הראיון עם רוג'ר נייגארד, במאי "טרקיז" ו"טרקיז 2", נערך במהלך חודש ספטמבר 2004, לרגל הקרנת השני מביניהם בפסטיבל "אייקון 2004".
הראיון פורסם לראשונה בפאנזין המועדון, גיליון 14, יחד עם ראיון שנערך עם דניס קרוסבי ("טאשה יאר"), שותפתו לסרטים.
שני הראיונות מפורסמים לרגל ביקורו של נייגארד באייקון 2005.

סטארבייס972 מודה לרוג'ר נייגארד על זמנו.

For the English version – please scroll down

רוג'ר: הלו?

סטארבייס972: היי, זה אלון, מישראל.

רוג'ר: אה, שלום. טוב לדבר איתך.

סטארבייס972: טוב לדבר איתך גם כן. טוב, אז נתחיל? מתי הייתה הפעם הראשונה שבה נתקלת ב"מסע בין כוכבים"? צפית בסדרה המקורית בתור ילד?

רוג’ר: הפעם הראשונה שלי, "המגע הראשון" שלי, עם "מסע בין כוכבים" הייתה בחטיבת הביניים. הייתי חוזר כל יום הביתה וזה היה משודר ב-15:30. ראיתי את כל הפרקים של הסדרה המקורית 3-4 פעמים בתקופה ההיא, וכתוצאה מזה אני מעריץ נלהב של הסדרה המקורית.

סטארבייס972: האם אתה טרקי או טרקר?

רוג’ר: אני אף אחד מהם. אני לא מתאים להגדרה של אלה שמגדירים את עצמם ככה. אני רואה את עצמי יותר בתור חובב מדע בדיוני. "מסע בין כוכבים" לא הפכה להיות סדרת הדגל שלי כמו שהיא הפכה להיות בשביל הרבה אנשים אחרים. בשבילי היא הייתה אחת מני רבות שאהבתי בזמנו, כמו "ארץ הענקים","מנהרת הזמן", "מסעות למעמקי הים", "אבודים בחלל" ורבות אחרות. אתה יודע מי זה ג'רי אנדרסון?

סטארבייס972: שמעתי את השם…

רוג’ר: הוא מפיק אנגלי, שיצר בשנות ה-60-70 תוכניות מדע בדיוני כמו "Space 1999" ו-"UFOs".

סטארבייס972: אז כן, אני מכיר אותו.

רוג’ר: אפשר למצוא את ההפקות שלו עכשיו ב-DVD. הייתי ממליץ לך לנסות למצוא את זה, זה ממש מצוין. אלה סדרות מדע בדיוני מוקדמות והן בעצם יסודות המדע בדיוני הטלוויזיוני.

סטארבייס972: צפיתי ב"אבודים בחלל" ו"מנהרת הזמן" כשהייתי ילד. חלק מהסדרות האלה בוודאי היו בישראל, צריך להתעדכן.
כשמסתכלים על העבודה שלך אפשר לראות שאתה חובב מדע בדיוני. איך הגעת להפקה של סרט התעודה "טרקיז"?

רוג’ר: זה היה רעיון של דניס קרוסבי, תוכל לשאול אותה את זה כשתדבר איתה.

סטארבייס972: באמת? איך הגעת אליה?

רוג'ר: נפגשנו בסרט הראשון שלי, שצולם בשנת 1991 (High Strong), סרט דל תקציב, ונשארנו בקשר. כעבור כמה שנים היא סיפרה לי על הרעיון, והיא המשיכה להציק לי עם זה, עד שנמאס לי והחלטתי להשתיק אותה. אז אמרתי "אוקיי, בואי נלך לצלם משהו!" צילמנו סופשבוע אחד בכנס בשם "פנטסטיקון" בלוס אנג'לס. מצאנו איזשהו מפיק שמימן את הכל, והיה נהדר, אז החלטנו להמשיך.

סטארבייס972: אחרי שסיימתם עם הסרט הראשון, מה גרם לכם לחשוב "היי, בואו נלך ונעשה עוד אחד!"?

רוג’ר: גם זה היה רעיון של דניס, כי 7 שנים עברו מאז שצילמנו את הסרט הראשון. והיו לנו שתי סיבות, האחת הייתה שחשבנו שיהיה נחמד לבדוק מה שלום האנשים שצילמנו בסרט הראשון ולראות איך החיים שלהם השתנו ומה יש להם לומר אחרי שבע שנים. בדומה למה שהבמאי מייקל אפטוד עשה בסרטיו שנקראים "אחרי 7 שנים", "אחרי 14 שנים", "אחרי 21 שנה". כל 7 שנים הוא חוזר ובודק את אותה קבוצה של אנשים. והסיבה השניה הייתה, שהבנו שראיינו רק אנשים מארצות-הברית וקנדה בסרט הראשון, ודניס ידעה דרך הקשרים שלה שזו תופעה גלובאלית, אז החלטנו להסתכל על התופעה מנקודת מבט בין-לאומית.

סטארבייס972: איזה היבט בסרטים היה הכי מסובך מבחינתך?

רוג’ר: מה שהכי מסובך הוא גם מה שהכי מלהיב בסרטי תעודה, כי אתה לא יכול לדעת לאן תגיע. זה מסע, בשונה מסרטים רגילים שבהם יש לך תסריט מוכן ואתה יודע מה יקרה בו. אבל בסרטי תעודה יש לך מפת דרכים, שאתה מקווה שתוביל אותך לסוף שיהיה לשביעות רצונך. זה החלק הכי מפחיד, כי אתה לא יודע מה הולך לקרות, עד שזה קורה. אז המסע ממש מרתק.

סטארבייס972: איך ידעת לאן ללכת ואילו אנשים לפגוש?

רוג’ר: הרבה אנשים הגיעו אלינו, דרך האינטרנט. הפצנו את השמועה על הפקתו של הסרט והוצפנו באימיילים. בנוסף מצאנו אנשים דרך מגזין Star Trek Communicator. אחד העורכים קישר את דניס עם אנשי הקשר בצרפת ובסרביה, שבה הייתה ההפתעה הכי גדולה שלנו, זו הייתה התחנה הכי מעניינת שלנו, כי לא ידענו למה לצפות, וכך יצרנו את הקשר הזה. כל השאר הם בעיקר מפה לאוזן, מחקר, שיחות טלפון והפניות מאחד לשני והלאה.

סטארבייס972: מכל הארצות שהייתם בהן, איזו ארץ היא הכי טרקית?

רוג’ר: אני חושב שארצות-הברית כי שם זה התחיל, אבל חוץ מארצות-הברית הייתי אומר שגרמניה. שם הם הכי רציניים בכל הנוגע ל"מסע בין כוכבים".

סטארבייס972: זוהי (גרמניה) בירת אירופה בכל מה שקשור ל"מסע בין כוכבים", נכון?

