ברוכים הבאים לאקדמיה

מאת ענת שם טוב

כפי שבוודאי ידוע לכם האקדמיה היא גוף צבאי, וככל גוף צבאי – ההגיון שלה נעצר בש.ג (או במילים אחרות – בחדר השיגור). מהרגע שהתנדבתם לאקדמיה – אכלתם אותה. אין שום דרך, אבל שום דרך, להימלט. אפשר לנסות להצהיר שאתם רומולנים, אבל זה לא בהכרח יעזור.

מהר מאד תקבלו לבתיכם את שדר התת-חלל, הידוע לשמצה בשם צו ראשון, המזמן אתכם להשתגר אל מוצב הגיוס של האקדמיה כדי למלא טפסים ולעבור מבחנים. כאן באה לידי ביטוי תופעה מעניינת – לא משנה כמה שנים אנחנו בתוך העתיד או כמה מתקדמת הטכנולוגיה שלנו – טפסים עדיין ממלאים בעט, על נייר ובארבעה עותקים. (רק לידע כללי: כל ארבעת העותקים מגיעים לאותו אדם. שלושה מהם הוא בדרך כלל זורק לפח בליווי גיחוך ומלמול המשפט המפורסם "הנה עוד אידיוט שכותב כל דבר ארבע פעמים…". אם הוא ממש ותיק בעסק הוא גם יגיד את זה ארבע פעמים).

כאשר מגיעים למילוי הטפסים מקבלים ערמה, שתקרא להלן ערמה א'. כל טופס מלא וגמור מועבר לערמה שניה, שתקרא להלן ערמה ב'. ישנם שני עקרונות חשובים שיש לזכור בזמן מילוי הטפסים:

1. לעולם אל תספר להם דבר מרצונך החופשי! אם לא שאלו אותך אם אין לך זנב, אל תגיד שאין לך כי מייד תגדל ערמה א' פלאים ותצטרך למלא (בארבעה עותקים): טופס 420 – הצהרת חוסר זנב , טופס 721 – בקשה דחופה לקבלת זנב , וטופס 512 – הצהרת ויתור סודיות בקשר לסיבה שאין לך זנב .

2. לעולם אל תסתיר מהם דבר. ספר להם הכל מרצונך החופשי אחרת לאחר שתגיע כבר לסוף ערמת הטפסים הענקית (בארבעה עותקים) ותפטיר בטעות "אה ! שכחתי, אין לי זנב…" , תשמע את המשפט האכזרי "אז למה לא אמרת קודם ?", משפט המלווה בדרך כלל בהחזרת כל הטפסים מערימה ב' בחזרה לערמה א', כשלערמה א' מתווספים הטפסים 420 ,721  ו- 512  הידועים לשמצה .

לאחר שגמרת למלא את כל הטפסים בערמה וחולצת ע"י צוות החירום המיוחד של מוצב הגיוס מתוך הערימה הענקית של ניירות, עליך לעבור מבחנים. השיטה הבטוחה להצליח במבחנים האלו היא לנחש. סקרים שנעשו מוכיחים מעל לכל ספק שמי שמנחש מקבל ציון גבוה בהרבה ממי שמנסה לחשוב בהגיון.

השאלות כתובות בדרך כלל בניב קלינגוני עתיק (הידוע רק לשלושה קלינגונים זקנים שחיים במוצב נידח של האימפריה) והתשובות כתובות בעברית (שפה עתיקה שמקורה על כדוה"א, לא שימושית בחיי היום-יום משום שידוע שכל היקום מדבר אנגלית).

בכדי שתבינו מול איזה שאלות אתם ניצבים הרי שתי שאלות נבחרות והתשובות אליהן :

1. מהי משמעות החיים, היקום וכל השאר?

א. 42
ב. מרק ירקות.
ג. כולנו תרכובות פחמן שמחפשות משמעות.
ד. כל התשובות נכונות, תלוי באיזה יקום אתה נמצא.
בהווה ידוע שתשובה א' (42) נחשבה לנכונה עד למאה ה- 21 ואז הופרכה. תשובה ב' לעומתה (מרק ירקות) היא התשובה הנלמדת בבתי הספר היסודיים כיום (ולמה מרק ירקות אתם שואלים? – למה לא ?). אבל לא! התשובה הנכונה היא כמובן ד', כי ע"פ תיאוריית היקומים המקבילים, באמת תלוי באיזה יקום אתה נמצא.

2. מה אמר דרגלוינס לקרומג'אן לפני שהם מתו?

א. רד לי מהרגל.
ב. מעניין מה עושה הכפתור האדום הזה.
ג. אהההה!
ד. אתה בטוח שהמחוג הזה אמור לעמוד על 10000 ?
ה. כל התשובות נכונות.
לכל אדם הגיוני יהיה ברור שתשובה ה' לא יכולה להיות נכונה. כמה משפטים אפשר להגיד בבת אחת? זהירות! זו שאלה מכשילה! אם הייתם מתמצאים במיתולוגיה הבג'ורנית הייתם יודעים שלדרגלוינס היו ארבעה ראשים (וגם ארבע ידיים מה שעשה אותו לממלא הטפסים המהיר ביותר בעולם).

