ערפילית המוטארה בכל מקום* – מאת דייויד ברין

For the English version – please scroll down


דייויד ברין
חלק מפרויקט ה-40, 4.9.2006

הייתי רוצה לחלוק כבוד ל"מסע בין כוכבים" על ידי עריכת מספר השוואות בינה לבין המתחרה העיקרית שלה על ליבותיהם של מעריצי מדע בדיוני – "מלחמת הכוכבים". השוואה המאירה שתי נקודות מבט מאוד שונות על סיפורת, ציביליזציה והמשמעות מאחורי "איזהו גיבור".

הרי לכם דרך אחת להסתכל במשמעויות הנסתרות של שני יקומי מדע בדיוני אלה. חשבו לרגע על סוגי הספינות המופיעות בכל סדרה. הרשו לי להזמינכם להרהר, ולו לרגע, על הניגוד שבין מטאפורת חיל האויר לבין מה שמעלה את האסוציאציה של חיל הים.

ב"מלחמת הכוכבים", הספינות החשובות ביותר הם מטוסי הקרב הקטנים. יוצר הסדרה, ג'ורג' לוקאס, עשה שימוש חופשי בקטעי צילום של קרבות אויר משתי מלחמות העולם, ובחלק מהמקרים שאל תמרונים כגון פניית מטוסים בעודם מאונכים והשארת שובל אויר חם, הכל עד לפרט האחרון. במקרה זה התמונה ההship1ירואית היא של הטייס הבודד, שלעתים ילווה בתותחן נאמן – ווקי או דרואיד – לארח לו לחברה. זו הגרסה המודרנית לאביר ונושא כליו, סמלים עתיקים כאכילס.

מנגד, ספינת הפדרציה של "מסע בין כוכבים" היא גדולה לאין שיעור ומורכבת יותר, ממש עיר אמיתית המשייטת לה בחלל. הדמות ההירואית שלה, הקפטן, אינו רק אביר-לוחם אלא גם קצת מדען וקצת דיפלומט, נציג מוסמך של תרבותו ודמות אב לצוותו… מתוכם כל אחד יכול לפתע להיות דמות מרכזית בהרפתקאה הבאה בה ייתקלו. בעוד שחוכמתו הבלתי נלאית של הקפטן ואומץ לבו הם מיסודות המפתח, כך גם יהיה הכשרון והתעוזה של אחד או יותר מאנשי הצוות. אנשים אלה הם בדרך כלל די ממוצעים, כמוני וכמוך, אך ללא ספק, חשובים בעזרתם ואפילו אולי, כאשר מגיע תורם, גיבורים בעצמם.

בכל מקרה, הספינה – האנטרפרייז – מייצגת משהו בכל פעם שאנו רואים אותה. עיר משייטת זו היא התרבות – חוקי הפדרציה ותרבותה, תעשייתה והערכים המוסכמים, כמו הצו העליון, כולם נישאים בתוך כלי דחוס זה, יחד עם הגיוון הרב שבאנשי הצוות. בכל פעם שמתרחשת הרפתקאה, ציביליזציית פדרצית הכוכבים המאוחדת מועמדת למבחן, באמצעות נציגתה, ספינת הדגל. וכאשר האנטרפרייז צולחת כל מבחן, בדרך כלל באופן מושלם, נראה שאף הציביליזציה כולה עוברת את המבחן.

ציביליזציה שאולי תהיה ראויה לנכדינו.

השווו נא זאת מול תפקידה של הרפובליקה הישנה, ביקומו של לוקאס. בליל אומלל, חסר תקווה וחסר אונים של כשלונות המתקוטטים ביניהם, אשר מריבותיהם הפוליטיות קטנוניות כשם שהן אינן מובנות. הרפובליקה אולי מתוקה אך היא לעולם לא תבין, לעולם לא תיצור או תפתור דבר. עוד לא קרה שראינו אפילו אחד ממוסדותיה מתפקד כהלכה. וכיצד יוכלו אפילו? האנשים, הרפובליקה, מוסדות מהוגנים… כל אלה אינם יכולים להיות גיבורים, או אפילו עוזרים.

אין מקום, על גבי מטוס קרב מסוג X Wing, לבת לוויה ששמה "ציביליזציה".
יש מקום רק לאביר, ונושא כליו.

* * *

טוב, אתם יכולים להגיד שזה עוד סוג של ניפוח משהו שהוא שטחי במהותו. בהחלט ניתן לטעון שגודל הספינה אינו קובע. מצד שני, הזכרו עד כמה נלהב היה יודה, ב"מתקפת המשובטים", להרוס את "ספינת הפדרציה"? הרי לכם בחירה מעניינת של מילים! האם יכול להיות שהבמאי מסכים עמי?
במדע בדיוני, ספינות טומנות בחובן סמליות בעלת עוצמה. הן מספקות דרכים ניגודיות לראייתנו את הגיבורים ואת מערכות יחסיהם עם גברים ונשים "פשוטים".

בכל מקרה, לא יכולתי לעמוד בזה. ההבדלים שבין מטאפורת הספינות המשיכו להציק לי ככל שהבעיות שביקום "מלחמת הכוכבים" המשיacademyכו לגדול ולהתאסף, בכל פעם שיצא פרק חדש לקהל הרחב. הדברים ה"שטחיים" האלה נצברו, אחד אחרי השני. בחירות אמנותיות מכוונות בעבעו אל החזית, כמו המסכה בסגנון נאצי של דארת' ווידר והשימוש במונח "פלוגות סער", או הצורך להיות מוטציה "מידי-כלוריאנית" גנטית בכדי שתוכל להשתמש ב"כוח".

