מאמר חדש-ישן מאת kinspirit, הבוחן כיצד רדיפת הטכנולוגיה והקדמה האנושית מוצגות ב"סטארגייט", לחיוב או לשלילה, והאם ניתן להמנע מכך.

קדמה=אוטופיה. האמנם?

 

נראה כי האדם מאז ומעולם נמצא במרוץ אחר ההתקדמות, אחרי "השלב הבא". מראשית האנושות, האדם לחם על מנת להצליח להדליק את האש, לצאת מהמערות ולהפוך למין השולט על פני האדמה. והוא גם הצליח במאבקו, אנו העדות הטובה ביותר לכך. אולם אותו מרוץ עדיין נמשך, ונראה כי יימשך לעד. האדם, מטבעו, לעולם לא ישקוט וינסה תמיד להגיע למשהו יותר טוב ממה שיש לו עכשיו. לכאורה, אין בכך כל רע. אם האדם לא היה שואף ליותר ייתכן ועדיין היינו חיים ללא חשמל ומים זורמים, אנשים היו מתים מההצטננות הכי פשוטה ומעבר מיבשת אחת לשנייה היה לוקח שבועות. אולם האם ייתכן ואנו מתקדמים לשלב מסוכן, שלב בו עלינו לעצור ולחשוב אם אנחנו באמת נמצאים במסלול אשר יביא אותנו למקומות טובים יותר, או שאולי אנחנו נמצאים בעצם במרוץ אחר משהו שיוביל בסופו של דבר להכחדת המין האנושי?

בעולם המד"ב התקדמות טכנולוגית היא "הדבר". בעוד שעולם הפנטזיה מתבסס יותר על יצורים קסומים, עולם המד"ב ברובו ככולו מבוסס על טכנולוגיות שעדיין לא פותחו אולם מופיעות בחלומות הרטובים של כל המדענים וחובבי הז'אנר. מספינות חלל מתקדמות שניתן לחיות עליהן ולחקור את היקום, דרך טכנולוגיות רפואיות מצילות חיים ועד כלי נשק שמבוססים על לייזרים. אצל "סטארגייט" הדברים קצת שונים. בניגוד למרבית סדרות המד"ב המדוברות, "סטארגייט" מתרחשת בימינו אלו, ולא בעתיד הרחוק. ככזאת, היא מוגבלת במידה מסוימת בכל הקשור לטכנולוגיה שהיא מציגה. מוגבלת אך לא לחלוטין, מאחר ולכותבים יש את הפתרון המושלם לבעיה זו, אם בצורה של תרבויות אחרות שהתפתחו על כוכבים רחוקים או בצורה של גזעים אחרים לחלוטין. דרך תרבויות וגזעים אלו סטארגייט מציגה לנו את העתיד הטכנולוגי על-פי אמונת יוצריה.

אולם כאן אנו גם נתקלים בפרדוקס מעניין – עצם מהותו של פרוייקט הסטארגייט, גולת הכותרת שלו, במיוחד בהתחלתו, הוא לחפש טכנולוגיות חדשות ומתקדמות על מנת להגן על כדור הארץ מפני הגאולד. גם מאוחר יותר במהלך השנים, כאשר הגאולד כבר לא מהווים את האיום המרכזי, עדיין מפגשים עם תרבויות חדשות מלווים תמיד בהצעת מסחר – תראו לנו מה אתם יכולים לתרום לנו, משהו שעדיין לא קיים אצלנו בכדור הארץ, ואנחנו נראה לכם מה אנחנו יכולים לתרום לכם. והחלום הרטוב של האחראים "מלמעלה" על הפרויקט הוא עדיין למצוא טכנולוגיות חדשות ומתקדמות אשר יסמנו את כדור הארץ והחיים עליו ככוח חזק ומוביל בגלקסיה. אולם כאמור, יש כאן פרדוקס. בעוד שהקדמה הטכנולוגית מהווה את "הגביע הקדוש" של הפרויקט, מרבית ההקשרים של "סטארגייט" לטכנולוגיה מתקדמת הם למעשה שליליים. אנחנו זוכים לראות את הנשקים המתקדמים, החלליות המשוכללות, והכל בהישג יד של אנשי כדור הארץ. אולם נראה כי עם כל אחד מאיתם מגיע פתק אזהרה קטן שאומר "כל המשתמש מביא אסון על עצמו ועל התרבות שלו".

