השקיעה- דיווח מתוך כנס הפרידה מ"סקוטי"- מאת subatoi

לפני מספר שבועות התקיימו אירועי הפרידה מג'יימס דוהאן, "סקוטי" מ"מסע בין כוכבים" המקורית. אנו מביאים לכם דיווח מתוך הכנס- הפרידה, הטקסים, הכוכב בשדרות הוליווד, החברים, הכבוד, ההתרגשות.
ובנוסף- מי היה? מי הבריז? מי התגל(ת)ה כיהודי(ה)? מה אמרו על שאטנר? מי רוצה שתשלחו לו סיפורים ותמונות? מי מהסדרה המקורית עשוי לחזור למסך הקטן בתפקידו המקורי? ומה הקשר בין דוהאן לקלינגונים?

אז איפה להתחיל?

הכנס לא היה כנס רגיל שבו מתארחים כוכבים מכל סדרות "מסע בין כוכבים", פוגשים מעריצים ומספרים סיפורים. מאחר והכנס הוקדש לג'יימס דוהאן, הדגש היה על TOS (הסדרה המקורית) בכלל ועל דוהאן בפרט.
היו אירועים רשמיים והיו אירועים "רגילים" לכנסים שכאלה בחו"ל בהם השחקנים עומדים על במה ומספרים חדשות, חוויות, או סתם סיפורים. גולת הכותרת של הכנס היתה, או לפחות היתה אמורה להיות (ועל כך בהמשך), מה שכונה "כל הצוות של TOS שעודנו בחיים על במה אחת, בפעם האחרונה". גולת כותרת נוספת היתה הטקס בו קיבל ג'יימס דוהאן (מעתה נקרא לו ג'ימי, כמו שכולם קוראים לו) את הכוכב שלו ב- Walk of Fame שבשדרות הוליווד.

האירועים הרשמיים

היו שניים כאלה- מסיבת הכוכב, שבה נחגגה קבלת הכוכב (מן הסתם), וארוחת ערב חגיגית. את שני האירועים הללו עיטרו כוכבים כאלה ואחרים מסדרות "מסע בין כוכבים" השונות במטרה לעשות את האירוע בניחוח מב"כ כללי ולא של TOS בלבד (קישורים לדיווחים ותמונות נוספות מהאירועים- בתחתית העמוד).
רגעי ההתרגשות העיקריים במסיבת הכוכב היו כאשר ג'ימי הוכנס (על כסא גלגלים) בפעם הראשונה לאולם, והושב בשולחן אחד עם עמיתיו- נישל ניקולס, וולטר קניג וגרייס לי וויטני (אוהורה, צ'כוב וראנד, TOS. האחרונה בתמונה עם ג'ימי).
כריס דוהאן (אחד מהבנים של) ולהקתו הנעימו את זמנם של המשתתפים ובאחד מהשירים הצטרף אליהם טים ראס (טובוק, VOY) לנגינה ושירה. שיר אחר גרם לניקולס וקניג לפצוח במחול סוער (טוב, נו. סוער יחסית לגילם…) לשמחת המעריצים. בהמשך הערב שרה מיודעתנו צ'ייס מסטרסון (ליטה, DS9, בתמונה עם ראס) שני שירים. אחד מהם היה Fever, מאחד הפרקים האהובים עליה, לדבריה (His Way), והשני סיפר על כך ש"לטינום הוא ידידה הטוב ביותר של בחורה". בקהל הסתובבו גם רוברט או'ריילי (גאורון, TNG, DS9) וג'יי.ג'י. הרצלר (מרטוק, DS9) שהפליא והגיע, כפי שאתם רואים משמאל, בתלבושת קלינגונית מסורתית ומכובדת, כראוי למעמדו בסדרה- "שרוואל" וסנדלים…

