ליאונרד נימוי בישראל, מאי 2005 – מאת subatoi

nimoyvisittopליאונרד נימוי, אשר בין השאר גילם את ספוק ב"מסע בין כוכבים", סיים ביקור של מספר ימים בארץ, במהלכם ביקר במוסדות תרבות שונים והעביר כיתות אמן. ביום חמישי האחרון קיים מסיבת עיתונאים וסדנה בסינמטק תל-אביב בנושא בימוי, וסטארבייס972 מביא לכם דיווח על מה שקרה שם.

על ניסיונו כבמאי, כשחקן, סיפורים על "מסע בין כוכבים", קשריו עם היהדות, עיסוקיו כיום, הקריירה, ילדותו, על גילום ספוק, קצת על "גלקסי קווסט", טיפה על אייקון ועוד ועוד, כולל תמונות מהאירועים וקישורים לסיקור הביקור באמצעי תקשורת שונים – ערוץ 2, ynet, הארץ, מעריב ו-nrg.


הגעתו לארץ של ליאונרד נימוי יחד עם רעייתו, סוזאן ביי (איתו בחלק מהתמונות בהמשך) והפקת כל האירוע סביבו בוצעו על-ידי שותפות תל אביב-לוס-אנג'לס. מטרת ארגון זה היא לאמץ וליצור קשרים בין תושבי שתי הערים ונימוי הוזמן כדי שיתרשם מפעולותיה וכדי שיחלוק את ניסיונו הרב עם יוצרים צעירים במסגרת כיתות אמן שהעביר. לצערנו הרב, הארגון התעקש מחד לפרסם את האירוע, ומאידך התעקש על אירוע "צנוע" באולם הקטן של הסינמטק. ללא ספק היו באירוע כשלים ארגוניים, אבל האירוע עבר בהצלחה ולא נשארו רבים מאוכזבים מחוץ לאולם, זאת רבות הודות למעורבותם של אנשי הסינמטק שהבינו עד כמה הנושא חשוב, וניסו לעזור ככל יכולתם, למשל על-ידי הכנסת חובבים שככל הנראה לא יצליחו להיכנס לסדנה עם נימוי, למפגש שלו עם העיתונאים. בכל מקרה, כולנו תקווה שנימוי יגיע לארץ בהזדמנות אחרת, והפעם על-מנת לפגוש אותנו… ואז הנושא יטופל אחרת לחלוטין, בעיקר היות ויטופל על ידינו…

בסוף הכתבה ישנם קישורים לסיקור של חדשות ערוץ 2, ynet, nrg, מעריב והארץ. בעתיד הקרוב אנו מקווים להביא לכם גם קטעי וידאו.

כל התמונות צולמו על-ידי ורד קליין, מלבד:
נימוי בכניסה לסינמטק (שתיים), על-ידי שלמקו,
נימוי על רקע קטע מ"המסע הביתה", על ידי kinspirit

nimoyvisitpressמסיבת העיתונאים

נימוי הגיע לסינמטק בשעות אחר-הצהריים וחתם (בתמונה) למעריצים שהמתינו לו בכניסה. מייד אחר-כך נכנס למסיבת עיתונאים שערך, בהשתתפות נציגים מ-ynet, nrg, מעריב, הג'רוזלם פוסט, הצופה, isf ועוד, וגם נציגים של סטארבייס972 וחובבים נוספים. למרבה ההפתעה (ויש שיגידו כצפוי), השתלטו על האירוע השאלות שעניינן "מסע בין כוכבים", בין אם היו מפי מעריצים, ובין אם מפי העיתונאים:

על ביטולה של "אנטרפרייז"
השאלה הראשונה שנשאל ליאונרד נימוי, כמתבקש או שלא כמתבקש, היתה מה דעתו על ביטולה של "אנטרפרייז". תשובתו היתה שהוא מעדיף לא להסתכל על העובדה שהיא בוטלה, אלא על העובדה המדהימה שעולם "מסע בין כוכבים" כולו החזיק 40 שנה. עוד אמר שלא יופתע אם תנתן ל"מסע בין כוכבים" מנוחה. כשנשאל אם לדעתו הסדרה תחזיק מעמד עוד 40 שנים צחק ואמר שאינו מוסמך לתת תחזיות כאלה.

