, ברור היה כי הויברציות השליליות אשר ליוו את פגישתם הראשונה, פינו את מקומם לרגשות מסוג אחר לחלוטין.

solitudesניתן בבירור לקבוע את Solitudes כנקודת ציון ביחסיהם של ג'ק וסם. בפרק זה, לאחר תקלה בסטארגייט, נקלעו השניים לקרחונים של אנטארקטיקה. תקועים בתוך קרחון, כאשר ג'ק פצוע באופן מסכן חיים, נאלצו השניים לשרוד בקור העז וללא מזון. ניתן בהחלט לטעון כי הדאגה העמוקה אשר סם הביעה כלפיי ג'ק היא דאגה של חבר צוות אחד למשנהו. עוד ניתן לטעון כי את הדרישה שסם תעזוב אותו מאחור ותציל את חייה, ג'ק היה מביע כלפיי כל אדם אחר שנמצא תחת פיקודו. אולם חדי העין יכלו להבחין כי מדובר בהרבה מעבר לכך. העקשנות של סם שלא לנטוש את ג'ק מאחור, הנכונות שלה להישאר איתו אפילו אם זה אומר איבוד חייה שלה וההפצרות החוזרות ונשנות של ג'ק שסם תעזוב אותו מאחור ותציל את עצמה, לא יכלו שלא להדליק את אותם חיישנים אשר נמצאים במוחנו ורק מחכים לנקודות אור אלו.

שני פרקים מאוחר יותר, בפרק There But For The Grace of God, כבר היה ברור כי עובדים פה כוחות אשר לא ניתן להתעלם מהם. כאשר דניאל מצא את עצמו בעולם המקביל, הוא גילה לתדהמתו כי באותו עולם סם וג'ק מאורסים. לא ניתן היה לפקפק באהבה אשר שררה בין השניים. האם באמת יכולים הם להיות כה שונים מג'ק וסם שלנו, רק משום שהם חיים בעולם מקביל? ברור היה כי הכותבים של הסדרה לא עשו זאת בתום לב, והצופים הנאמנים לא היו זקוקים ליותר מכך.

בפרקים אשר הגיעו לאחר מכן, הדברים היו מתחת לפני השטח, אך היו שם. בניגוד לסדרות אשר טעותן הגדולה היא היאחזות באותו מתח מיני בין שתי הדמויות כמרכיב מרכזי בעלילה, החכימו יוצרי "סטארגייט" ולא התמקדו יתר על המידה במרכיב זה. חייהם של ג'ק וסם המשיכו כהרגלם, הם המשיכו לשרת זה לצד זו ולצאת למשימות, כאשר יחסם אחד לשניה לא שונה מיחסם לשאר חברי הצוות. פה ושם היו מבטים והקנטות אשר הפכו לחלק קבוע ואהוב, ברפרטואר היחסים שלהם. אולם שום דבר מעבר לכך. נקודת נחת לצופים הייתה בפרק Message In a Botttle כאשר דאגתה של סם לג'ק הפצוע נגעה בלב כולם. וכך, במשך עונה וחצי, המים שקטו, ורק הזרמים התת קרקעיים יכלו להעיד על מה שעתיד היה לפרוץ מאוחר יותר.

pointנקודת המפגש הבאה שלנו עם יחסי השניים הגיעה בעונה השלישית, בפרק Point of View, כאשר סם מעולם מקביל הגיעה דרך אותה מראה אשר דניאל מצא בעונה הראשונה. הגעתה של סם המקבילה אילצה את ג'ק וסם להתעמת פנים מול פנים עם המציאות אשר יכלה הייתה להיות חייהם – נשואים באושר. ההשלכות של אותו פרק על השניים לא דוברו באופן גלוי, אולם לא קשה לנחש עד כמה השפיעה מציאות זו על שניהם, ובעיקר הנשיקה אשר סם המקבילה הדביקה לג'ק של עולמנו. הנה הונחה בפניהם הוכחה כי הם אכן מתאימים אחד לשני, כי קשר ביניהם אכן יכול להצליח. מה שקודם לכן ייתכן והיה בתת מודע, מודחק עקב מציאות חייהם, קיבל עכשיו לגיטימציה לצאת ולהשתלט על מחשבותיהם.