ארוחת הערב היתה מסודרת יותר, והיו בה אף נאומים. נכחו בה דוהאן (כמובן), קניג, ניקולס ו-וויטני. כמו כן הגיעו גארט וואנג (קים, VOY, בתמונה העליונה) ו-וויל וויטון (ווסלי קראשר, TNG, בתמונה התחתונה). כל אורח התבקש לעמוד כאשר הוצג בפני הקהל ו-וואנג הוצג בטעות כחבר בצוות "חלל עמוק תשע". הוא עמד ותוך כדי מחיאות הכפיים צעק לעבר מנחה הערב ותיקן אותו.
וויל וויטון הוזמן לבמה וסיפר כיצד פגש בג'ימי, וכיצד ג'ימי גרם לו להרגיש כאילו הם מכירים שנים, הרגשה שהרגיש (כך מספרים) כל מי שפגש בו. כל זאת, למרות שוויטון הצעיר (בזמנו) עמד מול ג'ימי ו"ברבר" כמה שהוא אוהב ומעריץ אותו וכמה שנפלא לפגוש אותו וכו'. ג'ימי פשוט עמד והקשיב, וכאמור, התייחס בצורה נפלאה.
מקום של כבוד בכנס כולו ניתן לנציגי "מכון פישר לחקר האלצהיימר" שהוזמנו וקיימו אירועי הסברה ודוכן מידע, וגם הוזמנו לנאום. אחד החוקרים הראשיים בארגון דיבר על ההשראה של ג'ימי בתפקיד סקוטי. הושם דגש על כך שחשוב שהמודעות למחלה הנוראה תעלה, ועל כך שיש תרופה באופק (אם כי ידרשו עוד מספר שנים להפיכתה לשימושית).
מסטרסון (ליטה) שוב הוזמנה לבמה לשיר, ולאחר מכן הוזמנו הקלינגונים- הרצלר ואו'ריילי (מרטוק וגאורון). הם הוזמנו לשאת דברים הומוריסטיים בקשר לתרומה חשובה מאוד של ג'ימי לעולם "מסע בין כוכבים", שלא רבים יודעים עליה- דוהאן הוא שהחל את השפה הקלינגונית. הוא נתן את הצלילים והמילים הראשונות שעליהן בוססה השפה כולה.
או'ריילי אמר (או שמא נהם?) שלושה משפטים בקלינגונית, מהם ניתן היה להבין רק "….. פראמונט …. רודנברי ….. ג'יימס דוהאן". לאחר מכן שרו השניים שיר ברים ידוע (לציבור האמריקאי) ולסיום הציגו שלושה פריטים שהביאו כמתנה לג'ימי, כדי שירגיש מה שהם הרגישו כשהיו קלינגונים: הפריט הראשון היה מצח קלינגוני (חתום על-ידי שניהם, אגב) בתוספת איחולים לבביים שיודבק למצחו של ג'ימי ומדי פעם יגיע איש צוות לסחוט ממנו את הזיעה שהצטברה. הפריט השני היה חולצה עם דיוקנו של ג'ורג' טאקיי (סולו, TOS), כשהם מודים שאין שום קשר לקלינגונים. הפריט האחרון היה ספל קלינגוני לשתיית יין-דם, מלווה בהסבר כיצד יש לבצע חתך בכף היד, לטפטף דם לתוך הספל ולשתות אותו (נשמע מוכר?).
בשלב מסוים ההנחיה עברה לוולטר קניג (צ'כוב) שסיפר מעט על ידידותו עם ג'ימי, והדגיש כמה הוא גאה להיות חברו במשך שנים כה רבות. הוא גם סיפר כמה סיפורים על שנותיהם המשותפות, ואחד הסיפורים היה על פעם די נדירה בה הגיעו במדי מב"כ לאירוע אליו הוזמנו. הם עצרו בדרך במלון ואחת האורחות שחשבה שהם עובדים שם, ביקשה מהם לשאת את מזוודותיה לחדר…

ג'ימי קיבל אלבום למזכרת- אלבום בו קובצו מרחבי ארה"ב והעולם גלויות אשר מעריצים שלחו לו לכבוד האירוע. על מסכים גדולים הוקרנו קטעי וידאו בהם משפחתו (הגדולה מאוד) של ג'ימי מברכת אותו לרגל קבלת הכוכב, ו-וונדי, רעייתו, עלתה לבמה, דבר שאינה רגילה לעשות וברכה אותו. הוקרנו גם קטעים המציגים את חייו של סקוטי ורגעיו היפים (והמצחיקים) מהסדרות השונות ומהסרטים (קישור לסרטונים הללו בתחתית העמוד). יוג'ין רודנברי ג'וניור (הבן של, כמובן) עלה לבמה לברך בשם משפחת רודנברי.
אחד משיאי הערב היה כאשר האסטרונאוט ניל ארמסטרונג עלה לבמה. ארמסטרונג, האדם הראשון על הירח, היה היחיד שזכה לתשואות בעמידה וזכה למחיאות כפיים חזקות ולאנשים אשר בקשו ללחוץ את ידו, יותר מאשר כל אורח אחר. ארמסטרונג הגיע לאירוע כדי לחלוק כבוד לדוהאן. הוא סיפר שגם הוא מהנדס, כמו סקוטי, וסיפר על משימתו לירח במונחי מב"כ, כמו למשל כמה חבל שלא היה לצוות משגר וכמה טוב היה "לגלות עולמות חדשים" (בתמונה, מימין לשמאל: או'ריילי, ארמסטרונג והרצלר, אחרי שצמד הקנצלרים ביקש להצטלם איתו).