רוג'ר: חוץ מזה אני חושב שבכל מקום שיש מחשבים יש חובבי "מסע בין כוכבים". יש קשר טבעי בין מדעים ואינטליגנציה לבין אנשים שאוהבים "מסע בין כוכבים". גרמניה היא מדינה של מהנדסי מכונות. כך שיש שם הרבה חובבים. בנוסף, יש שם הרבה פחות סטיגמה על החובבים, זה בסדר להיות חובב, למעשה זה מגניב בגרמניה.
בצרפת זה עדיין דחוי, לא רק כי החובבים נתפסים כחבורה של חנונים, אלא גם הטלויזיה בצרפת באופן כללי לא נחשבת כחלק מהתרבות. הם מזלזלים בטלוויזיה, זו לא אומנות אמיתית בשבילם.

סטארבייס972: איזו קבלת פנים קיבלתם בארצות שאליהם הגעתם? האנשים היו נחמדים אליכם? באו לקבל את פניכם בשדה התעופה?

רוג’ר: ידענו שבכל ארץ שננחת בה תהיה קבוצת אנשים שתבוא לפגוש אותנו, שאפשר לסמוך עליהם בעיניים עצומות. הם היו חובבי "מסע בין כוכבים" שהתנדבו להיות המדריכים שלנו. בכל ארץ הייתה לנו קבוצה של מתנדבים שהראו לנו את הסביבה, והם היו האנשים הכי אמינים שיכלנו לקבל. בארץ השלישית שבה היינו הפסקנו לדאוג כי הבנו שסוג האדם שהופך להיות חובב "מסע בין כוכבים" הוא מאוד מצפוני. ואלה האנשים שחיכו לנו בכל ארץ, במיוחד בסרביה. היינו מאוד לחוצים בדרך לסרביה, כי לפני 4 שנים ארצות-הברית ונאט"ו הפציצו אותה, אז לא ידענו איך הם יגיבו לאמריקאים.

סטארבייס972: נדרש אומץ כדי ללכת לשם.

רוג’ר: וזו הסיבה לגודל ההפתעה, בגלל שהאנשים שם היו הכי נחמדים והכי חברותיים, ואהבו אמריקאים. אמנם יש להם דעות פוליטיות, כמו לכולם, אבל הם היו אסירי תודה על השינוי שנעשה בחברה שלהם והחופש שעכשיו יש להם.

סטארבייס972: בפרשנות לסרט אמרת שהכי נהנית בברזיל, תרצה להרחיב?

רוג’ר: הייתי ממליץ על ברזיל לכל מי שרוצה לבלות. נשים יפות, חופים יפים, אנשים מאוד ידידותיים, והאוכלוסיה שם מאוד רב גונית, כמו בארצות-הברית. בגלל הגיוון, האנשים הרבה יותר פתוחים לזרים ושונים. תשלב את זה עם האהבה לריקודים ומסיבות וזה מקום נהדר לבקר בו!

סטארבייס972: אני בטוח. בגרמניה ביקרת באירוע בשם "ארוחות ערב טרקיות" (Trek Dinners). אין לנו את זה בישראל, ראית דבר דומה גם בארצות אחרות?

רוג’ר: לא, זה בלעדי לגרמניה. אבל אני תוהה אם עכשיו, ש"טרקיז 2" יצא, זה יתפשט למקומות נוספים. זה רעיון טוב.

סטארבייס972: כן, גם היה כיף לצפות בזה. בארוחות האלה, ראית משהו אקזוטי? ניסו מאכלים מ"מסע בין כוכבים"?

רוג’ר: לא… המארחים שלנו הסבירו את זה – בפעם הראשונה שכולם נפגשים מדברים על "מסע בין כוכבים". בפעם השנייה פחות, ובפעם השלישית מדברים על הכול חוץ מ"מסע בין כוכבים". זו הדרך להתחבר. לאט לאט מדברים על נושאים שונים ומפסיקים להתמקד ב"מסע בין כוכבים", וכנ"ל לגבי האוכל.

סטארבייס972: בסרט ראינו טרקים שמארגנים פעילויות התנדבותיות ותורמים את חלקם. ראיתם את זה בכל מקום שאליו הגעתם?

רוג’ר: כן, זה מדהים. זה באמת חלק מכל קבוצת חובבי "מסע בין כוכבים". חשבנו שזה קצת מוזר בהתחלה ותהינו על הסיבה, כי זה נפוץ בין כל הקהילות בכל הארצות, ואין שיתוף פעולה ביניהן. נוצר רושם שאדם שנמשך לכיוון "מסע בין כוכבים" הוא אדם מצפוני, שואף לסביבה יותר טובה, לעתיד יותר טוב, והתנדבות היא הפתרון הטבעי.

סטארבייס972: היו לך 150 שעות צילום. תוכל לספר לי על הקטעים שלא נכנסו לסרט?

רוג’ר: היה הרבה חומר. אם תסתכל בקטע הבונוס תראה עוד 80 דקות, וזה כמעט שני סרטים ב-DVD, בגלל שהיה לנו הרבה חומר.

סטארבייס972: "הסצנות המחוקות" נהדרות.

רוג'ר: יש לנו עוד משהו כמו 60 דקות של צילום שלא יכולנו להכניס ל-DVD מסיבות טכניות, ואולי נשחרר את זה בשלב מאוחר יותר אם נפיק את "טרקיז 3", זה יושב בספריה ומחכה לצאת.

סטארבייס972: היו קטעים עסיסיים שלא הכנסתם לסרט בגלל שחששתם ממשוב שלילי?

רוג’ר: לא היה משהו שפחדנו להכניס. היה קטע בצילום שפראמאונט ביקשו שנוריד, ולמרות שיש לנו את המלה האחרונה בעריכה הסופית, הסכמנו להוריד אותו, בגלל שרצינו שהם יהיו מרוצים. המפיץ צריך להיות מרוצה מהמוצר שהוא מפיץ… זה היה קטע שבו ראיינו אישה שמציירת בסגנון "סלאש", של קירק וספוק. בסרט הראשון ראיינו אדם שכותב "סלאש", והפעם ראיינו אישה שמציירת ציורים של קירק וספוק ביחד, הומוארוטיקה. פראמאונט ביקשו מאיתנו שלא להכליל את זה בעיקר בגלל שיש להם זכות משפטית לתת לפראמאונט אישור להשתמש בדמויות שלהם, אז מהסיבה הזו החלטנו להוריד את החלק.

סטארבייס972: נו, חבל. זה היה יכול להיות נחמד.

רוג'ר: כן, זה קטע מאוד מצחיק ומהנה, אז כל פעם שאני מקרין את הסרט, אני מקרין גם את הקטע הזה.