קדמה טכנולוגית תמיט אסון על כולנו

כבר בעונה הראשונה, בפרק Enigma, אנחנו נתקלים בדוגמה הקלאסית לגישה של סטארגייט לקדמה. בפרק זה חברי SG1 מגיעים לכוכב לכת שנמצא על סף הרס טוטאלי עקב התפרצויות וולקאניות ומצילים קבוצה של אנשים שהם מוצאים חסרי הכרה ליד השער. עוד לפני שהחבר'ה חוזרים להכרה, אנשי הפרויקט עוברים על החפצים שנמצאו על הניצולים ומגיעים למסקנה שיש להם עסק עם גזע מתפתח בהרבה מכדור הארץ. נלהבים כמו ילדים קטנים הם ישר ניגשים לעבודה ופונים אל מנהיג קבוצת הניצולים בבקשה לחלוק את הידע והטכנולוגיה שלהם. אולם זה משיב את פניהם ריקם – אין לו שום כוונה לחלוק איתם את הטכנולוגיה.

בעוד שאותו מנהיג, אומאק, אינו מוכן לשתף איתם פעולה, נארים, מי שנראה כיד ימינו, משתף את קרטר בסיבה לסירובו של אומאק – אנשי כוכב הלכת שלו, טולאנה, שיתפו בעבר את הידע הטכנולוגי המתקדם שלהם עם כוכב הלכת השכן להם, כוכב לכת מקביל לכדור הארץ מבחינה טכנולוגית. הם נתנו לאותם אנשים מתקן אשר ייצור בשבילם אנרגיה ללא הגבלה, אולם במקום להשתמש במתקן זה למטרות פרודוקטיביות ולצמיחה, אנשי אותו כוכב השתמשו בו למטרות לחימה. תוך יום אחד בלבד לא רק שהם החריבו לחלוטין את כוכב הלכת שלהם אלא גם גרמו בעקבות הרס זה לתזוזה של כוכב הלכת של הטולאנים, מה שהוביל להרס אקולוגי של טולאנה. לכן מסרבים עתה הטולאנים לחלוק את הטכנולוגיה המתקדמת שלהם עם תרבויות "נחותות" יותר – הם לא יכולים לקחת את הסיכון שמשהו כזה יקרה שוב ושהאחריות להרס תרבות שלמה תהיה על כתפיהם.

הפרק התקדם מהר והדיון בשיתוף הטכנולוגי לא עלה בו שוב, אולם אם היה לאנשי כדור הארץ זמן לשבת ולדבר עם הטולאנים הם בוודאי היו מנסים לטעון כי התנהגות של תרבות אחת לא בהכרח משליכה על התנהגות תרבות אחרת. טענה יפה על פניה, רק שכמה עונות מאוחר יותר אנחנו למדים כי אין מדובר רק בתרבות אחת חמדנית באופן יוצא דופן…

הפרק Ascension בעונתה החמישית של הסדרה נחשב לפרק חשוב בהתפתחות סיפור המסגרת של הקדמונים, אותו גזע אשר בתחילה נרמז עליו במקרים בודדים אולם מאוחר יותר תפס מקום מרכזי ביותר ב-SG1 בפרט וביקום "סטארגייט" בכלל. גזע הקדמונים, כפי שאנחנו למדים בעיקר בפרקים מאוחרים יותר, היה אחד הגזעים המתקדמים ביותר ביקום. לאחר שמיצו את חייהם הגשמיים על האדמה, החליטו חברי הגזע להתעלות למישור קיום גבוה יותר, חלקם מתוך בחירה וחלקם מתוך כורח המציאות של מגיפה שאיימה להרגם. כעת, בתור צורת קיום אנרגטית, הקדמונים הם כל יכולים, אולם עם כוח שכזה מגיעה גם אחריות ועל מנת שלא ישפיעו על היקום ועל החיים בו מלחיות את מסלול החיים המיועד להם, כבלו עצמם הקדמונים בחוק הכי נוקשה שלהם – אסור להם להתערב בחיי "הגשמיים", גם אם זה על מנת להצילם מכיליון.

