כמו שהבטחנו, כחודשיים לאחר מותה בטרם עת, אנו מביאי לכם תרגום לעברית של ראיון שנערך בסטארטרק.קום עם השחקנית המנוחה קלי ווימאייר, ששיחקה את סג"מ אליזבת' קאטלר ב"אנטרפרייז".

קלי ווימאייר שיחקה את אליזבת' קאטלר ב"אנטרפרייז" בפרקים "עולם חדש ומוזר", "דוקטור יקר" ו"שני ימים ושני לילות". כמו כן היא שיחקה כחייזרית ב"מסע בין כוכבים: וויאג'ר" בפרק "מוזה" – דיברתי איתה במאי 2002.

להלן תמליל ראיון הוידיאו שנעשה עמה:

סטאר טרק.קום: ספרי איך בדיוק לוהקת ל"אנטרפרייז" ו"וויאג'ר"?

קלי ווימאייר: לוהקתי לתוכנית, נראה לי, בדיוק באותה צורה שכל השחקנים האורחים מלוהקים – הסוכן שלך מגיש אותך, מתקשרים ואומרים לך שיש לך פגישה ל"וויאג'ר". אז הלכתי וקראתי עם רון פורמה, במאי הליהוק והוא אמר "אוקי, טוב, אנחנו רוצים שתקראי לפני המפיקים של התוכנית". ואז כמובן, מאוד התרגשתי כי זו תוכנית אדירה, ואתה תמיד רוצה להיות באחת לפחות. כמו כן, התפקיד הוא להיות חייזרית, שגם מזה התלהבתי ביותר. אז ניגשתי. אני זוכרת שהיה תור ארוך של נשים אחרות וחיכיתי, וחיכיתי, וחיכיתי, וחיכיתי. נכנסתי ונתתי את הקטע שלי ואלוהים יברך אותם, הם אנשים נפלאים – וממש נהדר לעבוד איתם – אבל לא ממש היתה התלהבות בחדר האודישן (צוחקת). אז עזבתי וכאילו הרמתי ידיים כאומרת "נו, טוב, זה היה בזבוז משווע של זמן. הם לעולם יקראו לי שוב לשום דבר אחר". ואז קיבלתי שיחה, כמה שבועות אחר כך… אה… כמה ימים אחר כך, סליחה, ואמרו לי "אה, כן, אנחנו רוצים אותך ל"וויאג'ר". ואני , כמובן, הייתי בשוק, לגמרי בשוק, כי לגמרי הרסתי את הכל. ובדיוק אותו דבר קרה כשהלכתי לקרוא ל"אנטרפרייז". הלכתי, ועשיתי את הקטע שלי ואז הם אמרו "טוב, תודה". (צוחקת)

שאלה: איך נראה יום צילום רגיל על הסט?

ק.ו.: ובכן, יום רגיל בדרך כלל מתחיל עם טור ארוך של מכוניות מחוץ למגרש של פאראמאונט, בגלל המצב עכשיו. ככה ש"נאבקים" עם זה, מה שאומר להוסיף עוד 20 דקות לחישוב זמן ההגעה. ואז אתה בא, נכנס לאיפור – אני משחקת אנושית, קל מאוד, יחסית לאחרים. מעניין, אבל אף פעם לא ממש יצא לי לראות את ג'ון בילינגסלי (ד"ר פלוקס) בלי איפור כי הוא תמיד מגיע שעות לפניי והולך שעות אחריי. אני מניחה שאם הייתי נורא נחמדה הייתי אולי מחכה עד שהוא יסיים עם האיפור, אבל אני לא. אני הולכת הביתה, אני עייפה. אנחנו עושים חזרות על הסצנות ומצלמים אותן על הסט. מתוך שני הפרקים שעשיתי עד כה, הפרק שאני מצטלמת אליו עכשיו, "שני ימים ושני לילות" ו"דוקטור יקר", צולמו בעיקר על הבמות, אז הם היו כאילו, יום צילומים רגיל. הפרק שהיה הכי מוזר היה "עולם חדש ומוזר" כי הלכנו למערות ברונסון. אני חושבת שכך הם נקראים – מערות העטלפים. שם הם צילמו הרבה מהחומרים הקדומים של באטמן. זה היה די מטורף, כי כאילו, רצנו במערות והיה חשוך והיו שם 20 אנשי צוות והם ריססו את הכל כך שהכל היה רטוב ולח וכולם חולים. מכיון שזה מה שזה לא יהיה מסתובב עכשיו, נישא באויר כי זה הועלה לאויר. כמה שזה נשמע מטורף, זה היה גם כיף לא נורמלי.

ש: האם זו היתה חוויה שונה מב"וויאג'ר"?

