פאנזין 6

שיבוטים עליך, לוקאס

מאת תום גמליאלי

"…זה רשמי! ג'ף טוויטן וג'ון גות' מסיאטל, וושינגטון, הם שני הבחורים הראשונים שמחכים ל"מלחמת הכוכבים: פרק II – מתקפת השיבוטים". מחכים, מחוץ לאולם הסינרמה, שני מעריצים מסורים של "מלחמת הכוכבים" שיבלו את ארבעת החודשים הבאים ברחובות סיאטל…"
5 בינואר  2002, דיווח חדשות מסיאטל, וושינגטון.

אחרי "שר הטבעות" ו"הארי פוטר" הקולנועיים, אפשר סופית להכתיר את שנת התשס"ב כ"שנת המד"ב והפנטזיה", ואני אף נהנית להוסיף "הבאה עלינו לטובה". הקולנוע האמריקאי פרץ בשטף סרטים וסרטי המשך בנושא שהבולט ביניהם הוא, ללא ספק, הפרק השני של "מלחמת הכוכבים", ושמו בישראל – "מתקפת השיבוטים". אמנם ארצנו הקטנטונת לא ממש עקבה אחר המתרחש, אבל הרבה התרחש; עלילות נכתבו, שחקנים לוהקו, ולאט לאט, שלוש שנים כמעט, התגבש לו הדבר החם הבא.

מי יודע, מי זוכר

אז ככה: לפני הרבה הרבה שנים, אי שם בשנות השבעים והשמונים, בגלקסיה לא כל כך רחוקה, יוצר אנונימי – כמעט – אך בעל חזון, בשם ג'ורג' לוקאס, חשף לעולם את יצירתו הקולנועית: "מלחמת הכוכבים". הסרט ושני המשכיו ("האימפריה מכה שנית", "שובו של הג'דיי") נחלו הצלחה אדירה וסחפו מיליוני מעריצים בכל העולם, שעד היום נושאים חרבות זוהרות בחושך, נושמים בכבדות ומצטטים טרול קטן וירוק (בדיחה! בדיחה! נא לא לשלוח לי מכתבים זועמים). במשך שנים חיה לה האימפריה הממוסחרת על הקרנות חוזרות, עד שהחליט לוקאס מיודענו להחזיר עטרה ליושנה, ושלושה סרטים חדשים הובטחו למעריצים (פרקים I-III),  שיספרו את ההיסטוריה, את הסיפור שקדם לסיפור. המעריצים שמחו עד הגג וחיכו בנשימה עצורה. לפני שלוש שנים זכינו לראות את הפרק הראשון, שלמרות הביקורות הקשות עליו זכה להצלחה כלכלית מרשימה, ומאז הרשת גועשת ורועשת, חושפת ומוצפת בכל פיסת מידע נגישה, כל שמועה אפשרית, על הפרק השני. אז מה באמת צפוי לנו מהסרט שכולם מצפים לו?

מעללי הכֹח

ובכן, כזכור, הסרט "תקווה חדשה" מתחיל בעצם שנים רבות לאחר נפילת הרפובליקה. כלומר הטרילוגיה החדשה אמורה לספר לנו, בין השאר, על נפילת הרפובליקה… או, אם להתנסח באכזריות, הטובים אמורים להפסיד. הפרקים השני והשלישי צפויים להיות הרבה יותר אפלים מהפרק הראשון; עליית האימפריה, היחלשות הכח, מלחמות וקרבות, מאבקים עצומים בין כוחות האור והחושך. בקיצור – לא תקופה טובה להיות אביר ג'דיי.

ואם להיות ספציפיים יותר – עלילת הפרק השני מתרחשת כעשר שנים לאחר הפרק הראשון. אנאקין סקייווקר, העולל הבלונדיני והעגלגל, גדל להיות נער צעיר וחסר מנוח בגיל ההתבגרות. אנאקין לומד להיות אביר ג'דיי ממדריכו אובי-וואן קנובי, שגידל זקן ונראה קצת כמו ישו. בינתיים, בכוכב נאבו המרוחק, סיעה פוליטית קיצונית מאיימת על חייה של המלכה אמידאלה היפה והאמיצה, ושני אבירי הג'דיי נשלחים להגנתה. הם מגלים שהרבה מסתתר מאחרי אלו המנסים להרע לה, ובמיוחד לורד סית' מסתורי המטה את מהלך האירועים לטובת הצד האפל. עד מהרה גיבורינו עומדים בפני החלטות קשות שעלולות להשפיע על גורל הרפובליקה כולה. בו בזמן, באמצע כל המלחמות, מתאהב אנאקין במלכתו (הגדולה ממנו בחמש שנים לפחות), ולמרות שקוד אבירי הג'דיי אוסר עליו, הוא משנס מותניו ומחזר אחריה במרץ. הווה אומר – חלק נרחב מהסרט יתמקד בסיפור האהבה האסורה והשפעתה על החלטות הגיבורים.

