דיווח, הגיגים ותהיות. דיווח קצר מכנס סטארקון שנערך לפני עשרה ימים, לצד הגיגים על הקהילה הטרקית המתעוררת(?) ותהיות על מיקומה במרחב.
כמה מילים על כנס סטארקון, על הקהילה הטרקית ועל הקהילה המורחבת.
הקוראים מוזמנים להגיב בסוף הטקסט.
לפני עשרה ימים נערך כנס סטארקון. הכנס עבר בהצלחה יחסית לכנס "עצמאי" ראשון, כלומר כזה שאינו מאורגן על-ידי אחד הגופים שנהגו לארגן כנסים בעבר.
הכנס התהדר בשלושה מן המרצים המובילים בקהילת המדע הבדיוני: רועי צזנה, גלי גולן ויואב לנדסמן. מעניינים, רהוטים ושוברי קופות בכל פעם מחדש. בנוסף השתתפו גם דודי זוסימן ועודד אברהם שאינם מוכרים לקהל חובבי המד"ב אך עשו את מלאכתם היטב.
תכני ההרצאות היו מגוונים. כזו שעסקה ישירות ב"מסע בין כוכבים" ורק בה, וטוב שכך (הרצאתה המאלפת והנשכנית של גלי גולן, על ההבדלים בין סרטו של אברמס מ-2009 ל"מסע בין כוכבים" המקורית); כזו שעסקה ישירות ב"מסע בין כוכבים" אך מזווית הומוריסטית יחסית (סקירתו של דודי זוסימן אודות התפתחות הוורפ וההנעה שהוצגה כשיעור באקדמיה במאה ה-24, והתבססה על לא מעט חומר שאינו-קאנון, וחבל); כזו שהביאה דוגמאות מ"מסע בין כוכבים" והתבססה עליהן כדי לגעת בנושאים מעניינים (הרצאתו של יואב לנדסמן על מבני ענק בחלל, כמו מעלית חלל וכדור דייסון); וכאלה שנגעו קלות (מאוד) ב"מסע בין כוכבים" והשתמשו בה כמקפצה בלבד לעיסוק בנושאים (הרצאתו של רועי צזנה על שילובים של אדם ומכונה שיצאה לדרך מהבורג; הרצאתו של עודד אברהם על יקומים מקבילים שיצאה לדרך מכמה דוגמאות טרקיות).
בכנסים יש אכן מקום להרצאות שהן יותר בעניין המד"בי וגם כאלה שרוכבות על הנושא כדי לגעת בתחומים אחרים, הן קרובים והן רחוקים. ראוי להבא להציג לקהל את תקצירי ההרצאות כדי שיהיה ברור מה הנושא של כל אחת. אנחנו ניסינו לתקן את העניין כשביקשנו מרוב המרצים תקציר, והצגנו מה שקיבלנו.
התעוררו שאלות לגבי כמות הקהל שהיה צפוי להגיע והמקום שנבחר. ראשית, לגיטימי לחלוטין למצוא מקום חינמי כמו מצפה הכוכבים בגבעתיים. ולגיטימי שיש מגבלת מקום, מה לעשות. יש מחיר לאירועים חינמיים (או זולים). שנית, הצפי לקהל גדול אינו בהכרח נכון. קהילת "מסע בין כוכבים" בשנים האחרונות אינה מתפקדת ואינה קיימת – וזה לא סוד. קבוצה מסוגרת בפייסבוק שמלכתחילה אינו מאפשר קהילתיות אמיתית, אירועים בשנים האחרונות אליהם הגיעו מעט אנשים, הרצאות בכנסים הגדולים אליהן מגיעים כ-20-25 אנשים. כל אלה אינם מנבאים טובות לכנס כמו סטארקון. בו זמנית, גם הפרסום לאירוע היה מצומצם למדי.
