הומניזם במאה ה-24: "מסע בין כוכבים" ומשפט, חלק ה` – מאת ד"ר אלעד אורג

8חלקו החמישי של המאמר שהבאנו לכם בהמשכים עוסק בשוויון וסובלנות: הפליה גזעית, הפליה לאומית, הפליית נשים, הפליית בעלי נטיה מינית והפליה על בסיס גיל. בנוסף, הוא דן גם בזכות לפרטיות, בין אם מדובר בגניבת DNA או בגניבת זהות באולם ההולוגרמות.

לסיום, בחלק זה מובא גם סיכום של ההומניזם כפי שהוא מתבטא במאה ה-24, ב"מסע בין כוכבים".
כל זאת ועוד כאן, בחלק החמישי והאחרון.

ד"ר אורג הוא מרצה למשפט וגישור בקריה האקדמית אונו. המאמר נכתב בעת היותו תלמיד לתואר שלישי, פורסם בלקט המאמרים "משפט וספר" שיצא לאור ב-2007 ומפורסם אצלנו, לראשונה באינטרנט.

לפניכם החלק החמישי והאחרון של המאמר שמובא במלואו (למעט שינויים הכרחיים) בחמישה חלקים. בשל מגבלות האתר הוא אינו כולל את הערות השוליים הרבות שנכללו במקור. המעוניינים יוכלו למצוא בסוף העמוד קישור לגרסה הכוללת את ההערות.

קריאה נעימה!



 

(המשך הפרק שלישי – "מסע בין כוכבים", הומניזם ומשפט)
(המשך סעיף ו', הזכות לשוויון)

סובלנות ושוויון זכויות בהקשרים קונקרטיים
"מסע בין כוכבים" אינה מסתפקת בהבעת עמדה עקרונית בדבר הסובלנות ושוויון הזכויות, כערכים מנחים באופן כללי, אלא מתמקדת גם בשאלות קונקרטיות הרבה יותר של הכרה בזכויות לקבוצות חלשות וחריגות בחברה העכשווית.

הפליה גזעית
ב"מסע בין כוכבים" אנו עדים לחברה אנושית הרמונית, אשר ההשתייכות הגזעית אינה משחקת בה עוד תפקיד. כבר ב-ST המקורית משנות השישים, ניצבים לצידו של קפטן קירק הלבן אחראי ההגאים סוּלוּ האסיאתי ואחראית התקשורת ניוטה אוהורה (שמות שפירושם "כוכב" ו"חירות" בסווהילית), השחורה. בפרק Plato’s Stepchildren אף מוצגת לעיני הצופים נשיקה בין-גזעית בין קירק לאוהורה – סצינה אמיצה למדי באותה תקופה; ב-STNG מפקד יחידת ההנדסה הוא לַה פוֹרְג' השחור ואחראי חדר המשגרים, מיילס אדוארד או'בריאן הלבן, נושא לאישה את קייקו האסיאתית ולהם ילדה מעורבת קטנה, מולי; ב-STDS9 כבר מאייש סיסקו השחור את העמדה הבכירה ביותר – מפקד תחנת החלל; ב-STV מאייש את עמדת הקצין הראשון (כסגן קפטן) צָ'אקוֹטֵי האינדיאני.
אולם, מעבר להרכב הרב-גזעי של צוות גיבוריה, מציגה "מסע בין כוכבים" עמדה נחרצת נגד ההבחנה הגזעית. הפרק Let That be Your Last Battlefield של ST שכבר הוזכר לעיל, 9מנסה להציג את הגזענות במלוא כסילותה ונוראיותה. בֶּלֶה ולוֹקַאי הם שני בנים לשבטים שונים מאותו הכוכב. בין השבטים התנהלה מלחמה אכזרית ארוכת שנים, אשר ממנה ניצלו רק שניהם. המלחמה, כך מתברר, היתה בשל הבדל ביולוגי זניח בין השבטים. גופם של בני שני השבטים היה בחציו האחד שחור ובחציו השני לבן, אלא שבשבט אחד היה הצד הימני שחור, ואילו בשבט השני, הצד השמאלי. למרות אימת תוצאות המלחמה ולמרות עילתה המגוחכת, ממשיכים בלה ולוקאי להילחם זה בזה. הסיפור כולו משרה תחושה מוזרה של גיחוך ועצב, באופן הממחיש את האבסורד והטרגי הגלומים גם יחד בגזענות. חשוב לזכור, כי בתקופה בה החלה להציג ST, היה מדובר בחדשנות אמיצה. כפי שמדגיש זאת במאמרו שופט בית המשפט לערעורים בבית המשפט בליטל רוק, ארקנסו, וונדל גריפין:“The Enterprise had a communications officer named Uhura – an African woman whose very presence at the decision-making level was a dramatic contrast to the way that black people and women were treated in the United States… The helmsman/navigator was a man of Asian ancestry named Sulu at a time when the prevailing image of Asians was as laundry workers and coolies”.

