המיתוס על אטלנטיס – מאת kinspirit

2המיתוס של אטלנטיס, התרבות האבודה, מוכר היטב ברחבי העולם. קשה להאמין כי ניתן יהיה למצוא אנשים רבים בקרב העולם המערבי אשר לא שמעו בדרך זו או אחרת על אטלנטיס, אפילו ילדים קטנים מכירים אותה בזכות סרט מצויר שיצא לפני מספר שנים. התיאוריות סביב התרבות האבודה רבות, כאשר כל כמה זמן מגיח חוקר זה או אחר מאנונימיות וטוען שהוא גילה היכן אטלנטיס ממוקמת. אולם האמת היא שעד היום לא נמצאה עדות ארכיאולוגית או מדעית לכך שתרבות עתיקה זו באמת התקיימה.

מאמר זה הועבר כהרצאה בפסטיבל אייקון 2005 שהתרחש בסוכות האחרון בסינמטק בנושא אשליות.

המיתוס על אטלנטיס, לפניכם.

המיתוס של אטלנטיס, התרבות האבודה, מוכר היטב ברחבי העולם. קשה להאמין כי ניתן יהיה למצוא אנשים רבים בקרב העולם המערבי אשר לא שמעו בדרך זו או אחרת על אטלנטיס, אפילו ילדים קטנים מכירים אותה בזכות סרט מצויר שיצא לפני מספר שנים. התיאוריות סביב התרבות האבודה רבות, כאשר כל כמה זמן מגיח חוקר זה או אחר מאנונימיות וטוען שהוא גילה היכן אטלנטיס ממוקמת. אולם האמת היא שעד היום לא נמצאה עדות ארכיאולוגית או מדעית לכך שתרבות עתיקה זו באמת התקיימה.

1

אז היכן הכל מתחיל? מבט לאורך ההסטוריה מגלה כי ההתייחסות הראשונה לאי אטלנטיס הייתה של הפילוסוף היווני אפלטון שחי בין 427-347 לפני הספירה. אפלטון תיאר את האי אטלנטיס בשניים מכתביו – Timaeus  ו-  Critias. בכתבים אלה מתנהל דו שיח בין מספר דמויות, ביניהם נמנה גם הפילוסוף היווני סוקרטס. הדיון בכתבים אלה מתנהל סביב הרעיון של חברות אידיאליות, כאשר Timaeus  ו- Critias מספרים לסוקרטס את סיפורה של אטלנטיס "סיפור אשר אינו מעשייה אלא אמיתי" כפי שהכתבים טוענים. זוהי אם כן העדות הראשונה בהיסטוריה של תרבות אטלנטיס האבודה.

אולם בעוד שאפלטון הצהיר בכתביו כי הסיפור אכן אמיתי, הדעה הרווחת בנוגע לאמיתות הדברים נתונה במחלוקת – יש הטוענים כי מדובר בפיקציה לכל דבר, יצירת דמיונו של פילוסוף אשר השתמש בדברים אלה על מנת להמחיש את דעתו בנוגע לחברה והשלטון האידיאליים; אחרים דוגלים בכך שהסיפור קיבל השראה מהמאורעות הקטסטרופליים שהחריבו את התרבות המינואית (התרבות העתיקה של האי כרתים). ישנם גם כמובן אנשים המאמינים כי הסיפור מייצג את סיפורה האמיתי של ממלכה אשר אבדה לפני שנים רבות, וכמעט ונשכחה לחלוטין – אותם אנשים הם אלו אשר מלבים את המיתוס סביב העיר במאה וקצת השנים האחרונות.

2

כאמור, במשך אלפי השנים אשר עברו מאז אפלטון הציג לראשונה את "עובדת" קיומה של אטלנטיס, תיאוריות רבות התפתחו מסביב למיתוס. חלקן ראו את התרבות העתיקה כתיעוד של תרבויות קיימות, חלקן טענו כי מדובר בתרבות המפותחת הראשונה של האנושות, תרבות אשר לאחר נפילתה שרידיה נפוצו על גבי כדור הארץ והזינו תרבויות אחרות. וישנם החוקרים אשר טוענים כי מדובר בגזע חייזרי אשר הגיע לכדור הארץ והתרבה עם בני האדם (כפי שהגדיל לעשות Erich Von Daniken בספרו המפורסם "Chariots of the Gods").

