מאת תם גמליאלי / פאנזין 7

"מסע בין כוכבים" הראשונה שודרה לפני שלושים וחמש שנים " איך הכל התחיל? " סיפורו של יוצר צעיר ועקשן, סדרה נצחית והרבה פיצ'פקס.

בסוף שנת 1964, נתבשר תסריטאי צעיר בשם ג'ין רודנברי,  שהסדרה שיצר – "הסגן", בוטלה. הסדרה, שעסקה בקצין צעיר ששמו ויליאם טיבריוס רייס, שודרה זמן קצר בלבד. אך התסריטאי הצעיר לא אמר נואש, ומיד התיישב לכתוב סידרה חדשה. סידרת מדע בדיוני למבוגרים, שתיקרא "מסע בין כוכבים". הוא כתב תיאור כללי, אשר בו הוא כלל אלמנטים מסדרתו הכושלת ומהדמות הספרותית האהובה עליו – הוראציו הורנבלואר.

ג'ין הצעיר החל לחפש אולפנים שיהיו מוכנים לצלם את הסדרה. הרבּ סולואו, חבר טוב שעבד בעבר באן.בי.סי, הצטרף והציע את עזרתו וביחד הם פנו לאולפני "דסילו" (חברה בבעלותם הזוג המפורסם לוסיל בול ודזי ארנז, כוכבי "אני אוהב את לוסי" – ת.ג), שהסכימו לצלם את הסדרה באולפניהם.
הרב וג'ין נגשו לחפש רשת שידור. רשת סי.בי.אס דחתה את הצעתם לשדר את הסדרה, בגלל פרויקט דומה שעבדו עליו בשם "אבודים בחלל", ובסופו של דבר התקבלה הסדרה ע"י רשת אן.בי.סי.

אחת, שתיים, שלוש, נסיון ראשון

אן. בי.סי. הזמינה פרק פיילוט לניסיון. נציגיה בחרו בתסריט בשם "הכלוב" (The Cage) כמתאים ביותר, וג'ין והרב החלו לרכז צוות הפקה: במאים, מפיקים, תסריטאים, מעצבים, מאפרים ועוד. העבודה החלה באינטנסיביות, וגלשה במהרה לשנת 1965. וולטר מאט ג'פריס, המעצב האומנותי, לאחר התיעצות עם ג'ין ובהשראת כריכות של חוברות מד"ב, עיצב את ספינת החלל. ויליאם וור תאיס, אחראי התלבושות, התייעץ אף הוא בג'ין ותפר חליפות מתאימות לחברי הצוות. אלכסנדר קוראג' הלחין את נעימת הפתיחה, ומאוחר יותר צירף זמרת סופרן שתשיר קולות רקע.

ג'ין והרב התפנו ליצירת הדמויות ולבחירת השחקנים. הדמות הראשית היתה כמובן הקפטן – "קפטן כריסטופר פייק". לתפקיד זה נבחר השחקן ג'פרי האנטר. לתפקיד הקצינה ראשונה – צעד אמיץ ביותר מצד רודנברי להציג אישה בתפקיד כה מרכזי – הוא בחר בשחקנית מייג'ל בארט, אישתו. קצין המדעים הוא חייזר, במקור איש מאדים אדום-עור, ובסופו של דבר יצור צהבהב-ירקרק עם אזניים מחודדות מכוכב בלתי ידוע. לתפקיד החייזר, שיקרא (איך ניחשתם?) "ספוק", נבחר השחקן ליאונרד נימוי. דמות מרכזית נוספת הייתה של הרופא – דוקטור מק'קוי. ג'ין רצה מאד שחקן בשם דיפורסט קלי, אבל הבמאי סירב ובחר שחקן אחר.

צילומי הפיילוט נמשכו כחודש, העריכה נמשכה זמן רב. הפיילוט חרג מהמועד ומהתקציב ונציגי הרשת לא היו מרוצים. לא מהשחקנים, לא מהדמויות ולא מהופעתו השטנית של החייזר מחודד האזניים. בסוף מרץ הם ביקשו פיילוט נוסף.

התסריט החדש נקרא "היכן שאיש לא היה מעולם". צוות ההפקה גויס מחדש וכולם נערכו לשינויים המתאימים: דמותה של הקצינה הראשונה הושלכה לפח; ספוק הפך להיות הקצין הראשון; ו- "קפטן פייק" הפך ל"קפטן קירק". הבמאי התחלף וגם השחקנים התחלפו, על ימין ועל שמאל: ג'פרי האנטר סירב להמשיך, ולנעליו נכנס ויליאם שאטנר. הצטרפו גם השחקנים ג'ורג' טקאי ("סולו") וג'יימס דוהאן ("סקוטי"). דמות חדשה נוצרה – קצין קשר, ולתפקיד נבחר שחקן שחור; בחירה מאד לא שגרתית באותם ימים.  זו הפעם היו נציגי הרשת מרוצים והכריזו על תחילת שידורי הסדרה בסתיו.