הפליה לאומית
גם באשר להשתייכות הלאומית מציגה "מסע בין כוכבים" אנושות אשר הלאום אינו משחק בה עוד תפקיד ממשי. רק תכונות אישיות קובעות את דרכו של אדם. כבר על סיפון האנטרפרייז ניתן למצוא ערב רב של בני לאומים ומחוזות שונים. המפקד הוא קפטן ג'יימס קירק האמריקני מאיווה הצפונית, הרופא הראשי בספינה, ד"ר לנארד מק'קוי, גם הוא אמריקני אבל מן הדרום (כפי שניתן ללמוד ממבטאו), והמהנדס הראשי הוא מונטגומרי סקוט, הסקוטי החביב. בולט במיוחד הוא האחראי על כלי הנשק, פאבל צ'כוב הרוסי, אשר בידיו הופקדו כלי נשק מסוכנים והרסניים בהרבה מאשר הנשק הגרעיני האימתני ביותר, בתקופה שבה היו ארצות הברית וברית המועצות שרויות בשיאה של המלחמה הקרה. אותה מגמה המשיכה ב-STNG, ואף ביתר שאת. קפטן פיקארד הוא אפילו לא אמריקני, אלא הבן הצעיר למשפחה קטנה מכפר צרפתי נידח (והוא מגולם על ידי השחקן האנגלי, פטריק סטיוארט, אשר דואג להבליט את מבטאו הבריטי הכבד); הקצין הראשון, וויל רייקר, הוא בן אלסקה הצפונית; ד"ר בוורלי קראשר היא סקוטית; האחראית על הביטחון בעונה הראשונה, טאשה יאר, היא רוסייה; האחראי על המשגר, מיילס אדוארד או'בריאן הוא אירי. בסדרות ההמשך כבר כמעט שלא ניתנים פרטים על ארץ המוצא של חברי הצוות האנושיים, ובכל מקרה הם כוללים יותר חוצנים מבני אדם.
לסיכום, שלא כמו בשאלת זכויותיהן של קבוצות אחרות, עניין הלאום לא נדון באופן ישיר בפרקי "מסע בין כוכבים". יחד עם זאת, מוצגת כאמור לאורך כל הסאגה תמונה של אנושות כה הומוגנית, עד אשר שאלת שוויון הזכויות בין בני הלאום השונים אפילו אינה מתעוררת.

הפליית נשים
גם בתחום של הפליית נשים מבקשת "מסע בין כוכבים" להציג עמדה הומניסטית, שוויונית וברורה, אם כי לא מראשית הדרך. ב-ST המקורית מוקמה אמנם אישה בצוות מקבלי ההחלטות (אחראית התקשורת אוהורה, אשר מילאה במקביל את ה"משבצת השחורה"), אבל פרט לכך לא השכילה הסדרה להתנער מהצגה סטריאוטיפית של נשים וגברים. דמותו של הגיבור, קפטן קירק, ייצגה את הגבר הטיפוסי – כובש נשים המרבה בפרשיות אהבים, מוחצן, אסרטיבי, אימפולסיבי ודומיננטי. כמו כן, לא הוצגה לצידו ולו דמות נשית חזקה אחת. להיפך, כמעט בכל כוכב בו ביקר צוות האנטרפרייז הופיעו דוגמניות בלבוש מינימלי. אפילו מדיהן של נשות צי הפדרציה כללו חצאיות מיני קצרצרות שבלטו בשובבותן לעומת מדיהם המכובדים של הגברים.
ב-STNG לעומת זאת, כבר שופר מעמדן של הנשים, כך שחדי האוזן וביניהם המשפטנית שריל פרסטון, הבחינו בו כבר בהצהרת הפתיחה: “[T]he television show, Star Trek: The Next Generation, opens with Captain Picard’s declaration: ‘Space. The final frontier. These are the voyages of the starship Enterprise…. To go where no one has gone before’… In the original Star Trek, Captain Kirk stated space was a place ‘where no man has gone before’” [ההדגשות במקור – א' א']. אולם, השינוי היה משמעותי הרבה יותר. דמותו הגברית של הגיבור, קפטן פיקארד, היא צנועה ומופנמת. הוא נבוך ביחסיו עם נשים. בפרק Manhunt, מתארחת אמהּ של היועצת טרוי על האנטרפרייז, ובמהלך שהותה שם צד פיקארד את עינה. הפרק כולו מלווה את חיזוריה – האגרסיביים, יש לומר – אחר פיקארד המתגלה כגבר פסיבי שאינו מצליח להיפטר מן המחזרת העקשנית. במקביל לשינוי איפיונה של הדמות הגברית המרכזית, חל שינוי גם בתפקידן של הנשים, אשר ממלאות תפקידים מרכזיים הרבה יותר. בכמה וכמה פרקים אנו מתוודעים לקצינות פדרציה בכירות, אשר פיקארד עצמו כפוף להן. בפרק The Drumhead, אישה היא הנושאת בתפקיד – הנבזי אמנם, אבל רב העוצמה – של החוקרת המיוחדת מטעם הפדרציה לבדיקת האשמות בדבר בגידתו של וורף קצין הביטחון. בפרק The Measure of a Man, אישה היא השופטת המכריעה כי דאטה אינו בגדר קניין, אלא יצור תבוני הזכאי לזכויות. בדומה, גם הצוות הבכיר באנטרפרייז עצמה כלל כמה נשים מאוד חזקות. האחת, דיאנה טרוי, היועצת הבטאזואידית האמפתית של האנטרפרייז, נושאת אמנם בתפקיד נשי מסורתי אך מוצגת כדמות עצמאית ודומיננטית, ובפרק Disaster היא אף מוצאת את עצמה בתפקיד מפקדת ספינת החלל. אין זה מיותר לציין, כי היא מבצעת את משימתה באומץ ובמקצוענות. השנייה, ד"ר בוורלי קראשר, אחראית על כל צוות הרופאים המוצב על האנטרפרייז ומצליחה לשלב את הקריירה המקצועית שלה ואת תפקידה כאם (בנה ווסלי קראשר מתחנך על האנטרפרייז). השלישית, טָאשַה יַאר, היא קצינת ביטחון קשוחה שהופיעה רק בעונה הראשונה בתפקיד אחראית הביטחון על האנטרפרייז ונהרגה בעת מילוי משימה. הרביעית, סג"מ רוֹ, חברת צוות צעירה, באג'ורית, דעתנית, שאפתנית ומיליטנטית, המצטרפת אל האנטרפרייז בעונה החמישית של STNG. אפילו חצאיות המיני הוחלפו במכנסיים. אכן, “[STNG] moves several years ahead of the original series in the area of sexual equality. No longer are [female] characters strictly token contributors whose talents are never fully realized (namely, Lt. Uhura), nor do they serve as the captain’s Galactic Play Toy of the Week”.
ההתקדמות במעמד הנשים המשיכה גם בסדרות ההמשך הנוספות. ב-STDS9, איישה אישה באג'ורית – קירה נריס – את תפקיד המשנה למפקד תחנת החלל; וב-STV, כבר התמקמה אישה בקודקוד הפירמידה כמפקדת ספינת החלל וויאג'ר.

