חדש על המסך: מרוץ לאתמול

מאת מיקה גיל / פאנזין 12

נגיד שהייתם נורא חכמים; נרחיק עוד קצת לכת ונאמר שאף ניחנתם בזיכרון צילומי, מוסריות לעילא, קורטוב לא קטן של הומור, גוף הורס, פרצוף מקסים ויכולת התבטאות מרשימה. נאמר עוד, שבנוסף לכל אלה הייתה לכם טראומה רצינית מהילדות, משפחה לא מתפקדת שכוללת אב נעלם, אחות מכורה לקוקאין ואח שהוא פושע בזעיר אנפין. אתם יודעים מה? בואו נוסיף לקלחת גם רומן לוהט עם פרופסור. אתם חושבים שמישהו היה עושה עליכם סדרת טלוויזיה?
מה, לא?

ואם – נניח – הייתם יכולים לחזור אחורה בזמן ולהציל אתמול אנשים שמתו היום ממש עכשיו?
או, עכשיו יש על מה לדבר.

זה בדיוק מה שקורה לטרו דייוויס, בחורה עם המון פוטנציאל והמראה של אלייזה דושקו, שמוצאת את עצמה בוקר אחד מועפת מעבודת ההתמחות שציפתה לה בבי"ח, לטובת איזה אחיין של מישהו. לא הרבה אחר כך היא מקבלת הצעה שנשמעת כמעט מפתה לעבוד במקום אחר, שהוא אמנם לא בי"ח, אבל הוא בהחלט מוסיף נקודות זכות ברזומה של לימודי טרום רפואה, או איך שלא קוראים לפרה-מד בעברית. כשהיא מקבלת את ההצעה בשתי ידיים רועדות במקצת, היא מגלה שלעבודה החדשה שלה בחדר המתים יש פאן קצת לא שגרתי. פאן קצת, איך לנסח את זה בצורה הכי מדויקת? לא כל כך מת.

שכן טרו הגיבורה והאמיצה מסוגלת לשמוע את המתים, ולא זו בלבד, אלא שהיא גם מסוגלת לחזור אחורה בזמן, תוך כדי סדרת פלאשבקים וכמה פרצופים משתאים, ולנסות להפוך את הגלגל ולהציל את היום. כלומר, את המת. בדרך כלל היא אפילו עושה זאת תוך כדי שהיא דופקת לעצמה את החיים על הדרך, כמה אלטרואיסטי מצדה.

הסדרה עצמה בכלל לא רעה, אם כי לצערי עד לפרק האחרון בהחלט שלה, זה בערך הדבר הכי טוב שניתן לומר עליה. באופן מצער למדי למעט טוויסטים לא צפויים, רב הפרקים מתהדרים בעלילה לעוסה ומחזור גורף. בעיקר בהתחלה.

אבל לאט לאט תופסת הסדרה תאוצה וגובה, וטיפין טיפין, בצעדים מיניאטוריים, היא מתחילה לסקרן יותר ולגעת בנושאים הרבה יותר פילוסופיים, כמו למשל מי הוא זה שנותן לטרו את היכולת לחזור אחורה בזמן, מהי מטרת העל של כל זה, והאם באמת יש לנו, כבני אדם, הזכות לנסות לנצח את המוות? עד לקליימקס המזהיר שמתרחש – כמה אמריקן איידולי מצדה – בדקות האחרונות של פרק סיום העונה, הסדרה מדשדשת בבינוניות אליה רב חובבי הפנטזיה והסיי פיי אינם מורגלים. למזלנו, הסדרה, בדומה לטרו, מצליחה למצוא את יעודה בשלב די מוקדם (שכולל הצטרפות מעניינת למדי של כוכב אחד אורח) ואפילו להעביר אותו לצופים טרם יורד עליה המסך. יתרה מזו, היא אף הצליחה לעשות את הבלתי אפשרי ולקבל מפוקס, מלכת ביטולי הסדרות, אור ירוק לעונה נוספת. עם קצת מזל, בעונה החדשה היא אולי אפילו תואיל בטובה להמשיך בדיוק מהמקום בו הפסיקה, ולספק לצופיה חוויית טלוויזיה קצת יותר יוצאת מן הכלל וקצת פחות שגרתית.

בינתיים, היא תסתפק בלתת לכם כמה רגעי אקשן נחמדים פלוס, דבר אחד או שניים להפוך בהם, והרבה אלייזה דושקו. בסך הכל, הייתי אומרת שזו עסקה לא רעה בכלל.

מודעות פרסומת

מוזמנות ומוזמנים להגיב:

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s