אז לפני ששוקעים עמוק במים של תיאוריות אלו ואחרות, נתחיל מההתחלה – מהתיעוד הראשון בהיסטוריה של מה שהפך לאחת התעלומות הגדולות של זמננו.

אטלנטיס של אפלטון

לפני כ- 12,000 שנה (9000 שנה קודם לזמן בו אפלטון כתב לראשונה את קורות אטלנטיס), באמצע האוקיינוס האטלנטי, ניתן היה למצוא אי אשר עליו שכנה אומה של גזע אציל וחזק. אנשי אדמה זו היו עשירים מאוד בזכות המשאבים הטבעיים שהאדמה סיפקה להם. כמו כן, היווה האי מרכז מסחר בזכות מיקומו האידיאלי בין היבשות השונות. אי זה היה אטלנטיס.

3

אטלנטיס הייתה בריבונותו של פוסידון, אל הים. כאשר פוסידון התאהב בבת תמותה, קלייטו, הוא יצר למענה מעון באמצעו של האי, על גבעה, והקיף את המעון בטבעות של מים ואדמה על מנת להגן עליה. קלייטו ילדה 5 זוגות תאומים אשר הפכו לשליטים הראשונים של אטלנטיס. האי חולק בין הבנים, כאשר אטלס, הבכור והמלך הראשון של אטלנטיס, קיבל את השליטה על הגבעה והאזורים שמסביבה (משמעות המילה "אטלנטיס" ביוונית פירושה "האי של אטלס"). בראשה של אותה גבעה נבנה מקדש לכבוד פוסידון, מקדש שהכיל בתוכו פסל ענק של האל רוכב במרכבה אשר סוסים עם כנפיים סוחבים אותה. מקדש זה היה המקום בו שליטי אטלנטיס הגיעו לדון בחוקים, לשפוט ולהביע הוקרה לפוסידון.

אטלנטיס העיר ישבה מחוץ למעגל החיצוני ביותר של מים והשתרעה על שטח של 11 מייל (1.7 קילומטר). בעיר זו חיה מרבית האוכלוסייה בצפיפות יחסית כאשר מחוץ לעיר השתרע שטח נוסף אשר שימש כאזור חקלאות. אחריו, בצידו הצפוני של האי, שכנו הרים אשר הגיעו עד השמים ועליהם ניתן היה למצוא כפרים, אגמים, נהרות ואדמות מרעה.

במשך דורות רבים חיו האטלנטים חיים פשוטים ומוסריים, אולם לאט לאט הם החלו להשתנות. כוח ובצע החלו לחלחל אל תוך האנשים ולהשחיתם והם הפכו למעצמה צבאית חזקה. כאשר זאוס ראה את אי המוסריות אשר השתלטה על התרבות הוא כינס את שאר האלים על מנת להחליט על עונש הולם. זמן מה לאחר מכן האי כולו, על כל יושביו, נבלע ע"י הים בפרץ של רעידות אדמה וגלי ענק.

וכך קמה לה אגדה.

היכן ממוקמת אטלנטיס?

אז לאחר שהכרנו את אטלנטיס ע"פ אפלטון, ולפני שנגיע לדיונים היותר מודרניים סביב המיתוס, ננסה להבין היכן בדיוק אטלנטיס מוקמה. אם מאמינים שסיפורו של אפלטון אמיתי – במקום כלשהו באמצע האוקיאנוס האטלנטי. בעוד שלא מצוין מקום מדויק אשר אליו ניתן להצביע כמיקום, ההשערה היא כי מדובר באזור של האיים האזורים (Azores). מדובר בקבוצה של איים השייכים לפורטוגל וממוקמים כ-900 מייל (1500 קילומטר) מערבית לחוף המדינה.
ע"פ הגישה שטוענת שמדובר בחורבן התרבות המינואית – אטלנטיס נמצאת בים האגאי (Aegean), בין יוון לטורקיה. האי תרה (Thera), הידוע גם כסנטוריני (Santorini) הינו אי וולקני אשר בסביבות 1500 לפני הספירה נחרב בהתפרצות הר הגעש, אירוע אשר תרם רבות לנפילתה הפתאומית של התרבות המינואית.  יש הטוענים כי סיפורה של אטלנטיס בא למעשה לתעד את חורבן אי זה.
אם חושבים שהכל היה פרי דמיונו של אפלטון – היא נמצאת במוחו של הפילוסוף היווני… ואם מאמינים לבראד רייט ורוברט סי קופר – אז בגלקסיית פגאסוס.