10

הפליית בעלי נטייה מינית
בתחום שוויון הזכויות להומואים וללסביות, צעדה "מסע בין כוכבים" במסלול זהיר יותר, אם כי גם כאן ניתן לזהות ניסיון להעברת מסרים הומניסטיים, השוללים דיכוי של נטייה מינית או הפליה על בסיסה. הפרק החשוב ביותר, העוסק בשאלה זו, הוא The Outcast במסגרת STNG, שכבר הוזכר לעיל. במסגרת משימה שגרתית פועלים יחדיו, באינטנסיביות רבה, וויל רייקר, הקצין הראשי על האנטרפרייז, וסוּרַן מתרבות הג'נאי – גזע של אנדרוגינוס – שאינם נשים ואינם גברים. בין רייקר לסורן נרקמת אהבה אשר מגיעה לשיא בווידויה של סורן כי היא נמנית עם קבוצה של ג'נאיים חריגים המשייכים עצמם למין הנשי, ואשר נמשכים לגברים. סורן נאלצת לשמור זאת בסוד, בגלל החוק המחייב את שכמותה לעבור טיפול פסיכופיסי, המוחק את ההשתייכות המינית ואשר נוטע במוחו של המטופל את הדיעה כי השתייכות מינית היא התנהגות אנטי חברתית מסוכנת. רייקר מחזיר לסורן אהבה אבל אהבתם נחשפת, ובני עמה חוטפים אותה בחזרה אל הכוכב, שם היא עוברת את הטיפול הפסיכופיסי. רייקר עוד מנסה לארגן מבצע חילוץ, אבל מאחר ובפגישתו עם סורן היא מעדכנת אותו שכבר אינה מרגישה אליו דבר. כאן מסתיים הפרק. ב"סוף רע", טרגי באופיו. רייקר חוזר אל האנטרפרייז שבור לב, וסורן איבדה את זהותה. הפרק מתריס נגד הפעלת לחץ חברתי (בנידוי ובהחרמה) ומשפטי (בשלילת זכויות) על בעלי נטיות מיניות. לחץ אשר מביא לתוצאות הטרגיות של אבדן זהות ואומללות. פרק מיוחד זה שודר לאחר תקופה ארוכה של לחצים כבדים שהופעלו על יוצרי "מסע בין כוכבים" מצד ארגונים לקידום מעמד ההומואים והלסביות, והוא אחד הפרקים אשר זכו לתגובות הרבות ביותר. לצד תשבוחות והילולים על האופן המעודן בו טיפלה "מסע בין כוכבים" בסוגיה כה רגישה, היו כאלה שטענו שהטיפול היה מעודן מדי ושהמסר לא היה מפורש דיו. ג'ונתן פרייקס, השחקן המגלם את דמותו של וויל רייקר, אמר כי היה מקום ללכת צעד אחד קדימה ולהציב שחקן גבר שיגלם את דמותה של סורן (במקום השחקנית מלינדה קולי, אשר גילמה את הדמות). פרייקס אף הביע נכונות לנשק את דמות סורן, גם אם תגולם על ידי גבר.
למעשה, זו היתה הפעם השנייה שבה "מסע בין כוכבים" החמיצה הזדמנות להציג בבהירות יחסי אהבה חד-מיניים. הפעם הראשונה היתה בפרק The Host, שגם הוא הוזכר לעיל. בפרק הזה, כזכור, מתאהבת ד"ר קראשר באודן הטרילי – גזע חוצני החי בסימביוזה בין פונדקאים ושיתופנים, ומסוגל להפריד בין השיתופן (והתודעה שלו) לבין הפונדקאי, ולהשתיל אותו בגופים מארחים שונים. על אף הקושי במימוש אהבתה לאודן בגופים מתחלפים, מצליחה קראשר לקיים בכל זאת את מערכת היחסים, עד לאותו הרגע שבו מושתל אודן בגוף אישה. או אז מחליטה קראשר לסיים את הקשר ביניהם. “Someday, perhaps…”, היא מתנצלת.
רק בסדרת ההמשך האחרת, STDS9, מוצגת ב"מסע בין כוכבים" באופן מפורש נשיקה חד-מינית בין שתי נשים. הפרק Rejoined מפגיש שתי תודעות טריליות אשר מושתלות בגופים נשיים. האחת, היא הדמות הקבועה של ג'דזיה דאקס, המשרתת כקצינת המדע על תחנת החלל. ג'דזיה הוא שם הגוף המארח (הפונדקאית) ודאקס הוא השיתופן (בעל התודעה) המושתל בו. הדמות השנייה, היא אורחת המבקרת בתחנת החלל. האורחת היפה ודאקס אינן זרות זו לזו, כך מתברר. בעבר, היתה התודעה המושתלת בגופה של האורחת נשואה לדאקס כאשר היתה זו מושתלת בגוף גבר. הפרק כולו חג סביב המצוקה של ג'דזיה דאקס הנקרעת בין האהבה שהיא עדיין רוחשת לאורחת לבין חוקי התרבות הטרילית האוסרים על מפגשים מחודשים מסוג זה. כך או אחרת, לאחר מתח רומנטי רב שהולך ונבנה, נשברות השתיים ושוקעות זו בזרועות האחרת בנשיקה אוהבת ושלימה. טבעית ומתבקשת.