הדמויות, השחקנים, הכותבים, האביזרים

עם אישורה של הרשת, החלה העבודה האמיתית. לג'ין היה זמן קצר מאד לסיים את סידורי ההפקה.
ויליאם שאטנר נקרא להקליט נאום פתיחה קצר, שחובר ע"י ג'ין והמפיקים. הנאום, הפותח במילים "חלל – הגבול הסופי", צורף לנעימת הפתיחה. גיוס השחקנים החל מחדש. לאודישנים הגיעה שחקנית צעירה, שחורה, עם ספר קטן ששמו "אוהורו" (פירוש המילה הוא חופש). היא נבחרה בקלות לתפקיד, ובאותה קלות נבחר גם שם לדמותה… היא החליפה את קצין הקשר והפכה להיות האישה השחורה הראשונה בתפקיד מרכזי בסדרת טלוויזיה. בסופו של דבר, לאחר מאמציו הרבים של ג'ין, הצטרף גם דיפורסט קלי לצוות והפך לחלק בלתי נפרד ממנו.

לכתיבת התסריטים גויסו סופרי מד"ב ידועים, בינהם א.א. וון ווגט והארלן אליסון. ג'ין קון הצטרף לסגל ההפקה, ובהיותו חובב מד"ב מושבע הוא ספג את רוב האחריות לכתיבת תסריטים. דורותי פונטנה, מזכירתו של ג'ין, לקחה סיפור שכתב בשם "צ'רלי X” ועיבדה אותו לתסריט לפרק. בעקבות זאת, ובעידוד של ג'ין, היא נטשה את עבודתה כמזכירה והצטרפה לצוות כתסריטאית. על הפרקים שכתבה היא חתמה בשם "די.סי. פונטנה". מעניין לציין, ששלושים שנה לאחר מכן, תסריטאי "חלל עמוק 9" (הידועים בחיבתם העזה לנוסטלגיה – ת.ג.) יצרו את הפרק "מעבר לכוכבים" – בפרק זה חוזר הקפטן לשנות ה50' בארה"ב כסופר, ובמערכת העיתון פוגש סופרת בשם קיי האנטר; הסופרת, שלא רוצה שקוראי העיתון השוביניסטים ידעו שהיא אישה, מזדהה בשם "קיי. סי. האנטר"… אבל נחזור לסדרה המקורית.

אירווינג פיינברג מונה לאחראי אביזרים  והצוות האומנותי החל לעצב פיצ'פקס, שעתידים להפוך אהובים מאד על מעריצים ומוכרים בכל העולם. בין השאר הם עיצבו מכשיר קורא נתונים קטן, וקראו לו "טרנסיקטור" (Transicator), מאוחר יותר שינו את שמו ל"טריקורדר" (Tricorder). ווה-צ'אנג בנה מכשירי קשר קטנים עם מעין כיסוי נפתח, שלימים יהווה השראה למעצבי פלאפונים. המכשיר נקרא "קומיוניקטור" (Communicator). מאט ג'פריס הוסיף ועיצב את ציוד המרפאה, ואת כלי הנשק, שנקראו "פייזרים".

איך עושים היסטוריה

בספטמבר הגיע ג'ין לכנס מד"ב עולמי באוהיו והציג בפני 500 הנוכחים את הפיילוט השני, שזכה לתגובות טובות מהקהל. בכנס הוא פגש את ביו טרימבל ובעלה ג'ון, שיהפכו מאוחר יותר להיות המעריצים המפורסמים ביותר והמשקיעים ביותר, של "מסע בין כוכבים".

במאי החלו הצילומים שנערכו ב"במה 8" (Stage 8) המפורסמת (במה זו עדיין קיימת – באולפני "פארמאונט" בלוס אנג'לס – אבל אסור לבקר בה). במקביל לצילומים, החלו אולפני "דסילו" להפיץ את המזכרות הראשונות: דגמי צעצוע. בנוסף הוצעו למכירה רומנים קצרים המבוססים על הסדרה ורצועות קומיקס, שערכן מוערך כיום במאות דולרים.

ב- 8 בספטמבר 1966, בשמונה וחצי בערב, שודר הפרק הראשון של "מסע בין כוכבים". מדד נילסן לרייטינג הראה שהסדרה היא הסדרה הצבעונית הנצפית ביותר, אבל בפועל הרייטינג שלה היה נמוך בגלל שברוב הבתים הטלוויזיות היו עדיין טלוויזיות שחור-לבן. לקראת סוף השנה הראשונה סבלה "מסע בין כוכבים" ממחסור בתסריטים מתאימים וחשבון הוצאות גבוה מדי. נוסף על החדשות הרעות, הסדרה, שהיתה מועמדת לפרסי "אמי", בקטגורית "סדרת דרמה טובה ביותר", "שחקן המשנה הטוב ביותר" לליאונרד נימוי, ובקטגוריות טכניות – אינה זוכה בכלום. ולמרות הכל – המעריצים – מרוצים. במהלך כותרות הסיום של הפרק האחרון לעונה, מכריז נציג אן.בי.סי ברקע: ""מסע בין כוכבים" תחזור בסתיו. ובבקשה, אל תשלחו יותר מכתבים."