 

4

מהן אם כן הטענות בעד ונגד התיאוריה של אפלטון?

האנשים הטוענים כי דבריו של אפלטון היו המצאה ולא יותר מכך אינם צריכים להביא הוכחות על מנת לאשש זאת, לטענתם כתביו של אפלטון הינם סיפורים ולא יותר מכך. אולם ישנם אנשים אשר מתנגדים לטענה זו ומתעקשים על כך שכתביו של אפלטון מביאים את הסיפור האמיתי של התרבות האבודה  – הם מצדיקים דעה זו בהתבסס על העובדה כי אפלטון חזר וציין מספר פעמים בכתביו כי סיפור אטלנטיס אמיתי. טענה נוספת היא שהפרטים אשר אפלטון מסר לגבי הסובב את האי (הים הבלתי עביר והיבשת בצידה השני של אטלנטיס) מפורטים יותר מדי על מנת שיהיו פרי דמיונו בלבד, כמו גם הפרטים הרבים אשר אפלטון סיפק בנוגע לעיר עצמה (תיאור מפורט של מראה האי, מיקומו, התרבות שבו ואורח חיי התושבים). לטענתם, אם מדובר היה בסיפור בדיה בלבד, לא היה לאפלטון צורך לפרט כל כך בנוגע לפרטים אלה.

הטוענים כי סיפור אטלנטיס בא בעקבות השראת הרס התרבות המינואית חוזרים ומדגישים את הדמיון הרב בין שני הסיפורים: האי טרה, אותו אי וולקני מדובר, נהרס בסביבות 1500 לפני הספירה לאחר התפרצות געש אשר גרמה ליותר מחצי האי לשקוע בים, כמו אטלנטיס אשר שקעה למצולות; ממצאים ארכיאולוגיים מהאי טרה מצביעים על תרבות מתוחכמת אשר שכנה במקום, סביר להניח חלק מהתרבות המינואית. האם זאת היא התרבות המתקדמת שעליה דיבר אפלטון בכתביו?
אולם, מנגד, ישנם אנשים אשר טוענים כי אין מדובר בטרה ואף מוצאים עדויות שיתמכו בדעה זו – ע"פ התומכים בתיאוריית טרה, אין מדובר באירוע אשר התרחש לפני 9000 שנה אלא לפני 900 שנה בלבד (כאמור, מנקודת המבט של זמנו של אפלטון). לטענתם נפלה טעות במספר השנים, מישהו פשוט הוסיף "0" נוסף. אם המאורעות אכן התרחשו לפני 900 שנה, הדבר אכן ימקם את סיפור אטלנטיס במסגרת הזמן של התרבות המינואית בכריתים ובטרה. אולם טענה זו מתעלמת מעובדה שמופיעה בכתביו של אפלטון – לטענתו העיר אטלנטיס הקדימה את מצרים בכמה אלפי שנים. מאחר וידוע בוודאות כי מצרים התקיימה לפני יותר מ- 1500 לפני הספירה, הזמן של האי טרה, אין זה מסתדר מבחינת הכתבים.

המאמינים הטוענים כי העיר אטלנטיס אכן הייתה מצדיקים דעה זו בכך שאפלטון אמר שזה סיפור אמיתי. לא יותר ולא פחות. הטוענים כנגדם חוזרים ומדגישים כי מלבד כתביו של אפלטון אין תיעוד כתוב כלשהו לקיומה של התרבות. כמו כן, ממצאים ארכיאולוגיים של ימינו אינם תומכים בהנחה כי תרבות כה מתקדמת התקיימה ב- 9000 לפני הספירה, בשום מקום בעולם (מדובר בתקופת האבן בה התרבות הרווחת הייתה של מלקטים, עוד לפני התפתחות החקלאות).