סטארבייס972: מכל השחקנים וחברי צוות ההפקה, מי היה הכי כיפי והכי שיתף פעולה?

רוג’ר: אית'ן פיליפס (ניליקס) היה הכי מצחיק, היה לו קטע בקטעי הבונוס: "מיהו החייזר האהוב עליך?" (?who’s your favorite alien), הוא היה נהדר. ננה ויזיטור (קירה) הייתה נהדרת. כל מי שרואיין והיה בסרט, כולם היו נהדרים. כל מי שפגשנו בכנס ושאלנו אותו אם לא אכפת לו להתראיין היו אדיבים. מרינה סירטיס (טרוי) סירבה להתראיין בגלל שלדעתה "טרקיז 1" לעג לחובבי "מסע בין כוכבים", וכך גם חשב פטריק סטיוארט. כמובן שאנחנו לא מסכימים עם זה, אבל זו הדעה שלהם.

סטארבייס972: היה לנו את ברנט ספיינר (דאטה) מ"הדור הבא". אה לא, רגע, זה היה בסרט הראשון.

רוג'ר: ברנט נהדר. הוא גם מאוד מצחיק.

סטארבייס972: לא היו שחקנים מ"הדור הבא" ב"טרקיז 2", נכון?

רוג'ר: לא, לא נראה לי. היו שחקנים מ"וויאג'ר", "חלל עמוק תשע" ו"אנטרפרייז".

סטארבייס972: אמרת שהיה יותר קשה להשיג אותם בסרט השני מאשר בסרט הראשון.

רוג'ר: הדרך היחידה שבה זה קורה היא אם אנחנו רואים אותם בכנסים, והשחקנים מ"הדור הבא" מגיעים פחות ופחות לכנסים, לעומת השחקנים מהסדרות היותר חדשות, שמגיעים יותר כי הם יותר זולים. ובגלל זה הצלחנו לראיין אותם. כמו ווהן ארמסטרונג (פורסט) שאוהב להגיע לכנסים, הוא פשוט מת על זה. ולכן אנחנו רואים אותו בכמה מקומות.

סטארבייס972: אוקיי, הנה שאלה שהייתי צריך לשאול קודם: יש קטעים שאתה מצטער שכן הכנסת לסרט? דברים שקיבלת עליהם משוב שלילי?

רוג'ר: הדברים שקיבלו הכי הרבה ביקורת בסרט הראשון היו הדברים שניסינו לשפר בסרט השני. זה מה שכל כך נהדר בלעשות סרט שני, זו הזדמנות שנייה לעשות עבודה יותר טובה. הביקורת הכי נפוצה ששמעתי לגבי הסרט הראשון הייתה לגבי זה שלא הראנו מספיק חובבים "נורמליים", ואני לא יודע מה זה נורמלי, כך שבפעם הזו ביקשנו מאנשים להגדיר מה נורמלי ומה קיצוני. ואני חושב שהלקח שלמדנו הוא שאף אחד לא יכול להחליט מה נורמלי.

סטארבייס972: נורמליות לא קיימת בחיים שלנו.

רוג’ר: במקום נורמלי אפשר לומר "ממוצע", רוב האנשים ממוצעים, אבל הרבה אנשים אומרים שזה פשוט משעמם.

סטארבייס972: אחרי שני הסרטים, אתה מרגיש שיש דברים שחסרים? דברים שלא דיברתם עליהם מספיק, או לא דיברתם עליהם בכלל?

רוג’ר: החיסרון הכי בולט הוא שלא היינו באפריקה, אסיה ובמזרח הרחוק, וקיווינו להגיע לאנטרקטיקה… אנחנו רוצים להגיע למקומות האלה אם נעשה את "טרקיז 3", ואנחנו רוצים לעשות את "טרקיז 3", כי אנחנו רוצים לבקר באסיה, כי יש שם חובבי "מסע בין כוכבים" שיש להם סיפורים מעניינים.

סטארבייס972: קיבלת דוא"ל מהם?

רוג’ר: כן, כמובן. אני אוסף חומר דרך הדוא"ל בשביל "טרקיז 3".

סטארבייס972: אז בעצם כל הדיבורים על "טרקיז 3" הם לא רק בדיחה? אתם רציניים לגבי זה?

רוג’ר: אני רוצה לעשות את זה. אני גם רוצה לבוא לישראל, זה גם מקום נהדר. אבל אם נעשה את "טרקיז 3" נצטרך לעשות את מה שעשינו עם 2 – לעשות רשימה של 6-7 מקומות שאנחנו רוצים לנסוע אליהם, ולבחור אותם בקפידה כדי שיהיה לנו מגוון רב של אנשים ושתהיה לנו אפשרות לשלם על הנסיעות.

סטארבייס972: נשמח לארח אתכם בישראל.

רוג’ר: נשמח לבוא, זה יהיה נהדר. אבל הכול תלוי במידת ההצלחה של "טרקיז 2".

סטארבייס972: אתה חושב שיש דברים חדשים לדבר עליהם? כבר יש שני סרטים, ועם כל הכבוד לקהילה בישראל, אני לא חושב שהיא מעלה הרבה דברים חדשים ומעניינים.

רוג’ר: מה שנעשה בשלישי יהיה כנראה כמו מה שעשינו בסרט הראשון, להיפתח לחובבים, לביקורות, ולנסות לפנות למה שכן החמצנו. ואחד מהדברים שהחמצנו, וקיבלנו על כך ביקורת וכנראה בצדק, הוא מה הסיבה לתופעה עצמה, למה חלק מחובבי "מסע בין כוכבים" כל כך אובססיביים, מה ההיבט הפסיכולוגי. וזה מעניין אותי, זה משהו שהייתי רוצה לגלות, בנוסף למקומות החדשים. זה נכון, מה שאמרת, שצריך מספיק דברים מעניינים כדי לעניין, צריך מספיק שאלות חדשות לשאול. זו הסיבה שאני מתחיל במחקר שלי עכשיו, כדי לראות אם יהיו מספיק שאלות.
נשמח לקבל כל ביקורת מכל מי שראה את הסרט דרך האתר שלנו, http://www.trekkies2.com, אם למישהו יש סיפור מעניין הוא מוזמן לשלוח לנו, ונכניס אותו לתיקיית "טרקיז 3" שלנו.

סטארבייס972: יש איזה חלק מסויים בסרט שמסב לך גאווה? שגורם להכל להיות שווה את זה?