או קחו לדוגמא את ההבדלים בסגנונות החינוך שבין הכאילו-אוניברסיטה, היא אקדמיית הפדרציה, ובין הגורו השחצן, השתלטני והמסתורי, הוא יודה. שתי גישות מאוד שונות ואייקוניות להשגת מיומנות, השגת עוצמה והשימוש בהן.

אין הבדלים רק בסגנון העלילות. העניין כאן הוא בשוני העיקרי שבנקודת המבט על המציאות, החיים, הצדק, התרבות… ואפילו התקווה. בעולם הפנטזיונרי של "מלחמת הכוכבים", אנו מוזמנים לשוב אל דרכי ימי הביניים "לפני זמן רב מאוד ורחוק מאוד".

ב"מסע בין כוכבים" אנו מוזמנים לחקור עתיד, בו ילדינו יכולים להיות יותר טובים מאיתנו… וילדיהם יהיו אפילו יותר טובים מהם וכך הלאה.


* הרחבה מתוך קטע של " 'מלחמת הכוכבים' במבחן: כותבי מדע בדיוני ופנטזיה מתדיינים על סרטי מדע בדיוני הכי פופולריים בכל הזמנים" (BenBella Books: Smart Pop series) מאת דייויד ברין ושני תריסר סופרים רהוטים ונפלאים "המעידים" מטעם התביעה או מטעם ההגנה. האם פנטזיית "מלחמת הכוכבים" מוסווית כמדע בדיוני? האם הסדרה מפזרת פסימיות-סוף העולם על הדמוקרטיה? האם היתה זו אכזבה מאז "האימפריה מכה שנית"? האם יש בכך הגיון?

 

 

THE MUTARA NEBULA IS EVERYWHERE *
David Brin

I would like to pay tribute to Star Trek by making a few comparisons between Trek and its chief competitor for the hearts of science fiction fandom — Star Wars. A comparison that illuminates two very different views of fiction, civilization, and at the meaning of a hero.

Here's one way of looking at the underlying implications of these two sci-fi universes. Consider the choice of which kinds of ship are featured in each series. Let me invite you to ponder, for a moment, and contrast the Air Force metaphor vs. one that hearkens up images of the Navy.

In Star Wars, the ships that matter are little fighter planes. Series creator George Lucas made liberal use of filmed dogfight footage, from both world wars, in some cship1ases borrowing maneuvers like banking slipstream turns, down to the last detail. The heroic image in this case is the solitary pilot, perhaps assisted by his loyal gunner — or wookie or droid — companion. It is the modern version of knight and squire. Symbols as old as Achilles.

In contrast, the federation starship in Trek is vastly bigger, more complex, a veritable city cruising through space. Its captain hero is not only a warrior-knight, but also part scientist and part diplomat, a plenipotentiary representative of his civilization and father figure to his crew… any one of whom may suddenly become an essential character, during the very next adventure. While the captain's brilliance and courage are always key elements, so will be the skill and pluck of one or more crewmen and women. People who are much closer to average – like you or me — yet essential helpers, nonetheless. And possibly even — when it is their turn — heroes, themselves.

In any event, the ship — Star Trek's Enterprise — stands for something, every time we look at it. This traveling city is civilization. The Federation's culture and laws, industry and consensus values — like the Prime Directive — are all carried in this condensed vessel, along with the dramatic diversity of its crew. Every single time there is an adventure, the civilization of the United Federation of Planets is put to the test, through its proxy, the hero-ship. And when the Enterprise passes each test, often with flying colors, so too, by implication, does civilization itself.

A civilization that might even be worthy of our grandchildren.

Compare this to the role of the Old Republic, in the Lucasian universe. A hapless, hopeless, clueless melange of bickering futility whose political tiffs are as petty as they are incomprehensible. The Republic may be sweet, but it never perceives, never creates or solves anything. Not once do we see any of its institutions actually function well. How can they? The people, the Republic, decent institutions… these cannot be heroes, or even helpers.

There is no room, aboard an X Wing fighter, for civilization to ride along.
Only for a knight and squire.

* * *

All right, you may call this making too much of yet another superficial thing. It can certainly be argued that ship size doesn't really matter. On the other hand, recall how eager Yoda was, in Attack of the Clones, to destroy the "Federation Starship"? Interesting choice of words, there! Could it be that the director agrees with me?
In scifi, ships carry powerful symbolism. They convey contrary ways of viewing heroes, and their relationship to common women and men.

Anyway, I couldn't help it. This difference in the metaphor of the ship continued to nag at me as every problem with the Star Wars universe just seemed to grow and compound, with each newly released episode. Thacademyese superficial things mounted up, one after another. Deliberate artistic choices bubbled to the foreground, like Darth Vader's Nazi-style helmet and use of the term "storm troopers", or the need to be a genetic "midi-chlorian" mutant, in order to use the Force.

Or take the difference in educational styles, between the university-like Starfleet Academy and that imperious, overbearing, secretive guru, Yoda. Two very different — and iconic approaches to acquiring and passing on a skill, to acquiring power and then using it.

This is not just a difference in style of storytelling. It is about fundamentally different ways of viewing reality, life, justice, civilization… and even hope. In the fantasy world of Star Wars, we are invited to return to medieval ways, "long ago and far away."

In Star Trek, we are invited to explore a future, in which our children may become better than us… and their children better, still.


* Expanded from a portion of: Star Wars on Trial: Science Fiction and Fantasy Writers Debate the Most Popular Science Fiction Films of All Time (BenBella Books: Smart Pop series) by David Brin and two dozen wonderfully articulate authors "testifying" either for the prosecution or the defense. Is SW fantasy disguised as science fiction? Does the series spread doom-pessimism about democracy? Has it been a let-down since "The Empire Strikes Back"? Does it even make any sense?

מודעות פרסומת

מוזמנות ומוזמנים להגיב:

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.