הפיק וכתב: הארווי בנט – לקראת ראיון עמו – מאת subatoi

topלקראת הראיון שערכנו עם הארווי בנט, ויפורסם בעתיד, אנו מביאים לכם סקירה על האיש והקריירה שלו.
בנט היה בעסקי השעשועים כבר כילד, ובבגרותו היה שותף לתכניות מדע-בדיוני רבות בשנות ה-70, הפיק סרט על גולדה מאיר ז"ל, וכמובן – כתב והפיק ארבעה מסרטי "מסע בין כוכבים": "זעמו של חאן (2)", "החיפוש אחר ספוק (3)", "המסע הביתה (4)" ו"הגבול האחרון (5)", בו גם הופיע בתפקיד קטן.

"הפיק וכתב: הארווי בנט", לפניכם.

 

הארווי בנט נולד ב-17 באוגוסט 1930 בשיקגו, אילינוי. שם משפחתו היה בכלל פישמן (כן, כן).
כבר בתור ילד בן 10 הוא הופיע בתכנית רדיו שבועית בשם The Quiz Kids, וכך נכנס לעסקי השעשועים. בתכנית זו מאזינים התקשרו לאולפן ושאלו קבוצת ילדים גאונים שאלות שונות ומשונות (כמו למשל – כמה שניות יש בשנה אחת). בנט/פישמן, היה כאמור בין הילדים, שבר את שיא ההופעות בה, והפך לסלבריטי, שכן התכנית היתה להיט באותן השנים. הילדים אף יצאו לסיבוב הופעות ברחבי ארצות-הברית במהלך מלחמת העולם השניה, בקמפיין גיוס כספים.
(בתמונה ניתן לראותו בצד ימין של חבורת הילדים. צ'יקו מהאחים מארקס ליד הפסנתר)

quizkids

ניתן להאזין לילדים מתארחים בתכנית של הקומיקאי ג'ק בני, בקטע משעשע למדי של כ-12 דקות משנת 46', בקישור הבא. כדאי לקרוא את ההסבר על התכנית (השניה מבין השתיים המופיעות בקישור), וכדי לשמוע את הילדים יש לבחור את Segment 4. הארווי בנט הוא הראשון המציג את עצמו, ובהיותו המבוגר ביניהם, הוא מדבר מעט יותר מהאחרים.
(כדי לשמוע את הקטע יש צורך בתכנת RealPlayer, שניתן להוריד בחינם כאן)

כשהתבגר, מאחר ו"הרדיו מת", לפי הגדרתו, בנט פנה לתעשיה המתפתחת – הטלויזיה. הוא בילה שנתיים כעיתונאי צעיר, קיבל תואר בקולנוע מ-UCLA ולאחר שתי שנות שירות במלחמת קוריאה, הצטרף ל-CBS והיה שם המפיק הצעיר ביותר. הוא היה המפיק הראשון של תכנית הראיונות של ג'וני קרסון. מאוחר יותר היה אחראי על פיתוח התכניות ב-ABC, והיה מועמד לפרס איגוד הכותבים על אחד התסריטים שכתב. הוא עבר ממקום למקום, יצר סדרות וסרטי טלויזיה, וגילה כוכבים כמו ניק נולטי וקים בייסינגר.
הארווי בנט המשיך במעורבות ב-UCLA ונמנה על חבר המנהלים. במקביל, שמר על קשר עם הצבא האמריקאי. הוא היה העוזר האזרחי למזכיר הצבאי בקליפורניה (יש כזה תפקיד) במשך שמונה שנים, ונמנה על חבר המנהלים של קבוצה אזרחית שמטפלת בבית הקברות הלאומי בלוס-אנג'לס. על חברוּת בת 5 שנים בועדה לציון 50 שנים למלחמת העולם השניה, הוא קיבל את העיטור האזרחי השני בחשיבותו מטעם משרד ההגנה האמריקאי.
יש לו ארבעה ילדים, הוא חובב טיסה ומשחק טניס (לפעמים עם שון קונרי).

