המילה הכתובה במסע בין-כוכבים

מאת אלי אשד / פאנזין 5

(מבוסס על הרצאה שניתנה בכנס בינלאומי לעידוד הקריאה)

מסביב ל"מסע בין כוכבים" יש תרבות חובבים עצומה שכוללת אלפי (ואולי עשרות אלפי) אנשים, גברים ונשים, צעירים ומבוגרים. הארגון הישראלי "סטארבייס972" הוא חלק מתרבות זאת.

מוצאה של תרבות חובבים זאת היא בתרבות החובבים הכללית של המדע הבדיוני שהחלה להיווצר עוד בשנות ה30 של המאה הקודמת, וכללה מועדונים שבהם חובבים יכלו להפגש ולדון בנושאים של מדע בדיוני ומחוצה לו, כנסים שבהם יכלו לפגוש זה את זה וחובבים ממקומות מרוחקים כמו גם סופרים ידועים, ו"פנזינים" – מגזינים שהוצאו בצורה פרטית וחובבנית אבל שבהם יכלו החובבים לפרסם סיפורים משלהם ומאמרים על הנושאים שעניינו אותם וגם הם היו דרך לתקשר זה עם זה ולחזק את "התרבות" של החובבים.

במקור היה הנושא המרכזי של תרבות חובבים זאת הספרות הכתובה של המד"ב (מד"ב – מדע בדיוני), אולם לאורך השנים החלו יצירות מד"ב בתחומי מדיה אחרים – קומיקס, סרטים, וסדרות טלוויזיה – לתפוס בה מקום חשוב יותר ויותר עד שכיום הספרות הכתובה איבדה לחלוטין את המקום המרכזי שהיה לה בעבר. ולעומת זאת תופעות של המדיה יצרו לעצמן "תרבויות חובבים" משלהם עם כל המאפיינים של תרבות חובבי המד"ב הכתוב המקורי. אך הדוגמה המרכזית לכך היא כאמור "מסע בין כוכבים" על גילגוליה השונים.

"מסע בין כוכבים" הופיעה לראשונה בטלוויזיה האמריקנית ב1966, והשתמשה כמעט בפעם הראשונה בתולדות הטלוויזיה האמריקנית ברעיונות מד"ב שונים בצורה מתוחכמת ואינטיליגנטית, והיו כמה וכמה סופרי מד"ב ידועים כמו רוברט בלוך והרלן אליסון שכתבו עבורה. חובבי מד"ב רבים אשר הכירו היטב את ספרות המד"ב ואשר התייחסו בבוז ובזלזול לכל מה שהיה לטלוויזיה להציע בתחום כ"חומר ילדותי" (ולרוב בצדק) התאהבו בה. מצד שני הסדרה והשידורים החוזרים האינסופיים שלה לאורך השנים משכו אליה מספר עצום של צופים נלהבים שעד אז לא היה להם כל קשר עם ספרות מד"ב כלשהי ולא היה להם כל מושג קודם על התחום.

השילוב הזה של חובבי מד"ב "מנוסים" שהכירו היטב את תרבות החובבים של המדע הבדיוני מצד אחד, והחובבים ה"חדשים", צופי טלוויזיה "רגילים", שלא היה להם כל ניסיון בקריאת מד"ב עד כה (או לעיתים קריאה מסוג כל שהוא) מצד שני, יצר תרבות חובבים מיוחדת במינה. תרבות חובבים זאת הייתה מבוססת במידה רבה על "תרבות האם" של המדע הבדיוני הכללי עם המועדונים, הכנסים (שאליהם באו אנשים בכמויות גדולות בהרבה מאשר לכנסי המד"ב "הרגילים") והפנזינים, רק בקנה מידה הרבה יותר גדול. בתוך תרבות חובבים זאת אנשים החלו לכתוב מאמרים על הדמויות החביבות עליהם בסדרה, לנתח את ההיסטוריה שלה, להסביר אי עקביות בפרקים, כתבו סיפורים מרובים על מגוון אדיר של נושאים מסיפורים רומנטייים שבהם בת דמותה של המחברת (אלה בדרך כלל היו מחברות) מתאהבת בקפטן או במר ספוק ולבסוף משכנעת אותם להחזיר לה אהבה, דרך סיפורי מד"ב קשה וכלה בפורנוגרפיה קשה (ובמיוחד סיפורים שתיארו יחסים הומוסקסואליים בין קירק וספוק שהם כל כך מרובים עד שהפכו לתת ז'אנר בפני עצמו).