עוד צפויים לנו מפגשים עם דמויות מוכרות (מהטרילוגיה הישנה), רק שבתקופה זו כמובן כולם צעירים…; אנאקין כנראה ישוב ויחפש את אימו בטטואין; מועצת הג'די תהפוך למרכזית יותר בעלילה; וכמובן, איפשהו, מתחבאת גם מתקפת השיבוטים…

אבירין, חייזרין, כולנו מסובין

השמועות הבולטות ביותר באינטרנט הן כמובן – מי יהיו השחקנים. וגם אם השחקנים עצמם לא מעניינים, הדמויות שהם משחקים מעידות על קווי העלילה ולכן משכו את תשומת ליבם של המעריצים. נתחיל בחוזרים אלינו:
נטלי פורטמן תחזור בתור המלכה פאדמה אמידאלה, שליטת נאבו. המלכה הצעירה היא גם הנציגה של עמה בסנאט, בקורוסנט; איאן מק'גרגור ישוב להיות אובי-וואן קנובי, אביר הג'דיי שהפך משוליה למדריך; סמואל ג'קסון יהיה מייס ווינדו, חבר המועצה, בתפקיד בולט יותר הפעם; לצידו, חבר המועצה יודה, שאת קולו תורם לנו כתמיד פרנק אוז (הפעם, אבוי לבושה, יודה יופיע כדמות ממוחשבת ולא כחבובה שכולנו למדנו לאהוב); אחמד בסט יחליק שוב לחליפת ג'אר ג'אר בינקס (כן כן, הוא חוזר); אנתוני דניאלס (C3PO) וקני בייקר (R2D2); איאן מק'דרמיד יחזור להיות הסנאטור פאלפטין (דארת' סידיוס) האפל; וגם פרנילה אוגוסט תחזור,  בתפקיד אמא של אנאקין, מה שמחזק את השמועה שהוא יצא לחפש אותה.

עוד נזכה לראות הרבה מאד דמויות חדשות:
ג'ימי סמיתס יהיה הסנאטור בייל אורגנה, למרות שבתחילה ניסה להכחיש את השתתפותו; כריסטופר לי (סארומן הלבן ב"שר הטבעות") יהיה הרוזן דוקו, פוליטיקאי כריזמטי אך קיצוני, שככל הנראה יהיה לבוש בערך כמו דארת' ויידר… עוד יהיו הדוד אואן (ג'ואל אדגרטון) והדודה ברו (בוני פיאס), בני משפחתו של לוק סקייווקר, בצעירותם; בובה פט, צייד הראשים, כשהיה ילד (דניאל לוגן), ואביו, ג'אנגו פט (טמוארה מוריסון); ועוד רבים וטובים שקצר הנייר מלמנותם כאן.

הרבה שמועות הוכחשו – מכל וכל – למשל שכריסטופר ווקן יופיע, או גבריאל ביירן. אחת השאלות הקשות הייתה האם נזכה לראות שוב את ליאם ניסן, ששיחק את אביר הג'דיי קוואי-גון ג'ין. כאן הדעות חלוקות, שכן לא ממש ברור באיזה תפקיד הוא יכול לחזור (רוחו עדיין מרחפת על פני האדמה? שיבוט של עצמו? אחיו התאום האובד?…) ואין אישור רשמי לידיעה הזו, אבל הרוב מסכימים שאם לא נראה אותו בסרט הזה אז אולי אולי בשלישי.

האנקדוטה המשעשעת ביותר היא ללא ספק זו של להקת הבנים אנ'סינק. בתו של לוקאס (שהיא ואחיה מופיעים בסרט בתור ניצבים), היא מעריצה גדולה של הלהקה ואבא'לה, שרצה לשמח את הג'וניורית, הביא את חברי הלהקה להופיע בסרטו כניצבים. צילמו אותם פחות מכמה שניות, בלי טקסט, אבל המעריצים באשר הם מחו בתוקף (ובכל אמצעי) על חילול הקודש, ונערי הפופ הועפו מתפקידם. לוקאס כנראה חתך את השניות האלה מהסצינה בגלל הרעש שהתעורר. אכן, דילמה.