בחזרה לקריירה – מעיון בעבודותיו, קל לראות שבנט התמקד, במתכוון או שלא במתכוון, במדע-בדיוני.
בשנת 74' עבד על הסדרה הידועה "האיש השווה מיליונים", והפיק manwomanאת הסדרה במשך 4 עונותיה הראשונות. הסדרה הציגה את סטיב אוסטין, טייס ניסוי שהתרסק וכמעט מת, והוחזר לחיים באמצעות הטכנולוגיה. הוא קיבל ריאות, זרוע, עין ורגליים חדשות, וכדי להחזיר לממשלה את המיליונים שעלה להם הטיפול בו, הוא הפך לסוכן חשאי.
בשנת 75' כתב עבור הסדרה קצרת הימים "האיש הבלתי נראה", שתיארה את קורותיו של מדען שהפך בלתי נראה (מן הסתם) במסגרת ניסוי מיוחד.
בשנת 76' כתב והפיק את "האשה הביונית", ספין-אוף ל"האיש השווה מיליונים", שנמשכה 3 עונות. הסדרה גוללה את סיפורה של ג'יימי סאמרס, שחקנית טניס שנפצעה בתאונת צניחה, ובניתוח חדשני הוחלפו זרועה, אוזנה ושתי רגליה בתחליפים ביוניים. כעת, בתור "האשה הביונית", היא החלה לעבוד במסגרת סוכנות מיוחדת.
פה ושם היו ניסיונות לתפוס טרמפ על הסדרות הקודמות כמו "Gemini Man", שהציגה איש עם שעון מיוחד שהופך אותו בלתי נראה ל-15 דקות בלבד (אחרת הוא ישאר כזה לנצח). ניסיון נוסף היה "הילד הביוני" – רעיון שניסה, כפי שברור משמו, לשחזר את הצלחת "האיש" ו"האישה", רק עם ילד. שני הרעיונות הללו, שגם אותם הפיק בנט, לא הצליחו.
בשנת 82' הפיק סדרה בת עונה אחת בשם The Poewrs of Matthew Star, על ילד-נסיך מכוכב אחר, שנמלט לכדור-הארץ והשתלב במסווה של תלמיד תיכון פשוט. כמובן שהוא ניצל את כוחותיו למטרות נעלות. משהו שנשמע, לפחות לפי התיאור הזה (שנלקח מאתר IMDB), דומה להפליא ל"סמולוויל".

אבל לא רק מדע-בדיוני.
בשנת 1980 עבד על גרסה טלויזיונית לסרט הקלאסי "מעתה ועד עולם", עם קים בייסינגר.
בשנת 82' הארווי בנט הפיק את סרט הטלויזיה A Woman Called Golgoldada, שסיפר את סיפורה של גולדה מאיר ז"ל, ראש-הממשלה. הסרט צולם בחלקו בארץ. את גולדה גילמה השחקנית הנודעת אינגריד ברגמן במה שהתברר כסרטה האחרון; את בעלה, מוריס מאירסון, גילם ליאונרד ("ספוק") נימוי, חבר ותיק של בנט; ואת עבדאללה מלך ירדן (אבי סבו של עבדאללה הנוכחי) גילם השחקן הבריטי נייג'ל הות'ורן. בסרט השתתפו גם שחקנים ישראלים רבים כמו גילה אלמגור, יוסי גרבר (שגילם את משה דיין), שמואל עצמון (ישראל גלילי), נתן קוגן (לוי אשכול), עודד תאומי (דוד אלעזר), אבי יקיר, מוסקו אלקלעי, שלמה בר-שביט, גדעון שמר, דורון נשר ועוד.
לאחר ששתי עבודות קודמות שלו היו מועמדות בשנות ה-70 לפרס ה"אמי", סרט זה של בנט היה מועמד וגם זכה בפרס הנכסף. גם אינגריד ברגמן זכתה בפרס על הופעתה בו. הסרט זכה בפרס "אמי" נוסף (עריכה) והיה מועמד לעוד ארבעה (ביניהם מועמדות של נימוי). הסרט גם היה מועמד ל"גלובוס הזהב", וברגמן זכתה בפרס על משחקה. בנט ציין בעבר כי סרט זה הוא העבודה שהוא הכי גאה בה.
בשנת 84' בנט עבד על "הסיפור של ג'סי אוונס", סרט טלויזיה אודות האצן השחור הנודע, שקבע שיאים באולימפיאדת ברלין 36', האולימפיאדה שנערכה תחת חסותו של היטלר. בין השאר השתתף בסרט השחקן הצעיר לוואר ("לפורג' ") ברטון.