עדיין, ישנם כמה קדמונים אשר בוחרים לעבור על כלל זה, ומשלמים על כך את המחיר. אחד מאותם קדמונים הוא אורלין, אותו אנו פוגשים ב-Ascension. בפרק המדובר מגיעים חברי SG1 לכוכב לכת חרב, כאשר בין השרידים של התרבות אשר חיה בו בעבר הם מוצאים מתקן גדול מימדים אשר נראה ככלי נשק. אנשי כדור הארץ, חוקרים וסקרנים מטבעם, מנסים להבין מהו אותו מתקן והכי חשוב – כיצד להפעילו. במהלך הפרק אורלין, אשר במשך הזמן אנו מבינים כי שייך לאותו גזע קדמונים מסתורי, מתגלה בפני קרטר ומספר לה את סיפורו וסיפור הכוכב החרב – אנשי הכוכב עמדו בפני מתקפה של הגאולד ואורלין לא יכול היה לעמוד מהצד ולראות כיצד זה קורה. בהפרו את החוק הכי חשוב של בני גזעו הוא העביר את הידע לבניית הנשק לאנשי הכוכב, אולם בעוד שבתחילה הם באמת השתמשו בנשק להגן על עצמם, במהרה הם התחילו לתכנן כיצד להשתלט על כוכבים אחרים בעזרת נשק זה. שאר הקדמונים, במטרה למנוע מעשים אלו, החריבו את התרבות שחיה על הכוכב והגלו את אורלין לחיות לבדו על כוכב זה. וכך שוב אנו נתקלים בתרבות אשר ניתן לה ידע טכנולוגי מתקדם על מנת שיועיל לה, והיא בוחרת להשתמש בו להרס עצמי.

בשלב זה יש שיבואו ויטענו כי לא הכל שחור ולבן, וששני מקרים קיצוניים לא מוכיחים דבר. אולם אין מדובר רק במקרים קיצוניים של חורבן טוטאלי. במהלך העונות אנו נתקלים שוב ושוב במקרים אשר מלמדים אותנו כי התעסקות עם טכנולוגיה מתקדמת יותר מזו שלנו עלולה להיות מסוכנת, אפילו ברמה "נמוכה" יותר: בפרק The Game Keeper בעונה השנייה אנחנו רואים כיצד טכנולוגיה מתקדמת עלולה לנתק אותנו מהחיים האמיתיים ולכלוא אותנו במצב שבו אנחנו לא מודעים לכך ולא יכולים לברוח (מספר עונות מאוחר יותר אנו אפילו שבים לאותה טכנולוגיה, בפרק Avatar, ורואים כיצד משחקם של אנשי כדור הארץ עם אותה טכנולוגיה שהם לא מכירים כמעט והורג את טיאלק); הפרק Touchstone באותה עונה מראה כיצד תלות בטכנולוגיה יכולה להביא לחורבן – אנשי כוכב הלכת אשר נסמך לחלוטין על טכנולוגיה לויסות האקלים שלו עומדים בפני אסון כאשר אותה טכנולוגיה נגנבת ואנשי הכוכב נשארים להתמודד עם האקלים האמיתי של אותו כוכב; Holiday מראה לנו שלהגיע לכוכב לכת ולגעת במכונות לא מוכרות לנו זה לא בהכרח רעיון טוב במיוחד – דניאל נוגע בטכנולוגיה מתקדמת אשר מחליפה את התודעה שלו עם זו של מאצ'לו וכמעט מסיים את חייו בגופו הזקן של המדען.

