עוד קצת קלודיה – מפגש שאלות ותשובות, תמונות ועוד!

6

הנה כנס עולמות חלף עבר. אבל רגע לפני שהוא באמת נעלם מראייתנו בעבר הרחוק, בואו ניזכר שוב באירועים, באנשים, ובמיוחד באורחת הכבוד שלנו – קלודיה כריסטיאן (סוזן איבנובה).

תוכלו כעת לראות ראיון נוסף עם קלודיה שנערך עמה במהלך הכנס, בו היא מדברת על הכנס עצמו, על האנשים בו, על הסיור שלה בירושלים ועוד.
תוכלו גם להיזכר במפגש השאלות והתשובות שהיה איתה במהלך הכנס, בו היא ענתה לשאלות מעריצים בנושא בבילון 5, כנסים בכל העולם, הקריירה שלה, חייה האישיים ועוד. סיכום מפגש שאלות ותשובות כאן בהמשך.
ובכל אחד משני הדפים הללו הכנסנו תמונות שונות של קלודיה כריסטיאן, מהכנס, ממופע הסטנדאפ ומהסיור לירושלים.

מקווים שנהנתם בכנס עולמות! להתראות בכנס הבא!

10

לפניכם לקט מתוך מפגש שאלות ותשובות שנערך עם השחקנית קלודיה כריסטיאן, אורחת "עולמות 2006", בחוה"מ פסח.

שאלות על ישראל

איך היתה ההגעה לישראל?
עמדתי בתור (בביקורת הדרכונים – המתרגמת) לפחות 20 דקות וכשהגעתי לבחורה במדים היא התחילה לשאול אותי מה אני עושה פה ולמה באתי ואיפה אגור. אמרתי לה שאני לא יודעת איפה אהיה – באיזשהו בית מלון. היא שאלה מי פוגש אותי כאן, ועניתי שעומד לפגוש אותי בחור בשם עודד (המארח מטעם הכנס – המתרגמת). היא שאלה אותי "מה שם המשפחה שלו?" ואמרתי שאני לא יודעת.
ואז הבחורה במדים הסתכלה על התמונה שלי, ואז הסתכלה עלי ואמרה "את יודעת, את יפה". וככה הסתבר לי שהיא התחילה אתי.

מה כבר ראית מישראל ועד מתי תשארי?
טיילתי בירושלים וראיתי הרבה, אכלתי חומוס באבו גוש. אני קצת עייפה – בעיקר כי אני לא רגילה לסושי בחצות אבל זה בסדר. אני עוזבת ביום רביעי (19/4/06(.

שאלות על הכנסים

האם לדעתך עולם הכנסים הוא מוזר?
אני לא יודעת. האם שחקני אופרות סבון משנים חיים של אנשים כמו ששחקני מדע-בדיוני משנים חיים? היתה, למשל, אישה שגססה ועד מותה ראתה שוב ושוב פרקים של "בבילון 5". המדע-הבדיוני מראה שאנשים מסתדרים – בכל צורה וגזע.

איפה היה הכנס הראשון שלך?
הכנס הראשון שלי היה באנגליה, עוד כשלא ידענו שלוקחים כסף על חתימות, ואני הבאתי את אמא שלי (שהיתה באותו זמן באנגליה, משום מה) וכשהגענו, הפה שלה היה פעור. התור היה עצום – 8 שעות של חתימה רצופה שלא נגמרה.