על הביקור בארץ
נימוי סיפר שנהנה מאוד מכיתת האמן שהעביר בבית-הספר "בית צבי" ומהסטודנטים עצמם ומביקורו במוזיאון לאמנות מודרנית בהרצליה (הזוג נימוי אוסף אמנות מודרנית). הוא היה בארץ בפעם הראשונה בשנת 71', ולאחרונה לפני כעשר שנים, כשהגיע עם בנה של רעייתו שחגג בר-מצוה בארץ. הוא ציין שהוא מעדיף שלא יהיה פער גדול מדי בין הביקורים שלו. הזוג ליאונרד נימוי וסוזאן ביי פגש את הזוג גילה אלמגור ויעקב אגמון ("יענקל", קרא לו נימוי) לארוחה בערב הקודם. הם הכירו קודם לכן כאשר גילה אלמגור הופיעה בארצות-הברית.
כהכנה למפגש עם היוצרים הישראליים לפני הביקור בארץ, קיבל לצפייה מספר סרטים ישראליים. בין הסרטים שהזכיר היו "ללכת על המים", "קדוש", "חתונה מאוחרת", "הקיץ של אביה" ועוד. הוא שיבח את הסרטים ואת רמתם, וציין שהאגו שלו ירד כשצפה בהם. עוד התבדח על שהביאו אותו כדי שיעביר כיתת אמן בהנחה שהוא יודע משהו.

על כך ששימש השראה בתפקידו כספוק למדענים צעירים
נימוי ציין שהוא שומע על כך הרבה, והוא מוחמא מאוד מהעובדה שיש לו השפעה חיובית על חייהם של אנשים. הוא ציין שב"מסע בין כוכבים" כל הדמויות הן כאלה שלמדו משהו בחייהן. מדענים, בעלי תואר, מה שמעביר את המסר שחייבים להתאמן, להשכיל וללמוד, מכיוון שההשכלה לא סתם "נוחתת עליך".

nimoyvisitwifeעל המצב באזורנו והקשר ל"מסע בין כוכבים" (כלול בקטע הוידאו בכתבה של ynet, קישור בתחתית הכתבה)
נימוי לא רצה להכנס לפוליטיקה, אבל בכל זאת אמר שהוא מקווה שכעת, לאחר ערפאת, יש הזדמנות חדשה באיזור. הוא ציין שהוא מודאג מכל צורה של אלימות, ללא קשר לצדדים שמעורבים בה. מהסיבה הזו הוא גאה בסרט הרביעי של "מסע בין כוכבים", "המסע הביתה", אותו ביים וכתב – שבו אין אלימות, אין נבל תורן, אין כוונה רעה. הכל החל שם באי-הבנה, בחוסר חינוך וחוסר מידע. לא לחינם הוא הסרט המוצלח ביותר, למיטב ידיעתו של נימוי.

על העדרותה של דת בעולם "מסע בין כוכבים" והרגשתו לגבי עובדה זו
האורח ענה שאין דת מבחירה של ג'ין רודנברי וציין בחיוך שג'ין העדיף להקרא The Creator ולא סתם "מפיק", וזה אומר הכל.

על הצילום
הוא מעדיף את הצילום כיוון שכך יש לו שליטה על הכל. הוא עושה זאת לבד, מבחירתו, בזמן שלו, ללא הצורך לקבל אישור ממישהו. זמנו האישי חשוב לו מאוד. לגבי פרויקט הצילום האחרון שלו, "שכינה", שעירב נשים (בחלקן לא לבושות) עם חפצי תפילה יהודיים, הוא ציין שהוא עורר מחלוקות לא מעטות, ואף גרם מצבים שבהם הוא הוחרם במקומות מסוימים. כיום נימוי עוסק בצילום של נשים גדולות.

על השתתפות בכנס של מדע-בדיוני בישראל – אייקון
כשנשאל על כך, שאל בחזרה באיזו תדירות הם מתקיימים ("בצורה שנתית"), התעניין מתי הם נערכים ("סוכות, בערך אוקטובר") כששמע שהוא יהיה השחקן האורח הראשון, שאל כמה אנשים מגיעים לאירועים הללו ("אלפים") והתפלא "ואין לכם אורחים?", ולסיום סיכם:

“Get in touch with me, let’s see if we can make it happen”

על ניסיונו בתיאטרון
הוא החל בתור ילד כששיחק במתנ"ס השכונתי, נבחן להצגה "עמי ותמי" ושיחק בה כעמי בסופו של דבר. לאט לאט הוא "נדבק" למשחק, המשיך לשחק עד גיל 18 ואז יצא לחפש עבודה בהוליווד. במקביל עבד בעבודות זמניות רבות במשך שנים.
בתחילת שנות ה-60 לימד משחק, ואחרי שסיים עם "מסע בין כוכבים" ו"משימה בלתי אפשרית" שיחק הרבה בתיאטרון, בהצגות כמו "קמלוט", "גבירתי הנאווה", "קן הקוקיה", "כנר על הגג", "קליגולה" והצגת היחיד שלו "וינסנט", על וינסנט ואן-גוך.