כוכבים על הבמה

במשך שנים נוהגים הכוכבים לעלות לבמה ולספר על זכרונותיהם, חוויותיהם ומעשיהם כיום. כך עשו גם בכנס הזה, במסגרת אירועי הכנס ה"רגילים":
נישל ניקולס (אוהורה) ספרה על כך שרצתה לעזוב את הסדרה בסיום העונה הראשונה ולחזור לתיאטרון ממנו באה. באותה תקופה היא פגשה את מרטין לותר קינג וכאשר הוא שמע על רצונה לעזוב, הוא הסביר לה את חשיבות תפקידה ואת חשיבות השארותה בתכנית (ואתם כבר יודעים את הסוף). היא שרה שיר לבקשת הקהל מתוך דיסק שלה וספרה כמה שג'ימי ושאר חברי הצוות- קניג (צ'כוב), טאקיי (סולו) וגם ליאונרד נימוי (ספוק)- תמיד היו שם כשהיתה צריכה אותם. היא ספרה קצת על האתר שלה- Uhura.com, ולתהיה האם לפראמונט לא היתה בעיה עם השימוש בשם של דמותה והאם לא תבעו אותה היא ענתה: "שינסו… אני וג'ין (רודנברי) יצרנו את אוהורה ונתנו לה את שמה".
וולטר קניג (צ'כוב) סיפר על עמיתו לצוות "בבילון 5", ריצ'רד ביגס, שהלך לעולמו לא מזמן. הוא אמר ששמח לגלם את צ'כוב מכיוון שכך ניתנה לו הזדמנות להתחיל והוא גאה לגלם את דמותו של בסטר (ב"בבילון 5").
ג'ורג' טאקיי (סולו) היה הכי נחמד, דברן וצחקן על הבמה ומחוצה לה. הוא סיפר על המוזיאון להיסטוריה של היפנים-אמריקאיים שהיה מעורב בהקמתו, מוזיאון אשר מנציח את יחסם של האמריקאים לתושבי ארה"ב ממוצא יפני, אשר סבלו בימי מלחמת העולם השניה מכליאה במחנות, בגלל חרדתם של האמריקאים מהאויב וממי שדומה לו חיצונית. במוזיאון החדש מוצגים המדים אשר לבש כאשר גילם את סולו. במהלך אחד האירועים הוא לא היסס לשדל אנשים להצביע לג'ון קרי ("I'm shameless").
וויליאם שאטנר וליאונרד נימוי (קירק וספוק, TOS) עלו ביחד לבמה ו"שיחקו אותה" (עם או בלי מרכאות) בדו-קרב של העלבות "ידידותיות" (עם או בלי מרכאות). מייג'ל בארט-רודנברי (אלמנתו-של, האחות צ'אפל ב-TOS, לוקסנה טרוי וקולו של המחשב בסדרות האחרות, בתמונה משמאל) לא הרגישה טוב במהלך הכנס ולא עלתה לבמה לספר ולדבר. במקום זאת ישבה שעות ארוכות בדוכן שלה, הצטלמה, חילקה חתימות ושוחחה עם מעריצים.
גרייס לי וויטני (ראנד, TOS, בתמונות למטה, לפני ואחרי 38 שנים) ספרה על האוטוביוגרפיה שהוציאה לא מזמן ועל כך שהיא נמצא במקום גבוה במצעדי המכירות. כשנשאלה מה היא עושה כיום השיבה שהיא עובדת עם אסירות. וויטני שהייתה אלכוהוליסטית ונקיה כבר שנים רבות, משתתפת בקבוצות דיון והסברה בכלא הנשים הגדול ביותר בארה"ב, שבו 6,000 אסירות.