כל זה עבור מספר גדול של פנזינים שכולם עסקו אך ורק ב"מסע בין כוכבים". מעל לכל הם קראו כל ספר ומאמר שיכלו להניח עליו את ידיהם ושעסק בדרך כלשהי בסדרה. מוציאים לאור הבינו מהר מאוד שספרים על "מסע בין כוכבים" נמכרים בכמויות גדולות בהרבה מאשר ספרי מד"ב "רגילים" והם החלו להוציא ספרים במיוחד עבור ציבור חובבי הסדרה שהתבססו על סדרות מסע בין כוכבים השונות. הן ספרי קריאה והן ספרי "עיון" שתיארו את היקום של מסע בין כוכבים, או אספקטים שונים של ההיסטוריה וההפקה של הסדרה בטלוויזיה. הייתה זאת תופעה יוצאת דופן עד אז בהיסטוריה של הטלוויזיה האמריקנית שבה הצופים היו פסיביים לחלוטין ביחסם לסדרות החביבות עליהם והסתפקו בצפייה עצמה ואולי גם קריאה של רכילות בעיתונים על הכוכבים ומשלוח מכתבי מעריצים אליהם, אבל לא שום דבר מעבר לזה. כעת יוצאים כמה ספרים כאלה מדי חודש בחודשו ומספר הספרים עולה בהרבה על מספר הפרקים הטלוויזיוניים של הסדרה המקורית לפחות.

סדרות טלוויזיה אחרות ניסו לחקות את ההצלחה הזאת, אבל רק מעטות מהן הצליחו להשיג תוצאות דומות, ואף לא אחת מהן מחוץ לתחום המד"ב והפנטסיה. התופעה הזאת של תרבות חובבים כזאת היא מוגבלת לחלוטין לסדרות מד"ב ופנטסיה. אין למצוא תרבויות חובבים כאלה לסדרות משטרה, בתי חולים, או אפילו אופרות סבון (שגם להן יש קהל חובבים נאמן מאוד). וזאת למרות שלסדרות אלה יש הצלחה גדולה בהרבה מבחינת מספר הצופים. עם זאת בשנים האחרונות ניתן למצוא גם סדרות אחרות שיצרו לעצמן תרבויות חובבים משלהן, סדרות כמו "דוקטור הו" הבריטית על הרפתקאותיו של נוסע בזמן, "תיקים באפלה", "בבילון 5", "באפי ציידת הערפדים" ו"זינה הנסיכה הלוחמת". גם סדרות אלה (ויש גם אחרות בקנה מידה קטן יותר) הפכו למרכז של פעילות חובבים אינטנסיבית של אנשים שקודם לכן לא היה להם כל קשר לעולם של ספרות המדע הבדיוני, ומספר גדל והולך של ספרים על סדרות אלה הציף את חנויות הספרים.

ישנו בעולם המדע הבדיוני ויכוח עז בשאלה כיצד יש להתייחס לתופעה זאת.  ישנם אלו שרואים את התופעה בצורה סימפטית ומאמינים שאלו שנכנסים לעולם המדע הבדיוני דרך אהבה לסדרות כמו "מסע בין כוכבים" וקוראים ספרים רק על סדרה זאת, ימשיכו ויקראו ספרי מדע בדיוני אחרים של סופרי "מסע בין כוכבים" ומשם "יתרחבו" לתחומים ולסופרים אחרים. וכך תחום המדע הבדיוני הכללי רק ירוויח.

