לכתוב הגיגים על "סטארטרק" החדש זה לא כל-כך פשוט כמו שזה נשמע. אנחנו קהילה מורכבת וחבולה, כבר 4 שנים ללא "מסע בין כוכבים" באוויר (וכשכן, אז לא מצליח במיוחד, לצערנו), כבר 7 שנים ללא "מסע בין כוכבים" בקולנוע (וכשכן, אז לא מצליח במיוחד, לצערנו, ובכלל לא על המסכים בארץ), אנחנו עם 43 שנים של היסטורית קאנון, מה שלא עושה פריקוול יותר פשוט, ומהמילה ריבוט רובנו מקבלים התקף לב. בקיצור, המצב קשה.

לקח זמן, בעיקר בגלל חוסר זמן, אבל הגיע זמני לכתוב את דעותיי על הסרט. על סמך צפייה אחת (בינתיים), כולל ספוילרים.

(ובמקרה זה יצא ביום ההולדת השישי של האתר. מזל טוב!)

אני חושב שמעולם, למרות קילומטראז' המלל האינסופי שלי באתר, לא כתבתי בגוף ראשון, אבל אולי הגיע הזמן, בהזדמנות חגיגית זו. קצת.
אז הנה ההגיגים, לא בהכרח על-פי סדר הגיוני כלשהו, אבל מסודרים עד כמה שניתן.

אז איך הסרט?
מעולם לא התיימרתי להבין בצילום, בבימוי, או בכתיבה. אני לא שם לב לדברים כאלה, אלא אם מדובר בהבדלים משמעותיים ובולטים, כמו טלנובלות ואופרות סבון למיניהן. לכן דעתי היא על סמך תחושות בלבד, ללא משהו מבוסס, לפחות בשלב זה.
ביציאה מהסרט, שזה מה שקובע, אולי, ההרגשה היתה טובה. כן, זה לא היה בדיוק "מסע בין כוכבים" המוכר לנו, ותכף אעמיק בעניין, אבל זה היה סרט מהנה, עם סיפור, עם דמויות, עם אקשן. כמו שצריך (לדעת חלק מהציבור). בפשטות, היה מעניין לראות את ההתחלה של הכל, משולבת עם דברים שמגניבים טרקים. לראות את קירק וספוק כילדים; לראות את כולם נפגשים; לראות דברים של "מאחורי הקלעים" של "מסע בין כוכבים", דברים שמעולם לא ראינו, כמו המועצה הוולקנית ואת האנטרפרייז בבניה; סופסוף אוהורה קיבלה שם פרטי (ניוטה, השם הלא רשמי אך הידוע) אחרי 43 שנות "מסע"; היה שימוש ב-47; היתה נשיקה בין-גזעית בין זכארי קווינטו לזואי סאלדנה (אולי מחווה לנשיקה הראשונה על מסך הטלויזיה של שאטנר וניקולס); היה אזכור של ארצ'ר והכלב שלו (אם כי יש ספקות לאיזה ארצ'ר ולאיזה ביגל התייחסו, אבל לא נכנס לזה כרגע); מישהו אמר שתחילת הסרט מהווה סרט בפני עצמו ואכן הסיפור על הקלווין ואנשי צוותה היה טוב; קווינטו כספוק היה די טוב, כריס פיין כקירק גם, ורק בסוף הסרט הורגשה השאטנריות שלו, וטוב שרק בסוף; וכמובן – היה מרגש לראות את ליאונרד נימוי על המסך ולשמוע אותו בסוף.
היו גם דברים שהרגישו חסרים. לא ראינו הרבה גזעים שמוכרים לנו, למרות ששמענו על איזו מחלה אנדורית, ומאכל או משקה (אם אני זוכר נכון) קרדאסי, לא היה הרבה מעבר לזה. כן, היתה הצוערת מאוריון, אבל פחות או יותר זהו. גם הבטיחו (בראיונות וכאלה) שנראה יותר חייזרים. אבל לא היו הרבה כאלה, לפחות לא כאלה שנותרו בזכרון אחרי צפיה אחת בסרט. היה אחד בבר, בין אוהורה לקירק; היה אחד על הגשר של הקלווין (שאם לא הייתי יודע לחפש אותו, לא הייתי שם לב אליו); היה את העוזר המעצבן של סקוטי (מישהו כתב עליו שהוא הג'אר-ג'אר של "סטארטרק", מזל שלא ראינו אותו יותר מדי), וזהו בערך. לא הרבה מעבר לזה.