הפליה על בסיס גיל
גם לכבודם ולזכויותיהם של המבוגרים דואגת "מסע בין כוכבים". בפרק Half a Life אנו מתוודעים אל טִימִיסִין, מדען מהכוכב קַאֵלון 2. טימיסין עובד כבר שנים על פרויקט מדעי אשר עתיד להציל את השמש הגוועת של הפלנטה שלו ולצורך מיצוי מחקרו עולה אל האנטרפרייז כדי לבצע את אחד הניסויים. הניסוי אמנם נכשל, אולם, בעקבותיו מתעורר סיכוי ממשי להצלת השמש והפלנטה. אלא שסיכוי זה מצריך מחקר נוסף, וכאן מתעוררת הבעיה. לטימיסין ימלאו בעוד כמה ימים 60 שנה, ובקאלון 2 מי שמגיע לג11יל 60, מבצע התאבדות מרצון ("ההשראה" לחוק אכזרי זה, באה כנראה מכלל אמריקני, שעל פיו נדרשים טייסי מינהל התעופה האזרחית של ארה"ב לפרוש בגיל 60, אפילו כאשר הם בריאים ומתפקדים). טימיסין, על כל פנים, אינו רוצה לסיים את חייו. על האנטרפרייז הוא פגש אישה והחל לרקום איתה מערכת יחסים. יתירה מכך, הוא היחידי אשר יש לו את הידע והנסיון הדרושים כעת כדי להציל את השמש הגוועת. שר המדע של קאלון 2 מבהיר, כי גם אם ימצא טימיסין פתרון, הם לא יֵיעַזרו במחקריו של עבריין שכך מזלזל בחוקיהם. הוא אף שולח שתי ספינות קרב אל עבר האנטרפרייז על מנת להבטיח את חזרתו של טימיסין אל הכוכב. פיקארד אינו נרתע ומכריז, תוך הפרה גסה של הצו העליון, כי הוא מוכן להעניק מקלט מדיני לטימיסין. אלא שאז עולה אל סיפון האנטרפרייז בתו של טימיסין. בנאום סחטני ומקומם היא דורשת מאביה לחזור אל הכוכב ולמלא אחר הכללים. היא אינה יכולה לסבול, כך היא אומרת, את המחשבה שהוא ימות במקום מרוחק, ולא ייקבר לצד אמהּ. היא מתביישת בו ובהתנהגותו. טימיסין האומלל נשבר. לא עזרו הפצרות חברי האנטרפרייז ולא תחנוני אהובתו החדשה, והוא שב אל קאלון 2. אל מותו. שוב עושה "מסע בין כוכבים" שימוש ב"סוף רע", טרגי, כדי לפסול מיסודה תופעה בלתי הומניסטית, כמו שלילת זכויות על בסיס גיל. טימיסין עדיין חי חיים ממצים ומספקים. הוא ניצב על סיפה של אהבה חדשה. יכולתו להגשים את עצמו ולמצוא טעם לחייו לא היתה מוטלת בספק. הוא גם היה עדיין חבר מועיל למדי לחברה. אין להיפלא, איפוא, על עמידתו הנחרצת של פיקארד, שהיה מוכן להסתכן במלחמה כדי להגן על חופש העיסוק של טימיסין ועל זכותו לחיים, ואשר נסוג מכוונתו זו רק כנגד בקשתו של טימיסין עצמו. עם זאת, בנקודה זו אפשר גם לבקר את פיקארד על כי לא התמיד בעמדה הומניסטית קשוחה יותר. טימיסין הרי לא רצה באמת למות. בקשתו לחזור אל כוכבו נבעה מתוך כניעה ללחץ החברתי והמשפחתי שהופעל עליו. תפישה הומניסטית אמיתית לא היתה מאפשרת לאדם הנקלע למצב מורכב וקשה שכזה ללכת אל מותו בניגוד לרצונו, והיתה מונעת זאת ממנו.

