"מסע בין כוכבים" ואני – מאת מתן בלומנבלט

מתן בלומנבלט
חלק מפרויקט ה-40, 8.8.2006

כולנו גדלנו על "רחוב סומסום". אבל מה כל כך טוב ב"רחוב סומסום"? מה הופך אותה למיוחדת? מה עושה אותה לנצחית? כל השאלות הללו מורכבות מאוד. שלא לדבר על לגמרי לא רלוונטיות, מכיוון שאנחנו עוסקים ב"מסע בין כוכבים".

בכל מקרה, אה… איפה היינו? אה, כן. "מסע בין כוכבים".
השנה היא 1998. שלטון הds9titleמנדט בארץ עומד להסתיים, קריירת הקולנוע של זאב רווח נוסקת, והעולם כולו עוצר בהשתאות לנוכח המצאת האסלה. או משהו כזה, אני לא ממש שמתי לב, אני ראיתי DS9.
קצת קשה להודות בזה לעיתים, כי רוב חובבי "מסע בין כוכבים" לא מחשיבים את DS9 לפאר היצירה הטרקי, אבל "חלל עמוק תשע" הייתה ונשארה סידרת "מסע בין כוכבים" הראשונה שראיתי, וגם החביבה עליי.
אני די בטוח שמתישהו בקריירת הטלוויזיה שלי, נחתתי במהלך שילטוטיי על שידורי "הדור הבא" בערוץ הראשון. אך באותה עת, כמו כל נער מתבגר עם כבלים שמכבד את עצמו, הנחתי שכל דבר שמשודר בערוץ הראשון לא מצדיק את זמני היקר.

ואז – אני לא בטוח אם זה היה השיעמום או החום או תחושת האופוריה של החופש הגדול – ביום אחד בהיר החלטתי להעביר לערוץ 23. אולי ניפול על איזו תוכנית רכש בריטית מעניינת, חשבתי. והנה DS9.
משם הדרך להתמכרות מלאה הייתה קצרה. כשמגלים פתאום משהו כזה, והוא משודר פעמיים כל יום – מה עוד יכול לקרות?
וכך עבר יום אחרי יום בחופש הגדול, ומפרק לפרק הסידרה נהייתה יותר מתוחכמת, יותר מעניינת, יותר מותחת. מהפעם בה ראיתי פרק של DS9 בפעם הראשונה, לא הרשיתי לעצמי לפספס פרק והסידרה נהפכה בשבילי למה שפסיכולוגים יכנו 'אובססיה' ומה שאנשים חסרי דמיון יכנו 'אהבת אמת'. המשכתי לצפות בסידרה עד לאותם רגעים מכריעים בהם סיסקו השמיד את מחשבי התחנה, וקירה, אודו וקווארק קידמו את פניהם של הקרדסים בחזרה לחלל עמוק 9. סליחה, טרוק נור.

שלוש השנים הבאות יזכרו כשפל טרקי שלא נראה כמותו. הייאוש וחוסר הידיעה בציפיה לעונה הבאה שתבוא. בעידן שלפני ההורדות הפחות חוקיות, חיפשתי נואשות אחר קלטת למכירה, ערוץ בגרמנית, או קסם צועני כלשהו שייאפשר לי לצפות סוף סוף בהמשך העלילה, אך לשווא.
עם זאת, אחרי מספר שנים הסידרה שבה, ואני הרגשתי כאילו חזרתי שוב לאותם ימים טובים וחסרי דאגות בחופש הגדול. שום דבר לא השתנה. ככה זה עם "מסע בין כוכבים".
אחרי DS9 המשכתי וצפיתי גם ב"דור הבא", בסידרה הישנה וב"אנטרפרייז". אבל עד היום אני ממשיך וטוען בתוקף – אין כמו "חלל עמוק תשע".

היקום של "מסע בין כוכבים" הוא מיוחד ושונה. בעוד שיוצרי טלוויזיה וקולנוע רבים מנבאים עתיד שחור והרסני לאנושות, החזון של רודנברי מציג חברה אנושית מפותחת ומשגשגת, ובני אדם נבונים ונדיבים. עם כמה יוצאים מן הכלל, כמובן, בכל זאת צריך קונפליקט. הוא יקום שקשה מאוד לצפות בו בלי להישאב פנימה, ושנישאר איתך גם אחרי אותן 45 דקות.
ועד היום כשאני חושב על החופש הגדול שאחרי כיתה ח' אני יכול להישבע שביליתי חצי ממנו בבריכה עם חברים, ואת החצי השני בהולוסוויט עם או'בריאן ובאשיר.
הם אף פעם לא נתנו לי להיות ג'יימס בונד.

siskoball

מודעות פרסומת

מוזמנות ומוזמנים להגיב:

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.