ק.ו.: זו היתה חוויה שונה בשבילי, כמובן, כי הייתי חייזרית באחד מהפרקים ובפרק היו שחקני אורח די רבים. הפרק היה מלא בשחקני אורח. נראה לי שהיו כמה פציעות על הספינה, שלא הייתי ממש חלק מהם ורוקסן (דוסון, המשחקת את ב'לאנה) מתרסקת על מה שאני קוראת לו "עולם התאטרון היווני" והטירוף גואה. ויש כל מיני עתיקות חייזריות. זה היה כיף ומסתבר שזה היה ממש כיף לאנשיי הצוות. ממה שאני מבינה, זו הייתה סביבה חדשה בשבילם כך שהם יכלו לנסות צילומים חדשים. היתה גם קבוצה שלמה של אנשים חדשים מסביב. אז זה לא נגע באמת לרוב הצוות, שלא כמו ב"אנטרפרייז" שיש התמקדות בצוות. היה רוב הצוות והיה כיף. הכרתי את קונור טריניר ממקודם, את האמת, והיה די כיף לעבוד איתו בסיטואציה שונה. וגם אנתוני (מונטגומרי, המשחק את מייות'ר) היה נהדר. כולם היו חמים ומזמינים ובאמת הרגשתי כחלק מהצוות.

ש: תוכלי לספר לנו על היחסים שלך עם ד"ר פלוקס?

ק.ו.: אתה יודע מי באמת להוט לדעת מה קורה? אני. ואני הבן אדם האחרון לדעת. אתה יודע – כל העולם יידע לפני שייספרו לי מה הולך לקרות. לא יודעת… אהבתי לעבוד עם ג'ון. הוא כל כך נהדר, כה נפלא. ומאוד אהבתי את העובדה שהם בחרו לעשות משהו רומנטי. אני מתכוונת – ראית את הבחירה המובנת מאליה. הבחור הגדול והחזק שהוא קומנדר בצי הכוכבים, או משהו כזה וכולם מסתובבים ככה ובטוח שיש לך את האפשרות לקבל קצת מ"זה" (צוחקת). אבל נחמד שיש את הדבר המוזר והרומנטי הזה ו… אני לא יודעת, אני גם מפחדת – אני תמיד מפחדת לעשות איזשהן החלטות לגבי איך שאני מרגישה על הדרך שהדמות שלי צריכה ללכת או לעשות משהו או לא, כי בסופו של דבר יש לנו מעט מאוד שליטה כשחקנים על מה שקורה כך שאתה לא רוצה להתקבע על משהו מכיון שישנה האפשרות שתצטרך לשנות את דעתך לגבי זה. אבל אני בהחלט להוטה לראות מה יקרה.

ש: האם יש לך פרק "מסע בין כוכבים" אהוב?

ק.ו.: אלוהים! זה כל כך ברור!. "הבעיה עם טריבלים". זה כל כך… אתה יודע… אני לא כל כך מעניינת. אני כמו איזה חמוס שעומד מעבר לצוק כשזה נוגע לטריבלים (צחוקים). זה נורא. אני גם בחורה. איך אפשר שלא לאהוב את היצורים האלה שמשמיעים קולות קטנים והם כל כך חמודים? איך אפשר שלא? אני חושבת שאני בטח, אתה יודע, כילדה, שיחקתי עם אחד או ניסיתי לעשות אחד מפרווה.

ש: האם יש לך קפטן אהוב?

ק.ו.: אהוב ילדותי, אני מניחה שהיה מן הסתם שאטנר, כמובן. כי הוא היה היחיד שהיה באיזור בזמן ההוא, קפטן קירק. אתה יודע, הוא היה כל כך חלומי ונהדר. וצפיתי בהם כל יום אחרי בית הספר. אז אני מניחה שהוא הראשון. תמיד היה מלהיב לראות איזה חייזרית חדשה, יפה מעבר לכל דמיון הוא הולך לנשק ולעזוב… כל כך מתאים… בפרק. ואני אוהבת את כל הסגנון של התוכנית ואיכות מדהימה והמראה. אני חושבת שהם הצליחו לתת לכל קפטן בנפרד איזשהן איכויות עצומות. אני אוהבת את העובדה שקייט (מולגרו), חשבתי, הביאה איזשהו סוג של… – למרות שהיתה מאוד חזקה, היתה לה איזושהי נקודת תורפה ומאוד אהבתי את זה. ואהבתי את הענווה של פיקארד. קשה מאוד לבחור אהוב ובאמת, אני אוהבת את כולם מאוד.

הראיון תורגם מתוך האתר www.startrek.com ע"י ורד קליין

לכתבה שפרסמנו כאן לאחר מותה (כולל קישורים לתמונות, לראיון באנגלית, סקירה קצרה
ועוד), לחץ כאן.