סיכום הזכות לשוויון
בכל הנוגע לשוויון, איפוא, מציגה "מסע בין כוכבים" תפישה הומניסטית של סובלנות אדוקה לחריג, ושמירת מקום של כבוד לכל אינדיבידואל באשר הוא ללא תלות בגזע, בלאום, במין, בנטייה מינית או בגיל. אכן, “Star Trek offered the people of my youth a working model of Dr. King’s dream. Although most people probably saw the television show as mere entertainment, it was truly a well designed exercise in working diversity. The crew of the Enterprise had a common purpose that transcended their separate histories and identities. Yet that transcendent purpose did not demand that the crew deny their separate histories and identities. We saw that women are capable of exercising leadership, and that being white, male, or even human (witness Spock) was not a prerequisite for nobility, valor, integrity, or compassion. And we saw that diversity is constantly faced with challenges. Some of those challenges can be met with tactful and honest communication. Yet Star Trek showed us that there are some challenges to diversity that must be met by forceful action to back up our moral commitment for goodwill and cooperation”.

ז. הזכות לפרטיות
תורה הומניסטית ראויה לשמה חייבת להכיר בזכותו של היחיד לפרטיות. הפרטיות נגזרת מכבוד האדם. היא מבטיחה את חירותו ואת שפיות דעתו. היא מאפשרת לו להיות יצירתי, לגבש את דעותיו ולפתח את אישיותו ללא חשש מביקורת חברתית. והנה, דווקא בסוגיה זו, מציגה "מסע בין כוכבים" ובעיקר STNG, עמדה הנראית – על פני הדברים – מבולבלת ואמביוולנטית.

מחד גיסא, מוצגות הסכנות הנובעות מפגיעה בפרטיות ומבוטאות אמירות נחרצות בדבר חשיבותה של הזכות לפרטיות. כזה, למשל, הוא הפרק Up the Long Ladder שנכתב על ידי משפטנית (עו"ד מלינדה סנודגרס). בפרק זה אנו מתוודעים לגזע של שיבוטים (צאצאים של שכפול תַאִי, ולא של רבייה מינית), אשר גונבים את ה-DNA של הקצין הראשון רייקר ושל הרופאה פולאסקי, בניגוד לרצונם, וזאת, על מנת להבטיח את הישרדות הגזע שלהם. כשמתגלה הדבר לרייקר, הוא משמיד את התאים המשוכפלים ביריית פייזר, ומיד מסביר: “We certainly have a right to exercise control over our own bodies”. בדומה, בפרק Violations אנו עדים לפגיעה בפרטיות אשר עולה לכדי עבירה פלילית. בפרק זה, האנטרפרייז מארחת כמה חוצנים מגזע האוּליָאנִים – גזע של היסטוריונים בעלי יכולת טלפטית, אשר עורכים את מחקריהם באמצעות חדירה למוחם של יצורים תבוניים, ונבירה בזכרונותיהם הרחוקים ביותר. חדירה כזו צריכה להיעשות בהסכמה, כמובן, ולמטרות מחקריות בלבד. אלא שאחד האוליאנים ניצל את כוחותיו על מנת לחדור אל מוחותיהם של הקצין הראשון רייקר ושל היועצת טרוי, ולהשתיל בהם זכרונות חדשים, רק לשם השעשוע שבדבר. לאחר שנתפס אותו אוליאני, מתנצל יושב ראש המשלחת בפני טרוי ורייקר ומספר להם כיצד בעבר הרחוק התנהגות כזו נחשבה על פי ספר החוקים האוליאני לעבירה פלילית של "אונס התודעה" (Mind Rape), אלא שהעבירה בוטלה מאחר שהאוליאנים האמינו, בטעות כפי שהסתבר, שהם התקדמו והתפתחו מעבר לביצוע של מעשים בזויים כאלה. שני פרקים אלה מהווים דוגמה לעמדה של "מסע בין כוכבים", שלפיה לא רק שיש להכיר בזכות לפרטיות, אלא יש גם להקפיד להגן עליה, לעתים אף בכוח, שכן הסכנות תמיד אורבות לה מכיוון זה או אחר.