מצד שני דובר על מרצים אשר חלקם ידועים כמרצים מן השורה הראשונה, מושכי-קהל כרוניים כאמור. בפועל נרשמו אנשים מעבר למכסת 50 האנשים, וחלק מהקהל הגיע דרך האגודה לאסטרונומיה. חלק מהם לא הבינו כלל מה הם עושים שם, אבל זה כבר סיפור אחר…
לצד הצדדים המוצלחים, היו גם דברים שטעונים שיפור. בפרסומים ובשיווק נעשה שימוש בכותרות לא ברורות ומעט תמוהות כמו "כנס מסע בין כוכבים היברידי ראשון מסוגו בעולם" או "העובדה שכנס ה-Star Trek הקודם בישראל, התקיים לפני כ-8 שנים, עם רדת הסדרה Enterprise." הצהרות שגויות, כמובן. כפי שניתן לראות ברשימה זו, לדוגמה.
זאת לצד אי סדרים בהרשמה ובמכירת הכרטיסים ויחס לא נאות שאנשים זכו לו. והחלטות מוזרות על מחיקת הודעות מדף הפייסבוק.
אך כל מה שתואר לעיל וטעון תיקון הוא אכן בר תיקון, ואפילו די בקלות. לפי דברי המארגנים מתוכנן כנס נוסף בפברואר-מארס ויש לקוות שהלקחים יופקו והמסקנות יוסקו.
אך השאלה המעניינת הרבה יותר היא – מה הלאה? מה המטרה הרחוקה יותר?
קהילת "מסע בין כוכבים" עברה שינויים רבים ב-15 השנים האחרונות מאז שהתמסדה, לצד ובתוך קהילת המדע הבדיוני הרחבה בישראל. לא זה המקום להעמיק ולפרט על ההיסטוריה הארוכה של הקהילה המורחבת, הרעיון אינו לתאר את ההיסטוריה אלא יותר את המצב הקיים כיום.
במחצית השניה של שנות ה-90 הוקמו מועדון סטארבייס972 והאגודה הישראלית למדע בדיוני ופנטזיה, ונוסדו כנסי המדע הבדיוני הישראלים. הקהילה הטרקית וקהילת המד"ב המורחבת פרחו זו לצד זו, זו (הטרקית) בתוך זו (המד"בניקית). עם הזמן החלה מחנאות מסוימת, אולי באופן טבעי. אחר כך החלו סכסוכים של ממש וקרע שנותר עד היום בעיני חלק מהאנשים משני הצדדים (גם אם מנטרלים את הפרשה שהסתיימה לא מזמן).
בתהליך מקביל (ואולי "ביצה ותרנגולת"), לצד דעיכת תכני "מסע בין כוכבים" בכנסים הגדולים ודעיכתו של המועדון, אנשי הקהילה הטרקית המפוזרת החלו להדיר רגליהם מאותם כנסים. מצד אחד לא מצאו מספיק תכנים לטעמם, מצד שני הכנסים לא ראו מספיק קהל טרקי. לזאת יש לצרף את העובדה שעם כל הרצון הטוב של הכנסים, בסופו של דבר יש צורך צורך באנשים שייזמו. וכשאין כמעט טרקים בין הפעילים שנותרו בכנסים, טבעי הדבר שיהיו מעט מאוד תכנים, אם בכלל. יש להזכיר גם את המשקעים שהיו ונותרו, משום מה, בין חלק מהפעילים הטרקיים לבין חלק מאנשי הכנסים (שוב, בלי קשר לפרשה שהסתיימה לא מזמן).
המצב שנוצר בשנים האחרונות הוא שהכנסים כוללים אירועים טרקיים בודדים ביוזמת אנשים עצמאיים ובו זמנית הקהילה הטרקית המפוזרת מדירה רגליה ברובה מאותם כנסים אף שיש בהם אירועים טרקיים (בודדים).
עידן הפייסבוק מזיק לא מעט לקהילות ולקהילתיות. יש פורומים מד"ביים שמצויים כיום במגמת דעיכה, למשל. הפייסבוק אינו מאפשר דיונים, אינו מחייב דיונים, אינו מעודד דיונים. הפייסבוק מטבעו מהווה פלטפורמה בעיקר כדי לשתף דברים ולחלוק. פחות להתדיין בדיוני עומק. פחות לדיונים שכוללים מחשבה ואמירה. לא מעט פעמים המשתתפים מגיעים רק כדי "להקיא" את מה שיש על ליבם ולהמשיך הלאה. ניחא.