ב-93' עבד על סדרת מדע-בדיוני בשם Time Trax, על שוטר שמגיע מהעתיד כדי לתפוס שני פושעים שברחו. הסדרה נמשכה שתי עונות. ב-98' עבד על סדרת אנימציה בשם Invasion America, יחד עם סטיבן ספילברג. הסדרה, כצפוי (על פי שמה), עסקה בחייזרים שהגיעו לארצות-הברית.

 

"מסע בין כוכבים"

אחרי "מסע בין כוכבים: הסרט" (הראשון בסדרה שיצא ב-79') האולפנים פנו להארווי בנט, כיוון שהיה מפיק ידוע ומוצלח של סדרות טלויזיה וסרטים באותם הימים. הם שאלו אותו לדעתו על הסרט, והוא ענה שלדעתו הוא היה משעמם. אז שאלו אותו אם יהיה מעוניין בהפקת הסרט השני בסדרה. בנט השיב בחיוב, וישב לעשות שיעורי בית, לראות פרקים של "מסע בין כוכבים" מהבוקר עד הערב, כיוון שמעולם לא ראה את הסדרה. היתה לו סדרה אחרת (The Mod Sqaud) שרצה במקביל לסדרה המקורית, התחרתה בה וניצחה בקרב על הרייטינג. בסופו של דבר בנט החליט שהסיפור הטוב ביותר יהיה סיפור המשך לפרק Space Seed, וכך נסללה דרכו של קאן בגילומו של ריקרדו מונטלבן, לשוב לעולם "מסע בין כוכבים". st2pהוא גם החליט שמערכת היחסים בין שלוש הדמויות העיקריות צריכה להיות במוקד הסרט, כמו שאכן קרה בסרטים הבאים.
אבל זה לא היה כל-כך פשוט. בנט היה מפיק הסרט Star Trek II: The Wrath of Khan, והיה אחד ממפתחי הסיפור. ראשית היה עליו לשכנע את ליאונרד נימוי לחזור לדמותו של ספוק, שנמאס לו ממנה. בנט הציע לו את סצינת המוות המפוארת ביותר בהיסטוריה, שתבוא כהפתעה לאחר שליש סרט. ההצעה היתה מחמיאה מצד אחד, ועזרה לפתור לנימוי את בעייתו לחלוטין מצד שני – לא יהיה עליו לגלם יותר את דמותו של ספוק. נימוי הסכים.
וויליאם שאטנר, מצידו, היה מודאג מכך שדמותו פתאום מתבגרת, כיוון שקירק קיבל משקפיים במתנה ממקוי, ופתאום פגש את בנו הבוגר. לאחר מספר מחמאות מצד בנט ליכולות המשחק שלו של דמויות מבוגרות, שאטנר היה שבע רצון ולא הזכיר זאת עוד.
וגם ג'ין רודנברי היה במתנגדים. לאחר הסרט הראשון, רודנברי נדחק מעט הצידה בידי האולפנים. בתגובה הוא הדליף למעריצים את דבר מותו הקרוב של ספוק. המעריצים, כצפוי, התקוממו ורעשו והפציצו במכתבים, מה שהפחיד את האולפנים. בנט ועמיתיו נכנעו אך השאירו את מותו של ספוק. הם הזיזו את המוות לסוף הסרט, כדי לשמור על ההפתעה. כדי "לשחרר לחץ", יש את סצינת הפתיחה עם ה"קוביאשי מארו", בה קירק נכנס לחדר הסימולציות לאחר שספוק "מת" בסימולציה, ושואל את ספוק: "אתה לא מת?".
בסופו של דבר, בהקרנות המבחן המעריצים אהבו את הסרט, עד המוות של ספוק, מה שהיה טראומטי במקצת עבורם. כפתרון, נוספה בסוף הסרט הסצינה שמעניקה מעט תקווה לשובו של ספוק, נוסף קטע הסיום בקולו של ספוק וה-“Remember". זה פתר את העניין, המעריצים אהבו, והסרט, שיצא לאקרנים ב-1982, הפך ללהיט, שנחשב עד היום לאחד הסרטים הטובים בסדרה.