כל זאת ועוד – הפרק Upgrades בעונה הרביעית מראה לנו כיצד שימוש בטכנולוגיה לא מוכרת עלול להיות בעל סיכון רב מהתועלת – חברי SG1 מסכימים לקחת חלק בניסוי של הטוק'רה ולשים עליהם צמידים אשר הטוק'רה בעצמם אינם יודעים עליהם עדיין את כל המידע. אז כן, הצמידים נותנים לחברי הצוות כוחות "סופר" ומסייעים להם לסכל תוכנית של אפופיס לתקוף את כדור הארץ, אולם הם כמעט משלמים בחייהם כאשר הצמידים מפסיקים לעבוד בדיוק ברגע הלא נכון. פרק זה מציג בפנינו גם את הסיכון שבהרגשת הכוח שטכנולוגיה כזו יכולה לתת לאדם. אפילו כאשר מדובר באנשי צבא מיומנים אשר מכירים ומכבדים את שרשרת הפיקוד – כאשר ניתן לידיהם כוח כה חזק, הוא משכר אותם וגורם להם לנטוש את האמונות הפנימיות שלהם לטובת מימוש הכוח שברשותם, כוח שאין לאותם "אחרים" שנותנים להם את ההוראות. עקרון דומה מוצג בפרק מאוחר יותר בעונה – Absolute Power. בפרק זה שיפו, בנה של ש'ארי, מעניק לדניאל את כל הידע הגנטי של הגאולד. במהלך הפרק אנחנו מתקדמים כמה שנים אל תוך העתיד ורואים כי דניאל השתמש בידע זה לבנות לכדור הארץ מערכת הגנה משוכללת, מערכת אשר מבטיחה כי הגאולד ואויבים אחרים לא יתקפו את כוכב הלכת. אולם מהר מאוד אנחנו גם רואים כיצד מתן כוח כה גדול בידי אדם אחד יכול להיות מסוכן – כאשר העניינים אינם הולכים כפי שדניאל מעוניין שילכו הוא מפנה את כוחה ההרסני של מערכת ההגנה כלפיי מדינות יריבות על פני כדור הארץ. אז יש שיבואו יטענו כי הרוע של הגאולד שדניאל קיבל ביחד עם המידע הוא שגרם לו להתנהג כך, וייתכן מאוד וזהו באמת המצב, אולם אין עוררין על כך שהפרק מבהיר לצופה מה עלול לקרות כאשר כוח כה מתקדם והרסני יגיע לידיים הלא נכונות.

הנחה דומה במעט מוצגת בפרק 2010 אשר מראה לנו את הסיכון שעלול להיווצר במקרה בו המירוץ אחר הקדמה הטכנולוגית מסמא את עיני בני האדם – בני האדם כל כך רוצים לאמץ את כל אשר יש לאשאן להציע להם שהם לא מסתכלים מספיק לעומק והמין האנושי על כדור הארץ עומד בפני הכחדה. יש שיגידו כי לא הייתה לאנשי כדור הארץ סיבה לחשוד כי משהו אינו כשורה, אולם האם זה באמת כך? הרי כבר הוכחנו כי במקרים דומים בעבר אנשי כדור הארץ נתקלו בסירוב מוחלט של אנשי הגזע המתפתח לשתף אותם בטכנולוגיה המתקדמת. אפילו גזע האסגארד, אליו נגיע מאוחר יותר, הסכים להעביר טכנולוגיה לאנשי כדור הארץ רק בשלב הרבה יותר מאוחר ביחסים עמם, וגם אז טכנולוגיה מאוד ספציפית. האם אין עליהם לחשוד בגזע כה מתקדם אשר מוכן לתרום את כל הידוע לו ללא כל היסוס? שלא לדבר על זה שמאוחר יותר, בפרק 2001, כאשר הם שוב נתקלים באשאן והפעם חוקרים קצת יותר לעומק, האמת המסוכנת אכן מתגלה. מה שאומר שהרמזים היו שם, רק צריך היה לחפש אותם.