דרוש בלונדיני צעיר, נסיון קודם בסיף לא חובה

במשך זמן רב הייתה שאלת השאלות "מי יהיה אנאקין סקייווקר המתבגר?" השמועות הראשונות הצביעו על לא אחר מאשר ליאונרדו דיקפריו, שלשמחת רבים ויתר על מועמדותו לתפקיד בגלל תפקיד ראשי בסרט אחר. עשרות צעירים השתתפו בתחרות, בשלב הסופי התחרו על התפקיד קולין האנקס (הבן של טום) ושחקן קנדי לא ממש מוכר בשם היידן כריסטנסן. וכידוע ודאי לרובכם, כריסטנסן הצעיר נבחר.

היידן הפך מהר מאד משחקן עלום שם – לשם דבר. הוא הספיק להופיע על שערי מגזינים מכובדים, ולא מזמן היה מועמד לפרס גלובוס הזהב לשחקן המשנה (בתפקיד נער מתבגר ומתפרע. למי שמעוניין לראות אותו בשיער שחור ועם פירסינג, שם הסרט הוא "החיים כבית"). מאחורי הקלעים של "פרק II", סיפרו אנשי צוות משועשעים שכאשר צילמו אותו נלחם עם לייט-סייבר, הוא השמיע קולות של חיתוך החרב באויר (דרך אגב, איאן מק'גרגור עשה אותו דבר בסרט הראשון). ולוקאס נאלץ לשכנע אותו שיוותר על האפקטים תוצרת-בית, כי אנשי הסאונד יעשו עבודה טובה יותר… עוד סיפרו עליו (שמועה, שמועה), שהכימיה בינו ובין נטלי פורטמן ממשיכה מעבר לשעות הצילומים. מי יודע. העיקר שיסתדרו ביחד, יש להם עוד פרק שלם לצלם.

מאחורי הקלעים של אימפריה

ובכן, כריסטנסן היפיוף ימשוך לקולנוע את הבנות, פורטמן המרשימה תקפיד שהבנים לא יעזו לעזוב, וג'אר ג'אר בינקס ישעשע את הילדים הקטנים. יופי טופי, אבל חסרים עוד הרבה מרכיבים בשביל לבשל סרט. ג'ורג' לוקאס, שהוא גם הבמאי והתסריטאי, החליט כהרגלו להטביע חותמו בהיסטוריה: הוא צילם את כל הסרט במצלמות דיגיטליות – ללא פילם בכלל. זוהי הפעם הראשונה שסרט באורך מלא מצולם באופן הזה, והאיכות שלו נחשבת טובה יותר. הסרט יגיע לאקרנים ביום חמישי, ה 16 במאי 2002. למרות שאין זה נפוץ להקרין בארה"ב בכורה ביום חמישי, לוקאס והמפיקים רצו והצליחו לאחד את מועד ההקרנה כמעט בכל העולם – שוב היסטוריה – כך שברוב המדינות הסרט יוקרן בתאריך זה או יום אחריו. וכן, גם בישראל.

ההפקה החלה בסוף יוני 2001. הצילומים נערכו בסידני שבאוסטרליה (הרבה שחקנים הם אוסטרלים או ניו-זילנדיים), באיטליה (נאבו) ובטוניסיה (טטואין). הצילומים נמשכו בערך שלושה חודשים, ואפילו הסתיימו לפני הזמן, אבל העבודה הקשה היא אחרי ההפקה: שנה וחצי של עבודה על הסרט, עיבוד ממוחשב, השלמת תפאורות, תחפושות, אפקטים ועוד – כמעט עד למועד הבכורה. בינתיים, כדי שיהיה לנו החובבים על מה לדבר ומה לנחש, פורסמו שלושה טריילרים  (או 'קדימונים' בעברית צחה), החושפים קצת דמויות וקווי עלילה מרכזיים. פורסם גם פוסטר פרסומת, שאפשר כבר לראות בבתי הקולנוע בארץ. למי ששם לב (קשה לפספס), אמידאלה מסורקת בפוסטר בדומה לנסיכה ליאה בזמנו, עם שתי צמות מגולגלות כמו מגן אזניים (שהפכו לסמל בלתי נשכח בתרבות האמריקאית)… הייתי מצפה שאחרי כל כך הרבה שנים התסרוקת הזו תצא מהאפנה… אבל מצד שני, עם הצלחה לא מתווכחים…
באינטרנט, באתר הרשמי של הסרטים – Starwars.com, ניתן למצוא את הטריילרים, הפוסטר מידע על השחקנים, ראיונות, עידכונים שוטפים ועוד.