רוג’ר: בשבילי, ולדעתי דניס תסכים איתי, הלב של הסרט היה בסרביה, בגלל שזה היה מדהים שקבוצת האנשים הזו ראתה הרבה יותר ב"מסע בין כוכבים" מאשר חובב ממוצע בארצות-הברית או באנגליה, כי זה ייצג בשבילם עתיד טוב יותר. בתקופות הקשות, ותחת השלטון המדכא, ועצם העובדה שהיינו שם, כי אף אחד לא מגיע לשם, והם לא יכולים לעזוב, רק ל-5 הארצות הקרובות (יוגוסלביה לשעבר) כי שאר הארצות דורשות ויזה, וזה ממש קשה לקבל ויזה. אי אפשר לקבל ויזה במידה ואין לך כרטיס טיסה, וזה לוקח חודשים, ואי אפשר להיות בטוח שתקבל את הויזה אז הם אפילו לא מנסים. הם כבולים לארץ שלהם. בהתחלה, כשתקשרנו באימייל, הם לא האמינו שאנחנו מתכוונים לבוא, הם חשבו שזו בדיחה. ואז, כשהגענו, הם לא יכלו להאמין למראה עיניהם. הם חזרו שוב ושוב על המשפט "אנחנו לא מאמינים שאתם כאן", "זה כמו חלום".

(בתמונה – סרביה)

סטארבייס972: כמה אנשים היו שם?

רוג’ר: אלה שקיבלו את פנינו היו בסביבות 10-12 איש, אבל בכנס היו מעל ל-100. זה היה הכנס הראשון שאי פעם התקיים באזור הבלקן. בשבילם זו הייתה תקופה מאוד אמוציונאלית, בגלל שהם הצטרפו לכל העולם, כי בכל העולם יש כנסי "מסע בין כוכבים", ועכשיו גם להם יש אחד.

סטארבייס972: זה מזכיר לי את הכנס הראשון כאן בישראל, לפני 8 שנים.

רוג’ר: אתם יודעים איך ההרגשה, להצטרף לשאר הקהילה העולמית של "מסע בין כוכבים". סרביה בהחלט הייתה התחנה הכי מרגשת שלנו… ירדו הרבה דמעות בנמל התעופה, כשעזבנו.

סטארבייס972: כמה זמן שהיתם שם?

רוג'ר: שהינו שם חמישה ימים, בצילומים. חזרתי לשם בעצמי במאי האחרון לעוד חמישה ימים, עם עותק של הסרט, כדי שאוכל להקרין להם את הסרט בעצמי, בתור הכרת תודה. זה היה מהנה באותה מידה כמו בשהות הראשונה שלי שם.

סטארבייס972: מה אתה רוצה לומר לעולם, דרך "טרקיז" ו"טרקיז 2"? מה המסר שאתה רוצה להעביר?

רוג’ר: אף פעם לא חשבתי על מסרים. אני יודע שבדרך כלל כשאנשים מתחילים לעבוד על סרט תעודי יש להם מסר להעביר, וכשמנסים להעביר מסר יוצאת תעמולה. אני חושב שהמסר יוצא מתוך העבודה, בין אם יש מסר מוגדר או לא. ובשבילי, המסר היה אמור להיות מה שיתגלה כתוצאה מההצגה של החובבים, כמו שהם, בסביבה הטבעית שלהם. מה שנחמד במסר, שאכן התגלה, שהוא חיובי, בגלל שהם אנשים מאוד חיוביים, למעריצי הסדרה יש הרבה אנרגיה חיובית, והחשיבה המתקדמת שלהם, והמעורבות החברתית שלהם, והמסר שיוצא מדבר על כך שאנשים צריכים להיות יותר חיוביים ולתרום יותר לקהילה. זה המסר הבסיסי שעולה מתוך הסרט.
רק כדי להבהיר – אם פונים לנושא עם מסר או רעיון בראש זו תעמולה. כל מפיק יכול היה לעשות סרט כדי להראות שחובבי "מסע בין כוכבים" הם נורמליים או מוזרים. לדעתי, אם מסתכלים על הנושא מנקודת מבט כזו או אחרת יוצרים איזושהי תעמולה, וזה לא יהיה אפקטיבי באותה מידה ומשעמם, בגלל שתעמולה משעממת, וסרט על מוזרים מצחיק רק לכמה דקות.

סטארבייס972: פה בישראל, בגלל שאנחנו מדינה קטנה, אין לנו כנסים של "מסע בין כוכבים", אבל יש לנו כנסים של מדע בדיוני, פנטסיה ומשחקי תפקידים. איך זה בארצות אחרות בהן ביקרת? יש שם כנסים של "מסע בין כוכבים" בלבד?

רוג’ר: כן, יש הרבה כנסים יחידנים של "מסע בין כוכבים", מדע בדיוני וקומיקס, אבל יש חפיפה – אפשר לראות חובבי "בבילון 5" ו"מלחמת הכוכבים" בכנסים של "מסע בין כוכבים", כך שיש איזושהי התמקדות בכנסים.

סטארבייס972: האם ראית עוינות בין חובבי "מסע בין כוכבים", "בבילון 5" ו"מלחמת הכוכבים"?

רוג’ר: כן, אבל זו יריבות בעלת אופי רגוע. חובבי מדע בדיוני בדרך כלל נהנים מהכל, למרות  שלדעתי האישית, סדרת "מלחמת הכוכבים" הדרדרה עם כל סרט, בעוד ש"מסע בין כוכבים" נהייתה הרבה יותר ממוסדת.

סטארבייס972: אני לא יכול שלא להסכים. עד לאן הגיעה העוינות הזו? רק מילים?

רוג’ר: יש מעט אנשים שצועקים סלוגנים אחד לשני, זה קורה בדרך כלל בהקרנות של סרט של "מלחמת הכוכבים", כשאנשים עומדים בתור לקופות שבוע מראש. אבל זה מיעוט, בדרך כלל אדם שמעריץ סדרה אחת מעריץ גם את השנייה.

סטארבייס972: האם בכנסים הגדולים, בגרמניה למשל, סופרי המדע הבדיוני פופולריים? מגיע הרבה קהל אליהם? הם באים בכלל?

רוג’ר: מגיעים סופרי מדע בדיוני ותסריטאים של "מסע בין כוכבים". יש להם פאנלים, ואנשים באים כדי לדבר על קו העלילה, לשאול למה משהו קורה ולמה משהו אחר לא קורה וכו'. היה פאנל בנושא כותבים הומוסקסואלים ל"מסע בין כוכבים". יש עניין רב בכל הנוגע לקווי עלילה ב"מסע בין כוכבים".

סטארבייס972: לפי מה שראית, הטרקי הממוצע מוגבל רק ל"מסע בין כוכבים", או שהוא נהנה גם מהיבטים אחרי של מדע בדיוני? הוא קורא ספרי מדע בדיוני למשל?

רוג'ר: ממה שראיתי, הטרקי הממוצע מתרחב לכל התחומים, כולל ספרים, סרטים וסדרות טלוויזיה. יש כמה שאצלם זה על טהרת "מסע בין כוכבים", והם אובססיביים לנושא המסוים הזה, אבל לדעתי הם מיעוט.

