מאת נעמי וינר / פאנזין 1

 

שמתם לב פעם לעובדה המוזרה מאוד, שלאנשים בסטאר טרק יש סיכוי למות ביחס הפוך לפז"ם שלהם? סליחה, לא בסטאר טרק בכלל – יותר מספינת אחות אחת של האנטרפרייז התפוצצה לרסיסים – אלא על ספינות דגל ותחנות חלל קרדסיות.

כמובן, ברגע זה קופץ המתחכם התורן וצועק "לא נכון! טאשה מתה!". באמת? טאשה מתה? אם זה נכון, היא פעילה מאוד יחסית למישהו מת… אבל זה לא נכון – היא חזרה לחיים מלאים אחרי שספינת הדגל האמיצה שלנו נפגשה בתאומתה הקודמת, האנטרפרייז C, ואפילו התחתנה עם רומולאני, ילדה בת, וחייה באושר ועושר עד שהזמן שהיא הייתה מחוץ לאנטרפרייז השתווה לפז"ם שלה על האנטרפרייז – ואז כבר היה בסדר להרוג אותה.

בסדרות אחרות, כשצריך להיפטר מדמות – הורגים אותה. קל, פשוט, ושומר על אמינות. בסטאר טרק? חס וחלילה! לקציני ספינת הדגל של סדרת הדגל יש זכויות. כשצריך להיפטר מהדמות שלהם זמנית – שולחים אותם לאקדמיה, וכשצריך להיפטר מהם סופית – טוב, בשביל מה מתחברים עם הנודד? (ודרך אגב, אם מותר לי להעיר, ווסלי הוא דמות אחת שטוב מאוד שנפטרו ממנה!).

כאן נוצרת בעיה – איך שומרים על האמינות כשאי אפשר להרוג קצינים?
כמו תמיד, האליל של כל טרקי אמיתי – ג'ין רודנברי – מצא תשובה: תסמונת החולצות האדומות. כולכם שמתם לב, אני בטוחה, שבסדרה המקורית – קצין עם חולצה אדומה היה קצין מת. או מת בפוטנציה. בכל מקרה, הוא היה מת בסוף הפרק. מאוד אמין – החלל הגדול והמפחיד הרי נורא מסוכן – ושומר על זכויות היתר המיוחדות של הקצינים המיוחדים…

כשהתקדמנו בסדרה אחת ועברנו ל"דור הבא" האלגנטית, הצופים כבר הפכו להיות יותר אניני טעם וחולצות אדומות סימלו פיקוד – צריך פתרון חדש. כמובן, אנשי צוות זניחים המשיכו למות למען המטרה, אבל כמה כבר אפשר? הפתרון החדש היה חזרה לחיים. טאשה היא לא היחידה שחזרה לחיים – אחריה באו גם פיקארד (בעזרתו האדיבה של Q), ג'ורדי ורו לארן (בעזרתו האדיבה של מכשיר הסוואה משוכלל ומגניב נורא), דאטה (בעזרתו האדיבה של הראש שלו), גיינן, דר' קראשר, ווסלי, טרוי וכמעט כל מי שעלה באופן קבוע על הגשר של האנטרפרייז D. נכון, מר מתחכם תורן, גם על האנטרפרייז המקורית נתנו פירוש חדש ל"חיים אחרי המוות", אבל לעיתים הרבה יותר נדירות – קירק וספוק הם היחידים שאני יכולה לזכור כרגע.

סדרה הולכת וסדרה באה, ואת האנטרפרייז החליפה תחנת החלל הקרדסית הידועה בשם "חלל עמוק 9". שם קיבלנו את כל הפתרונות הישנים לאמינות המעוצבת שלא הורגת גיבורים, ועוד שתי קטגוריות חדשות ל"מי אפשר להרוג". הראשונה היא בעלים, נשים ובכלל אהובים: החל בוודק בראייל ועד לאשתו של סיסקו. השנייה אפילו יותר מעניינת ומקורית: יש שם מישהו, שהדרגה שלו משתנה בין סג"ם ללוטננט, השם שלו הוא רמירז, והתפקיד שלו בחיים זה למות. אני אישית, בשתי עונות בלבד, ספרתי 6 פעמים. מעניין… אף פעם לא הראו את הגופה שלו.

את "וויאג'ר", לבושתי ובעיקר לבושתה של הטלוויזיה הישראלית, עוד לא הספקנו כל-כך לראות, אבל לפי מה ששמעתי יש שם פשוט אנשים שקשה להרוג אותם – רופא הולוגרפי, בורגית, אנשי מאקי וקפטן שהשיער שלה עמיד בפני פייזרים – אז היא בטח עמידה כללית לכל סוג נשק קיים. מעבורות, לעומת זאת, מתפוצצות שם בקצב. (הידעתם שיש אתר על הרשת שעוסק בכל הפתרונות לתעלומת המעבורות של הוויאג'ר?).

כך שהזכויות נשמרות, האמינות הקדושה נשמרת, וכולם חיים בעושר ואושר עד עצם היום הזה, וגם הרבה אחר כך…

פילק: "דרגות היו לטאשה"
(ע"פ המנגינה של "פרח נתתי לנורית")

פיקארד אמר לרייקר:
"קצין הוא גיבור ונבון
קצין לא ימות אף פעם
כסג"ם קטון"

"אני לא אמות אף פעם
קצין אני – לא סג"ם
אך למה זה, קפטן, למה
מתה טאשה יאר?

 דרגות היו לטאשה
שני כפתורים ותקשורון
פייזר היה לטאשה
היה לה הכל!"

הסביר פיקארד לרייקר:
"היא לא מתה לחלוטין
טאשה חייה במימדים
במימדים אחרים".

"אני לא אמות אף פעם
קצין אני, לא סג"ם
וקצינים של האנטרפרייז
לא מתים לעולם!"

לתגובות: wiener@actcom.co.il