אטלנטיס של ימינו

5

ה"באז" האמיתי סביב המיתוס של אטלנטיס התחיל רק בשנת 1882. עד אז, מלבד כתביו של אפלטון וספר בדיוני משנת 1626, אטלנטיס לא הוזכרה בכתבים כלשהם. ואז, בשנת 1882 הכל השתנה עם הוצאתו של ספר בשם "אטלנטיס: העולם העתיק" שכתב הפוליטיקאי Ignatius Donnelly. בספרו, לקח דונלי את עדותו של אפלטון על העיר העתיקה וניסה לבסס תיאוריה על פיה כל התרבויות העתיקות על כדור הארץ התפתחו מתרבות זו.

לטענתו, אטלנטיס הייתה ההתגלמות של העולם הקדום של לפני המבול – גן עדן, האסגארד (לא, לא החייזרים האפורים, אלא עיר האלים הנורבגים), האולימפוס וכל שאר "המקומות הגבוהים של האלים" הינם למעשה תיעוד של אותו מקום קדום בו האנושות המוקדמת חיה בשלום ושלווה. מכאן יוצאת גם ההנחה של דונלי כי אותם אלים יווניים, נורדים, הינדים וכדומה הינם למעשה השליטים של אטלנטיס. אותם מעשי גבורה אשר המיתולוגיות זוקפות לזכות האלים אינם אלא סיפורים אמיתיים אשר הפכו להגזמה לאורך השנים בעקבות זיכרון שהתערפל וסיפורים שעברו מפה לאוזן. טענה מרכזית נוספת של דונלי הייתה כי הכתב של אטלנטיס היווה את הבסיס לשפות השונות שהתפתחו על כדור הארץ.
ספרו של דונלי, אשר העניין סביבו היה רב, הציג עדויות שהוכיחו לכאורה טענותיו אלה, אולם בזמן הרב שעבר מאז פרסום הספר נמצאו עדויות אשר מפריכות את מרבית העדויות אשר הובאו על ידו. עדיין, ספרו נחשב לקלאסיקה בכל הנוגע למיתוס של העיר האבודה, וישנן תיאוריות של ימינו אשר נראה כי מתבססות בהרבה על תיאוריה זו.

בסביבות אותו הזמן בו פרסם דונלי את ספרו, אמצע וסוף המאה ה- 19, מספר חוקרי תרבות נחשבים העלו את ההשערה כי אטלנטיס הייתה קשורה בדרך כלשהי לתרבות המאיה העתיקה והממלכה האצטקית. אולם חלק מאותם חוקרים חזרו בהם מאוחר יותר, אולי מפחד תגובת הציבור (אנחנו הרי יודעים מה קרה לד"ר דניאל ג"קסון אחרי שהוא טען שלא המצרים בנו את הפירמידות).

אחת התעלומות אשר חוקרים שבו וחזרו אליה לאורך השנים היא כיצד התפתחו במקביל, בשני צדדים שונים של העולם, תרבויות אשר דמו אחת לשנייה בבנייה (הפירמידות של מצרים והפירמידות של דרום אמריקה), בקבירת מתיהם (מומיות) ובכתב (ההירוגליפים של מצרים וכתב הציורים של דרום אמריקה). טענת חוקרים אלו הייתה כי הדבר מעיד על כך שתרבויות זרות אלו התפתחו שתיהן מתרבות אחרת, קדומה להן, אשר אנשיה הגיעו והשתלבו בקרב בני המקום הקדמונים. אותם זרים הביאו עמם את דרך הבנייה והכתב ודחפו קדימה את התרבות המקומית. מאחר והדעה הרווחת הייתה כי אטלנטיס הייתה ביתו של גזע מתקדם, הרי זה אך הגיוני לטעון כי אותם אטלנטים הביאו עמם דרכי חיים מתקדמות יותר, כגון בנייה מורכבת וכתב, אשר לא היו מוכרים בשאר העולם בזמן המדובר. אין זה פלא אם כן כי החוקרים טענו כי אותם זרים היו בני אטלנטיס, אותה תרבות עתיקה שנחרבה ומספר קטן מבניה הצליחו לברוח ולהתיישב במקומות אחרים ברחבי העולם.