מאידך גיסא, ישנם פרקים בהם גיבורי הסדרה בעצמם דורסים ברגל גסה את פרטיותם של האחרים. הדוגמה הבולטת ביותר היא הפרק Hollow Pursuits בו אנו מתוודעים לדמותו של רג' בארקלי, אחד הקצינים הזוטרים באגף ההנדסה. בארקלי אוהב מאוד את סיפון ההולוגרמות. אנו מצטרפים אליו שם לפנטזיות שונות ומשונות, בהן הוא מביס בקרבות סיף את פיקארד, רייקר ולה-פורג' (האחראי על אגף ההנדסה) ומתרפק בחיקה של היועצת טרוי. אלא שנוהג זה מחבל ביכולתו לתפקד במציאות. בארקלי מתבודד וסובל מלעגם של המהנדסים האחרים (המכנים אותו "ברוקולי"). הוא מאחר להתייצב למשמרותיו וגם כאשר הוא כבר מגיע הוא מתקשה לעמוד בלחץ המשימות ומבצע אותן באופן רשלני. על אף כל נסיונותיו של לה-פורג' מפקדו להתקרב אליו, ממשיך בארקלי להתבודד ולהתרשל. בסופו של דבר, פוקעת סבלנותו של רייקר, וכאשר הוא מגלה כי בארקלי שוב מבלה בסיפון ההולוגרמות ונפקד מפגישת הצוות, הוא מכנס את לה-פורג' ואת טרוי ושלושתם נכנסים אל הסיפון בזמן שבארקלי עדיין שם, מבלה במחיצת דמויות הפנטזיה שלו. כפי שמתבר8ר להם עד מהרה, מהווים הם עצמם את הבסיס לדמויות הפנטזיה, ואם לא די בכך, אזי בארקלי גם מקפיד להציג את כולם באור טפשי ומגוחך, כנוע ונחות. תגובתו של רייקר נזעמת, ובשלב מסוים הוא שואל אם אין חוק האוסר שימוש כזה בסיפון ההולוגרמות, ומשנענה בשלילה – הוא מפטיר בכעס: “Well, there ought to be!”. עם כל ההבנה לרייקר, קשה להצדיק את התנהגותו. לא רק שהפר בגסות את פרטיותו של בארקלי, כאשר הציץ ללא רשות בפנטזיות הכמוסות שלו, כעת הוא מבקש גם לבטל את עצם זכותו לפנטז. ניסיון מעניין להסביר את עמדתו נעשה על ידי Joseph and Carton במאמרם. לדידם, הגן רייקר על זכותו שלו (של רייקר) לפרטיות. פגיעה בפרטיות הרי כוללת גם את השימוש ללא רשות בדמותו של אדם, בתמונתו או בקולו. אפשר להוסיף ולטעון, כי גם הצגת תמונתו של אדם באופן משפיל מהווה פגיעה אסורה בפרטיות. אלא שטיעונים אלו בעייתיים למדי. נכון הוא שבארקלי השתמש בדמויותיהם של רייקר והאחרים, אולם הוא עשה זאת כלפי עצמו בלבד וללא שום פרסום ברבים. סיפון ההולוגרמות הוא המקום אשר בו אדם ממחיש לעצמו את דמיונו. כל עוד אין הוא חולק את דמיונו עם הציבור, לא רק שאינו פוגע בפרטיות מושאי דמיונו, אלא שהם, בהצצתם פנימה, הפרו את המקום הכמוס והפרטי ביותר.

כיצד, אם כן, ניתן להסביר במונחים הומניסטיים את היחס האמביוולנטי של "מסע בין כוכבים" אל הפרטיות? נדמה שההסבר נעוץ בעובדה שההומניזם עצמו, המחויב לערכו, לכבודו ולהגשמתו האישית של האדם, מחייב יחס זהיר אל הזכות לפרטיות. נכון הוא, שקיומו של מתחם פרטיות מסוים הוא תנאי הכרחי לשמירה על כבודו של האדם, אבל מתחם רחב מדי, במיוחד כאשר הוא נוצר מתוך חולשה וקושי להתמודד עם העולם החיצוני, עלול להפוך את האדם למבודד ומנותק, נטול יכולת לפתח יחסי קירבה אנושיים, וממילא חסר סיכוי להגשים את עצמו. אכן, “Privacy reduced to its extreme is isolation, one of the conditions conducive to the success of totalitarian movements. It is the intention of free states to recognize and protect an area of privacy for the citizen but not to reduce that privacy to isolation. Recognizing the sociality of man as natural, states must recognize also that the affirmation of those rights the exercise of which is essential to the fundamental integrity of the person can only be accomplished in community. Alone the individual is naked and powerless, and the privacy he possesses becomes empty for lack of content, for a person cannot give content and meaning to these protected rights except in the shared living of affirmed values”. וגם אצלנו הרי נוהגים לשיר, "איזה מן חיה זה שבלול/ נו כבר תצא משם/ רק להביט בך/ צא כבר שבלול/ צא כבר, ונראה מה…/ איזה מן חיה זה שבלול/ אל תפחד כל כך/ כלום לא יקרה לך/ צא כבר שבלול/ צא כבר, ונראה מה…/ יש הרבה יפה בעולם/ ברלה צא, צא/ ושמחה גדולה תהיה אז בגן/ ברלה צא, ברלה צא". ואכן, בהמשך הפרק, בעקבות הלחץ הכבד שרייקר מפעיל עליו, מצליח בארקלי להיפתח ומציע פתרון מקורי לבעיה סבוכה שהתעוררה ושאיש לא הצליח לפתור. אל מול עיני הצופים, משתקם דימויו העצמי של בארקלי. הוא הולך ומתחזק עד שהוא הופך להיות לאחד הקצינים המכובדים והמוערכים על החללית. בסצינת הסיום, שוב מצטרפים אליו הצופים כשהוא בחדר ההולוגרמות. בתחילה, הוא פונה אל המחשב ומבקש ממנו למחוק את כל הפנטזיות אשר שמורות בספרייה שלו. לאחר רגע של מחשבה שנייה, הוא שומר אחת מהן.