ראינו פחות מדי את נימוי, לטעמי. הוא גם לא ממש הרגיש כמו ספוק שאנו מכירים. תמיד אפשר לטעון שעברו הרבה שנים וספוק התרכך והשתנה, והטרגדיות שעבר בסרט וכו' וכו' וכו'. אבל היה משהו חסר. היה גם פחות מדי סקוטי (סיימון פג, כיוון שהצטרף לצוות אחרון), והוא גם היה היסטרי מדי, משום מה. אה, כן, וצ'כוב (אנטון ילצ'ין) היה ילדון עם מבטא מוגזם, שזה היה מעצבן מאוד, אבל כל פעם ניחמתי את עצמי שככה זה גם היה במקור. צ'כוב היה צעיר עם מבטא מוגזם. רק אחר-כך הוא התבגר קצת והתרגלנו.
גם ווינונה ריידר הופיעה פחות מדי. בן קרוס (סארק) נשאר להמשך הסרט מעט. ההורים של קירק (ג'יימס המסוורת' וג'ניפר מוריסון) כיכבו בפתיחה של הסרט לא מעט, אבל ווינונה ריידר כמעט ולא נראתה, וחבל. היה גם פחות מדי נירו (אריק באנה). לא ברור למה, אבל פחות מדי יחסית לנבל הגדול של הסרט.
והרומולאנים לא נראו כמו רומולאנים. המראה, מה לעשות, הוא משהו שמשפיע. אם זה שינה לי משהו בסרט? לא יודע. זה היה מטופש להכניס גזע חדש רק לצורך הנקמה הזו. מצד שני, גם ניתן היה להשאיר אותם עם מראה רומולאני, ולא עם מראה שגרם להם להראות כמו גזע חדש, אבל עדיין לקרוא להם רומולאנים. סיפור הרקע ב-Countdown איכשהו מצדיק את זה, אבל הסרט לא מגיע עם חוברת הקומיקס צמודה, אז זה לא נחשב.
היה קשה לי עם השחקנים החדשים. קשה לראות אותם ולהפנים שאלה אותן דמויות. אני מבין שאלה אותן דמויות, אפילו מתחבר לחלקן ומרגיש את הדמויות המקוריות (קירק, ספוק), אבל לאחרות פחות, למרות שניסיתי להתרגל לזה כבר הרבה זמן. אולי בגלל שזה בלתי אפשרי, אולי בגלל שמלבד קירק וספוק, השאר הופיעו מעט מדי בסרט. לא יודע.
אבל בסך הכל הסרט "הרגיש" טוב, בלי יותר מדי בעיות (מלבד בעיות מטורפות באולם ההקרנה של "גלובוס" בקניון הזהב… אבל זה סיפור לפעם אחרת).
אחרי הסרט ישבתי לקרוא קצת חוויות ברשת, וכמו מה שהגיע מחו"ל, זה היה מעורב, גם וגם. היו שהיללו, היו שלא. היו חוות דעת שיש בעיות קשות בתסריט, דיאלוגים, השתלשלות אירועים הגיונית. לדוגמה, הקטע בו ספוק זורק את קירק מהספינה והוא, לאחר שברח משתי מפלצות קרח, פוגש, באורח מיסתורי ומופלא, את ספוק הזקן במערה על הכוכב. היה מי שאמר שזה "פוקס" היסטרי, לא הגיוני ולא סביר בעליל. מצד שני, היוצרים אמרו שזה במסגרת רוח "הגורל שצריך להתממש" בסרט, או משהו כזה. שיש משהו קוסמי בקשר בין קירק וספוק, וזה במסגרת הגיונית. כל אחד יחליט.