כשמדובר בקהילה קטנה מלכתחילה, אשר סוגרת שעריה מפני העולם החיצון, מדובר בבעיה חמורה יותר. קבוצת הפייסבוק הנוכחית מהווה קהילה סגורה ומסוגרת מפני העולם, בניגוד לקבוצות רבות הפועלות בפייסבוק. ראשיתה בדף שהפך לקבוצה (או להיפך, מה זה משנה), ומייסדיהם לא השכילו לסגור אחד מהם ולרכז את הכוחות במקום אחד. שניהם פועלים עד היום כיצור דו-ראשי לא ברור. וחברי הקבוצה החליטו לסגור אותה לציבור הרחב, בטיעון לא ברור כלשהו. בכך הקבוצה סגורה למתעניינים וסגורה לסקרנים. קהילה חפצת חיים לא יכולה להרשות לעצמה להסתגר. מעבר לעובדה שזה משדר סנוביות מסוימת ותחושה של מסדר סודי וקנאי, זה מונע מצעירים ואחרים לטעום, לגשש ולהתחבר לעניין. מובן שהמעוניינים יכולים לבקש להצטרף אך לא כל אחד רוצה להתחייב. יש מי שרק רוצה לצפות מהיציע – ועדיין להיות מעורב. מרחוק.
דם חדש ו"צעיר" הוא מרכיב חיוני בכל קהילה בעולם. אמת ויציב, הקהילה הטרקית לא תקבל דם חדש מהטלוויזיה. מאז העונה השניה של "אנטרפרייז" לא שודרה שום סדרת "מסע בין כוכבים" על מסכי הטלוויזיה בישראל, והדור הצעיר כמעט ואינו מודע לזכיון רחב הידיים, כך שאינו חושב לחפש אותו באתרי ההורדות הפופולאריים. למרבה האירוניה, דווקא סרטיו מעוררי המחלוקת של הבמאי ג'יי.ג'יי. אברמס גורמים לעניין חדש, גם בקרב צעירים בני עשרה (כן, כן). לדוגמה, בהרצאה טרקית שהתקיימה לא מזמן במסגרת כנס "מאורות" בירושלים נצפו בקהל גם בני נוער שבאו כדי לטעום (ולא כי הם כבר מכירים) ואף שאלו שאלות. כך שזה קורה. יש אנשים חדשים בדרך. טפטוף קטן מאוד אבל קיים.
שיהיה ברור, אין כאן ניסיון להפיח תקווה כי הקהילה תחזור לימיה בעבר. זה לא יקרה משלל סיבות. אבל יש קהל פוטנציאלי שם בחוץ וקהילה מסוגרת אינה הדרך הטובה לקבל את פניו. ואין הכוונה רק לקבוצת הפייסבוק המסתורית אלא גם לכנסים בסגנון סטארקון.
סטארקון הוא יצור חריג בנוף הכנסים של 15 השנים האחרונות. סטארקון אורגן בידי אנשים עצמאיים (ויש לפרגן להם על נטילת היוזמה) שאינם קשורים לארגוני העבר, ואינם חלק מהותי מכנסי ההווה. הכנס התארגן כולו בפייסבוק ושמר על פרופיל יחסית נמוך. באופן לא מפתיע, לא הוזכרו במהלך הכנס ולו במילה אחת המילים אייקון, עולמות, סטארבייס972 ואפילו לא הקבוצה בפייסבוק. כנס שהיה מנותק, לכאורה, מהקהילה כולה. לאיש לא היה אינטרס להזכיר את המילים האלה. לא למארגנים, לא למרצים.
אך האם כנס כזה, באותה מתכונת, הוא טוב להמשך הדרך?
האם כנס נוסף בפברואר-מארס, קצת לפני כנס עולמות שיתקיים בסוף מארס, הוא טוב? כנס שמכריז על היבדלות מקהילת המדע הבדיוני הכללית?
כנס נפרד מהווה ליטוף נחמד לאגו. מעין הצהרה של "הנה, חזרנו לימים הטובים". "הנה, אנחנו עצמאיים ויכולים להרים אירועים לבד". "הנה, יש לנו אירוע משלנו, על טהרת הטרק". גאוות יחידה כזו. שזה לגיטימי.