את Star Trek III: The Search for Spock הארווי בנט כתב לבדו והפיק בשנת 84'. כבר במהלך הסרט השני, נימוי פנה לבנט ואמר לו שהוא חש בשינוי, ושהוא יהיה מעוניין לביים את הסרט הבא, אם יצא לפועל. וכך נימוי חזר לסרט הזה, בעיקר כבמאי.
בנט גם תרם את קולו למקליט טיסה בסרט.

את הסרט הרביעי, Star Trek IV: The Voyage Home, הוא שוב הפיק, כתב את הסיפור ואת התסריט, בין השאר עם ליאונרד נימוי. בנט ציין שזה הסרט האהוב עליו. הסרט, משנת 86', שאין בו ולו נבל אחד, ושזכה להצלחה רבה בשל איכויותיו הקומיות, היה מועמד לפרס "סאטורן" (פרס מטעם האקדמיה האמריקאית לסרטי מדע-בדיוני, פנטזיה ואימה) עבור התסריט הטוב ביותר.

לסיום הוא הפיק את Star Trek V: The Final Frontier, ופיתח את הסיפור עם וויליאם שאטנר (שגם ביים). לפני מספר שנים בנט ציין שלא ממש אכפת לו מהסרט הזה. הוא גם סיפר שהוא ניסה לשנות את דעתו של שאטנר בנוגע לתסריט שלו (הלא מוצלח, לטענתו), אך ללא הועיל.
הסרט היה מועמד לפרס ה"ראזי" (הסרט הגרוע ביותר) וזכה בתואר. הוא היה גם מועמד לפרס התסריט הגרוע והסרט הגרוע של העשור, אך את שני הפרסים הללו הוא לא קטף.
באותו סרט, שצולם בשנת 89', בנט מופיע בהופעת אורח קטנה. הוא מגלם את האדמירל ששולח את קירק וצוות האנטרפרייז A לכוכב השלום הגלקטי, נימבוס 3, במשימה להציל את השגרירים במקום, שנלקחו בשבי.
מבחינה רשמית יש בלבול בקשר לדמות זו: קירק מתייחס אליו בסרט בתור "בוב" בלבד, ללא ציון דרגה או תפקיד; בנט עונד דרגות של אדמירל; בתסריט הוא נקרא "קומנדר" ובכתוביות הסיום "ראש צי הכוכבים". כיום מקובל לקרוא לדמותו אדמירל רוברט בנט, וזהו.

bobbennett

אגב, הוא מעולם לא ראה את הסדרות החדשות, מכיוון שכשהחלה "הדור הבא" הוא עבד על הסרט החמישי, והיה קשה לכתוב את התסריט ולראות את הסדרה שמתארת את העתיד במקביל.