לפעמים אנחנו צופים במשהו ולא "מורידים את ההגנות". באים קשוחים מדי, מראש במבט ביקורתי מאוד, וכך לא נהנים מכלום. תמיד אפשר לחפור בדיעבד ולחפש דברים. וגם למצוא, כי יש מה למצוא. נראה שברוב הסרטים ניתן למצוא חורים כאלה, גדולים יותר או פחות, ניתנים לסתימה יותר או פחות. גם זה לא תחום שאני מתיימר להבין בו, אבל לי אישית זה לא הפריע במהלך הצפיה בסרט. אם זה מפריע בדיעבד? לא יודע. גם על "האביר האפל", שנחשב ליצירת מופת מסוימת, ניתן לומר כמה דברים בעייתיים (השתלשלות האירועים המטורפת שהג'וקר תכנן לפרטי פרטים ואכן קרתה, למשל). זה לא עושה אותו פחות מהנה. זה גם לא עושה את "סטארטרק" ל"האביר האפל", אבל זו נקודה למחשבה. זה גם לא אומר, חלילה, שצריך לבלוע כל מה שדוחפים לנו.
חלק מהתחושה שהיו חורים בעלילה, לדעתי, נבע מהעומס של העלילות בסרט ומהרצון להראות יותר מדי דברים. חלק מהדברים נשארו בחוץ (ספוק כתינוק, ונירו בורח מהכלא הקלינגוני, שניהם הבליחו בטריילרים אך נשארו על רצפת חדר העריכה), אך עדיין היתה הרבה עלילה שהגיעה לקו הסיום. סרט ראשון, כמו שנוהגים לומר, מצריך הרבה אקספוזיציה לדמויות ומשאיר מעט מקום לסיפור "אמיתי". כך הוסבר חוזקו של "האביר האפל" לעומת "באטמן מתחיל", כך תורצה חולשתו (לא כל-כך לטעמי, עד כמה שאני זוכר) של "סופרמן חוזר" לעומת סרט המשך עתידי אפשרי. אולי בסרט הבא העלילה תהיה יותר עשירה בתכל'ס.
"סטארטרק" הוא גם לא פארודיה, כמו שיש מי שטען. היה בו הומור, כמו שתמיד היה ב"מסע בין כוכבים". היה בו הומור קצת מאולץ (אותי אישית סקוטי לא הצחיק, ואת דעתי על העוזר שלו כבר הבאתי), היה בו הומור נחמד, אבל לא הרגשתי פארודיה כמו ב"גלקסי קווסט" המצויין.
אז הסרט, לדעתי, לא כל-כך גרוע כמו שעשו ממנו. מבחינת איכות. מצד שני, הוא גם לא "הסרט הכי טוב בסדרה" כמו שהיו מי שטענו. למרות שלא ראיתי אותם יותר מדי זמן, ואת זה ראיתי רק פעם אחת עד כה, יש סרטים יותר טובים ממנו, לדעתי (2, 4, 6, 8, וגם חלק מהאחרים). גם חלק מאלה לא היו בעלי איזה מסר מדהים כמו שאוהבים לטעון לגבי הזיכיון. עיקר האידיאולוגיה של "מסע בין כוכבים", אם אפשר לטעון שיש לה כזו בכלל, נפרש ב-700 פלוס הפרקים שבסדרות, לא בסרטים. ממרחק הזמן שעבר מאז הצפיה בהם, רק לגבי 4, 6 ו-9 אני יכול לומר בודאות שאני זוכר איזשהו מסר חינוכי/אוטופי או משהו כזה. סרט מס' 4 עם מסר סביבתי (די בעקיפין), מס' 6 עם מסר לגבי שיתוף פעולה ושלום עולמי, ומס' 9 לגבי זכויות מיעוטים. משהו כזה. מה היה באחרים? הצלת העולם מחייזרים (מס' 8), מתופעות (1), ממשוגעים (7) או מנקמנים (2, 10, וכעת גם 11)? המסר הבסיסי של 3 ו-5 לא ברור לי עד היום.