ואז הגיע הפרק השבעה-עשר בעונה, A Hundred Days. כאשר ג'ק נשאר מאחור על כוכב אחר, לאחר שהסטארגייט נקבר והשאיר אותו ללא יכולת לחזור הביתה, איבודו גרם לרגשותיה של סם לעלות על פני השטח. היא לא יכלה יותר להתכחש לרגשותיה, או להסתירם מד"ר פרייז'ר, חברתה הטובה ביותר. פרייז'ר, אשר ראתה את סם עובדת יומם וליל במשך שלושה חודשים על מכשיר אשר יעזור להם להחזיר את ג'ק הביתה, התעמתה עם סם על רגשותיה כלפי ג'ק, רגשות אשר נראו כיותר מרגשי ידידות וכבוד למפקד בכיר. סם הבטיחה לחברתה כי הדבר לא יהווה בעיה עבורה או עבור הצוות בעתיד. אולם הצופים ידעו שאין זה נכון במאת האחוזים. רגשותיה האמיתיים של סם נמצאים עתה על השולחן. היא מודעת להם, ואף מבינה כי אנשים אחרים יכולים להבחין בהם. סם אינה יכולה עוד להתכחש לרגשות אשר מציפים אותה, ואם תרצה בכך או לא, מחשבותיה על ג'ק תמיד ילוו בפן זה מרגע זה ואילך.

החיים שוב חזרו למסלולם וכפי שסם הבטיחה לעצמה ולפרייז'ר, היא לא נתנה לרגשותיה להפריע לעבודת הצוות. אולם ככל שהזמן עבר, והניואנסים הקטנים בין השניים גברו, ברור היה כי גם ג'ק וגם סם היו מודעים לרגשותיהם, אולם נמנעו מלדבר עליהם מאחר וידעו מה יהיו ההשלכות לכך.

והנה הגיעה העונה הרביעית בה כל המחסומים הוסרו, וניתן האור הירוק לסם ולג'ק לקחת את היחסים ביניהם צעד קדימה. האינטראקציה המורכבת בין שניהם לא הייתה עוד אלמנט ברקע של הסדרה, אלא תפסה מקום מרכזי יותר, ויצאה אל פני השטח. כל הקלפים הונחו עתה על השולחן.

הפרק השלישי של העונה הרביעית, Upgrades, הוא לכאורה עוד פרק טוב של הסדרה, ולא יותר מכך. אולם שני פרקים לאחריו, ב-Divide and Conquer, אנו מבינים את משמעות האירועים, ואירוע אחד במיוחד, אשר התרחשו באותו פרק. כאשר ג'ק וסם נבדקו במכונת האמת ודיברו על אותו אירוע, המכונה הראתה כי הם משקרים. כולם חשבו כי הדבר העיד על כך שהם עברו שטיפת מוח על-ידי האויב, אולם סם הייתה היחידה שהבינה את משמעות הדבר, ורגע אחד לפני שהיה מאוחר מדי. על מנת להציל את חייהם, סם אילצה את ג'ק להתעמת עם רגשותיו האמיתיים כלפיה. אותם רגשות אשר גרמו לו לסרב לעזבה לבד, למות על הספינה של אפופיס. סם שיערה כי המכונה הראתה כי הם משקרים מאחר ושניהם לא היו מודעים לסיבה זו, וכאשר נשאלו אם נתנו את כל הפרטים על אותו אירוע, תת המודע שלהם ידע שאין זאת האמת המלאה כאשר אמרו שכן. ג'ק עבר את הבדיקה בשנית, והפעם הודה, בפני כל הנוכחים בחדר (סם, הטוקר'ה פ'רייה, דניאל, טיאל'ק ופרייז'ר) כי הוא לא עזב את סם באותו יום מאחר ו"היא יקרה לו… יותר מאשר היא אמורה להיות". אמנם לא ראינו את סם מודה באותו הדבר, אך העובדה כי אף היא עברה את המבחן בשנית, ובהצלחה, מעידה על כך כי התוודתה על רגשות דומים. כל הנוכחים הסכימו כי מידע זה לא ייצא מגבולות החדר, אולם למעריצים זה כבר לא היה חשוב. ג'ק וסם היו מודעים לרגשותיהם, יותר מאשר היו אי פעם, ואף הודו אחד בפני השני כי הם מרגישים משהו אשר הוא יותר מאשר הם אמורים להרגיש. נכון, המילה אהבה לא עלתה על שפתותיהם, אולם אין זה משנה – יחסיהם של ג'ק וסם לעולם לא יהיו אותו הדבר.