יוג'ין רודנברי ג'וניור (בתמונה מימין) פתח בסרט ביתי שמצא מספר ימים לפני הכנס ובו ראה את הוריו מבלים על יאכטה עם ג'ימי, שהשיט את הספינה. הוא סיפר שעד שאביו הלך לעולמו כאשר היה בן 16 בערך, הוא לא התעניין כלל בעולם מב"כ. רק לאחר מכן הוא החל להכנס לעובי הקורה ולחקור את התופעה והוא לומד דברים חדשים כל יום.
רודנברי סיפר על פרויקט שעליו הוא עובד (ובגללו הסתובב עם צוות צילום כל הכנס) ונקרא Trek Nation. זהו בעצם סרט תיעודי שהוא עורך על התופעה התרבותית שנקראת "מסע בין כוכבים", סרט שמנסה להקיף את התופעה מצדדים שונים. הוא הבטיח שיהיו בו ראיונות עם שכננו עבדאללה מלך ירדן, עם מנהיג טיבט הדלאי למה ועם מפיק "מלחמת הכוכבים" ג'ורג' לוקאס. רודנברי אף ביקש ממעריצים שיש להם סיפור מיוחד, מכל זוית שהיא, הקשורה למב"כ לשלוח לו את הסיפור בדואר רגיל או באי-מייל דרך האתר שלו. פרויקט נוסף הוא The Roddenberry Effect, בו נאספות תמונות שמעריצים שולחים, תמונות שמייצגות בעיניהם את רוחו של רודנברי (קישור לאתר הרלוונטי נמצא בתחתית העמוד, ממנו ניתן לשלוח סיפורים ותמונות).
רודנברי ג'וניור אמר שמה שמוצא חן בעיניו, הוא שרוב הסיכויים שיום אחד בעתיד, מישהו מבין בנינו או בני בנינו יבנה אנטרפרייז משלו, רק בתור מחווה לסדרה (וכשחושבים על זה, זה באמת יהיה מגניב).
בכנס השתתפו עוד, כמקובל בכנסים בארה"ב, גם שחקנים שהיו אורחים בפרקים של TOS. היו שם הגורן מ-Arena, אשתו של ספוק מ- Amok Time, אפולו מ- Who Mourns for Adonais, חבורת ההיפים מ- The Way to Eden, קפטן פייק הנכה מ- The Menagerie, סגן בומר מ"גלקטיקה", שחקנים מ"2001 אודיסיאה בחלל", אדמירל פאריס מ"וויאג'ר", או'ריילי והרצלר (גאורון ומרטוק) שכבר הוזכרו ועוד אחרים. חלקם ספרו על הבמה סיפורים על "חביבותו" של שאטנר (קירק) בשנות ה-60: אחד סיפר שפגש אותו כמה שנים אחרי הסדרה ושאל אותו "זוכר אותי?". שאטנר לא זכר ואמר "I only remember the women".
שון קני, ששיחק את קפטן פייק הנכה, סיפר שכאשר רודנברי בחר בו לתפקיד כדי להחליף את השחקן ג'פרי האנטר (פייק המקורי) בשל הדמיון ביניהם, הוא אמר לו "לא תוכל לדבר, לא תוכל לזוז וגם נכסה לך את הפנים". קני סיפר עוד, שפעם פגש טייסים והם אמרו לו שכשהם רוצים להיות בטוחים שהבינו זה את תשובתו של זה, הם מוודאים "אז זה ביפ אחד או שניים?"