אם כן, על פני הדברים נראה כי הגישה של יקום "סטארגייט" לקדמה הטכנולוגית פשוטה למדי – טכנולוגיה מתקדמת אשר ניתנת לתרבות לפני שהיא מוכנה לכך מבחינה אבולוציונית תוביל לא רק לחורבנה אלא גם לחורבן הסובבים אותה. על תרבות להגיע לרמה הטכנולוגית אליה היא מוכנה על-פי קצב ההתפתחות הטבעי שלה. כל דבר מעבר לכך עלול להמיט אסון ברמה קטסטרופלית. אולם האם זהו אכן המצב לגבי אנשי כדור הארץ, או שאנחנו טובים יותר משאר התרבויות שנמצאות "אי שם ביקום"? אם נחזור שנייה לטולאנים, במידה והדיונים עמם היו מתקדמים ומגיעים לחלופה טכנולוגית, סביר מאוד להניח כי דניאל היה עומד בראש הדיון, מנסה להוכיח לטולאנים שאנשי כדור הארץ אחראים יותר מאותה תרבות שהחריבה את עצמה בכוכב הלכת הסמוך לטולאנה. שאנחנו יודעים לשלוט בכוח ההרסני שיש בידינו, כפי שאנחנו בוודאי נעשה גם עם הטכנולוגיה החדשה אשר תינתן לנו על-ידי הטולאנים. אולם האם זה באמת נכון?

אם נסתכל לרגע על ההסטוריה האנושית, ניתן בבירור לראות כיצד האדם ניצל לרעה ידע טכנולוגי אשר התגלה "פתאום". הדוגמה הקלאסית ביותר, שמזכירה באופן חשוד את סיפורם של הטולאנים, היא כוחו של הביקוע הגרעיני. כוחו האדיר של תהליך זה יכול לבוא לידי ביטוי ביצירה של אנרגיה גרעינית להפעלת תחנות כוח חשמליות. לכאורה הדבר הכי מועיל לאנושות – יצירה של אנרגיה בכמויות אדירות ובצורה אשר פחות פוגעת בסביבה מאשר הדרכים האחרות שקיימות כיום. אולם כפי שההסטוריה האנושית מלמדת היטב, האדם מיהר לרתום את אותו כוח אדיר למטרה הרסנית יותר – לחימה. פצצות האטום אשר הופלו על יפן במלחמת העולם השנייה פעלו על אותו עקרון של ביקוע גרעיני, הרגו יותר מ-100,000 איש ולעולם שינו את פני האנושות. אומנם פצצה אטומית נוספת לא הופעלה מאז אותו יום על אנשים חיים, אולם פצצות אלו הפכו להיות הסיוט של האנושות, האיום הגדול ביותר שמדינה אחת יכולה להנחיל על שכנתה/אויבה. נראה את דניאל ג'קסון מנסה להסביר ולהצדיק את זה לטולאנים.

קדמה ביולוגית – העתיד או אסון נוסח פרנקנשטיין?

פן נוסף של הקדמה אשר שב ונבחן ב"סטארגייט" הוא ההתפתחות הביולוגית שהקדמה מאפשרת לנו להשיג. אין עוררין על כך שהקדמה תרמה לרפואה בצורה ששינתה את חיי האנושות. אם לפני 100 שנה ההצטננות הקלה ביותר יכלה לבשר מוות, כיום כבר מדברים על תרופה לסרטן ומחלות קטלניות אחרות. אולם גם להתפתחות מדהימה זו יש צד אפל אשר את ניצניו אנחנו יכולים לראות כבר היום. שאיפתו של המין האנושי להיות כל יכול והמוצלח ביותר לא פוסחת גם על הדבר הקדוש ביותר – מהות החיים עצמם. אם בעבר התפתחות הרפואה הגנטית שימשה למטרות נעלות כגון איתור מחלות גנטיות ומניעת היוולדות תינוקות אשר חייהם יהיו קצרים ומלאי סבל, כיום עולה החשש כי טכנולוגיה זו תנוצל לרעה לסינון גנטי שלא למטרות הומניות. כל זוג יוכל לבחור את מין, צבע השיער והעיניים ותכונות גנטיות נוספות של ילדיו. וסטיות גנטיות קלות, אשר אנשים יכולים לחיות עמם חיים מלאים וייתכן אף בעלי משמעות יותר מהאדם הממוצע, יחרצו את גורלם של אותם אנשים כבר בשלב הראשוני של התפתחות הביצית.