divide

והנה, אם המעריצים חשבו שזה לא יכול להיות יותר טוב מזה… הגיע הפרק האולטימטיבי, Window of Opportunity. ג'ק וטיאל'ק נקלעו ללופ בזמן אשר גרם להם לחזור על עשר השעות האחרונות בחייהם שוב ושוב. בעוד שבהתחלה הם עשו כמיטב יכולתם להבין מה התרחש ולפתור את העניין בעזרת חבריהם, מאוחר יותר, החליטו שניהם לקחת פסק זמן של מספר לופים. החלטה זו התקבלה על-ידי השניים על מנת לשמור על שפיותם, ובעיקר לאחר שדניאל ציין בפניהם את העובדה כי הם יכולים לעשות כל אשר ירצו מבלי לחשוש מההשלכות של מעשיהם. בשלב זה של הפרק הצופים זוכים לחזות ברגעים המצחיקים ביותר בסדרה – ג'ק מנסה לכתוב שירה, טיאל'ק מרביץ לבחור אשר פותח דלת בפרצופו בכל לופ, והשניים משחקים גולף – לתוך הסטארגייט הפתוח.

והנה הגיע הרגע אשר כולנו חיכינו לו… בלופ האחרון לפני שהם לוקחים את העניינים שוב ברצינות, ג'ק מסיים את הלופ כאשר הוא מגיש מכתב התפטרות להמונד, וזאת על מנת שיוכל לנשק עמוקות וארוכות את סם ההמומה. המעריצים הגיעו לגן העדן, יותר טוב מזה לא יכול להיות.

window

אפילו כאשר הם לא יודעים מי הם באמת, נראה כי רגשותיהם של סם וג'ק כה עמוקים וטבועים בתוכם כי לא ניתן לנתקם מהם. בפרק העשירי של העונה הרביעית, Beneath the Surface,  הצוות נכלא בעולם התחתי של כוכב אחר, כאשר זיכרונם נמחק מהם. אולם ג'ק וסם עדיין הצליחו למצוא את דרכם זה לזו, וברור היה מהתנהגותם כי רגשות רומנטיים היו מעורבים בקשר שלהם. ניתן רק לשער שאלמלא התנאים הקשים במקום בו הוחזקו, הם היו לוקחים רגשות אלה צעד נוסף קדימה. כאשר זיכרונם שב אליהם, ניתן היה לראות את הכאב על פניהם של ג'ק וסם. הם נאלצו לוותר על אותו קשר קרוב אשר חוו בזמן הכליאה, ואין ספק כי הייתה זו הרגשת אובדן אשר הם עוד לא חוו עד אותו יום. הם היו כל כך קרובים להגשמת משאלת ליבם, אך ברגע האחרון זה נלקח מהם.

לקראת סוף העונה, בפרק העשרים Entity, נאלץ ג'ק להקריב את הקורבן הכבד ביותר למען הצלת הבסיס וכדור הארץ. קורבן זה לא היה ויתור על חייו שלו, אלא ויתור על חייה של סם – אשת צוותו, חברה קרובה, והאישה אשר כלפיה הוא מרגיש רגשות עזים. ג'ק נאלץ לירות בסם שתי יריות ממכשיר הזאט, כאשר הוא ידע כי פעולה זו תהרוג אותה. ועדיין, כאשר לא נותרה לו ברירה אחרת, הוא עשה זאת במו ידיו. כאשר גופה הוחזק חי בעזרת מכשירים, ללא פעילות מוחית כלשהי, ג'ק ישב ליד מיטתה ולא היה מוכן להניח לה ללכת. ניתן רק לדמיין את כל המחשבות אשר עברו בראשו במשך זמן נצחי זה. מחשבות על כל מה שהיה, כל מה שיכול היה להיות, ועל מה שלא יהיה עוד.