11

לא משעמם אותך ללכת לכל הכנסים האלה? כל השאלות החוזרות והתשובות, שוב ושוב?
באמת הפסקתי ללכת לכנסים בארצות-הברית כי נמאס לי. באתי לכאן כי רציתי לבוא לישראל. בדרך כלל אין לי לוח זמנים קבוע, ואם לא עושים את זה כל הזמן, אז זה לא נמאס. אני לא עושה הרבה כנסים ואני גם לא חוזרת למקומות שבהם הייתי. למשל באנגליה, עשיתי הרבה כנסים כשרק עברתי לשם, כי זה לא עלה להם להביא אותי.
בדרך כלל אין לי הרבה בעיות עם מעריצים חוץ מאחד – הוא התחפש לטריבל והוא נתן לי שמיכה שהוא ארג. צחקתי ואמרתי לו "בטח היה לך הרבה זמן" והוא ענה "כן, אני דוור", ובארצות-הברית הדוורים הם המפחידים ביותר, כי תמיד מתברר בסוף שהם הרוצחים. כשעה אחר כך הוא חזר כטריבל מותמר (אולי הכוונה לטריבל ש"התפתח" – המתרגמת) והתקרב אלי ואמר "עכשיו גם את תהיי מותמרת" וירה בי. הדבר הראשון שעלה לי בראש זה שתהיה כותרת "שחקנית 'בבילון 5' נהרגה מידי טריבל מותמר בכנס מדע בדיוני". הוא ירה בי כדור סרק, מטווח אפס וזה פגע לי בצלעות – ההרגשה היא כמו כדור אמיתי ומטווח כזה, זה יכול באמת להרוג, כמו שקרה לשחקן ברנדון לי.

איך חברת לדין הגלונד למופע שלכם?
דין בדרך כלל עושה את הסטנד-אפ עם גארי ג'ונס (מ"סטארגייט") ופעם אחת עליתי לבמה, באמסטרדם, סתם ככה ומאז אנחנו ביחד. אתמול (16/4/06( בעצם היתה פעם שנייה וחצי.

איך את רואה את המעריצים?
המעריצים הם אותו דבר בכל העולם, יש להם חוש הומור וחום. בכלל, כל הקטע הזה שאנשים מתאספים ביחד – תמיד יש את האחד שיש לו שיכר רומולני (Romulan Ale) וכו'. יוצאים זוגות מהחברויות האלה.
יש כאלה שגם הגות' שולט אצלם. אבל פה החובבים יותר שמרנים מלמשל, באמסטרדם. בגרמניה, למשל – ההומור שלהם בלתי ניתן לתרגום. הם חושבים שהם מצחיקים אבל הם נשמעים מאוד גסים.

מה השאלה הכי מוזרה שנשאלת?
בכנסים בדרך כלל האנשים ששואלים שאלות בשו"ת נעמדים לפני מיקרופון שיש בצידי הכיסאות. באנגליה היה אחד שיש לו שיתוק מוחין והוא מגיע לכל אירוע שאני מופיעה בו. למזלי אני גם מבינה את מה שהוא אומר. כשהיינו (חברי צוות "בבילון 5" – המתרגמת) בכנס באנגליה, הוא התקרב למיקרופון ושמעתי את כולם "מתפללים" שהשאלה תהיה בשבילי, כי הם לא הצליחו להבין אותו. הוא שאל שאלה את ברוס (בוקסלייטנר, "שרידן" – המתרגמת), ואחרי שהוא שאל אני קמתי ואמרתי שאני רוצה לענות "אם ברוס ירשה לי" והוא כמובן "הרשה" לי.
היו גם כמה וכמה אנשים שביקשו את ידי.

12

שאלות על "בבילון 5"

למה הסכמת לשחק ב"בבילון 5" אם לא קראת מדע-בדיוני עד היום, כמו שציינת קודם לכן?
בגלל שהדמות של איבנובה היתה מאוד חזקה והכתיבה של הסדרה היתה נהדרת. בדרך כלל העבודה היא לפחות ל-5 שנים, וכדי להתקבל לעבודה קוראים טקסטים מיליון פעמים לפני אנשים שונים.
כשהלכתי להבחן, באתי בצהרים. ואחרי זה קראו לי לשוב ועשיתי סצנה עם גריבלדי (ג'רי דויל – המתרגמת) ועד שהגעתי למכונית שלי – התקשרו אלי והודיעו שהתפקיד שלי. יום למחרת כבר הצטרפתי לצילומים, כי הם כבר התחילו בלעדי.