כוכבים ב"שיחות מסדרון"

באופן פרדוקסלי, למרות שהכוכבים הגדולים בכנסים הם מושכי הקהל (לא שכותב שורות אלה הוא מומחה לכנסים), הרי היחידים איתם ניתן לשוחח בגובה העיניים, תרתי משמע, ללא הצורך לשלם הון תועפות על כל שניה בחברתם, הם הכוכבים הקטנים ולא אלה מהדרג הראשון ("קאסט" קבוע). הם אלה שתורמים לחוויה בשולי האירועים הרשמיים, בזמן החתימות או סתם במסדרון (בניגוד לכוכבים הגדולים שמנותקים מהקהל).
נתחיל בצ'ייס מסטרסון (ליטה)- שהתרוצצה מהכנס של ג'ימי לכנס אחר בסקרמנטו ובחזרה. היא שוב התנצלה על כך שהראיון (שלנו) עמה נמשך כל-כך הרבה זמן והסבירה שהמחשב שלה קרס, שוב. מסטרסון הבטיחה לעשות כמיטב יכולתה כדי לסיים את הראיון בהקדם האפשרי ואנו, כמובן, מבטיחים במקביל לעשות לא פחות.
ריצ'רד הרד (אדמירל פאריס, בתמונה הבודדת למטה) סיפר כי הוא אוהב את התיאטרון בו התחיל, נהנה מאוד ב"וויאג'ר" והסביר (ספק בצחוק ספק ברצינות) כי הוא ממתין לטלפון מסקוט באקולה (קפטן ארצ'ר, ENT) איתו עבד פעמיים ב"זינוק לאתמול", שיזמין אותו להופיע ב"אנטרפרייז". הרד החל לשים את המזכרות שהיו לו מהסדרות השונות בהן השתתף ב-ebay. ביניהן "סיקווסט", "זינוק לאתמול", "טי.ג'יי. הוקר" (בה הופיע יחד עם שאטנר) וגם "וויאג'ר". חלק מהפריטים כבר שם וחלק בדרך.
רוברט או'ריילי (גאורון) הביע התענינות והרבה סימפטיה למצב בארץ הקודש. בנוגע לכך שהוא מת ביקום מב"כ הוא השיב שבמב"כ לעולם אי-אפשר לדעת. או'ריילי אמר עוד שישמח לשוב ולהופיע ב"אנטרפרייז", אם ייקרא. זאת, בנוסף לתפקיד הקטנטן שכבר שיחק בפרק Bounty. השחקן נראה נהנה מאוד מהכנס, סיים שיחות עם מעריצים ב"קאפלה" ודגמן את העיניים המפורסמות של גאורון כשהתבקש.
ג'יי.ג'י. הרצלר (מרטוק) אישר את הופעתו כקלינגון (נוסף) בפרק של "אנטרפרייז" בעונה הרביעית. הוא אמר שזו הופעה קצרה יחסית, רק לפרק אחד אך הוא חושב שדמותו החדשה עוד תשוב.
(בתמונה, מימין לשמאל: או'ריילי, מסטרסון והרצלר עם מעריץ)

ההפתעות המעניינות נרשמו מצידה של גרייס לי וויטני (ראנד, TOS, שוב בתמונה). הסתבר שהיא התגיירה עוד בשנות ה-50 ואח"כ התחתנה עם יהודי ממוצא סורי בו פגשה. היא ביקרה בארץ ב-1983 עם בנה, כאשר הוא חגג בר-מצווה (בגיל 24…) ובספרה החדש שהוזכר לעיל יש תמונה שלה בכותל המערבי בירושלים. בהמשך הטיול, בביקור בכנסית "גת שמנים" הקשורה לישו (או "ישוע", כפי שהיא קוראת לו), היא ראתה חזיון שלו. היא הופתעה ואמרה לו "אבל אני יהודיה", וישוע השיב לה "גם אני". מאז היא חברה ב- Messiahns, מעין שילוב של היהדות והנצרות ביחד. היא יודעת מספר מילים בעברית והדגימה על-ידי הברכה להדלקת נרות שבת.
וויטני ספרה שנהנתה מאוד מהופעתה בפרק Flashback של VOY ומהעבודה עם טים ראס (טובוק), ושבחה את עבודתה של קייט מאלגרו בתור קפטן ג'יינווי. היא ספרה שהוצאה מ-TOS בגלל שהכותבים רצו שקפטן קירק יהיה פנוי עבור מישהי אחרת.
עוד ספרה כי בעקבות קמפיין שהיה בזמנו שניסה "להריץ" את ג'ורג' טאקיי ואותה בתור "קפטן סולו וראנד על האקסלסיור" (מעין המשך לסרט השישי ולפרק של VOY) בתור סדרת המב"כ החדשה, כיום יש התענינות מצד פראמונט להפקת מיני סדרה עם עלילותיהם (!).
לאחר יותר מ-20 שנה של השתתפות בכנסים כיום היא משתתפת בהם פחות וגרה לבדה בחווה בקליפורניה (היא ספרה, על הבמה, כיצד הבריחה אדם חשוד שהגיע לביתה עם רובה. היא היתה עם הרובה, למקרה שתהיתם…). לשאלות המעריצים כיצד היא שומרת על מראה טוב ענתה בצחוק "אני ישנה במקרר".