על הציניות של רשתות השידור לעומת עולמה האידיאלי של "מסע בין כוכבים"
נימוי סיפר כי לפני ש"מסע בין כוכבים" החלה את שידוריה, הרשת היתה צריכה לבחור מבין ארבעה פרקים שכבר הופקו, את הפרק שישודר ראשון. הם בחרו דווקא בפרק מפחיד, עם מפלצת (הכוונה לפרק The Man Trap, עם ערפד המלח) כי הם לא ממש הבינו את הרעיון של "מסע בין כוכבים" – הם חשבו שכל שבוע תהיה מפלצת תורנית, שתוקפת אנשים וצריך להלחם בה. הם לא הבינו שהקונספט הוא אחר לגמרי. התכנית שובצה בשעות גרועות, ביטלו אותה, לאחר מכן החזירו אותה למשבצת הגרועה ביותר.
לאחר שהסדרה צברה תאוצה בשידורי הסינדיקציה, ולאחר "מלחמת הכוכבים" של ג'ורג' לוקאס (77'), מישהו אמר "הי, יש לנו משהו כזה!", וכך נולדו הסרטים של "מסע בין כוכבים".

על ילדותו
ליאונרד נימוי גדל כילד יהודי בשכונת מהגרים איטלקית-יהודית, 70% איטלקים, 25% יהודים, מעט אירים ועוד פחות שחורים. הוא גר עם סביו והוריו גרו בדירה בת שני חדרים, אביו היה ספר, וכולם בשכונה דיברו איטלקית ויידיש, כל אחד בהתאם למוצאו. השפה הרוסית שימשה את הוריו רק לספר סודות זה לזה, כך שרוסית הוא לא למד מעולם.
כשהיה ילד קטן, משפחתו היתה מבקרת בבית כנסת אורתודוקסי, ומאחר יותר עברה לבית כנסת אחר "ככל הנראה בגלל סכסוך שלא הייתי מודע אליו" צחק. הוא הסביר בחיוך שלכל יהודי יש שני בתי כנסת, אחד כדי ללכת אליו והאחר כדי לא להכנס אליו גם אם ישלמו לו מיליון דולר.

על תחומי היצירה השונים
נימוי אמר שחלק מהתחומים קשים יותר – לדוגמה עשיית סרט יכולה לארוך שנתיים, אך עבודה ברדיו יכולה לארוך יומיים בלבד או מספר שעות. אבל הכי חשוב למען ההנאה, אמר נימוי, הוא נושא העבודה. אם הנושא שווה את המאמץ, אם הוא חשוב מספיק, אז זה שווה את כל העבודה, ארוכה ככל שתהיה, קשה ככל שתהיה.

על ישראל והיהדות
נימוי ציין שהוא מרגיש בבית, הוא יהודי, תמיד היה וגם מתכנן להיות, בעתיד הקרוב. ואז, בהקשר ליהדותו, סיפר על חוויה מעניינת שלו בגרמניה – הכנס הראשון. הפעם הראשונה שבה ביקר בגרמניה, היתה בשנת 86' לצורך קידום סרט. שהה במינכן, שנא אותה ולא הסכים לחזור לגרמניה למרות הרבה הצעות לחזור.
לפני כמה שנים, הקולגות שלו מ"מסע בין כוכבים" המליצו לו על כנס מסוים בבון שבגרמניה, טענו שהקהל טוב והמעריצים נלהבים. הוא התלבט אם לחזור לגרמניה, והתייעץ עם בן דוד של אשתו, שהוא רב.
הרב שאל: "האם הם יודעים שאתה יהודי?"
נימוי ענה: "כנראה שחלקם כן, אך רובם לא".
הרב ענה לו: "לך לשם ותזדהה, שאנשים שמעריצים אותך ידעו".
מרגע זה, נימוי אמר, הוא כבר לא יכול היה להתחמק, לא יכול היה שלא לסוע לגרמניה. והוא נסע, וקבלו אותו יפה מאוד, והוא סיפר להם הכל, כולל על ברכת היד הוולקנית (אליה נגיע בהמשך). והוא ממשיך לסוע לשם – רק לפני שבועיים היה שם בכנס.