מה דעתך על "איבנובה היא אלוהים"?
התייחסתי ל"איבנובה היא אלוהים" בספר שלי – כולנו אלוהים. אני לא חושבת שהיא באמת התייחסה לזה ככה.

האם לדעתך היה יותר ביחסים בין איבנובה וטליה מאשר ראינו על המסך?
בספר שלי, Baptism by Fire, כתבתי איך הסיפור ביניהן אמור היה להיות. ב"בבילון 5" הראו את זה בצורה רכה מאוד כי ילדים צפו.
בהתחלה הביאו לאיבנובה גבר שונה בכל שבוע ואז באתי ואמרתי להם שזה לא לעניין כי הרי אין לה זמן לזה אז כדאי שיביאו לה בחורה או חייזר – ואז הביאו לה בחורה.

13

האם פחדת שיעשו לך טייפ קאסטינג (כלומר, ילהקו אותה רק לאותו סוג תפקיד) כתוצאה מ"בבילון 5"?
הייתי בת 27, ולא חשבתי שיעשו לי טייפ קאסטינג כי לא חשבתי שהסדרה תשרוד. מדע-בדיוני לא היה להיט כשהסדרה החלה. ואז זכינו בפרסים והסדרה החלה לצבור תאוצה. אבל שיחקתי גם בהרבה דברים אחרים, ובלוס אנג'לס בכלל לא ראו את "בבילון 5" אז לא ידעו במה שיחקתי. אבל בזכות הסדרה התאפשר לי לטייל בעולם. היה לי כיף גדול להיות בתכנית הזו. אני מאמינה שדברים קורים מסיבה.

מדוע לא הופעת בפיילוט?
בהתחלה היוצרים ליהקו מישהי אחרת לתפקיד והסתבר שהיא היתה נמוכה מדי, לעומת הגברים הגבוהים. לא היתה לה מספיק "נוכחות".

האם תהיה סדרה נוספת ל"בבילון 5"?
מאוד נשמח אם יהיה כנס מחזור כזה – כי כולנו חברים. אבל לא, לא תהיה סדרה נוספת שקשורה ל"בבילון 5".

מה יחסייך כיום עם JMS (ג'וזף מייקל סטרזינסקי, יוצר "בבילון 5")?
אין לי יחסים איתו. היה סיום רע לעבודה המשותפת שלנו ומאז לא שמעתי ממנו. אני ביחסים טובים עם האנשים האחרים. אבל אין לי בעיה עם העניין, לא מפריע לי. אני רק מקווה שהוא התגבר על הכעס שלו בינתיים.

14

מה הדבר הכי מצחיק שאת זוכרת מהסט?
מה שאני זוכרת לא באמת מצחיק. ג'ייסון קרטר ("הסייר מרקוס" – המתרגמת) הציק לנו כל הזמן, כיוון שהוא היה בריטי ואנחנו אמריקאים. התוכנית היתה בזמן המלחמה בעולם האמיתי (מלחמת המפרץ הראשונה – המתרגמת) והיה לנו קשה מאוד להתבדח. בדרך כלל גם לא קראתי את התסריט במלואו, ואני החלטתי לעשות צחוק. אז באתי לג'ייסון פעם אחת ואמרתי לו "אני נורא מצטערת שהדמות שלך מתה בפרק הזה". הוא היה בשוק אבל אז הסתבר שבאמת הדמות שלו מתה באותו פרק. לא התכוונתי שזה יצא ככה, בכלל לא ידעתי שהוא מת בפרק הזה.
היה גם איזשהו שחקן שלא סבלנו אותו וג'רי (דויל – המתרגמת) לא יכל שלא להגיד asshole בכל סיום סצנה איתו. או למשל כש"אבי" בסדרה מת – אז השחקן סחט את הסצנה עד תום – מה שאתם ראיתם היה ערוך. הקטע היה שאני עומדת מול הטלויזיה כשהוא "מת" מולי ואני מתחילה לצחוק והכתפיים שלי רועדות, אבל מסתירה את הראש כדי שלא יראו שאני צוחקת. וכולם מסביב מתחילים להגיד "בוא'נה, היא ממש טובה", כי הם חשבו שאני בוכה, ובעצם אני צוחקת.
או שיש סצנה אחרת, שבה ליטה היתה אמורה לצאת מהספינה של קוש והיא לא ידעה "לצוף" (להעמיד פנים שהיא "צפה" על ה"לשון" שיוצאת מהספינה של קוש – המתרגמת), אז שמו אותה על עגלה ואיש האביזרים כזה סוחב אותה ואוכל בייגלה תוך כדי, ואני התפוצצתי מצחוק עד שהיו צריכים להעיף אותי מהבמה. ויש עוד…