סטארבייס972: איזה עתיד אתה צופה לסדרה ולתופעה?

רוג'ר: זו שאלה שנמצאת במחשבות של כולנו. שאלנו שאלה בניסוח דומה בפרק האחרון של "טרקיז 2". לא רצינו לשאול מה יקרה בשנה-שנתיים הקרובות, חשבנו שנקבל תשובה יותר מקיפה אם נבקש תחזית לעוד מאה שנה. הייתה הסכמה מוחלטת בכל העולם: החובבים רוצים שהמפיקים ייתנו ל"מסע בין כוכבים" לנוח, שיפסיקו לכמה שנים, אולי לעשור. ואחר כך, שיחזרו לזה, עם גישות חדשות. כל כנסי "מסע בין כוכבים" ותופעת החובבות התחילה בשנות ה-70, כשלא היה שום דבר חדש. זו אחת הסיבות שהכנסים התחילו, כי חובבים רצו משהו חדש, וכנסים נתנו להם דרך ליצור קשרים עם אנשים אחרים, וליצור פאן-פיקשן, ליצור ספרות טרקית וחומרים אחרים משלהם. ומרגע שהכול נהיה יותר מדי שופע, יש כל כך הרבה כנסים, כל כך הרבה סדרות חדשות וסרטים זה נראה שאנשים ספגו כל כך הרבה שהם צריכים זמן לעכל את הכול. אחרי שאתה אוכל ארוחה גדולה הדבר האחרון שאתה רוצה זה עוד אחת. אתה רוצה זמן הרחק ממנה, כדי שתחזור אליה רעב. ברגע שתהיה ההפוגה הזו, אני בטוח שאנשים יחזרו רעבים אפילו יותר מבעבר. רעיון טוב תמיד ישאר רעיון טוב והרעיון של ג'ין רודנברי הוא רעיון טוב, ותמיד יהיה רעיון טוב, כי בכל מקום שיש טלוויזיה, יש "מסע בין כוכבים", ובכל מקום יש חובבי "מסע בין כוכבים". זה רעיון שאנשים מגיבים אליו בכל העולם, כך שזה תמיד יהיה רעיון טוב.

סטארבייס972: זו התגובה שקיבלת מאנשים או שזו גם דעתך?

רוג'ר: זו הייתה גם התגובה של האנשים, שחשבו שצריך להניח לזה לכמה זמן, אבל איחדתי את זה עם ההשקפה שלי באנלוגיה לארוחה הגדולה.

סטארבייס972: עוד דבר אחד. מה אתה חושב שגרם דווקא לסדרה הזו להפוך לתופעה? אחרי הכל, זו רק סדרה, "מסע בין כוכבים". אנשים לא הולכים ומשנים את השם שלהם לג'ורג' כי הם אוהבים "סיינפלד" או מנתחים את האוזניים שלהם כדי שהם יראו כמו האוזניים של איליין. מה הפך את "מסע בין כוכבים" למה שהיא כיום?

רוג'ר: כדי לחזק את מה שאמרתי קודם, זה קשור לפילוסופיה שמאחורי הסדרה, לרעיון. זה רעיון שיוצר תהודה אצל אנשים. הרעיון של עתיד חיובי הוא חיובי ל"מסע בין כוכבים". סדרות מדע בדיוני באופן כללי מציגות עתיד שלילי, כמו "בלייד ראנר" למשל או "בבילון 5", שהטכנולוגיה התקדמה אבל המצב לא השתפר, הוא רק נהיה יותר גרוע. ב"מסע בין כוכבים" דברים השתפרו: המין האנושי יותר הוגן ויותר טוב, האנשים מקבלים הזדמנויות וזה משהו שהרבה אנשים בימינו משתוקקים אליו, ההזדמנויות האלו, ולעתיד טוב יותר הזה. זה כמו זרע שנמצא במוח של כל אדם ונובט כשהוא רואה את הסדרה הזו.

סטארבייס972: טוב, נראה לי שסיימתי עם השאלות שלי, כך שסיימנו. אני רוצה להודות לך על הראיון, ושיהיה לך בהצלחה עם פרויקטים עתידיים.

רוג'ר: תודה רבה, ובהצלחה גם לכם.

ביצוע: אלון פאר
תרגום לעברית ותמלול: ורד קליין

נשמח לתגובות, הארות והערות – בפורום האתר שלנו.

כתבה שפורסמה לקראת הראיון – מאת אלון פאר
הראיון עם דניס קרוסבי – מאת אלון פאר ואורי אביב

ראיונות נוספים שערכנו

Roger: Hello.

Starbase972: Hello, this is Alon from Israel.

Roger: Yes, hello. Good to talk to you.

Starbase972: Good morning.

Roger: Thank you.

Starbase972: Are you ready to get started?

Roger: Oh yeah, go ahead.

Starbase972: When was the first time you came across Star Trek? Did you watch the original series when you were a kid?

Roger: My First contact with Star Trek was when I was in middle school or junior high school and I came home everyday from school and it was on in syndication at 15:30 every single day. So I watched every episode of the original series probably 3 or 4 times during that period, so as a result I’m defiantly more of an “Original series” Star Trek fan.

Starbase972: Are you a trekkie or a trekker?

Roger: I am neither. I think by the definition that those who call themselves trekkie or trekker are, amm, I see myself more as a science fiction lover and overall lover of science fiction, and Star Trek to me wasn’t the “special show” that it became for many of the people I profiled in my documentaries. It was one of many shows I liked at the time like “Land of the Giants”, “Time Tunnel”, and, “Voyage to the Bottom of the Sea”, and “Lost in Space” and many others. You know who Jerry Anderson is?

Starbase972: I know his name…

Roger: He’s a producer in England who in the 1960’s and 70’s created a lot of science fiction shows like “Space 1999”.

Starbase972: ok, I know him.

Roger: But you can get a lot of this stuff now on DVD and I would encourage you to go back and track some of it down. It’s really great. It’s early television science fiction because they are the building blocks that built the foundation for everything that followed.

Starbase972: I watched “Lost in Space” and “Time Tunnel” when I was a kid. Well, part of these series’ were in Israel. I have a lot of catching up to do, I know. By looking at your work, you are a science fiction lover, and, where did the idea of making trekkies documentaries come from?

Roger: It was Denise Crosby’s idea.

Starbase972: It was? How did you get to meet her and everything?

Roger: I cast Denise Crosby in my first movie in 1991. I was a movie called “High Strong”. A low budget comedy. We stayed in touch and she pitched me the idea a few years later and kept on bringing it up over and over. And finally just to shut her up I said “Ok, let’s go shoot something” so we shot some footage at a convention. We found a producer who financed the first weekend of shooting and shot a weekend of footage at a convention called “FantastiCon” in Los Angeles and the footage we got was so remarkable that we just kept going.