סוף הכנס

כאמור, אחת מגולות הכותרת, ה"גרנד פינאלה" שווקה בתור "כל הצוות של TOS שעודנו בחיים על במה אחת, בפעם האחרונה", או משהו בסגנון.
או כך לפחות זה אמור היה להיות. במציאות שאטנר ונימוי (קירק וספוק) מיהרו להתחיבויות אחרות שלהם: נימוי אפילו לא הספיק לחתום לכל המעריצים ששילמו עבור חתימות שלו ושאטנר נתן תחושה שהוא "עושה טובה" כשחזר לחתום למעריצים שלא הספיקו לקבל חתימה בפעם הראשונה. סנובים? לא סנובים? ניתן לכם להחליט.
האירוע התחיל בברכות של מספר אנשים, ובמספר רגעי דומיה כאשר על המסך הוקרנו תמונותיהם של "אלה שאינם עמנו"- ג'ין רודנברי (יוצר מב"כ) ודפורסט קלי (ד"ר מקוי, TOS).
בסופו של דבר הועלו לבמה גרייס לי וויטני (ראנד), מייג'ל בארט-רודנברי (האחות צ'אפל ושות'), נישל ניקולס (אוהורה), וולטר קניג (צ'כוב) וג'ורג' טאקיי (סולו), שאגב חילק את זמנו בין הכנס הזה לכנס אחר בטורונטו, קנדה (כנראה שכשרוצים, הכל אפשרי…). אחריהם ג'ימי הועלה לבמה, הפעם על הרגליים, נתמך בידי קרוביו שהושיבו אותו על כסא (רגיל) במרכז הבמה והתבונן בחיוך בקהל המריע. תוך כדי התרועות הצטרף גם ניל ארמסטרונג ששוב הגיע כדי לחלוק כבוד לדוהאן. ללא נאומים או דברים, ככל הנראה בשל עייפותו של ג'ימי, הורדו חברי הצוות, ולסיום גם ג'ימי עצמו (שוב נתמך בידי קרוביו), מהבמה. המעריצים שבקהל התקשו להפרד וכשג'ימי נעלם אל מאחורי הקלעים היתה תחושה לא נעימה של "זהו"- שזו הפעם האחרונה שבאמת נראה את ג'ימי דוהאן בציבור על איזושהי במה (ועל כך בהמשך).

יומיים לאחר מכן התקיים טקס קבלת הכוכב ב-Walk of Fame שבשדרות הוליווד (תמונות נוספות, קטע וידאו מהטקס וקישורים- בתחתית העמוד). מנחה הטקס הציג בפני הקהל את האורחים שהגיעו- ניקולס, קניג, טאקיי ו-וויטני- ואחריהם הגיע ג'ימי כשלפניו הולך נגן חמת חלילים בתלבושת סקוטית מסורתית (קילט סקוטית וכו'). הקהל, כמובן, הריע. בין המוזמנים נצפו גם או'ריילי (גאורון), השחקן מ"גלקטיקה" ורודנברי הבן, ואת הקהל עיטרו מספר מעריצים בתלבושת קלינגונית/סטארפליט.
המנחה סקר את שיאי הקריירה שלו והזכיר אירועים שכבר ספרנו לכם עליהם כמו השתתפותו בפלישה לנורמנדי, 400 (!) תכניות הטלויזיה בהן השתתף, 4000 (!!!) תכניות הרדיו ועל תרומתו לשפה הקלינגונית. לאחר דברים קצרים מפי שלושת עמיתיו של ג'ימי לצוות האנטרפרייז, הוסר הלוט מעל הכוכב החדש והנוצץ. הקהל הריע, הצלמים צילמו, המשפחה והחברים התחבקו וברכו וג'ימי, שוב- והפעם זו היתה הפעם האחרונה בהחלט- הובל החוצה מהאירוע.