כאמור, נושא ההתפתחות הגנטית, החיפוש אחר "המושלמות הגנטית" נבחן בסטארגייט במספר מקרים. ה-Case Study הקלאסי הוא חיפושה של נירטי אחר הפונדקאי המושלם. בניסיונה ליצור לעצמה את הפונדקאי המושלם נירטי אינה בוחלת באמצעים (או במילים מדויקות יותר – בחיי אדם). אנו נתקלים בתוכניותיה של נירטי כבר בסיפורה של קסנדרה בפרק Rite of Passage (עונה חמישית) כאשר התנהגותה המוזרה של קאסי מובילה את חברי SG1 לגילויה של המעבדה הסודית של נירטי על כוכב הבית של קסנדרה, מעבדה בה חקרה נירטי את ילדי הכוכב וניסתה ללמוד על ההתפתחות הגנטית האנושית, במטרה לפתח פונדקאי מושלם בשביל עצמה. בסופו של הפרק, כאשר חברי SG1 משחררים את נירטי בלית ברירה, היא מבהירה להם כי אין בכוונתה להפסיק במחקריה, וכי הדבר היחיד שחברי הצוות גרמו לו הוא שהיא תצטרך להתחיל הכל מהתחלה. ואכן, עונה אחת מאוחר יותר, בפרק Metamorphosis אנו רואים את ההשלכות האמיתיות של מחקרה כאשר חברי הצוות מגיעים לכוכב הלכת בו היא הקימה את מעבדתה החדשה. הפעם התוצאות קטלניות יותר מתמיד – תושבי הכוכב אשר עברו תחת ידיה של נירטי אומנם פיתחו תכונות "על אנושיות" אך גם נשארו מעוותים בגופם (אלו ששרדו את "הטיפול" הגנטי).

 

האם בדברים אלה מנסים היוצרים של סטארגייט להתריע בפני העלול לקרות למין האנושי? אז נכון, אנחנו לא גאולד תאבי כוח, אולם ההיסטוריה האנושית שבה והוכיחה כי הנושא הגנטי מכיל בתוכו מספר מספק של מוקשים ומקלות דינמיט אשר אם ייפלו לידי האנשים הלא נכונים עלולים להמיט אסון על אוכלוסיות ותרבויות שלמות. גם אם נשים לרגע בצד את הסכנה שבבחירה גנטית של דור העתיד, אם נרגיע את עצמנו בטענה שחוקים שיחוקקו נגד מעשים שכאלו ימתנו את הפועלים בנושא וימנעו מצבים  אפוקליפטיים – מספיק שאדם אחד ייקח את המשחק עם הטבע צעד אחד יותר מדי ומקרה נירטי יקבל משמעות מציאותית מזוויעה. ואם נהיה לרגע אחד כנים לחלוטין – בעידן שבו מדברים על שיכפול אנשים ועל הכלאה בין אדם לקוף, הכל יכול לקרות. ברגע שהסוגר הראשוני ישבר, ברגע שאדם אחד יניח בצד את כל המעצורים המוסריים – אין דרך חזרה.

בשלב זה של הדיון יקומו כל תומכי המחקרים הגנטיים ויציגו בפנינו את התועלת שמחקרים אלו הביאו לאורך השנים ואת התועלת המובטחת לשנים הבאות. ריפוי מחלות, הפיכת גוף האדם האנושי משברירי לחסין יותר. אז כן, גם על זה יש ליקום סטארגייט מה להגיד…

כאחד הכוחות מברית "ארבעת הגזעים", האסגארד מוצגים כבר בעונה הראשונה של סטארגייט כאחד הגזעים המתקדמים ביותר ביקום המוכר. אולם ככל שהזמן עובר אנחנו לומדים להכיר את נקודת התורפה של גזע זה – במהלך אלפי השנים ניסו בני הגזע לשכלל את עצמם גנטית, שכלול גנטי אשר הוביל בסופו של דבר להכחדת הגזע. לא ברור מדוע התערבות גנטית זו התחילה מלכתחילה, אולם לאחר שנים של לימוד גנטי עצמי וניסיון נואש להציל את עצמם, האסגארד פשוט נכנעו. ואם לגזע הכי מתקדם מבחינה טכנולוגית לא הייתה דרך להציל את עצמו, מה זה אומר עלינו?