אבל מה מעבר לכך? האם לא ראוי להשתלב בכנסי המד"ב הגדולים?
ראשית, יש להם יותר אמצעים ומשאבים. יהיה מקום מסודר לקיום האירוע ולא יהיה צורך לחפש מקום זול באופן חסר תוחלת למדי. כן, ההרצאה תעלה כסף, אך גם קיום אירוע כמו סטארקון במקום גדול יותר ממצפה הכוכבים בגבעתיים, יעלה יותר מ-20 השקלים שנגבו עבור כיבוד ושתיה.
שנית, הדבר יקל לוגיסטית על הארגון. לא יהיה צורך לארגן, לתפעל (ולהיכוות) בהזמנת כרטיסים מראש, התעסקות עם תשלומים, כספים וכו'. בהתחשב בעובדה שרוב הביקורת שסטארקון ספג היו לגבי העניינים הלוגיסטיים, אין ספק שמדובר ביתרון.
שלישית, פניה לקהל רחב. קיום הרצאות טרקיות במסגרת כנס גדול אשר כולל מספר בן ארבע או חמש ספרות של מבקרים הוא יתרון עצום לעומת אירוע המופנה ל-50-100 איש. חשיפה עצומה ל"מסע בין כוכבים", לתכנים, לרעיונות המועלים בהרצאות, לרוח הסדרה ולעצם קיומה של הקהילה (הסודית, שרבים מאמינים שכבר נכחדה מעל פני האדמה). הרחבת קהל היעד היא אינטרס של כל יזם, מארגן, פעיל ומרצה. ואם היא איננה כזו, ראוי שתהיה. אירועים כאלה אסור שיופנו לקהל המשוכנעים בלבד.
מה הקהילה מפסידה במקרה של השתלבות בכנס גדול? לא כלום.
ניתן לשאת ולתת עם מארגני הכנסים הגדולים על שיבוצן של הרצאות טרקיות בזו אחר זו, כך שיווצר רצף, שתיווצר "רצועה" של הנושא הטרקי. באופן כזה הקהל המעוניין יגיע לערב מרוכז, לדוגמה, ולא יחוש שהתכנים המעניינים אותו מפוזרים פה ושם. כך שההרגשה תהיה של כנס קטן מבחינת תכנים רצופים ומובנים, במסגרת אווירה של כנס גדול.
מרצים – שלושה מחמשת המרצים בכנס שהתקיים הם אנשי קהילת המדע הבדיוני הרחבה. בתמיכת מארגני הכנסים הגדולים ניתן יהיה לפנות למרצים מעניינים פוטנציאליים אחרים, לאותם מרצים מוצלחים או למרצים חדשים. הכל יכול לקרות.
הדבר היחיד שיאבד במקרה כזה יהיה תחושת המחתרתיות החסמב"אית שהיא אמנם נחמדה אבל לא מועילה במיוחד.
גם הכנסים הגדולים ירוויחו מהעניין. מדובר בפניה לקהל חדש, אשר למעשה הינו קהל ותיק שרובו נטש את הכנסים מזמן. המארגנים גם שמחים לרוב להגדיל את גיוון התכנים המוצע בהם וששים לשלב הרצאות טרקיות (מניסיון).
האם הגיע הזמן לשקם את האמון ההדדי ולהניח למשקעי העבר להשאר בקרקעית? האם סטארקון 2 יתקיים במסגרת עולמות? האם סטארקון 3 יתקיים תחת כנפיו של אייקון? לח"מ אין מושג. הכל תלוי במה שיוחלט. על-ידי מי? לא ברור. בקושי יש קהילה, בטח שאין הנהגה. "הציבור" יצטרך לשקול את העניין, לומר את דברו ולהשמיע את קולו. אין ספק שהשתלבות בכנסים הגדולים תוביל להפריה הדדית, שני הצדדים ירוויחו מכך.
בכל מקרה, יש לשים לב שהזמן קצר. עולמות מתקרב והולך והדדלייין להצעות תכנים הוא 8 בינואר.
השמיים הם הגבול.
הקוראים מוזמנים להגיב כאן למטה.