Starbase972: after making the first movie “Trekkies”, what made you think “Hey, we need to go out and make another one”?

Roger: That was, also, came out of my discussions with Denise, because seven years have gone by since the first film, since we shot the first film and we thought… we had 2 reasons: one was, it would be fun to check in on our original profilees from the first film and see how their lives have changed or what they had to report seven years later. Much like Michael Apted, director Michael Apted has done in his documentaries called “7 Up” and “14 Up”, “21 Up” or every seven years he goes back and check in on this group of people. So, that, we thought would be fun but we also realized that we had only interviewed or only profiled people from the United States and Canada the first time and Denise knew from having gone to conventions in Europe, and elsewhere, that this is a global phenomena. So we decided to open it up to the international perspective for number two.

Starbase972: What was the most difficult aspect of making these films? What was the hardest part in…

Roger: The most difficult thing, aspect, is also what’s most exciting about making a documentary, is that you don’t know where you’re going to end up. It’s such a journey. With the screen, or with a feature, a narrative movie, your typical feature film you have a screenplay, that gives you a blueprint so you know where you’re going to end up. But a documentary, you just have a roadmap that you hope is going to lead you to an end, to a place where you can complete your movie in some satisfactory way. But that’s the scariest part ‘cause you don’t know what you’re going to get, till you get there. So the journey is very exciting.

Starbase972: How did you know where to go and, which people to meet and everything?

Roger: A lot of the people came to us through the internet. We just put the word out that we are going to do “Trekkies 2” and were flooded with emails from people. We also contacted people through the “Star Trek Communicator”, the magazine. Charlie Wall, who is one of the editors of the “letters page”, where they get letters from fans, had a lot of contacts and he was the one who hooked up Denise with the contacts in France and Serbia. For instance, Serbia, you know, was our biggest surprise and most interesting stop in terms of “not knowing what to expect” and that’s how we made that connection. And then, the rest is word to mouth, and a little bit of research and phone calls and one person leads you to another who leads you to another.

Starbase972: From all the countries you visited, which one do you think is the most “trekkie”?

Roger: I think the United States… Probably… Because that’s where it started. But outside of the United States I would say Germany is where they are the most serious about Star Trek.

Starbase972: It is the capital of Europe, when we’re speaking about Star Trek, ha?

Roger: Yeah, and I think that, my set personal theory is that wherever you find computers, you find Star Trek fans. There’s a natural correlation I think, between science and intelligence and people who like Star Trek. And Germany is a country of mechanical engineers, and so there are a lot of Star Trek fans there and it’s not… There’s much less of a stigma attached to being a Star Trek fan, it’s ok to be a star trek fan, in fact it’s cool to be a Star Trek fan in Germany. Right next door, in France, it’s still underground and people… are still, they hide the fact that they are Star Trek fans and, and (the) reason is not just because Star Trek is seen as a collection of geeks. It’s more a combination. That was the fact that in France television in general is not accepted as a part of culture. Yeah, they look down on television, as not a true art form.

Starbase972: What kind of reception did you get in each place? Were the people kind to you? Did they come to the airport?

Roger: We knew. We knew every time we were get landing in an airport in a new country, there would be a group of people there to meet us who we can trust with our live(s). And they were Star Trek fans who, were there to be our host or guides. In each country we had a group of volunteers who volunteered to show us around and they were the most trustworthy and capable people we could possibly have, guiding us in these countries, though, we, was, you know, we are on our third country we stopped worrying, because we realize that it was, it’s a type of person that becomes a Star Trek fan, and this type of person is a very consciences person. And there are the people we had waiting for us in each country, you know… including Serbia. Especially Serbia, which, we were the most nervous about traveling to Serbia, because 4 years ago, the US and NATO had bombed their country. And so, we didn’t know, how they would respond to Americans.

Starbase972: It took some courage, to go there.

Roger: And for that reason it was the biggest surprise, because the people were the nicest and their families, and their… and they liked Americans. They have their opinions about politics, as does everyone, but they were… No, no one was ungrateful for the fact that, for the change in their society that they have now and the additional freedom they have.

Starbase972: In the movies commentary you said that you had the most fun in Brazil. Do you care to elaborate about that?

Roger: I only recommend Brazil to anyone who wants to go and party Beautiful women, beautiful beaches… and very friendly people and I think it’s all a…, partly, it’s, Brazil is such a huge melting pot, much like the United States because they have so many different groups of people who have all come there and are now mixing together. They have the largest population of Japanese outside of Japan and Italians and of course Portuguese and the native Americans, blacks and Europeans, and they… just from everywhere. And so, when you have that going on, there tends to be, by necessity, more of an acceptance of people who are different from yourself. And combine that with the love of, dancing and partying, and it’s a great place to visit.

Starbase972: Yeah. I’m sure it is. In Germany you visited something called “Trek Dinners”. We don’t have that in Israel. Did you see this kind of thing or similar things in other countries too?

Roger: No… you know, that seems to be unique to Germany but I wonder now, with “Trekkies 2” being released, if that’s a seed that will spread more widely. It’s a good idea, it’s a great…

Starbase972: In these Trek dinners did you see anything exotic? Did anyone try to make a Star Trek like food? Or something like that?

Roger: You know, they pretty much, as our host explained to us, usually the first time they meet, everybody talks about Star Trek and then the second time it’s a little less and the third time they’re pretty much talking about everything else but Star Trek. And then they just talk about any topic and Star Trek becomes less of a focus and as well as for the food.

Starbase972: In the movie we saw how trekkies arrange community service and contribute their part. Did you see that in every place you went to or… or just…

Roger: Yeah, it’s amazing, I mean, it really is a part of every Star Trek group and, which we found kind of odd at first. And we were wondering why that was the case that this would be connected to Star Trek fandom in every country, when there was obviously no collaboration between the countries, these different groups. And it just seem(ed) like the type of person that gravitates a taste towards Star Trek fandom is the type of person who is, as I mentioned, consciences person. A person who would want to improve their environment and to improve the future and doing charity work goes hand in hand with that desire.

Starbase972: In the commentary you mentioned you had about 150 hours of material to edit. Can you tell me about some of the stuff you chose not to show and why?

Roger: It was, certainly a lot, if you checked out the bonus material I put another 80 minuets of… that is almost 2 full documentaries on that DVD because we had so much footage.

Starbase972: The deleted scenes were great.

Roger: It was a lot, either there’s very little, I mean, we actually had another probably 60 minuets of worthwhile footage that we just could not fit for technical reasons on the DVD and maybe we’ll release that you know, at some point in the future, if we do a “Trekkies 3”, who knows? It’s sitting there in our library waiting to be released.

Starbase972: Is there anything juicy you didn’t put in because you were afraid, you get a negative feedback about it or something?

