אני ו"מסע בין כוכבים" (או: לוחות-שידורים והשפעתם על חובבי מד"ב) – מאת י. ווליס

י. ווליס
חלק מפרויקט ה-40, 4.9.2006

התקופה היא אוקטובר 1978, זמן לא רב אחר שהתחלתי את כיתה ב'. היה זה יום שישי אחר הצהריים – שעה אידיאלית לדברים חדשים; הטלויזה הלימודית (כיום "חינוכית") החלה לשדר לראשונה את "זהו זה" בימי הקיץ, ועם בוא הסתיו הציגה סידרת-רכש חדשה: "מסע בין כוכבים".

לא שודרו פרקים רבים – חמישה או שישה בסך הכל (זה הספיק כדי לזכות אותה באיזכור בגיליון הראשון של 'פנטסיה 2000' שהופיע בסוף אותה שנה), אבל די היה בכך להפוך את השעה הזו לחוויה בלתי נשכחhandת, בשחור-לבן כמובן. לא זכור לי שהבנתי הרבה ממה שראיתי (אותיות התרגום באותם ימים נראו כאילו צויירו ביד), אבל זכורים לי כמה דברים, כמו כף יד בחלל שעוצרת את האנטרפרייז… זו היתה הפגישה הראשונה שלי עם הסידרה, ועם מדע-בדיוני בטלוויזיה בכלל, והיא עוררה הרבה סקרנות.

שנים עברו. הגיעו ימי הצבע והסידרה הבליחה מדי פעם בתקופות שונות – ב-1984 למשל היא שודרה בשבת אחר-הצהריים לכמה שבועות (בערוץ הראשון). זו היתה תקופה שהייתי חסר טלוויזיה, לרוע המזל (דבר שתוקן בשנה שלאחריה), והשתדלתי לתפוס פרקים ככל שיכולתי בביקורים אצל קרובים. זכור לי מאותה תקופה פרק ההתמודדות של קירק מול מחשב הדמיית קרב. היא חזרה גם בחופש הגדול של של 87' או 88', וכן בימי חמישי בתחילת 1990, גם הפעם בחינוכית. בכל מקרה הפרקים מעולם לא שודרו ברצף או בסדר המקורי. רק כשהכבלים רכשו את כל הסידרה המקורית, היא הוקרנה לראשונה בארץ במלואה (ב-2002), לרבות פרק הפיילוט השחור-לבן.

ראיתי גם את הסרטים שהוצגו בארץ – "נקמתו של חאן" בפסח 84' (שהיה מפחיד למדי בחלקו) ו"החיפוש אחר ספוק" בקיץ 85' (עם האפקטים הממוחשבים הראשונים בקולנוע), היו חוויות נעימות והסרטים היו מרתקים (למרות שהתבססו על אירועים שקרו בסידרה הקלאסית, בפרקים שמעולם לא הוצגו), אבל בתחום הזה, שלא כמו בטלוויזיה, היה עליהם לעמוד בתחרות מול ענקים כמו סרטי "סטאר וורז" שהוצגו אז בכל חופש ובכל קיץ, וכן סרטי מדע-בדיוני חדשים יותר כמו Aliens ועוד. קל היה להתרגל לשפע הזה באותן שנים… כי גם שלא כמותם, הם לא חזרו לקולנועים להצגות נוספות, או אפילו לסינמטקים (את הסרט הראשון ראיתי רק בטלוויזיה), וכך הם לא נותרו בזיכרון לאורך זמן. הסידרה הטלוויזיונית היתה זכורה יותר, כי לא היו לה מתחרות (לפחות לא כאלה שנראו בארץ).

הסרטים הבאים כבר לא הוקרנו בארץ באופן מסחרי כלל, ויצאו ישירות לוידאו. אחת ההחמצות הגדולות של המפיצים בארץ היתה שהסרט השישי, פרק הפרידה של הצוות המקורי, "הארץ הלא נודעת" st6p(1991) לא הוקרן כאן מסחרית. קראתי אז במקומות שונים שזה הסרט המוצלח ביותר, וברגע ששמעתי שהקלטת יצאה בוידאו אירגנתי ערב שהוקדש לסרט, והשתדלתי לדמיין אותו על המסך הגדול… זה היה סיום ראוי. המפיצים המשיכו לפשל כידוע גם עם הסרט העשירי, שהיה מוצלח ואיכותי יותר מכל קודמיו שבסידרת "הדור הבא".