הכוכב שדוהאן קיבל נמצא במדרכה הצמודה ל"מוזיאון הבידור של הוליווד" (בו, אגב, נמצאים חלקים מהסט המקורי של TNG) -והוא נמצא ב"שכונה טובה". שכונה של כוכבים מוכרים אחרים מעולם הבידור. לצד כוכבים "רגילים", יש בסביבתו גם מד"בניקים כמו כריסטופר "סופרמן" ריב המנוח, סיגורני "הנוסע השמיני" וויבר ומייקל ג'יי "בחזרה לעתיד" פוקס. במרחק צעדים ממנו נמצאים גם עמיתיו למב"כ- ריקרדו "חאן" מונטלבן, פטריק "פיקארד" סטוארט ודפורסט "בונז" קלי המנוח.
אגב, כשהוצג וולטר קניג בטקס, נשמעו קריאות של מעריצים להעניק גם לו כוכב מאחר והוא היחיד שאין לו עדיין. קניג, בתגובה, טמן את פניו בידיו (והקמפיין החדש כבר החל: www.waltersstar.com).

אז מה עם ג'ימי?

כותב שורות אלה בוודאי ובוודאי לא יכול לתת חוות דעת רפואית על האדם, אלא רק התרשמות כללית ושטחית. דוהאן נראה "איתנו". ומצד שני לא כל-כך. הוא נראה מודע ו"מחובר" למה שקורה, לפעמים יותר ולפעמים פחות. לפעמים נראה קצת מנותק ומרוחק.
אחד השחקנים בכנס אמר שצריך הרבה אומץ ציבורי כדי לעמוד במצב "לא משהו" מול התקשורת והמעריצים, בלי לחשוש שיעשו ממך צחוק. ג'ימי לא דיבר מול מיקרופון במהלך הכנס, אבל מדי פעם הוא החליף מילים עם סביבתו הקרובה או עם המעריצים שהתקרבו. סביר להניח, כמו שכבר כתבנו בעבר, שבני משפחתו ישמרו עליו הרחק מהעין הציבורית בדומה למה שעשתה ננסי רייגן כאשר שמרה על בעלה הנשיא המנוח, בדיוק כדי להמנע ממצבים מביכים.
לאורך כל הכנס ג'ימי הופיע חמש פעמים בציבור, לזמן קצוב בכל פעם. בארבע מתוך חמש הפעמים הוא הובל בכסא גלגלים. רק כאשר כל (רוב) צוות TOS עלה על הבמה בפעם האחרונה, הוא הועלה כאמור על הרגליים ונתמך בידי קרוביו. מן הסתם מתוך כוונה להשאיר תמונות יפות למצלמות שמתעדות את ההיסטוריה.
שחקן אחר בכנס אמר שמישהו אחר במצבו של ג'ימי היה מפסיק מזמן להשתתף בכנסים.
אז למה בכל זאת?
מעריץ אחד אמר שג'ימי היה עושה 26 כנסים בשנה (!), בשנים מסוימות.
זו הסיבה, הוא אהב את המעריצים, את החוויה, את האווירה. הוא אהב אותם ורצה להפרד מהם והמשפחה והחברים ארגנו לו מעין "מסיבת סיום".

באמצע הכנס, בשעת צהריים, ג'ימי הושב מאחורי שולחן שעליו הוצגו פריטים שהיו שייכים לו (שתי התמונות הימניות הנ"ל), והובאו למטרת מכירה פומבית לגיוס כספים למטרות צדקה.
בשלב זה ניתנה הזדמנות למעריצים שהיו בסביבה לגשת אליו, לומר שלום וללחוץ יד.
מלוויו הצמודים של ג'ימי היו עם האצבע על הדופק בכל אירוע בו השתתף ולעתים הוציאו אותו לפני סיום האירוע, בהתאם לנסיבות, להרגשתו ולרצונו. גם הפעם האצבע היתה על הדופק.
לאחר כמה דקות של מעריצים מברכים (ופלאשים בעיניים, עוד מכה ממנה סבל ג'ימי בכנס הזה), המלווים שאלו אותו האם הוא רוצה ללכת.

ג'ימי ענה "לא". הוא רצה להשאר ולשמוע עוד מהמעריצים שהוא כל-כך אוהב.

למעלה: ג'ימי מובל החוצה מאירוע הפרידה. למטה: תמונה מתוך טקס קבלת הכוכב, ג'ימי עם כמה מילדיו (מאחוריו), ועם אשתו ובתו בת הארבע (משמאלו ומימינו)
אתר המידע על אלצהיימר (שהארגון המפעיל אותו היה נוכח בכנס)
על אלצהיימר בעברית