אבל אנחנו לא יכולים סתם ככה לעצור

באחת הסצנות היותר חזקות של הסדרה "מלאכים באמריקה", סדרת מופת אשר בסיסה הוא הדיון בהתקדמות האנושית, קוראים המלאכים למין האנושי לעצור את ההתקדמות שלו, בטענה כי אותה התקדמות מטילה חורבן על היקום כולו. תשובתו של פריור, הדמות הראשית בסדרה אשר נבחר על-ידי המלאכים כנציג המין האנושי, היא שהאדם אינו יכול פשוט לעצור. ההתקדמות היא התשוקה של האדם, אחד הדברים הבסיסיים ביותר, ואי אפשר לצפות מאיתנו פשוט לעצור.

אז נכון, אי אפשר לדרוש לעצור את התקדמות המין האנושי. הדבר כמו טבוע בהגדרה הגנטית שלנו – השאיפה התמידית להגיע רחוק יותר. ללא אותה דחיפה מתמדת קדימה לא היינו היכן שאנו היום, ולא היינו זוכים לעמוד כאן ולנהל דיון מוסרי על קדמה. יש אפילו שיטענו שזה סוג של "יריקה לבאר שממנה אנחנו שותים" – האם הטוענים נגד הקדמה באמת היו מעדיפים את החיים בלעדי כל הנוחות אשר היא מעניקה לנו? סביר להניח כי מלבד מספר כתות לא תצליחו למצוא אנשים שיענו בחיוב לשאלה זו. אולם אין לתת לעובדה זו לבטל את החשיבות של הדיון בדרך בה האנושות הולכת. לבוא ולטעון כי על האדם לעצור זה לא רק לא מציאותי אלא גם בריחה מהאחריות אשר יש לנו על מעשינו.

למרות כל הדוגמאות השליליות אשר הוצגו כאן מתוך יקום "סטארגייט", יש גם דוגמה אחת אוטופית – הנוקס. גזע זה, גם הוא מ"ברית ארבעת הגזעים" החזקה, הוא הדוגמה לעובדה שקדמה אינה בהכרח גזר דין מוות. למרות הקדמה הטכנולוגית אשר מאפשרת להם לבנות ערים מעופפות, להחזיר את המתים לחיים ולפתוח את שער הסטארגייט בידיהם (וזה רק החלק שזכינו לראות מיכולותיהם) נראה כי הנוקס מצליחים לשמור על טוהר חיים מסוים אשר בני האדם יכולים רק לשאוף אליו. אז לא, אנחנו לא יודעים כיצד הם הצליחו להגיע לאוטופיה זו, ועד כמה שידוע לנו ייתכן והם היו צריכים לעבור מספר לא מבוטל של שנים ב"צד האפל" לפני שהגיעו לאן שהם היום, אולם יש דבר אחד שמקרה הנוקס כן מלמד אותנו – הקדמה יכולה להוביל אותנו לשני כיוונים, והכוח להגיע לכיוון "הנכון" נמצא אך ורק בידינו.

אז מה הפתרון? איך אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה? יש שיטענו כי יש ליצור סוג של פיקוח על ההתקדמות האנושית על מנת להבטיח שמקרים כמו אלו אשר מוצגים ב"סטארגייט" לא יקרו למין האנושי. ייתכן מאוד והם צודקים, אולם לפני שמגיעים לפעולה מעשית כלשהי, יש לנקוט בצעד שלפני – מודעות. האחריות שלנו היא להיות מודעים לכל הסכנות אשר הקדמה אוצרת בתוכה – הסכנה של משחק עם טכנולוגיה מעבר להבנתנו, שיכרון ועוצמת היתרון הטכנולוגי של תרבות אחת על אחותה, ניצול לרעה של טכנולוגיה שפותחה למטרות תועלת ועוד. ואם סדרת טלוויזיה כמו "סטארגייט" יכולה לעשות זאת – דיינו.

---

 

מאמר זה הועבר כהרצאה בכנס עולמות 2008 אשר נערך בפסח האחרון ונושאו היה מלחמה ושלום. תודה ל-subatoi על ההערות וההארות.