אולם מחקרים ארכיאולוגיים לאורך השנים גילו עדויות שסתרו טענה זו. המכה הראשונה אשר נחתה על התומכים בעדויות אלו התגלתה בעקבות המצאת בדיקת הפחמון במחצית השנייה של המאה ה-20.  בעזרת תהליך זה ניתן היה לבדוק את השנים בהן הוקמו המבנים השונים בשני קצוות העולם – הפירמידות של מצרים ושל דרום אמריקה. התוצאות היו חד משמעיות – המבנים הכה דומים כלל לא התפתחו במקביל אלא בפער של אלפי שנים אחד מהשני. כמו כן, הן במצרים והן בדרום אמריקה התגלו פירמידות אשר העידו על תהליך הלמידה של בניית מבנים אלה. אם אכן מדובר היה בצורת בנייה אשר הוחדרה ע"י זרים, לא היינו מוצאים בשטח עדויות לפירמידות מוקדמות ופחות מתוחכמות (אפילו די רעועות כפי ש"הפירמידה העקומה" במצרים מוכיחה). גם בנושא הכתב חוקרים שונים העלו תהיות אשר שמו בסימן שאלה את קשרה של אטלנטיס ללימוד הכתב – אם אכן האטלנטים הם אלו אשר לימדו את המצרים ובני המאיה כתב מהו, מדוע ללמד אותם כתב שונה (כי הרי מי שקורא את ההירוגליפים של מצרים לא יידע לקרוא את כתב המאיה על סמך ידע זה). בשנים האחרונות נדמה כי נחתה המכה האחרונה על תיאוריה זו כאשר שרידי עיר קדומה התגלו במצרים ובהם עדויות להתפתחות כתב ההירוגליפים לאורך השנים – מחלוקי אבן עם ציור אחד ונקודות שמסמלות מספרים ועד חלוקי אבן עם טקסטים שלמים בהירוגליפים המוכרים לנו כיום.

כאמור, לאורך השנים המיתוס סביב אטלנטיס הלך והתפתח, כאשר תיאוריות חדשות עולות מבין אנשי המדע והרוח השונים. בין השאר, נעשה ניסיון לחבר בין העיר העתיקה למיתוס של איים נוספים ש"הלכו לאיבוד", כגון  Mu ו-Lemuria (מאבדים די הרבה איים החבר"ה שם). בין התיאוריות השונות שעלו, עלתה גם השערתו של הפיסיקאי אדגר קאייסה (Edgar Cayce) שטען כי תרבות אטלנטיס הייתה מתקדמת ביותר, בעלת ספינות וכלי טיס שהופעלו באופן מסתורי ע"י קריסטל לא ידוע. קאייסה גם טען כי רבים מאיתנו הם למעשה צורה של גלגול אותם אנשים, תיאוריה אשר גם דונלי וחוקרים אחרים הציגו בדרך זו או אחרת. גם הנאצים טמנו את ידם בצלחת של אטלנטיס, כאשר טענו כי הגזע הארי, אותו גזע עליון, מקורו הקדום באטלנטיס.

6

ככל שהזמן התקדם, התיאוריות סביב אטלנטיס נהפכו פחות אקזוטיות ויותר עובדתיות ומשעממות. מרבית המחקר בנדון בשנים האחרונות התמקד בניסיון לגלות את מיקום האי האבוד, ופחות במהות התרבות אשר חיה בו. גורם אשר תרם רבות למחקר גילוי מיקומה של אטלנטיס (והאם היא בכלל הייתה קיימת או לא) היה המחקר וההבנה של תזוזת היבשות לאורך השנים. הדוגלים במחקרים אלה מאמינים כיום כי סיפורו של אפלטון מדבר למעשה על אובדן של תרבויות עתיקות ידועות, כגון התרבות המינואית (כפי שצוין בתחילתו של מאמר זה). אולם עד היום, לא נמצאה הוכחה לתמוך בדעה זו או אחרת.

אטלנטיס היא עדיין בגדר תעלומה.

לקריאה נוספת

The Active Mind  – כולל בין השאר את כתביו של אפלטון על אטלנטיס.

Atlantis in the News –תיעוד ההתייחסות לאטלנטיס במדיה הכתובה והנצפית.

Atlantis, the Antediluvian World –  ספרו של דונלי בגרסת און-ליין.


* מאמר זה הועבר כהרצאה בפסטיבל אייקון 2005 אשר נערך בסוכות האחרון בסינמטק ת"א ונושאו היה אשליות.

* מאמר זה פורסם לראשונה באתר סטארגייט ישראל

מודעות פרסומת

מוזמנות ומוזמנים להגיב:

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s