התפתחות הדמויות? גם היא נעשית בעיקר בסדרות ולא בסרטים. אוהורה, צ'כוב, סולו (ג'ון צ'ו) וסקוטי לא עשו שום דבר ממשי בסרט החדש. האמת היא שגם מק'קוי (קארל אורבן) לא ממש. קירק וספוק, כרגיל, שלטו. ואולי זה טבעי מבחינת סיפור, או מבחינת קאסט גדול, או לא יודע מה. אולי. וגם בסרטים הקודמים של הדור הישן זה היה כך, פחות או יותר. בעיקר קירק וספוק ומק'קוי. גם בסרטי "הדור הבא", אם נציץ במשהו מעט יותר מודרני, זה היה המצב. בעיקר פיקארד, רייקר ודאטה. אז אני לא מאשים את הסרט החדש מהבחינה הזו. גם כאן, סרט עתידי עם פחות אקספוזיציה יוכל לתרום לדמויות "הצדדיות".
אגב, דיברו בזמנו על נשים חזקות בתסריט. לא ברור על סמך מה אמרו את זה. אוהורה עשתה יותר מאשר עשתה ב-TOS, נכון. אבל מה מעבר לזה? לא ברור. האמהות של קירק וספוק? מה הן עשו? לא ברור. מה שכן, היה בחור שחור שגילם את ראש האקדמיה (או משהו כזה), שזה גם חשוב בענייני "מסע בין כוכבים", והקפטן של הקלווין לא היה איש לבן טיפוסי גם הוא.

עוד היבט חשוב
מה עם העלילה, והקאנון וכאלה. איך הם משתלבים זה בזה?
מעריצי "מסע בין כוכבים" רגילים לביקור ביקומים מקבילים וקווי זמן חלופיים ושכמותם. היינו שם ועשינו את זה. אבל תמיד אנחנו יודעים שזה ביקור זמני במקום אקזוטי וקסום, יודעים שזה למטרה מסוימת ותכף חוזרים "הביתה", ליקום "שלנו". זו אמנם לא קנזס, אבל בסוף הפרק/סרט נחזור לקנזס. הפעם זה שונה. הפעם התפצלנו מהיקום הרגיל, מהמציאות הרגילה בה חיינו 700 פלוס פרקים ו-10 סרטים, וזה לא פשוט. מעכשיו יהיה צריך להבהיר לאיזה קירק, סקוטי ופייק אנחנו מתכוונים. האם המעשים שראינו נעשו גם על-ידי קירק "המקורי"? חלקם ודאי שלא, כי הם סותרים דברים שידועים לנו, חלקם אולי כן. הסרט שווק כהזדמנות לראות את מה שמעולם לא נראה על המסך, איך הצוות נפגש. אבל לא ראינו למעשה את הצוות "שלנו" נפגש, אלא צוות "אחר", במציאות אחרת, בנסיבות אחרות. בסוף הסרט, אני לא יודע יותר מאשר ידעתי כשנכנסתי לאולם אודות ילדותו של קירק או ספוק "ההם", אלא רק על קירק וספוק "האלה".
הרעיון על-פיו חזרה בזמן יוצרת יקום חדש או קו-זמן חדש אינו חדשני. דובר על כך בעבר, שלא תוכל לחזור בזמן ולהרוג את סבא שלך, כי אם אתה חוזר בזמן ואתה עושה את זה, זה קורה ביקום מקביל. אתה עצמך לא תפגע, כי הגעת מהיקום המקורי שלך, ואת כל פעולותיך, על כל השלכותיהן, אתה עושה ביקום אחר, חדש. זה מה שקרה בסרט הזה. ספוק הזקן חזר בזמן, וכל ההתרחשויות הן ביקום חדש. היקום המקורי, בו ספוק ואוהורה אינם זוג, בו פייק משותק בכסא גלגלים, בו האנטרפרייז נראית יותר מיושנת מה-NX-01 – היקום הזה ממשיך להתקיים במקביל ליקום החדש.