על הטכנולוגיה
נימוי מתעסק עם אי-מיילים ואינטרנט, יש לו אתר משלו. אך אינו קורא כתבי עת מדעיים. הוא סיפר שבעקבות דמותו של ספוק נוצר רושם מוטעה שהוא מדען, או מבין במדע, או אוהב מדע. עוד סיפר שמדענים הזמינו אותו והסבירו לו הסברים מעמיקים וארוכים, ובסוף שאלו אותו "מה דעתך?", והוא פשוט ענה להם "נראה לי שאתם בכיוון הנכון".

על פארודיות על "מסע בין כוכבים" כמו "פיוצ'רמה" או "משפחת סימפסון"
הוא הזכיר (ביוזמתו) את הסרט "גלקסי קווסט" ואמר שהוא טוב מאוד, סיפר שכשצפה בו הוא צחק, והרבה.
הוא ציין שהוא אוהב את הסדרות מאוד ונהנה לעבוד איתם כשהם מזמינים אותו (כזכור, הוא הופיע בארבעה פרקים בסך-הכל של שתי הסדרות, בתפקיד עצמו), ותמיד מופתע כמה תגובות הוא מקבל בנידון.

על תרבות המעריצים שמסביב ל"מסע בין כוכבים", כגון פאנפיקשן (סיפורי מעריצים)
הוא אינו קורא אותם כי אין לו צורך בהם, זה לא חסר לו בחיים, אך אין לו דבר נגד זה.

על מה שקרה בזמן שבין האוטוביוגרפיות שלו, "אני לא ספוק" ו"אני ספוק" שגרם לשינוי?
הסיפור הוא שבשנות ה-70 היה בנמל תעופה, ופגש שם אם שאמרה לילדה בן השמונה-תשע "תראה מי זה!". הילד לא זיהה. "זה האדם האהוב עליך, אתה צופה בו בכל שבוע בטלויזיה". הילד עדיין לא "קנה" את דברי אמו, גם כשאמרה לו שזה ספוק. הילד היה מבולבל שכן נימוי היה ללא איפור, ללא אזניים, ללא תלבושת, ולא ממש הבין מה אימו רוצה ממנו. שלא לדבר על העובדה שאין לספוק מה לעשות בנמל התעופה!
האם, מן הסתם ,התכוונה שזהו השחקן שמגלם את ספוק, אך הילד לא קלט כי היא אמרה לו שזה ספוק.
כשכתב את האוטוביוגרפיה בשנת 75', כתב פרק בשם "אני לא ספוק", בו הסביר מיהו בעצם – ילד יהודי מבוסטון, עם אב ספר מרוסיה וכו'. ספוק הוא רק דמות שנכתבה, זה הכל. הוא תיאר שם איך שחקן ניגש לדמות, הוא רצה לעזור לקהל להבין יותר את השחקנים. כשהגיעה העת לחפש כותרת לספר, הוא בחר בכותרת של אותו פרק, כי חשב שהיא מגרה ומעניינת. אך בסופו של דבר אנשים רבים תקפו את הספר ואת מחברו, בלי לקרוא אותו כלל.

על החשש מ"טייפ קאסטינג" (שחקן שמגלם דמות כלשהי ו"נתקע" איתה כל שאר הקריירה)
נימוי ענה שאינו בטוח שזה אכן המצב אצל שחקנים. הוא חושב שזו מיתולוגיה וזה לא באמת כך. לפעמים קבלת תפקיד מסוים מהווה מפתח לקריירה. נימוי מציין כדוגמה שאחרי ספוק לא היה צריך לדאוג לקריירה שלו יותר. זאת, משום שאנשים ידעו מי הוא. אמנם לפעמים זה תיסכל אותו כי הוא היה מפסיד תפקידים מסוימים, אבל אין לו תלונות.