Roger: There was nothing we were afraid to put on there. But there was one, one minuet segment that we call “our censured footage” that Paramount asked us to remove and although we do have final cut as filmmakers, we agreed to remove it because you do want your distributor. And this was footage where we interviewed someone who paints, they call it "slash". Kirk and Spock "slash"… we had "slash", a writer of "slash" fiction in the first "Trekkies" and we interviewed this time a woman who paints pictures of Kirk and Spock together, homo-erotic paintings of Kirk and Spock together. And Paramount asked us not to include that, mainly because, and it's only with those two actors, because of past legal issues which respect their likenesses. Paramount has agreed to give them a right to approve the use of their images in any Paramount release. So, it was for that reason that we removed that segment.

Starbase972: Well, too bad, it could have been a nice, a nice touch.

Roger: It's pretty… it's a great, it's a really fun funny segment and every time I've gone to screen the film, I always bring in and screen it. You know, for the special treat.

Starbase972: Of all the production members and actors you had to work with, which was the most fun and most collaborating?

Roger: Well, Ethan Philips was the most hilarious, and his funny, really funny quote is in the bonus material and "who's your favorite alien?". He was awesome, he was really funny. Nana Visitor was great, really nice, sweet and everybody that we interviewed actually, who is in the movie they were all wonderful. You know, we asked them, everyone that we encountered at conventions, we would ask them if they wouldn't mind sitting down for an interview and they were all very accommodating. Marina Sirtis was one who refused, and she said she refused to be interviewed because she felt the first "Trekkies" made fun of Star Trek fans. And Patrick Stewart, also feels that way. So obviously we disagree, but, you know, they are entitled to their opinion.

Starbase972: We had Brent Spiner from TNG, that was in the first "Trekkies".

Roger: Yeah, Brent is great. He's really funny too.

Starbase972: We didn't have any "Next Generation" cast members in "Trekkies 2".

Roger: I don’t think so, I think we had Voyager and Deep Space Nine and Enterprise.

Starbase972: In the commentary, you said it was more difficult to reach them in the second movie than in the first one.

Roger: Yeah, the only way it works is if we happen to see them at a convention, and the actors from The Next Generation are doing fewer conventions now and it's more, some of the actors from the more recent shows that are more affordable for the conventions. That's who we see more of, and that's why we were able to interview them. Like Vaughn Armstrong, you know, loves doing conventions, just loves it, so we see him in a couple of places.

Starbase972: I should have asked this one before, regarding the earlier question. Are there any things you regret you DID insert in the movies, things you got negative feedback about?

Roger: Well, the things that we did in the first "Trekkies" that got the most criticism, are the things we tried to improve the second time around. That's the great thing about being able to do a number 2, is that you get, you have a second chance to do a better job. And probably the most common criticism that I heard from "Trekkies" was you didn't show enough normal Star Trek fans. And then you have to ask what normal is. So this time around we asked people to define for us what's normal and what’s extreme and let the fans try to figure that out. And nobody can ever decide what's normal, I think, is the lesson the to be learned there.

Starbase972: "Normal", it's a virtual thing, there isn't such thing as normal in any part of our lives, I think.

Roger: Yeah, I know, I guess you can say there's something that's average which is what the majority of the people are, but then like many people said, that's just boring.

Starbase972: After making both of the films now, do you feel there are still things missing, things you didn't talk about enough, or at all, in the movies?

Roger: There are things that obviously missing are trips to Asia and Africa, the Middle East, we hoped… (we) didn't make it to Antarctica so we're looking for places to go for Trekkies 3, if we do a Trekkies 3, and we would like to do a Trekkies 3, so that we can visit Asia, because there are Star Trek fans in all of those places with interesting stories.

Starbase972: You got mail about it from them?

Roger: Oh sure, I'm collecting information, collecting emails right now for my Trekkies 3 file.

Starbase972: I see. So what you're saying is all the talk about Trekkies 3 is not just a joke, there's actually some truth in it and you're serious about it? You do want to make…

Roger: Well, Look, You know, I would love to come to Israel, that would be another great Place. You know, what we have to do, if we do a Trekkies 3, it's the same as we did with number 2. We had to make a list of probably six or seven at the most, places to go and then choose them wisely so we get diverse, group of people. And, so we can afford to make the trips.

Starbase972: We'll be glad to have you here.

Roger: I hope we can come, that would be awesome. You know, it really, depends on how well Trekkies 2 would receive.

Starbase972: Do you think that there are any new things to talk about, new things to say? Because, there are already two films and, with all due respect, the community here in Israel, I don't know if it brings up many new interesting things.

Roger: Well, you know, what I'll do is, it's the same thing I did with the first film, is open it up to the fans, to criticisms and try to address what we have missed. And one of the things we have missed, and I think they're right, is that we haven't gone deeply or deeply enough into the "why", "why are Star Trek fans so obsessive" or some fans. I guess it would be a psychological aspect of it. And, and that intrigues me. That would be one place I would go in addition to the new geographic locations. And, you're right, you're absolutely right. There would have to be enough of a reason to make it interesting as a film maker. Enough new questions to ask, and so, that's why I've started the file now, to see if there would be enough questions. I look forward to any criticism, we would love people to review the film and send us their criticisms or reviews to our website, to www.trekkies2.com and we'll post them and also if they have an interesting story to tell, let us know about it and we'll put them in our Trekkies 3 file.

Starbase972: Is there a particular part of a movie that makes you really proud, that makes it all makes it all worth while?

Roger: For me, and I think Denise is going to agree with this if you ask her, the heart of the movie is Serbia. Because, it was astonishing that this group of people saw the TV show as so much more than a typical fan in the United States for instance. Or in the UK. Because it really represented for them, it truly represented a better future while things were so dark and dismal and, politics were oppressive in their country. And the fact that we were there, nobody goes to Serbia and they can't really leave. They can only go to the nearest 5 countries of the former Yugoslavia. They can't go anywhere without a Visa and a Visa is very difficult to get. You can't get a Visa unless you already have a plane ticket and it takes months, and there's no guarantee you'll get the Visa so they don’t even try. So they're quite shut in. They're like people who are stranded and when we went there, we communicated by email and they just did not believe we were coming, they thought it was a big hoax and when we actually arrived they just couldn't believe their eyes and they kept saying to us, and it's bizarre when someone says this to you, over and over, they kept saying "I cannot believe you're here, I feel like this is a dream and I'm gonna wake up".

(in the picture – Serbia)

Starbase972: You say "they". How many are they?

Roger: There was a call group of about 10 or 12 that, most of the time went, and then at the convention itself there was about, over 100 that showed up at the very, again, at the very first convention ever held in the Balkans and for them it was such an emotional time because it was, it was like they were joining the rest of the world, and for the rest of the world got to have Star Trek conventions and they were going to have a Star Trek convention.