אבל מה, הגישה הזו לא פעלה עד יום ב"מסע בין כוכבים". בפרקי/סרטי מסע בזמן קודמים, החבר'ה קופצים, עושים מה שעושים, וחוזרים לקו הזמן שלהם, המקורי, שהם מכירים ומוקירים. פיקארד מבקר את זפרם קוקרן, דוחף את הידיים עמוק עמוק לענייני שנת 2063, וחוזר הביתה, בלי שהרגיש שום שוני בסרט הבא. סיסקו קופץ ל-2020 ומהווה ציר מרכזי בהתרחשויות, וחוזר הביתה ללא הפרעות, ללא בעיה. הוא גם פוגש את קירק ללא בעיה בפרק המפורסם. קירק והחבר'ה בעצמם קופצים ל-1986, גונבים שני לוויתנים, וחוזרים הביתה, לקו הזמן שלהם. והעולם שותק.
הפעם זה שונה. הפעם הרעיון של קורצמן ואורסי הוא שבכל פעם שהיתה קפיצה בזמן כזו, אכן נוצר יקום חדש, וזה לא נשאר בגבולות אותו יקום. בגלל הרצון לספר סיפור חדש, ספוק לא חוזר לזמן שלו. נתקענו עם השלכות הקפיצה שמעולם לא ראינו. מעולם לא ראינו מה נגרם בגלל ביקור כזה. נשארנו כאן, ואורסי וקורצמן החליטו שספוק הזקן לא ינסה לחזור ליקום שלו, משום מה. (כאן תמצאו שיחה בין אורסי לאנתוני מ-TrekMovie, בה הם דנים גם בנושא הזה)
האם "אברמס, אורסי וקורצמן" זה טוב או רע? לא יודע. באמת שקשה לי להחליט. מצד אחד, ברור שהם הביאו את "מסע בין כוכבים" לרמות חדשות, למאה ה-21 וכאלה. זה כמו להפוך משהו בשחור-לבן לצבעוני. כמו להפוך משהו דו מימדי לתלת מימדי. זה דומה, זה מזכיר, אבל זה מאוד שונה, זה מאוד אחר. הוזכר בראיונות שהם רצו להביא את "מלחמת הכוכבים" ל"מסע בין כוכבים". האם זה באמת היה כך? קשה לומר שכן. כן, הכל יותר גדול וצבעוני (ואולי זה סתם פסיכולוגי כי זה חדש), אבל זה לא ממש "מלחמת הכוכבים". צריך קצת לעשות סוויץ' בראש ולקבל את זה שגם הסרט הזה הוא "מסע בין כוכבים", למרות שהוא שונה.
האם אברמס, כמו שנכתב במקום כלשהו, הוא גאון בגלל שלקח את "מסע בין כוכבים", ועשה ממנה מה שרצה, ואיך שרצה, בניגוד לרצון המעריצים ועל-פי רצונו שלו, בלי להרגיז אותם בצורה מפלאה? האם מה שעשו אורסי וקורצמן הוא לגיטימי? האם אנחנו מקבלים את זה בקלות? מסתבר שכן. אין הרבה פנאטים שמתנגדים וחושבים שנעשתה פגיעה ב-TOS, ושהיו מעדיפים שהסרט לא היה בא לעולם (בגלל הפיצול).
הרעיון היה חכם, ואולי חכם מאוד. לעשות סרט שהוא סיקוול (לטובת שלום בית עם המעריצים הקיימים), פריקוול (לטובת העניין של המעריצים הקיימים), וגם ריבוט (לטובת הצופים החדשים), הכל בסרט אחד, בתסריט אחד.
מילה אחרונה על התרגום, אי אפשר בלי להתייחס לזה. התרגום היה מזעזע. לא כזה שמפריע יותר מדי, אבל כזה שמפריע. ככה זה כשמתרגמת, עם כל הכבוד, חושבת שהיא יודעת מספיק כדי לא להתייעץ או לבדוק, או לנסות להבין מה קורה על המסך. זה לא חדש, בטח לא בתרגום של סרטים שמבוססים על משהו קיים. אבל למה לקרוא לסטארפליט "סטארפליט", עם המרכאות, בכל פעם מחדש? מה רע בצי הכוכבים? זה אפילו נראה יותר טוב על המסך. למה לשנות את הפועל beam בכל 47 שניות? פעם זה "לשגר", פעם זה "לשגרר", פעם זה סתם "להגיע". מה נהיה? ואיך לקרוא למישהו בקשר הפך "להמטיר עליו אש"? לא ברור… לפחות שמות הדמויות לא הפכו ל"קרק" או "ספאק". זה גם משהו.
