פארסקייפ- שלוש חתונות ולוויה אחת

מאת גילי כהן / פאנזין 14

 

יש שתי דרכים לספר לכם על סרט, סדרה, או במקרה הזה מיני סדרה: עם או בלי ספויילרים. באופן מפתיע, הפעם אפשר את שניהם בלי לאבד את הטעם של מה שהיה, כי הפרטים לא חשובים. פארסקייפ, כרגיל, גדולה יותר מסכום חלקיה השונים, והעלילה כמעט לא משנה לאוהד מורעב שמחכה כבר שנתיים לראות מה קרה אחר כך. אז כרגע, עד האזהרה, לא יהיו ספויילרים. מילה שלי. אחרי האזהרה אני לא מתחייבת לכלום. ספויילר קטן, לפני שמתחילים – מישהו באמת חשב שג'ון וארין מתו בסוף העונה הרביעית? אם כן, תעברו כאן ועכשיו לעמוד אחר, כל הכתבה הזאת היא ספויילר אחד גדול עבורכם.

אז בלי ספויילרים. זה טוב. זה באמת, באמת טוב. זה כמעט כל מה שאפשר היה לצפות שמיני סדרה של ארבע שעות תהיה. זה פארסקייפ בכל גדולתה, עם כל הבעיות הקטנות שלה, עם הדיאלוגים המרשימים הרגילים, המשחק המעולה ועם תקציב הרבה יותר גדול. אני נשמעת משוחדת? יש מצב, אבל גם אני מהאוהדים המורעבים שהוזכרו למעלה. כמעט כל דבר יותר טוב מכלום. תזכורת קצרה – בסוף הסדרה נשארנו עם ג'ון וארין במצב אבקה, צ'יאנה עיוורת ועל סף מלחמה גלקטית. בדיוק משם ממשיכה המיני סדרה.

הטוב: רומנטיקה, קרבות גם בין אנשים וגם בין ספינות, בדיחות שעפות לכל הכיוונים, דרמה, גבורה, הקרבה, בגידה, כל האופרת סבון המשגעת. הכל שם, פחות או יותר במינון הנכון, בתזמון ובניצוח נפלא, ונראה שהשחקנים והדמויות לא איבדו כלום בשנתיים של אחסון. יש גם הפתעות, אבל זה בתחתית העמוד. החלק הראשון הרבה פחות אינטנסיבי מהשני – החלק השני הוא כמו סרט מתח או פעולה שגורם לך לשבת על קצה הכסא ולכסוס ציפורניים. לכל אחת מהדמויות היה זמן משלה באור הזרקורים, ולכמעט כולם היו שורות מחץ שיהפכו לקלאסיקה פעם בעתיד.

הרע: זה כמעט דחוס מדי. החלק הראשון טיפה איטי, ולוקח זמן עד שמגיעים לעלילה המרכזית. כשמגיעים אליה דברים זזים מהר מדי, וכרגיל בפארסקייפ הדברים החשובים ביותר נאמרים כבדרך אגב, תוך כדי לחימה או בזמנים מתוחים אחרים, ולא זוכרים אותם אחר-כך. יש כמה חורים בעלילה, ההצדקה המדעית לכמה מהדברים שהם עשו הצחיקה אפילו אחת כמוני, שההבנה שלה בפיזיקה מתחילה ומסתיימת ב"אם אתה עוזב את זה, זה נופל", אבל למי אכפת?

המכוער: סדנת הבובות של הנסון במיטבה. כל החייזרים האהובים שלנו חזרו, ואני באמת מתכוונת לכמעט כולם. יש כל כך הרבה קצוות שנסגרים בארבע שעות האלה שהאפשרות לסדרת המשך נראית קלושה מתמיד, למרות הרייטנג הגבוה שלה בארצות-הברית. לעומת זאת, כל הדמויות החוזרות נמצאות שם כדי לקדם את העלילה, ולא רק כדי לנפנף לנו. הכל קורה מסיבה מסוימת, וכך זה צריך להיות.

זהירות, ספויילרים. אל תגידו שלא אמרתי לכם!

טוב, עכשיו שאני יכולה להזכיר שמות ואירועים ספציפיים, מישהו כאן לא מרחם על ג'ון קרייטון? תקוע במרחק ענק מהבית, כל העולם רודף אחריו ויורד לחייו, החברים שלו מטורפים ואפילו הראש שלו משחק איתו משחקים. הסדרה עצמה היא תיאור מתמשך של איך לשגע בן אדם, ובמיני סדרה אנחנו מגיעים לסף השבירה בפעם העשירית הערך, אבל הפעם בצורה סופית יותר. מסתבר שכולם צדקו – נשק יום הדין של קרייטון הוא הדבר היחיד שיכול לעצור את המלחמה, ולא משנה מה המחיר האישי שלו עבורו. הוא המרכז, הוא המאיץ, הוא השעיר לעזאזל. רחמנות עליו. אפילו להתחתן כמו שצריך הוא לא מצליח. שלוש פעמים הם ניסו לפני שזה עבד, הילדים המסכנים, אבל עכשיו ג'ון וארין נשואים באושר על-פי הכרזתם שלהם.

אז מי היה לנו? סטארק, מעצבן כרגיל, אבל עם אפשרות של שיפור בקצה המנהרה. בדקות האחרונות הוא היה כמעט נסבל. ג'ול, שחזרה בשביל קידום עלילה בסיסי ואז נרצחה באכזריות יחד עם כל הכוכב שלה (דוגמה לכמה הפרק היה דחוס- הכוכב נהרס, ולקח לי כחצי שעה לפני שפתאום קלטתי שהי, הם הרגו את ג'ול, החארות. מאוד דחוס), ג'ות'י, שהגיע בדיוק בזמן להציל את היום ולתפוס כמה דקות איכות עם אבא שלו לפני הסוף, סקורפיוס וסיקוזו, שסיפקו את ההפתעה של הערב מבחינתי, וחור תולעת אחד גדול במיוחד. וד'ארגו. אנ'לא רוצה לדבר על ד'ארגו. איזה בזבוז עגום של דמות נפלאה, שחקן נהדר, ופוטנציאל. קא ד'ארגו, אתה החוליה החזקה, למה הלכת? רייג'ל, יצור ירקרק וגועלי בדרך כלל, זהר הפעם בכמות עזרה מרשימה, שכללה תלונות קולניות אבל הוא הציל את ג'ון וארין יותר מפעם אחת. ההתמודדות של ארין עם הרעיון של אימהות היה מעניין לצפייה, וראויה לציון סצינת הקרב הענקית בסוף, והשורה האלמותית “!Shooting makes me feel better”.

אז כן, זה היה טוב.

מוזמנות ומוזמנים להגיב:

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.