השמועות על סידרת המשך חדשה הגיעו אלי באיחור – נודע לי עליה רק כשהיא נקנתה על-ידי החינוכית בקיץ 1990. ראיתי את הפרקים הראשונים של "הדור הבא" כשהציגו בחינוכית, והייתי מאוכזב למדי – נראה היה לי אז שתפקידו של קירק פוצל לשניים – האינטלקט הלך לפיקארד והמאצ'יזמו לרייקר. המראה החדש לא תפס אותי כלל (הכל היה נקי מדי ומסודר מדי), וכן גם לא נוכחותו של ילד בשם ווסלי קראשר… חשבתי שזה נסיון נפל שימיו יהיו ספורים. לא ידעתי כלל שהסידרה כבר עשתה 3 עונות.

באותה תקופה הכבלים הגיעו לארץ, ואחרי שנה וחצי גם לאיזור מגורי. למרבה מזלי זכיתי להתחבר אליהם כבר בתחילת 1992, ובאותה תקופה גיליתי שם את הערוץ הזר הטוב ביותר ששודר אי-פעם בארץ: Sky One הבריטי, ערוץ הסדרות האמריקאיות של רשת SKY. הערוץ הזה הראה לראשונה איך צריך לשדר סדרות טלויזיה, והדגים הלכה למעשה איך להפוך אותן לקאלט: בשידור של שתי רצועות – לנוער בשעות אחר-הצהריים, ולמבוגרים בחצות, כאשר שעות הלילה המאוחרות הוקדשו לסדרות בדיוניות.

כך בסתיו של 92' החל הערוץ הזה לשדר את שלוש העונות הראשונות של "הדור הבא" ברצף של 5 פרקים בשבוע (שני עד שישי). לא ייחסתי לכך הרבה חשיבות – זכרתי לרעה את העונה הראשונה מהחינוכית, אבל כמו שקורה עם לא מעט סדרות, ההבדל היה בערוץ עצמו. הצצתי באיזו פעם בעונה 2, והופתעתי לגלות שרייקר גידל זקן, אבל יותר מכך הופתעתי מהאיכות – דברים נראו אחרת, והסידרה החלה להיות מעניינת ומרתקת. השידור בשעת חצות נעשה מתאים במיוחד לפרקים שעסקו בביקורים על ספינה חייזרית חשוכה, שלא ברור מה בדיוק הרג את צוותה. היו כמה וכמה פרקים כאלה, והם חזרו מדי פעם גם בסדרות ההמשך. כך החלה ההנאה האמיתית.

מכאן דברים המשיכו בקצב מהיר ובתוך זמן קצר נעשיתי מכור: החל אז מרתון אדיר, שעתיד היה להימשך עשרה חודשים… שעת חצות (לעיתים קצת לפני, לעיתים קצת אחרי) הוקדשה אצלי בכל לילה ל"הדור הבא", והיה זה הרגל נהדר. העונה השלישית הגיעה עם פרקים מעולים (היקום החלופי ושובה של טאשה) והסתיים באחד ממפגני האפקטים הגדולים של התקופה בטלוויזיה, הפרק "הטוב שבשני העולמות". זו היתה טלוויזיה שלא נראתה עד אז. כמות אפקטים שיכולה להתחרות בסרט ממוצע, ולרתק יותר.

אפילו המנהג המתיש של הערוץ הזה לקטוע את הסידרה בכל 7 דקות להפסקות פירסומות בנות 3 דקות (למקרה שחשבתם ש-"24" מלאה בפירסומות), הפריעה פחות ולו משום שאת רבע-השעה האחרונה הותירו ללא הפרעות. אני בטוח כיום ששעת השידור המאוחרת, היא שעשתה את רוב החוויה עבורי, ואני די משוכנע שהיא תרמה גם לאלה שראו באמצע שנות התשעים את "בבילון 5" במוצאי שבת ב-11 בלילה (ולפני שלוש שנים באותה שעה את "אודיסאה 5").