אחרים הם אופטימיסטיים פחות וטוענים שהרוב הגדול של חובבי "מסע בין כוכבים" וסדרות אחרות קוראים רק ספרי "מסע בין כוכבים" אם בכלל, ולרוב יעדיפו רק לצפות בסרטים ובטלוויזיה, והם אינם ממשיכים לקרוא מד"ב "רציני" יותר. הם ממשיכים וטוענים שחנויות הספרים מחזיקות במספר גודל והולך של ספרי מסע בין כוכבים ושאר ספרי מדיה על "חשבון" המקום שמיועד ליצירות מד"ב ופנטסיה מקוריות לחלוטין ורציניות יותר. נטייה זאת נראית כהרסנית ליצירתיות של המד"ב.

יש לציין שנטייה זאת היא בולטת במאוד בישראל ששם כמות גדלה והולכת של מקום על המדף המיועד לספרי מד"ב בחנויות של "סטימצקי" מוקדשים לספרי "מסע בין כוכבים", "מלחמת הכוכבים" ו"בבילון 5", וזה בולט במיוחד בחנויות הקטנות יותר של סטימצקי ששם רוב המדף מוקדש בעיקר לספרים כאלה ורק לספרי מד"ב ופנטסיה מעטים שאינם קשורים בצורה כלשהי למדיה. מעבר לכך מומחים מציינים את ההפחתה הקיימת במספר הפנזינים שפעם היו כלי מרכזי בתרבות החובבים של המד"ב ושל מסע בין כוכבים ומנו אלפים. כיום יוצאים פחות ופחות מהם מדי שנה.

למעשה הפונקציה שלהם של הפצת מידע ותקשורת כללית בין החובבים ממולאת כעת בידי אתרי האינטרנט שהם מונים כעת מאות ואלפים. חובבי מד"ב ובעיקר חובבי "מסע בין כוכבים" היו בין הראשונים שהשתמשו בצורה אינטנסיבית ביותר באינטרנט (שבעצמו נראה כהמצאה שיצאה מסיפור מד"ב כלשהו). באינטרנט יש כעת אלפי אתרים שעוסקים במד"ב ופנטסיה על כל נגזרותיהם , ורבים רבים מהם עוסקים ב"מסע בין כוכבים". ואתרים אלה הם יותר ממלאים את כל הפונקציות של הפנזינים הישנים ובעבור אותו הקהל. למעשה נראה שכיום יש יותר אתרים שמכילים הרבה יותר מידע וחומר (סיפורים, שירים, מאמרים וכו' וכו') מאשר שהיו בפנזינים המודפסים, בתקופת שיא הצלחתם והשפעתם בשנות ה70- וה-80.

מבחינת חובבי "מסע בין כוכבים" וחובבי מדיה אחרים הם יכולים לקרוא כעת הרבה יותר על התכניות החביבות עליהם מאשר אי פעם. ההבדל היחיד מהפנזינים הישנים הוא שהקריאה היא און לין מאשר על נייר והיא מאפשרת תקשורת מידית כמעט עם הכותבים ו/או חובבים אחרים. זהו הדבר היחיד שהפנזינים הישנים לא יכלו לספק. כך שיתכן שהצטמצמות מספרם והשפעתם של הפנזינים הכתובים היא אינה אסון כזה גדול שכן כל הפונקציות שלהם ממשיכות להתמלא אם גם בצורת תקשורת אחרת.

מחשבה אחת על “המילה הכתובה במסע בין-כוכבים

  1. פינגבק: "מסע בין כוכבים " : סדרת הטלוויזיה ששינתה את פני העולם המודרני . | המולטי יקום של אלי אשד

מוזמנות ומוזמנים להגיב:

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.