לאחר סרט זה, בנט הציע עוד תסריט לקברניטי האולפנים – "שנות האקדמיה" – תסריט שיראה את קירק ואת ספוק צעירים. הרעיון הוא סיפור בו קירק המבוגר בא לנאום בפני צוערים, ונזכר בזמן בו הוא וספוק היו בני 17-18, וספוק הוא הוולקני הראשון באקדמיה. הסיפור עסק בגזענות כנגד ספוק, ובאהבתו הראשונה של קירק, שמתה במהלך הסרט. כך יכולנו לראות את "השידוך" בין שני האנשים, ואת הסיבה שבגינה קירק ממשיך "לרדוף אחר אשליות וחצאיות" ברחבי הגלקסיה, כמו שבנט הגדיר זאת. הוא טען שפראמונט דחו את הרעיון כיוון שלא היו בו השחקנים המקוריים, מלבד הופעות אורח קצרות של שלוש הדמויות הראשיות, והם חששו מכך. עוד סיבות היו שהאולפנים חיפשו סרט יותר קובנציונלי לציון יובל ה-25 שנים ל"מסע בין כוכבים" (בשנת 91'), ושההנהלה התחלפה.
התסריט שב והובא לפראמונט מדי פעם מאז, ונדחה. לפני מספר שנים הוא התקבל בהתלהבות, אך נדחה שוב כיוון ש"אנטרפרייז", שבדיוק עמדה לעלות לשידור, חזרה בזמן בעצמה, מבחינת זמן ההתרחשות שלה.
"ואם השיר הזה נשמע לכם מוכר, זה רק מפני ש"זה בדיוק הרעיון העיקרי שדיברו עליו לא מזמן לסרט ה-11. לרעיון כזה יש נקודות חיוביות רבות, ונקודות שליליות רבות, והמעריצים חלוקים בדעותיהם לגביו. מעניין יהיה לשמוע את דעתו של בנט בנידון.
לסרט השישי, The Undiscovered Country, הארווי בנט כבר לא היה שותף.

הראיון עם הארווי בנט יפורסם בקרוב.

הארווי בנט ב-IMDB
הביוגרפיה של הארווי בנט באתר של UCLA
הארווי בנט ב-Memory Alpha
בנט משוחח על הסרט הרביעי בסדרה ,מתוך Startrek.com

אדמירל רוברט בנט ב-Memory Alpha
אדמירל רוברט בנט ב-Startrek.com

על "האיש השווה מיליונים", מתוך אתר סדרות הטלויזיה הקלאסיות – כולל קטעי קול ווידאו של הפתיח.

ראיון עם הארווי בנט מאתר TrekToday, שנערך לא מזמן.
תמליל צ'ט עם הארווי בנט מאתר SciFi.com, בעיקר בקשר ל-Invasion Amreica.
ועוד חצי ראיון, בערך

מודעות פרסומת

7 מחשבות על “הפיק וכתב: הארווי בנט – לקראת ראיון עמו – מאת subatoi

  1. פינגבק: סטארבייס 972 מראיין את הארווי בנט – חלק א' – מאת ורד קליין | סטארבייס972 | The Last Outpost

  2. פינגבק: סטארבייס972 מראיין את הארווי בנט – חלק ב` – מאת ורד קליין | סטארבייס972 | The Last Outpost

  3. פינגבק: חדשות מדע-בדיוני – מרימייקים לסרטים – מאת יואב גבע ויוסי גור אריה | סטארבייס972 | The Last Outpost

  4. פינגבק: מן הארכיון – חודשיים לסרט – הארווי בנט, וגם ארצ'ר | סטארבייס972 | The Last Outpost

  5. פינגבק: מוזיקה טרקית בחלל, מה היה קורה אילו, הארווי בנט וגם חינוך באמצעות מב"כ | סטארבייס972 | The Last Outpost

  6. פינגבק: סטיוארט, קווינטו, דל-טורו(?) ואתר טרק חדש | סטארבייס972 | The Last Outpost

  7. פינגבק: אירועים לזכר נימוי; הארלי ובנט; PII ויומני צפיה | סטארבייס972 | The Last Outpost

מוזמנות ומוזמנים להגיב:

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s