באותן שנים זכור לי ששודרה גם הסידרה המצויירת באחד הערוצים בימי שבת אחר-הצהריים – יתכן שזה היה Sky One, או אולי עkzintiרוץ הילדים (ששידר בשעתו את "באטלסטאר גלקטיקה" הקלאסית מספר פעמים, וכן את "קפטן פאוור וחיילי העתיד" האבודה – שכנראה עוד רובצת במחסניו תחת שכבת אבק עבה). זכור לי שנפלתי בפעם אחת בדיוק על הפרק הידוע והחשוב לחובבי הז'אנר, שבו מגלה צוות האנטרפרייז את הקזינטי ועוד יצורים מה"יקום המוכר" של לארי ניבן.

בתחילת 93', ככל הנראה בגלל טעות בשידור של אחד הפרקים (!), החליטו אנשי אותו ערוץ לשדר את הסידרה מההתחלה. נראה שהבריטים מעולם לא שמעו על ערוץ 2 וטלעד, שנהגה לשדר לעיתים מזומנות פרקים של "תיקים באפילה" בסדר הפוך או אקראי, ומעולם לא חשבה להודיע על כך לצופיה. נהפוך הוא: אם ניתן היה לעצור דקה לפני הסוף, רק כדי להכניס את החדשות של חצות, הרי שזה הסב הנאה רבה במיוחד לאחראים על לוח המשדרים.

המרתון המשיך בקצב מוגבר כאשר אחרי העונה השלישית ששודרה מחדש, הגיע תורן של הרביעית, החמישית והשישית, ובאוגוסט 1993 זכיתי למנה מיוחדת: זמן קצר אחרי פרק כפול באמצע העונה השישית, שכלל ביקור של פיקארד בתחנת חלל לא מוכרת, הגיע ההמשך הישיר בפרק הפתיחה הכפול של "חלל עמוק תשע", ושיחזור הקרב עם הבורג מפרק הסיום של עונה 3. הפרק שודר זמן קצר אחרי הבכורה באמריקה (הערוץ הזה נהנה עד היום מהדילים הטובים ביותר באירופה), והיתה זו תחושה של התעלות לראות סידרה כה חדשה (ויקרה) כאן בארץ בזמן אמיתי. סוף סוף אמריקה.

אלא שבקושי שבוע לאחר מכן הערוץ המצויין הזה, שהעניק לנו, ולו לשנתיים, טעימה מהדבר האמיתי – מהדרך האמריקאית לבניית לוח משדרים – קוּדד וירד מהכבלים, ויחד איתו הסתלקו יותר ממחצית הדברים שעניינו אותי בכבלים (הלווין תיקן את המצב רק מקץ 6 שנים ארוכות). אין בי ספק שאנשי הכבלים למדו רבות מהערוץ הזה, ובנו בזכות זאת את לוח המשדרים של ערוץ 3 דאז. אולם לרוע מזלנו, אלה היו רק חלק ממתכנני לוחות המשדרים בארץ. את פירות הבנתם המוגבלת של האחרים אנו רואים מדי שבוע בערוצים המקומיים.

ידעתי שישנה עונה אחת נוספת, השביעית והאחרונה של "הדור הבא". ראיתי ספיישלים ב-CNN בסתיו 93' שבישרו את קיצה… אבל איפה משיגים אותה?

כמו בתשובה למשאלתי, ערוצים אחרים באו לספק את החסר, והעיקרי שבהם היה ה"'מידל איסט" הלבנוני, הזכור מימי טרום הכבלים (האבקות, סופרבוק, מצויירים בשבת אחר-הצהריים), ששידר את העונה השביעית בסוף 93' ועד תחילת 94' בפרקים שבועיים במוצאי שבת. אחרי שהתרגלתי לשידור המרתוני, החזרה לפרק לשבוע היתה קשה במיוחד… לעיתים אפילו הייתי רואה את הסידרה בערוץ הגרמני SAT 1, שלמד אף הוא מהבריטים ושידר אותה 5 ימים בשבוע בשתי רצועות יומיות.

