ד"ר סטיבן פרנקלין – פרופיל של רופא

מאת לאורה הדס / פאנזין 12

 

את החדשות על מותו של השחקן ריצ'רד ביגס, סטיבן פרנקלין בסדרת המופת "בבילון 5", קיבלתי בתזמון לא טוב, שעות ספורות בלבד אחרי שנתקלתי בהודעה על פרוייקט בבילון חדש של יוצר הסדרה. התגובה הראשונה של הייתה – "לא – לא יכול להיות. לא הוא".

בבילון חמש הייתה מאוכלסת מעונתה הראשונה בדמויות מפתח היסטוריות למיניהן – לא כמוהן ד"ר פרנקלין, אדם חסר אשליות של גדולה, חסר תכונות של מצביא או מנהיג פוליטי, אבל, כפי שהסתבר מהפרק הראשון בו הופיע, אדם בעל אידיאלים מפורשים ואומץ הלב שנדרש כדי לעמוד בהם. בנו של גנרל בצבא הארץ, הוא בחר בדרך הפוכה מזאת של אביו והפך להיות רופא המתמחה בקסנוביולוגיה –  רפואת חייזרים – וברפואה ניסיונית. סופר לנו עליו, שבנעוריו היה נודד בחלל מספינה לספינה ומשכיר את שירותיו כרופא בתמורה להזדמנות לחקור ולראות את פלאי הגלקסיה. אך המינוי שלו לרופא הראשי של בבילון חמש היה בוודאי הרפתקה מסוג חדש לגמרי.

הכשרתו של פרנקלין כקסנוביולוג הכינה אותו למה שהיה אמור להיות התפקיד – אך לאו דווקא למה שהיה התפקיד בפועל. יותר מפעם אחת, הוא מצא את עצמו לכוד בדילמות מוסריות, בהתנגשויות בין תרבויות ובאתגרים אדירים. בפרק שנוי במחלוקת, Believers, הוא ניתח ילד חייזרי למרות התנגדותם המפורשת של הוריו שהדת שלהם אסרה על ביצוע ניתוחים, ושילם על כך את המחיר. במקרה אחר, מצא את עצמו במרוץ נגד הזמן להציל גזע שלם ממגפה – מרוץ שנגמר בכישלון ומותו של הגזע כולו. הוא סייע לטלפתים הנמלטים ממשלת כדור הארץ, ואחר כך, לפליטים נארנים ניצולי הקונפליקט הנורא בין גזעם לבין הסנטאורים. שוב ושוב, אם הייתה דמות אחת בסדרה שיכולנו לדעת שתמיד תעשה את הדבר שהיא רואה לנכון, ללא מחשבה על התוצאות, זה היה סטיבן פרנקלין.

בעונות מאוחרות יותר של הסדרה, המחיר שתבעה מסירותו של פרנקלין הלך וגדל עד ששבר אותו. כבר בעונה השניה התחלנו לראות אותו מזריק לעצמו סמים ממריצים מדי פעם, ובפרק Interludes and Examinations, גריבלדי מעמיד אותו מול העובדה שהוא למעשה מכור להם. הרופא, שהגיע לנקודת שפל, נאלץ להודות באמת, הוא עוזב את תפקידו ובפרק הבא, Walkabout, אולי הפרק החשוב ביותר לדמותו, יוצא למעין מסע גילוי עצמי ברחבי התחנה שרק בסופו הוא יכול לחזור.

למרות שהחלק ששיחק פרנקלין במלחמה נגד הצללים והנשיא קלארק לא היה גדול כמו זה של רבים מחבריו לתחנה, הוא היה חשוב. לאחר שבעונה השלישית הצילו אנשי בבילון חמש טלפתים אנושיים שהוכנו להתחבר עם ספינות צללים ולהטיס אותן (הפרק Ship of Tears), הוא אפשר להם לבסוף להישלח לספינות של כבור בארץ, בידיעה שכשיתעוררו הם ישבשו את מערכות הספינות, ובוודאי יגרמו למותם. סטיבן פרנקלין, איש האידיאלים הבלתי נשברים, עשה, בסופו של דבר, מה שהיה צריך לעשות.

מוזמנות ומוזמנים להגיב:

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.