מחממי האוזניים של הנסיכה ליאה

מוגש באדיבות דו"ק וקבוצת התמיכה לבעלי שיער בעייתי.
המאמר כתוב בלשון נקבה אך מופנה גם לזכרים וחייזרים.

שיטה 1 (לשיער ממש ארוך):

1. עשי שביל באמצע וחלקי את השיער לשני חלקים שווים.
2. קחי חלק אחד וסובבי אותו עד שהוא מהודק וקשוח. גלגלי אותו צמוד עד שיקבל את צורת האוזנייה הנדרשת.
3. חזקי את השיער בעזרת סיכות. השתמשי בסיכות הארוכות של שני אינץ'. בעזרת חלק מהסיכות הצמידי את האוזנייה לראש, ובעזרת חלק חזקי את המבנה.
4. סדרי את החלק השני באותה צורה.

שיטה 2 (לשיער ממש ארוך):

כמו בשיטה מס' 1, אבל במקום לחלק את השיער ולסובב אותו קלעי אותו לשתי צמות. השיטה הזו קלה יותר אך נראית פחות אותנטית.

שיטה 3 (לשיער ארוך):

השיגי שני Whirl-a-bun. אלו הם פסי גומי עם שסע ארוך במרכזם וסוגר בשני הקצוות.

1. חלקי את השיער לשניים.
2. קחי חלק אחד והכניסי את הקצה לחתך, גלגלי את השיער למעלה עד שהוא מגולגל צמוד לראש, ואז סגרי את התפסן כדי ליצור מעגל.
3. סדרי את החלק השני באותה צורה.

זו השיטה הקלה ביותר שעובדת היטב. למרבה הצער- אם יש לך מספיק שיער כדי לתת לזה מראה אותנטי, יש לך יותר מדי שיער כדי שיתאים לתוך Whirl-a-bun.

רמאות, שיטה 1 (לשיער באורך בינוני):

חלקי את השיער וקלעי אותו לשתי צמות. השיגי מילוי כלשהו, כמו כדורי צמר גפן או שקית ניילון, צבעי אותם לאותו צבע כמו השיער שלך והדקי אותם היטב לשני כדורים. מקמי כדור ליד האוזן וכרכי סביבו את הצמה. חזקי היטב את כל המבנה בעזרת סיכות. עשי אותו דבר בצד השני.

רמאות, שיטה 2 (לשיער קצר):

השיגי פיאה.

למה אני לא אוהב את ג'אר ג'אר בינקס

מאת חגי יעקובסון

דמיינו לעצמכם את הסצנה הבאה: לוק סקייוקר טס בתעלות כוכב המוות, דארת' ויידר דוהר מאחוריו. לפתע המצלמה עוברת למילניום פאלקון שטסה כמו צפרדע שיכורה ובטעות לגמרי פולטת טורפדו שיפגע בספינה של ויידר, הטייס יגיד "מסה חושב שמצאתי כפתור", לוק  מפוצץ את כוכב המוות,  סוף הסיפור.

עכשיו, תדמיינו שזהו הסרט הראשון בסדרה שראיתם, ולא היה ידוע אם יהיה המשך או לא. הייתם קונים את זה? לא הייתם יוצאים מהקולנוע עם הרגשת "זה היה יכול להיות סרט ממש נחמד, אבל פישלו בסוף?"

אז למה אני צריך לוותר לג'ורג לוקאס ב"אימת הפנטום" ? בגלל שזה הסרט הרביעי למעשה? בגלל שהוא רצה ליצור דמות חביבה שתפנה לילדים קטנים ותהווה אתנחתא קומית? או בגלל שהוא רצה עוד דמות שיוכל מחד למסחר ומגיסא להראות – הנה עוד צעד טכנולוגי מופלא שעשיתי?

הדמות של ג'אר ג'אר בינקס מההתחלה מאופיינת כדמות חלושה, שלומיאלית, שמנסה לשרוד בדרך ששותפים לה בעלי החיים שאיתם היא רצה – לברוח. היא איננה מתמודדת עם הבעיות שלה כמו שאר הדמויות הראשיות בסרט אלא "רוכבת" עליהן כגיס חמישי ללא תרומה ממשית פרט לאתנחתה קומית בנקודות מסוימות בסרט.  לוקאס כמובן רצה שלדמות יהיה ערך כלשהו לכן בצורה מפתיעה ובעזרת צרוף מקרים משעשע מתמנה ג'אר ג'אר לגנרל בצבא הגונגים, שגם הוא, במקרה, מצליח בצורה מפתיעה ובאמצעות בדיחות סלפסטיק נדושות ותנועות שלומאליות לשרוד בערך. מצטער, לוקאס, אבל אני לא קונה את זה.