15

מה חשבת על הסדרה?
האמת היא שלא צפיתי בה. רק לקראת הספר שכתבתי עכשיו על "בבילון 5" התחלתי לראות את הסדרה ונדהמתי מהאיכות של המשחק. לפני שבועיים נפגשנו כל חברי הצוות בבית של ביל מומי ("לניר" – המתרגמת) ואמרתי לברוס אתה יודע, אתה שחקן ממש טוב", והוא הסתכל עלי בתדהמה ושאל "את רוצה להגיד לי שעד היום לא ראית את הסדרה?"

מה הכי אהבת בסדרה?
אהבתי את הפרק שהיה אחרי שמרקוס מת. אהבתי את הפרקים המצחיקים. אהבתי את היחסים בין ג'קאר ללונדו – הם ממש עשו עבודה טובה.

שאלות כלליות ואישיות

מה רצית לעשות "כשתהיי גדולה"?
תמיד רציתי להיות שחקנית. רציתי גם להיות סופרת אבל מרגע שעליתי לבמה ידעתי שזה זה. גדלתי עם 3 אחים ותמיד הייתי צריכה להיות בשקט וגם היה לי טיניטוס (מין צלצול תמידי באזניים – כמו ש"שומעים" אחרי שיוצאים אל השקט אחרי הופעה או מקום עם מוזיקה מאוד מאוד חזקה – המתרגמת) ובנו לי בית מחוץ לבית הרגיל כדי שאוכל להיות עם השקט שלי ולהתמודד עם זה. והמשחק עזר לי להפטר מזה, כנראה בגלל הריכוז שנדרש. כשהייתי על הבמה זה נעלם. סיימתי בית ספר כבר בגיל 16 ובגיל 17 כבר שיחקתי ומאז, זה כל מה שעשיתי. זה מצחיק כי במשפחה שלי כולם רופאים ועורכי דין וכד', ככה שאני הכבשה השחורה.

16

האם היו לך גיבורי ילדות?
הייתי מאוהבת בהאמפרי בוגרט אבל אף אחד לא גילה לי שהוא מת. בעיקר אהבתי את אמי. כשהייתי קטנה לא צפינו בטלויזיה, קראתי רק ספרים. אבל אם חושבים על זה, אז מאוד אהבתי את ה-Hardy boys והיו לי פוסטרים של פארקר סטיבנס. הוא היה גם השחקן השני שכתבתי לו ושלח לי תמונה.
הראשון היה האמפרי בוגרט, שכשהלכתי לשלוח לו את המכתב גיליתי שהוא מת.
מאוד אהבתי גם את Rammona the Pest, שזו דמות מתוך ספר ילדים. ואהבתי גם את "בית קטן בערבה". אחר-כך כשפגשתי את אשתו של ברוס, שהופיעה בסדרה, נורא התרגשתי.

במה את הכי אוהבת לשחק?
אני הכי אוהבת לשחק בקומדיות אבל לא שוכרים אותי כל כך בגלל הגובה שלי. תמיד יוצא שאני השוטרת או משהו כזה.