ולסיום סיומת – כתוביות הסיום הרגישו קצת כמו סרט מצויר, לא?

בסופו של דבר
כל אחד בא עם ציפיות ודרישות משלו לגבי הסרט, כל אחד והגבולות שהוא שם לעצמו. הכל פסיכולוגי, הכל טעם וריח, לא יעזור כמה נדון וננתח, זה הכל תלוי בטעם אישי. השורה התחתונה היא שהסרט החדש הוא לא TOS  שהכרנו. עובדה. מצד שני, "מסע בין כוכבים" עברה גלגולים כה רבים במשך השנים, כל אחד מאיתנו אימץ חלק אחר יותר לליבו, וחלק אחר פחות, שקשה עד בלתי אפשרי לקבוע ולומר ש"מסע בין כוכבים" היא X ולא Y.
סרטי הדור הישן אינם TOS. לא יעזור כלום. האווירה אחרת, התחושות אחרות, העיצוב שונה לחלוטין (מדים, ספינה). הדמויות איכשהו נשארו, אבל הסביבה קצת שונה. ו"הדור הבא"? כמה הוא שונה מ-TOS  וגם מסרטיה? שונה מאוד. באווירה, בעיצוב הדמויות, באידיאולוגיה, ברוח התקופה. זו לא אותה "מסע בין כוכבים". ו"חלל עמוק תשע" ו"וויאג'ר" ו"אנטרפרייז" שונות בתורן מ"הדור הבא" כל אחת בכיוונים שונים מעט. וגם סרטי "הדור הבא" אינם בדיוק כמו הסדרה עצמה. גם שם נעשו קצת שינויים, וקשה שסרט יקרין את אותה אווירה כמו פרק סטנדרטי שהתרגלנו לאהוב. כי בכל זאת, צריל "להרגיש" שזה סרט. מדיום שונה לגמרי. אז עם כל הגלגולים האלה, קשה לקבוע.
אז אולי עלינו פשוט להפנים ש"סטארטרק" גם הוא "מסע בין כוכבים"? אולי עלינו "להרחיב את היריעה", להרחיב את המעגל ולקבל גם את הסרט החדש למשפחה? כי הרי הרכבת, ככל הנראה, תמשיך לסרט נוסף, וכדאי שלא נשאר מאחור. יש לנו זמן לצפות בו שוב, בקולנוע, במחשב או ב-DVD שיגיע, ולהתרגל, להתרכך.

לסיכום
מי שמכיר או עוקב, יודע שאני בעייתי. אני תמיד מקבל מה שמגיע מבית "מסע בין כוכבים", כל עוד זה מעל סף מסוים (שטרם מצאתי). גם את "חלל עמוק תשע", גם את "וויאג'ר", גם את "אנטרפרייז", ואני אפילו יכול לצפות בפרק של הסדרה המקורית בלי לצחוק. נשבע לכם. אם היתה לי הזדמנות, הייתי מוצא משהו טוב גם בסדרה המצוירת, אני מניח, כמו שמצאתי בסרט החמישי. בגלל זה נשמע לאורך ההגיגים הללו שאני בעצם מנסה להגן על הסרט החדש. גם הוא, למרות שהוא לא "מסע בין כוכבים" שתמיד הכרנו, יתקבל בסוף. לוקח קצת זמן ומאמץ לעכל ולהפנים, ולהרחיב את המעגל המשפחתי, אבל זה יגיע. בצפייה שניה זה ייראה פחות נורא, בצפייה שלישית זה ייראה מובן מאליו.
אין פה שורה תחתונה. לסרט יש יותר מדי היבטים מכדי שאפשר לתת חותמת "כן" או "לא". כנראה שזה "כן", אבל יש כמה היסוסים לגבי משמעויותיו. אם מישהו קרא את כל זה רק כדי לדעת "כן" או "לא" ללכת ולראות את הסרט – "כן". בודאי ש"כן". הוא באמת סרט לא רע ומהנה, ונותן חומר למחשבה.