בתחילת הסרט אתה מציג את הגונגים כחברה לוחמת המבוססת על צבא, ולאחר מכן אתה ממנה את ג'אר ג'אר (שגורש, להזכירכם, כי הוא פציפיסט) לגנרל? ידוע שאין הגיון בצבא, אבל אפילו בגלקסיה רחוקה מאוד ישנה היררכיה צבאית מסוימת, והרי למנות את ג'אר ג'אר לגנרל משולה לקדם שקמ"יסט מהקריה לפקד על סיירת מטכ"ל רק בגלל שהוא הוציא לרמטכ"ל בייגלה שנתקע לו בגרון.  ועוד לא התחלתי לדבר על עיצוב הדמות ע"פ סטריאוטיפים והמסחור המשווע תוך כדי הסתמכות על קהל נאמן של מעריצים שיזרימו עוד כסף לחוות סקיווקר.

אז סליחה ג'ורג – אולי אנחנו מעריצים אבל גם לנו יש סטנדרטים, ועם כל הכבוד מר לוקאס היקר- סנארף מחתולי הרעם היה יכול להיות במקום ג'אר ג'אר ולעשות את זה יותר טוב.

הצדעה לשלומיאל האלגנט

"לפעמים האחד השלומיאלי, השונה ולפעמים הקצת מוזר, הוא החבר שאתה מחפש".

מאת מירל אופניהיימר
שלומיאלית גאה

בתור שלומיאלית גאה וידועה (בניסיון להגיד שלום לתומס נתקלתי בעמוד, נכנסתי בשולחן ונפלתי במדרגות), יש לי הערכה רבה לג'אר ג'אר בינקס. לא רק שהוא שלומיאל "אלגנט" (כשהוא נופל הוא עושה זאת בסיבובים ונפנוף אוזניים), הוא גם זה שגורם לדברים לקרות.

במפגש הראשון איתו הוא נכנס ישר לתוך זרועותיו של קוואי-גון ג'ין, האדם היחיד עם מספיק סבלנות ליצור היפראקטיבי שכזה, עוזר להם לברוח מהדרואידים ובסופו של דבר מוביל אותם לעיר הבירה של נאבו ולמלכה אמידאלה. השלומיאליות שלו בהכנות לתחרות ה"פוד רייס" גילגלה צחוקים והזכירה לי את הפעמים הרבות שבהם אכלתי משהו חם ושרפתי את הפה (קסה לדוור, לא מפינים אותי).

במלחמה נגד הדרואידים ג'אר ג'אר באמת מוכיח את מלוא הפוטנציאל שלו. הוא מחסל דרואידים במהירות ובשיטתיות שמקבילה לקוואי-גון ולאובי-וואן, בלי שהוא בכלל מנסה. הוא בורח והורג מבלי אפילו להיות מודע לכך. רגלו נתקעת בדרואיד שבור וזה יורה לכל הכיוונים ומחסל במהירות את כולם מסביבו, וכל זה בנסיון לשחרר את הרגל. וכאשר הוא מטפס ומצטרף לחבריו, הוא משחרר את הפצצות ב"טעות" ומחסל פלוגות שלמות בלי לכוון, מה שהוא בטח לא היה מצליח אם הוא היה מנסה… לבחור יש מזל בשביל 20 איש.

בקיצור- ג'אר ג'אר מצייד אותנו, השלומיאלים, בגאווה ומראה שלא צריך להיות רגוע ומרוכז בכדי להשתלט על הבלאגן. לפעמים צריך לזרום איתו, לפעמים זה עוזר להכנס לפאניקה, לדלג מעל כולם, לעשות הכל הפוך… ולהצליח בגדול. ובדרך גם לגרום לנו לצחוק.

מכל הדברים האלו באות הטענות העיקריות של שונאי ג'אר ג'אר, ולמה? הרי צריך לזכור כי, בסופו של דבר, "מלחמת הכוכבים" הוא בכל זאת סרט ומטרתו היא בידור. בכך ג'אר ג'אר תורם את חלקו בגאווה לסרט. ג'אר ג'אר הוא דמות בעלת מזל רב, אהבת חיים גדולה וצחוק בלב, ולמרות שהוא שלומיאל (ולפי דעתי  – בזכות זאת) הוא מעביר לצופים הרגשה נעימה. ג'אר ג'אר בינקס מהווה אפילו יותר דמות חיקוי מאשר דמויות אחרות.

אז לסיכום- עם המזל שיש לג'אר ג'אר, אני ארצה אותו איתי בכל מלחמה.