בשנת 1967 קנתה חברת "גולף ווסטרן", שהיא הבעלים של אולפני "פארמאונט", את אולפני "דסילו". לעונה השניה, שצילומיה החלו במאי, הצטרפה דמות חדשה: פאוול צ'כוב הרוסי. העונה השניה שודרה בערבי יום שישי בשמונה וחצי. רודנברי האמין שהסדרה לא תחזיק מעמד בשעה החדשה, ויזם קמפיין כתיבת מכתבים: הוא שלח מברק חתום על ידו וע"י ידידו אייזיק אסימוב, המאיץ בחובבים לכתוב לאן.בי.סי לשנות את השעה. סטודנטים באוניברסיטה הטכנולוגית של קליפורניה אירגנו מצעד מחאה מול משרדי אן.בי.סי; מאות אנשים הגיעו וחתמו על עצומות. נציגי אן.בי.סי עמדו מולם חסרי האונים, חזרו והכריזו שהסדרה אינה מבוטלת.

חייזרים קטנים ופרוותיים

והסדרה לא בוטלה. למעשה, פרקים מסוימים זכו לתשומת לב מיוחדת;  דייויד ג'רולד, תסריטאי, חיבר תסריט לפרק קומי שנקרא "צרות עם הטריבלים". הדעות בקרב התסריטאים היו חלוקות לגביו. "הצעתי את זה מאד בפשטות." הוא אמר.  "החייזר המסוכן ביותר הוא זה שאתה לא מזהה כאויב. בואו ונעשה חייזר קטן וחמוד ופרוותי, שלא נראה כמהווה איום. ג'ין קון אמר, "זה נשמע יקר", אז אמרתי "ובכן, אתה מכיר את הכדורים הפרוותיים האלה בקצה של מחזיקי מפתחות? נשיג בערך חמש מאות כאלה ונגרום לזה לעבוד." כתבתי את קווי העלילה הבסיסים, ודורותי אמרה, "אתה יודע, זה עוד עשוי להיות פרק קטן ונחמד". שלושים שנה מאוחר יותר, נבחר הפרק הקטן והנחמד להיות הפרק האהוב ביותר על הצופים בהיסטורית "מסע בין כוכבים", בכל תולדותיה.

פרק נוסף שנכנס להיסטוריה הוא  "הילדים החורגים של פלאטו"; זאת בגלל סצינת נשיקה בין-גזעית -הראשונה בתולדות הטלויזיה –  בין קירק ואוהורה. "ביל שאטנר ואני היינו מקצועיים מאד," סיפרה נישל ניקולס, "בגלל שזו הייתה סצינה קשה מאד מבחינה רגשית, אבל אף אחד מאיתנו לא התלונן. למרות ש – כפי שאני אוהבת להתלוצץ למעריצים – צילמנו 36 טייקים עד שהצלחנו… והשגעון סביב זה היה מיותר; הדואר מהמעריצים היה חיובי מאד. המכתב הגרוע ביותר שקיבלנו היה מבחור בדרום (ארה"ב) שאמר שאינו מאמין בעירוב גזעים, אבל בכל פעם שבחור כמו קפטן קירק תופס בזרועותיו בחורה שנראית כמו לוטננט אוהורה, הוא לא מתכוון להלחם בזה."

הגבול הסופי

עקב שמועות על הורדת הסדרה, עזרה ביו טרימבל לארגן קמפיין מכתבים נוסף. כמות המכתבים שהגיעה לאן.בי.סי בחודשיים הראשונים של השנה מוערכת בכ 12,000 מכתבים (!). בסוף הפרק האחרון הכריז נציג הרשת בשנית שהסדרה חודשה לעונה נוספת, ובבקשה –  "לא לשלוח יותר מכתבים!…" .

אך שוב מועברת הסדרה לשעה אחרת – מן הפח את הפחת – הפעם ביום שישי בעשר בלילה. גורלה נחרץ.
העונה השלישית מתחילה בסוף ספטמבר, בפרק "המוח של ספוק", שנחשב לגרוע ביותר בתולדותיה. לעומתו "העיר על קצה הנצח", בו מתארחת ג'ואן קולינס ("שושלת") זוכה בפרס הוגו. הארלן אליסון, מחבר התסריט, זוכה בפרס גילדת התסריטאים.

ב- 9 בינואר 1969, צולם הפרק האחרון, ששודר ב- 3 ביוני.

ב- 20 ביולי "אפולו 11" נוחתת על הירח. אנדרה בורמניס, מפיק "מסע בין כוכבים" ומדען של נאס"א, צוטט אומר: "הייתי אומר שכמחצית מהמדענים שפגשתי במשך השנים בתכנית החלל היו מושפעים מ"מסע בין כוכבים" ברמה מסוימת. הרבה אסטרונאוטים מתארים את הסדרה כמקור השראה."

ב- 1970 מתחילים השידורים החוזרים. שידורים אלה יבססו את מעמדה של הסדרה כאחת מהסדרות המפורסמות ביותר בעולם, עם חמש סדרות המשך מצליחות, ובעלת היקף מעריצים עולמי הגדול בעולם.