"מסע בין כוכבים" – מה, למה והאמנם? – מאת משה גולדמן (Bajoran Priest)

משה גולדמן (Bajoran Priest)
חלק מפרויקט ה-40, 8.9.2006

מה זה "סטאר-טרק"? "סטאר-טרק" זה זיכרון ילדות עמום. מופיעה בו קובייה מפחידה, וכמה אנשי צוות עם מדים צבעוניים. "סטאר-טרק" זה גם פרנצ'ייז שעקבתי אחר אחת מסדרותיו באדיקות, עד כדי כך שראיתי אותה בשלמות כבר מספר פעמים, ועוד היד נטויה. "סטאר-טרק" זה גם פרנצ'ייז דועך, כך נדמה, שנהיה פחות ופחות רלוונטי. "סטאר-טרק" היא סדרה משנות השישים שחוללה שינוי בטלוויזיה האמריקאית, יש האומרים בתרבות האמריקנו-מערבית בכלל, או לפחות הותירה חותם. בספרי סיכום של המאה העשרים, "סטאר-טרק" מופיעה (יחד עם הביטלס, מרלין מונרו ו…אהממ… "סטאר-וורז"). "סטאר-טרק" היא חלק מהזהות של מיליוני אנשים בעולם. טרקרז. טרקיז. טרקי. אני טרקי. טר-קי. מילה מצחיקה. ט-ר-ק-י. על שום מה ולמה?

אז זהו, שאין לי שמץ של מושג. טוב, אולי שמצון. טוב, יכול להיות שאני יכול לנתח את זה באריכות. ממש, ממש באריכות. הו, בוי. אבל בוא ננסה לעשות את זה קצר.

ראשית כל, יש להבהיר כי סדרת הטרק האהובה עליי בעיקר היא "dukatחלל עמוק תשע". זו גם הסדרה האהובה עליי, עדיין. אני מגדיר את "הטרקיות" שלי במידה רבה עלי ידי "חלל עמוק תשע", אם כי צפיתי גם בכמחצית מ"הדור הבא", בכל "וויאג'ר", שלוש מעונותיה של "אנטרפרייז", כמה פרקים של המקורית ובכל הסרטים. "חלל עמוק תשע" הייתה סדרת הטרק הראשונה שצפיתי בה בצורה מסודרת, אם כי ראיתי מספר פרקים של "הדור הבא" לפני כן. ולא, אני לא חושב שזו הסיבה ש"דיפ ספייס" היא האהובה עליי מכל.

ב"חלל עמוק תשע" פשוט יש משהו. שילוב מנצח, מבחינתי. לא מושלם, כי שום דבר לא מושלם, אבל פשוט נכון. יש שם עלילה מתמשכת ונשזרת, פוליטית ותרבותית, ואישית. יש שם סיפורים קטנים. יש שם דרמה. יש שם אקשן. יש שם ערפיליות חלל מסתוריות. יש שם דמויות – הו, כמה דמויות נפלאות: סיסקו, קירה, אודו, באשיר, או'בריאן, דקס (שתיהן), קווארק, רום, נוג, ג'ייק, וורף, מרטוק, גאורון, גול דוקאט (!), גראק, דמאר, זיאל, "המשתנה הנקבה", וואיון, ליטה, קאי ווין, ודק ברייל, ולא, זו לא רשימה מלאה. יש שם גזעים: באג'ורים, קרדסים, קלינגונים, רומולנים, משתנים, ג'מהדאר, וורטה, פרנגים, סבוכים כולם זה בתוך זה. וכל הפרקים הקטנים והמיוחדים, והרגעים הבלתי נשכחים.

ואה, כן, יש את הפדרציה. כי בסופו של דבר, גם אם גדלתי ובגרתי ונעשיתי ציני יותר, ואולי פסימי יותר, ושנות התשעים העליזות כבר הרבה מאחורינו (שלא לדבר על שנות השישים…), וגם אם הכל נכון, אז עדיין. הפדרציה, וליתר דיוק, האנושות של "סטאר-טרק" היא עדיין האנושות כמו שהייתי רוצה שתהיה. אני לא יודע אם אי פעם תהיה כזו, ואם זה בכלל אפשרי, אבל ברמה הבסיסית ביותר, והמופשטת ביותר, "ערכי הטרק" הם גם הערכים שאני מאמין בהם. נראה לי.

וכאן טמונה עוד נקודה חשובה. "סטאר-טרק" אולwormי מציגה אוטופיה, אבל היא מציגה גם את המראה הנגדית שלה. גם את מה שרצוי שיהיה, וגם את מה שיש. שאר הגזעים ב"סטאר-טרק" הם לא הפדרציה. אפילו הפדרציה עצמה היא לעתים לא מה שהיא אמורה להיות. "חלל עמוק תשע" מבטאת את זה במיוחד – החלום, ושברו, ותקומתו מחדש, וחוזר חלילה.

וכן, גם שאר סדרות "מסע בין כוכבים" הן טובות. ב"הדור הבא" יש פרקים טובים. "וויאג'ר" היא קינוח מעולה, משעשע וססגוני. אפילו ל"אנטרפרייז" היו עוד כמה נקודות של הברקה. וכמובן שכמה מהסרטים ראיתי אינספור פעמים. והקהילה. זה כיף לדבר עם גיקים. כאלה שראו את אותן סדרות טלוויזיה כמוך – אדרבה. זה גם כיף להרגיש חלק ממשהו. לא?

אז אני מניח שבזכות כל הסיבות האלה – כן, אני טרקי. למרות שאני ישראלי מטבריה בשנת 2006, ו"סטאר-טרק" שודרה על אקרני ארצות הברית בשנות השישים. למרות שבדיעבד מרבית הפרקים לא נראים כאלה גאוניים. למרות ש"באפי" כנראה יותר טובה מהרבה בחינות. למרות שמאוד ייתכן ש"חלל עמוק תשע" "קיבלה השראה" מהקונספט של "בבילון 5". למרות שהסוף (סופים, בעצם) היה קצת מאכזב. למרות, ולמרות, ולמרות. 40 שנה אחרי שזה התחיל, אני צופה בזה, וזה עושה לי משהו, ששום דבר אחר – נדמה לי – לא עושה.

sisko

מודעות פרסומת

מוזמנות ומוזמנים להגיב:

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.