לאחר שעברת את חווית הצו הראשון, מנצלת האקדמיה את עייפותך וחוסר תשומת לבך הרגעית כדי לזמן אותך לצו שני.

צו שני הוא אפילו גרוע יותר מצו ראשון.

בתור התחלה – אתה שוב צריך להשתגר אל מוצב הגיוס של האקדמיה הזכור לך מהפעם הקודמת כמקום אפל, טחוב ומלא בערמות דפים בארבעה עותקים שצועקות "הצילו!" . הפעם אתה מגלה שמשהו השתנה. אחרי סקירה קצרה של החדר אתה מגלה את מקור השינוי – מישהו פתח חלון ועכשיו המקום לא כל כך אפל אבל עדיין קר, טחוב ומלא בערמות דפים בארבעה עותקים שצועקות "הצילו!" .

אל הבדיקות הרפואיות נכנסים בקבוצות של עשרה אז בינתיים צריך לחכות. כדי שלא תשתעמם נותנים לך למלא בינתיים טפסים (בארבעה עותקים כמובן): טופס 768 – טופס הצהרת שעמום , טופס 926 – טופס העברת הזמן לתורים ארוכים וכמובן מיודעינו טופס 420 – טופס הצהרת חוסר זנב (שאין שום טעם לא למלא אותו עכשיו כי עוד מעט תכנס לרופא והעדר הזנב יהיה בולט לעין).

כדי לדעת מתי הגיע תורך עליך להקשיב למערכת הכריזה. אם מטעמי קיצוצים בתקציב ואם מטעמי סדיסטיות לשמה, מערכת הכריזה היא דבר לא-מתוחכם להחריד שהותקן במקום עוד בראשית המאה ה-21 (כשהמקום עוד לא היה קיים).

הדברים המשודרים במערכת נשמעים לרוב כמו "-ראו–ני-גי–שארו–רכת–ואושרע–איוטי-קפצ–לשאו-מ-ראו—ם" שפירושם במילים אחרות "תראו איך עוד פעם אני אגיד משהו במערכת הכריזה הדפוקה הזו ועוד עשרה אידיוטים יקפצו לשאול אם קראו להם".

לבסוף מגיע תורך. אתה, ביחד עם עוד תשעה אומללים, מוזמן להיכנס אל חדר הבדיקות. חדר הבדיקות הוא מקום חדיש ביותר – קצינים שוכבים על השולחנות ונסקרים בטריקורדרים ומכשור רפואי חדיש ומצפצף (יש להם אפילו את המכונה שעושה בייייפ!). האופוריה נגמרת כשרופא ירוק, בעל ארבע זרועות, נכנס לחדר ומודיע בחיוך רחב ומלא שיניים "פה זה רק לקצינים. אתם לשם" והוא מצביע על דלת קטנה ועלובה בקצה החדר. הדלת מובילה לחדר קטן המכיל ספסל ארוך, וילון (שקוף) ומאחריו מיטה. קול מבשר רעות נשמע במערכת הכריזה הפנימית "תתפשטו!". לא נעים… אתה מתפשט ומנסה במבוכה להסתיר מחבריך לחדר את העובדה שאין לך זנב (זה לא יעזור – אין לך מספיק ידיים בשביל זה).

אם חשבת שזהו סוף הסיוט – טעית! החלק הקשה עוד לפניך! מאחורי הוילון מחכה הרופא שתפקידו לשאול אותך בפעם החמישית את כל השאלות שכבר שאלו אותך בארבעה עותקים, בתוספת כמה שאלות מיותרות שרשות המכס (שבוטלה במאה ה- 22) לא הסכימה לבטל כגון: ארזת לבד? מישהו עזר לך לארוז? מישהו נתן לך משהו למסור למישהו אחר בחו ל? וכו'…

אתה בטח חושב עכשיו – "שטויות, מה זה בשבילי לענות על כמה שאלות ?". לא! טעות! זה קשה מאד! החכמה היא לענות על השאלות תוך כדי ניסיונות חוזרים ונשנים לסלק את ידי הרופא המחטטות באזורים אינטימיים (כגון עצם מבוא הזנב, שאין לך).
ואז הוא מגיע לשאלה הגורלית – "יש לך זנב?"… אופס! מומלץ לענות לו "או שכן, או שלא, מה שבטוח – אולי, וגם זה בספק". תשובה זו מבטיחה את בלבולו המיידי והקטלני של הרופא, עד כדי כך שסעיף חוסר זנב לא יופיע בפרופיל שלך.

זהו. התקבלת לאקדמיה. לאיזה תפקיד ? זה כבר סיפור אחר….

מוזמנות ומוזמנים להגיב:

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.