החינוכית השלימה את החסר לאיטה בשידור שני פרקים שבועיים באותן שנים, אבל עדיין בשעות מוקדמות מדי לטעמי (אחר הצהריים). את העונות הבאות של "חלל עמוק תשע", שהחלו נרכשות במחצית השניה של שנות התשעים (תוך כדי טרוניות בעיתונים שהסידרה "יקרה מאוד"), כבר לא טרחתי לראות בערוץ הזה – ולא בגלל שלא התעניינתי, אלא מפאת השעות הלא-נוחות והמועדים המשתנים. גם אנשי החינוכית הבינו אז פתאום שיש מקום לשדר את הסידרה ברצועה כפולה, אבל השעה ה"מאוחרת" שלהם היתה תשע וחצי או עשר בערב, מול הפריים-טיים של הכבלים, דבר שחייב וידאו. אין צורך להכביר מלים על היכולת העלובה של תיכנון לוחות המשדרים ב"חינוכית" – היה להם ערוץ שלם לרשותם, שבוזבז בצורה המחפירה ביותר משך קרוב לעשר שנים, עד ה"ליפט אפ" שהוא עבר בשנה שעברה, כאשר הפך ל"טלנובלה קטנה וחכמה", כי כידוע אין דבר חינוכי יותר מטלנובלות.

מאחר ומעולם לא עלה בדעת אנשי החינוכית לשדר מרתונים של הסידרה לטובת מי שהחל לראות משלב מאוחר, נבצר ממני להתחבר ל"חלל עמוק תשע", למרות שחיבבתי את קירה… כותבים אחרים בסידרת המאמרים הזו ציינו כיצד שידוריה הרצופים בחינוכית של הסדרה באמצע שנות התשעים סייעו לגבש את מעריצי "מסע בין כוכבים" בארץ, ולמעשה הניעו אותם להתכנס וליזום את הכנס הראשון בשנת 1997. אני מאמין שלשעות השידור הללו היתה השפעה רבה על כך. אני יודע שאלמלא אותו מרtngcrewתון של עשרה חודשים בשנים 1992-1993, לא הייתי לומד להעריך את "הדור הבא" ובעקבותיה את סדרות ההמשך. אני קורא בקינאה מסויימת על סימני ההתמכרות של אחדים מהכותבים כאן ל"חלל עמוק תשע" – לא זכיתי לכך בעצמי, בגלל אותן שעות לא נוחות, אבל שמחתי שערוץ 10 החל לשדר את "אנטרפרייז" ברציפות בימי שבת לפני שנתיים-שלוש, אם כי גם הוא נכשל ולא רכש את העונות האחרונות. הלוויין עשה עבודה טובה יותר עם "וויאג'ר", כך שמעתי. למזלם של חובבי "סטארגייט" אנשי הערוץ הראשון (למעשה – מחלקת השידורים בערבית!) הקרינו את הסידרה בשעות קבועות, וברציפות שלא נשמעה בארץ עד אז. אלמלא הרציפות הזו, לא היינו רואים מעריצי סטארגייט כיום בכנסים.

היום כמובן כל הבעיות האלה מאחורינו, ואיש אינו תלוי עוד בטלוויזיה לצורך השכלתו ולעריכת מרתונים כאוות נפשו. עם האינטרנט ותוכנות-השיתוף אין למעשה שום צורך בטלוויזיה, וטעמם של רוכשי התוכניות, הפשלות שלהם מול המפיצים (חוסר אחריות זו מילה קלה לתאר את הפשלה של הכבלים בשעתו מול "האחים וורנר") ושאר מפגני בורותם או זילזולם בצופים בבניית לוחות משדרים, כבר לא טורדים את מנוחתו של חובב הטלוויזיה המקומי.

אבל עוד מדגדג היכנשהו הרצון לפתוח את הטלוויזיה, וכמו בפירסומת שרצה בקולנועים בסוף שנות השמונים, לזפזפ באופן אקראי בשלט ופתאום "לתפוס אמריקה".

Live long & prosper

 

מודעות פרסומת

מוזמנות ומוזמנים להגיב:

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.