כאמור, העונה הרביעית הניחה את הקלפים על השולחן בכל הקשור לרגשות העמוקים של סם וג'ק. שניהם הודו אחד בפני השני על רגשות אשר הם לא יכולים לממש עקב שירותם הצבאי ככפופים בהיררכיה, ואף אנשים בסביבתם הקרובה למדו על רגשות אלו (למרות שסביר להניח כי האנשים מסביבם הבחינו בכך עוד לפני שהם עצמם הרשו לעצמם להבין זאת).

כפי שנטען בתחילת הסקירה, יוצרי "סטארגייט" עשו בחכמה כשלא שמו את היחסים בין ג'ק וסם במרכז העלילה. מרכז העלילה של "סטארגייט" הוא גילוי העולמות וכל המשתמע מכך, כאשר יחסי החברות הקרובים של כל הצוות הם עמוד תווך חשוב בעלילה זו. יחסים רומנטיים בין שניים מחברי הצוות, לא רק שיפגעו באיזון העדין אשר נוצר בין החברים ב-SG1, אלא אף יסיטו את תשומת הלב של הסדרה. כך שאחרי מנת היתר אשר קיבלנו מהזוג במהלך העונה הרביעית, המים שקטו למשך שתי העונות הבאות. נכון, עדיין היו קיימות אותן הקנטות ומבטים מוכרים, והם הופיעו אף לעיתים קרובות יותר, כאשר לא ניתן היה לטעות ברגשות אשר נמצאים מאחוריהם. אולם שום דבר לא נאמר ישירות, הכל שוב התרחש מתחת לפני השטח.

בחלקה השני של הסקירה נראה כיצד השנים היטיבו (או אולי הרעו) עם מערכת היחסים של השניים. האם האהבה של ג'ק וסם תעמוד במבחן הזמן?


עתה, כשאנחנו כבר באמצע הדרך, מחשבה קטנה לפני סיום החלק הראשון – נסו לשאול את עצמכם האם אתם באמת רוצים לראות את סם וג'ק ביחד? לפני שתפנו מבט תמה על עצם התעוזה לשאול שאלה שכזו, הקדישו רגע למחשבה. כפי שכבר ציינתי בתחילת הכתבה, מרבית הסדרות אשר בהן מומש המתח בין שתי הדמויות המרכזיות, לא הצליחו להחזיק מעמד זמן רב לאחר מכן. מובן שסיבה אחת לתופעה זו יכולה להיות העובדה כי הכותבים פשוט לא יודעים לכתוב מערכת יחסים יציבה באופן טוב ומעניין. אולם, ייתכן שזה הרבה מעבר לכך.

הגורם אשר מביא אותנו הצופים לשוב שבוע אחר שבוע למרקע הטלוויזיה, בחיפוש אחר הזוג האהוב עלינו, הוא בדיוק אותם משחקי החתול והעכבר אשר משגעים אותנו. אנחנו נהנים לראות את המבטים הסמויים, לנתח את המשפטים שאולי ואולי לא נאמרו, לחפש מסר סמוי בכל מבט, נגיעה ומילה שהשניים מחליפים. ברגע שהדמויות ממסדות את היחסים ביניהם, אנו מאבדים רגעים אלה. פתאום הכל כבר גלוי ונמצא לעיני כל, כבר אין לנו את אותם רגעים בהם אנו מכים בראשינו בתסכול וצועקים כיצד הם לא רואים את העומד מול עיניהם. אנו מאבדים את אותו פן אשר כה אהבנו ביחסיהם של השניים, את המתח של האם משהו יקרה הפעם, ועד כמה רחוק בהבנתם הם יגיעו בפרק הקרוב. אנו מאבדים את התקווה שאולי, בפרק הבא, הם סוף סוף יבינו.

אז עצרו וחשבו רגע על סם וג'ק, הולכים יד ביד אל עבר השקיעה… האם זה באמת מה שאתם רוצים לראות? או האם אתם מעדיפים להתענג עוד זמן מה על האהבה הלא ממומשת שלהם, על כל תסכוליה, רגעי החסד שלה והחלומות אשר היא מאפשרת לנו לבנות בראשינו.


פורסם לראשונה באתר ISF במרץ 2004.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “קווים לדמותה של אהבה חסרת סיכוי – מאת Kinspirit

  1. פינגבק: ג'ק או'ניל וסם קרטר, הסיפור שאינו נגמר… – מאת Kinspirit | סטארבייס972 | The Last Outpost

מוזמנות ומוזמנים להגיב:

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s