איך היה לשחק בפרק Play It Again, Seymour של "זינוק לאתמול", שראינו בכנס?
היה כיף להיות ב"זינוק לאתמול". אני זוכרת שהיו צריכים לתפור את השמלה עלי. זה מה שהיו עושים בשנים האלה (שנות ה-50 – המתרגמת), השחקניות שלבשו את הבגדים הצמודים נתפרו לתוך התלבושות שלהן. לא יכולתי לשבת (בגלל השמלה ההדוקה – המתרגמת) – אז היו לוחות עמידה כאלה שיכלתי רק להשען עליהם בין הצילומים. סקוט באקולה היה מאוד נחמד. בכלל, נישקתי הרבה אנשים בקריירה. הכי נורא היה מייקל הול והכי טוב היה סם אליוט – עד כדי כך שאפילו כשצעקו "קאט" לא עצרנו.

מה דעתך על "מסע בין כוכבים"?
אין לי דעה ממש. עבדתי עם וויליאם שאטנר בסדרה "טי. ג'יי. הוקר". הוא היה שחקן טוב אבל בן אדם מגעיל.

יש לך תחביבים?
אספתי נשקים עתיקים, אני קוראת הרבה, אני תולעת ספרים. אני לומדת בקולג' בלונדון, אוהבת לבשל ואוהבת לארח מסיבות.

17

איזו מוזיקה את אוהבת?
אני מקשיבה הרבה לג'אז ומוזיקה קלאסית. אני אוהבת את שרה מקלכלן, "לד זפלין" ו"אירוסמית" ובעצם את כל התקופה הזו.

למה ברחת מארצות-הברית?
עזבתי עוד לפני שהתחילה הסדרה "עקרות בית נואשות" ואני הייתי כבר בת 40-37, לא היו הרבה עבודות לשחקניות בגילאים הללו. עשיתי מחזות ודיבובים אבל זה לא התאים לי. ואז היתה לי הזדמנות לעבור לאנגליה כדי לעבוד וכיוון שתמיד רציתי לחיות באירופה. והנה אני, לא נשואה, בלי ילדים, אפילו החתול שלי ברח מהבית. שבוע אחרי שהתחלתי לעבוד העבודות התחילו לזרום. בהתחלה הייתי בודדה ואנשים באנגליה לא מסתכלים לך בעיניים וזה משהו שנורא רציתי שיקרה. כיום אני הולכת ברגל לכל מקום, יש לי חברים כבר אחרי שנה וחצי שאני שם. אני גם הולכת להופיע בפסטיבל אדינברו (פסטיבל הפרינג' באדינברו, סקוטלנד. פסטיבל שנתי, 3 שבועות בסוף אוגוסט – המתרגמת).

מה הדבר הכי מאמץ שעשית?
בסרט עם סטיבן סיגל (Half Past Dead), שצולם בגרמניה, הייתי קשורה לרכב שנסע 30 מייל לשעה (בערך 48 קמ"ש – המתרגמת) והקרש שישבתי עליו נשבר ובאמת נגררתי.

אמרת שאמך נולדה בבון, האם את יודעת את השפה? תוכלי לעבוד בגרמניה?
עשיתי הרבה סרטים בגרמניה, ואני חוזרת לשם עוד שבועיים.
תומצת, תורגם ונכתב בידי ורד קליין
נערך בידי subatoi
תודה ל-kinspirit  על הערותיה, ולכל מי שצילם בכנס ונתן את תמונותיו

לשאלות, הערות, הארות, תגובות – פנו לפורום האתר שלנו.

ראיון שערכנו עם קלודיה ב"עולמות"

ראיון שערכנו עם קלודיה לפני "עולמות"

ראיונות נוספים שערכנו

סקירה על קלודיה וסוזן איבנובה שפרסמנו לקראת הראיון

18

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “עוד קצת קלודיה – מפגש שאלות ותשובות, תמונות ועוד!

  1. פינגבק: סטארבייס 972 מראיין את קלודיה כריסטיאן (אפריל 2006, כנס "עולמות") | סטארבייס972

מוזמנות ומוזמנים להגיב:

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s