תפישת הפרטיות של "מסע בין כוכבים", איפוא, היא תפישה מאוזנת, המתיישבת עם העקרונות ההומניסטיים. מצד אחד, מובעת נכונות להגן בתקיפות על זכות האדם לפרטיות, במסגרת השמירה על האוטונומיה שלו. מן הצד השני, כאשר הפרטיות מוגזמת ומאמללת, יש להפר אותה, ולו באופן זמני, על מנת לחלץ את האדם מסכנת בידוד והתכנסות עצמית.

הסבר זה גם יכול לעמוד בבסיס פרק אחר אשר מציג התנהגות הפוגעת בפרטיות. הפרק הוא Booby Trap. בפרק זה מצליב לה-פורג' את היומן הרשמי של לאה ברהמס (המהנדסת אשר בנתה את האנטרפרייז) עם התיקים הפסיכולוגיים שלה ומשחזר את דמותה, לפרטי פרטים, כהולוגרמה. מניעיו הם טובים. האנטרפרייז נקלעה למצוקה חמורה והוא מאמין כי דמות מדומה אך ריאליסטית של המהנדסת המחוננת תסייע בידו לחלץ את החללית. אלא שההדמיה מוצלחת מדי. לה-פורג' מתחיל לפתח רגשות אל הדמות המדומה, ובסופו של דבר נפרד ממנה בנשיקת אוהבים. בפרק מאוחר יותר, Galaxy’s Child, מתארחת על האנטרפרייז ברהאמס האמיתית, הנשואה כבר לגבר אחר, כך מסתבר. בשלב מסוים היא מגלה את התוכנה אשר יצר לה-פורג' וזועמת על השימוש שנעשה בתיקיה האישיים. אלא שלה-פורג' מתריס נגדה בכעס כי כל מה שביקש לעשות היה להיות ידיד שלה, ואכן, בהמשך מתקהה עמידתה הנחרצת על זכותה לפרטיות. האנטרפרייז נקלעת שוב למצוקה, ורק שיתוף הפעולה בין ברהאמס ללה-פורג' מחלץ את הספינה מן הצרה החדשה. בעקבות זאת הם אכן מתיידדים. האופן בו מסופר הסיפור מערער את התחושה, כי בחדירה לתיקיה הפסיכולוגיים האישיים בוצע כאן מעשה אסור של פגיעה בפרטיות. שוב, נדמה, כי התעלמותו של קצין בכיר על האנטרפרייז מפרטיותם של אינדיבידואלים אחרים היא מוצדקת. אלא, שלא פרטיותה של בראהמס (שאכן נפגעה, אין בכך ספק) היא עיקרו של הסיפור, אלא דווקא זו של לה-פורג'. כאשר שמע לה-פורג', כי בראהמס עתידה להגיע אל האנטרפרייז, הוא נמלא התרגשות לקראת המפגש עם "אהובתו החלומית". הוא אף תכנן ערב רומנטי במגוריו. אולם איכשהו, בארהמס האמיתית, בניגוד לזו אשר צרובה בדמיונו, הפגינה כלפיו קרירות מכאיבה, עד שהודיעה לו כי היא נשואה. לה-פורג' המריר התאונן באזני גָאיְנֶן הברמנית עד כמה שגה המחשב באופן בו הציג את דמותה של בראהמס, אלא שגאינן קטעה את רטינותיו והבהירה לו כי כל חטאה של בראהמס הוא שלא עמדה בציפיותיו הדמיוניות. גם פרק זה מבקש, איפוא, להדגיש את הסכנה הטמונה בפרטיות גדולה מדי, בשקיעה עמוקה יתר על המידה בעולם פרטי ובניתוק חריף מדי של היחיד מן העולם החיצוני.