Starbase972: This reminds me of the first convention here in Israel, about 8 years ago.

Roger: You know the feeling, you know what it's like to sort of join the rest of the community, the world, the world community and Star Trek and so, it was a very emotional stop for us in Serbia and there were some tears shed at the airport, when we left.

Starbase972: How long did you spend there?

Roger: 5 days and the shooting. And then I went back myself, last May and took a print of the film and paid for the trip myself so I can screen the film for them as my way to say thanks. And, so I went back a second time for another 5 days and which was, equally as enjoyable.

Starbase972: By making "Trekkies" and "Trekkies 2", what do you wish to say to the world, what's your message you are trying to deliver?

Roger: You know, I never really thought about messages. I know that when some people, when they set out to make a documentary or a film, they have a message, and to me if you sell with a message, you're making propaganda. I think a message comes through your work, whether you choose to have one or not, there is a message and for me the message would, was going to be that whatever emerged from showing Star Trek fans as they exist, at their natural habitat and it's a nice thing that the message that did emerge was a positive message because it's such a positive group of people. Star Trek fans are very, they have a very positive energy. And, their forward thinking and they care about their society and this shows and the message is that people should, could and should be more positive and do more for society. Just to explain, I think, if you approach an issue with a theme or a message in mind and you're making propaganda. We did not pproach, we could have, I mean any film maker could have approached this as "I want to show Star Trek fans are normal" or "I want to show Star Trek fans are weird". I think if you approach this with either one of those aspects, you're making propaganda and it's not going to be nearly as affective and maybe ultimately very boring to watch, 'cause propaganda is boring and a frick show is fun for about couple of minutes.

Starbase972: Here in Israel, since we are a small country, we don't have Star Trek conventions. Everything is science fiction, fantastic conventions, role playing, everything goes together. How is it most of the places you visited, are there a lot of "only Star Trek cons"?

Roger: Yes. There are lots of "Star Trek only" conventions. And there are a lot of science fiction conventions and there are a lot of comic books conventions. But there's, in all 3 of those, there's overlap and you'll see, Babylon 5 and Star Wars fans at a Star Trek convention. So there tends to be a focus, one way or the other at a convention with overlap.

Starbase972: You said Babylon 5 and Star Wars, well we don't have it here in Israel so much 'cause, once again, we're too small for that, I think. But is there really a hostility between Star Trek and Babylon 5 and Star Wars fans? Did you see that kind of hostility between them?

Roger: Yeah I think it's a good nature rivalry. You know, as science fiction fans tend to enjoy both, Although I think, personally, Star Wars got worse with each movie.

Starbase972: I couldn't agree more. How far did it go with that hostility? I mean, is it just words, "Star Trek sucks", "Star Wars sucks" or how does…

Roger: There's a little bit of, people shouting slogans at each other, occasionally. Usually that happens when there's another Star Wars movie opening and people are waiting in line, you know, for weeks on end. But for the most part I think a fan of one is often a fan of the other.

Starbase972: In the big conventions, in Germany for example, how popular were the science fiction authors? Did they get much crowd? Did they come at all?

Roger: You know the sci-fi authors and the Star Trek authors will hold their own panels sometimes and people would come and 'cause they wanna talk about story lines and ask questions about why this story and why that and how come this isn't happening or that's happening. And they'd break it down too into… there was a panel for gay Star Trek's story writers. So you know, there have been turn outs. So, there's a great interest in these Star Trek stories.

Starbase972: From what you've seen, is the common trekkie, is he usually all about Star Trek or does he enjoy other aspects of science fiction? Does he love science fiction books? Or stuff like that.

Roger: I think the common trekkie, expands into all areas. From books and movies and TV shows and it, there are a few that are strictly Star Trek fans and who are more focused and obsessed on one specific topic. But I think they would have to be in the minority, I believe.

Starbase972: What do you think will be the future of the series itself and the phenomena which is Star Trek?

Roger: That's a great question and everybody has a thought on their mind and that's why we asked people a question along those lines, to use as sort of the final chapter of "Trekkies 2". But we didn't want to ask people, we did not want to ask "What do you think is gonna happen, next year, or the year after". We thought we'd get a better, a far more reaching response from people if we ask them to predict 100 years or 50 years or 100 years into the future. And everybody, there was a defendant consensus around the world, people wanted the producers to give Star Trek a rest. Just stop for a few years or maybe a decade and then come back to it, after it had some time to rest, when you can come back to it with some fresh perspective. You know, the whole Star Trek convention and fans phenomenon began in the 1970's when there was nothing new and that's one of the reasons, it, the conventions began, because fans, they wanted something new, and the conventions gave them a way to interact with other people and create fan fiction, create their own Star Trek literature and Star Trek media and materials and once it's sorta got over saturated now with so many conventions and so many new series and movies. It sorta like people have gorged themselves for so long that they just need some time to digest. You know, after you have a big meal, the last thing you want is another meal. You want a little time away from it so you can come back to it hungry again. So I think it's a case of, a little bit of a case of over kill, and once people have some time away they're gonna come back even hungrier then before. You know, a good idea will always be a good idea and this is clearly, Gene Roddenberry's idea is a good idea because everywhere you have television, you have Star Trek and you have Star Trek fans. It's an idea that people respond to everywhere around the world, so it will always be a good idea.

Starbase972: I'm just wondering, was that a response you got from people or is it your opinion too?

Roger: Well, I started with, the response I got from people which was "give it a rest for a little while" and it then, seamlessly segued into my own personal philosophy with the big meal analogy.

Starbase972: Just one more thing. What do you think got Star Trek to be such a phenomenon, I mean, it's just a Star Trek series. After all, people don’t go and change their names to George 'cause they like Seinfeld or get their ears operated that they look like Elain's ears, what made it be what it is today?

Roger: Well, to amplify what I said earlier, it's about the philosophy and it's what under, is underneath this TV show, it's the idea. It's an idea that resonates with people. The idea of a positive future is something that is unique to Star Trek. Science fiction, almost all other science fiction portrays a negative or decaying future. You know, Blade Runner is a great example or even Babylon 5, it’s a future where there are things are not necessarily better than they are now, they've gotten worse. Even, if they are more technologically advanced. But in Star Trek, things have gotten better and humankind is a better and more fair and, and people are given an opportunity, opportunities, and it's something that I think that human beings crave. They crave opportunities in their own lives today and a better future. So that's the seed, I think that flourishes in the minds of humans. You know, all people who are exposed to this TV show.

Starbase972: I think that's about sums up all of my questions, so thank you from all of us. Thank you very much.

Roger: Ok, good luck.

Conducted – Alon Peer
Transcription, English proof reading & translation to Hebrew – Vered Klein

Other interviews we had

About Nygard & Crosby – By Alon Peer (Hebrew only)
About Nygard – By subatoi (Hebrew only)