סיכום

הומניזם משפטי, כאמור, הוא כזה אשר גם ביחס שבין הפרט לזולתו, שם את הדגש על האדם הקונקרטי, היחיד, אשר לעולם מהווה את המטרה ולא את האמצעי. מתוך אמונה בטוב הבסיסי שבאדם, מבטיח ההומניזם את זכותו של כל פרט לכבוד ולהגשמה עצמית. "מסע בין כוכבים" מציגה, כמתואר לעיל, עמדה הומניסטית אחידה פחות או יותר, ביחסים אלה שבין היחיד לזולתו. בכל אחת מן הסוגיות המשפטיות שנבחנו בחרו יוצרי "מסע בין כוכבים" בחלופה ההומניסטית: כך, באשר לדחייה של תפישת האדם כאובייקט המבטא ערך תועלתני אובייקטיבי ודחיית עקרון השקילות כעיקרון מנחה בהכרעות משפטיות ומוסריות; כך, באשר להצגה באור נלעג של התיאוריות הכלכליות של המשפט ושל הנחות היסוד שלהן בדבר אופיו החמדני והאנוכי של האדם; כך, באשר להעדפת המחויבות למקרה הפרטי הקונקרטי על פני עקרונות רחבים ומופשטים; כך, באשר ליחס לתפקידים השונים שהמשפט הפלילי ממלא, תוך העדפת התפקיד השיקומי של המשפט הפלילי על פני תפקידי ה"גמול" וההרתעה, העדפה של תפקיד הצדק האישי על פני תפקיד ההרתעה ודחייה של עונש המוות; כך, בקביעת ערכי הסובלנות והזכות לשוויון כערכי יסוד וכן תוך התייחסות פרטנית לאיסור הפליה על בסיס לאום, גזע, מין, נטייה מינית וגיל; וכך ביחס המאוזן לזכות לפרטיות, תוך הבעת נכונות, מחד גיסא, להגן על הפרטיות בתקיפות אך, מאידך גיסא, שמירה לבל תיהפך למבדדת ולמאמללת.

חשוב להדגיש, מחויבות בלתי מתפשרת זו ליחיד, כפי שהיא מוצאת ביטוי ב"מסע בין כוכבים", אינה מתנגשת בהכרח עם טובת הקהילה, במובנה הרחב. ההומניזם של "מסע בין כוכבים" אינו יוצר אינדיבידואליזם מתבדל. הן צוות ספינת האנטרפרייז והן הפדרציה הבין-כוכבית מהווים מודל לקהילות משתפות פעולה אשר מאופיינות באחווה ומחויבות הדדית. אלא שאלה יונקות את כוחן מאותה רוח הומניסטית בדיוק. מאותו הכבוד ואותה האחווה שזוכה בהם כל פרט והמוחזרים על ידו לקהילה ולפרטים האחרים.

לסיום, הערה אחרונה, מפתיעה אולי בשלב זה. בסופו של דבר, חשוב לזכור, "מסע בין כוכבים" היא רק תכנית טלוויזיה. מטרתה העיקרית היא לבדר את צופיה ולהצדיק את ההשקעה הכספית האדירה הכרוכה בהפקתה. ג'ין רודנברי, יוצר הסדרה, התוודה פעם כי "מטרתה העיקרית של הטלוויזיה היא למכור דאודורנטים". אין פלא, איפוא, שבמסגרת ארבעים וחמש הדקות המוקצות לכל פרק, מתאפשר רק גירוי שטחי של נושאים מוסריים וסוגיות משפטיות, ללא מיצוי מעמיק שלהם. אלא שבסופו של דבר, בין מכירת דאודורנט אחד לשני, מצליחה "מסע בין כוכבים" להציג בפני צופיה אוטופיה הומניסטית, המגבשת אינטואיציה משפטית-מוסרית בסיסית בה מועמד האדם במרכז. בכך, דומים מסעותיה של האנטרפרייז לאלה של כל מערכת משפטית ראויה. לא רק אל הכוכבים ולשם שמיים, אלא – ובעיקר – אל הבנת האנושיות שבאדם ולשם הגנתה. 12

 


המאמר נכתב על-ידי ד"ר אלעד אורג בעת היותו תלמיד תואר שלישי בפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן, באוניברסיטת תל אביב. כיום הוא מרצה למשפט וגישור בקריה האקדמית אונו.
המאמר פורסם בלקט המאמרים "משפט וספר" שיצא לאור ב-2007 בהוצאה לאור של לשכת עורכי הדין. אנו מודים לד"ר אורג על הרשות לפרסם את הטקסט, לראשונה באינטרנט.

את המאמר בליווי הערות השוליים ניתן לקרוא כאן.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “הומניזם במאה ה-24: "מסע בין כוכבים" ומשפט, חלק ה` – מאת ד"ר אלעד אורג

  1. פינגבק: הומניזם במאה ה-24: "מסע בין כוכבים" ומשפט, חלק ד` – מאת ד"ר אלעד אורג | סטארבייס972 | The Last Outpost

מוזמנות ומוזמנים להגיב:

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s