ליאונרד נימוי – לביים את הכוכבים

nimoyvisitgilaאת המפגש פתחה השחקנית גילה אלמגור (בתמונה עם נימוי), ידידתם של נימוי ורעייתו, שהציגה אותם כזוג מקסים, שאינו מכיר את המושג "נפוח" ובעל סקרנות של ילדים. אלמגור המליצה על ראיון שהתפרסם באותו יום בעיתון "הארץ" (קישור בסוף הכתבה) וסיפרה מעט על הקריירה של נימוי. היא הזכירה את עבודתו ב"מלחמת הכוכבים" (כן, היא נפלה לבור הידוע, אך אל דאגה, הקהל האמיץ תיקן אותה…); סיפרה על העבודה הקולנועית שלו; על מאמציו ללמד ולשמר את התרבות היהודית, לדוגמה בסדרת תוכניות רדיו בת 26 שעות על 350 שנות מוזיקה יהודית באמריקה אותה קריין נימוי (ועל כך זכה בפרס ה"גראמי"); על קרן שהקים עם רעייתו שנותנת חסות לארגוני צדקה ותרבות רבים; על היותם אספני אמנות מודרנית והזכירה את הסרט בו השתתף נימוי וזכה למחמאות, סרט שהיה מבוסס על סיפור אמיתי אודות ניצול שואה שתבע קבוצת מכחישי שואה.

המפגש, ששילב קטעי וידאו מהסרטים עליהם דובר ושאלות מהקהל, הונחה על-ידי יורם מנדל, מנהל מחלקת הדרמה בחברת ההפקות JCS, שפתח את האירוע כשסיפר על פעם אחת, בה ראה סרט (אותו סרט) עם נימוי שסיפר את חוויותיו מהשואה לקבוצת אנשים. מצד אחד, הכל נראה לו אמיתי כל-כך.אך מצד שני, הוא ידע שנימוי אינו ניצול שואה. מעט אחר-כך הסתבר לו שזה הסרט שבו גילם ניצול שואה, ונימוי נראה לו כה מזוהה עם הדמות, שהוא חשב שזה סרט דוקומנטרי.

מנדל ונימוי שוחחו על הסרטים, הראו קטעים מהם ונימוי ענה לשאלות מהקהל:

nimoyvisittalkעל בימוי
נימוי סיפר כיצד החל לביים: לפני 25 שנים, כשהוא לימד משחק, אמרו לו שילך לביים. הוא חשב שזה עלבון ליכולות המשחק שלו ולא הלך לכיוון הזה, הוא לא באמת חשב על עצמו כבמאי. אחרי "מסע בין כוכבים: זעמו של קאן", האולפנים קראו לו וביקשו ממנו לביים את הסרט השלישי בסדרה. הוא הסכים כיוון שראה בכך הזדמנות להרחיב את הקריירה שלו לתחומים חדשים – הבימוי.
כשנשאל כיצד ניתן להכנס לתחום הבימוי, ענה שלעיתים הדרך היחידה להתקבל לעבודת בימוי היא לכתוב תסריט טוב, ולהתנות את קניית התסריט בהסכמה שיתנו לך לביים את הסרט.
בעניין חזרות עם השחקנים, נימוי טען שאינו מעודד זאת, כיוון שאם הטקסט טוב, אין טעם לשנות אותו שוב ושוב, כמו שקורה לעיתים בעת חזרות. התפקיד החיובי של החזרות הוא שהשחקנים יגלו צדדים חדשים בדמויות שלהם, יגלו את הרקע, יעלו בעיות ושאלות שיש להם, יתרגלו ויפתחו את מערכת היחסים.
סרטו "שלושה גברים ותינוקת" מספר על שלושה גברים שנאלצים לגדל תינוקת (מפתיע, הא?) שהגיע אליהם ללא תכנון. אנו רואים אותם מתמודדים עם קשיי הטיפול בה, ומבקשים עזרה מאחת הנשים שהם מכירים, שמסרבת. נימוי נשאל אם חוויות ההורות נכתבו על סמך החוויות האישיות שלו, וענה שאכן כך היה. הוא היה מעורב בהאכלת תינוקות (כולל התסכול שמופיע גם בסרט למשמע הוראות ההאכלה – אם יש להאכיל את התינוק כל ארבע שעות, ועצם ההאכלה עצמה גוזלת ארבע שעות, האם צריך להתחיל את ההאכלה הבאה מרגע תחילת ההאכלה הקודמת, או מרגע סיומה?) וגם נחשף (בידי אשתו) להתחזקות הפמיניזם בשנות ה-80, בהן צולם הסרט.
אודות הסרט The Good Mother ציין נימוי שלמרות שהיו לו שחקנים נפלאים (ליאם ניסן ודיאן קיטון) והתסריט היה מושלם (כך שלא שוכתב כלל), הסרט לא הצליח כיוון שהסרט לא היה בעל "סוף טוב" כמו שהקהל האמריקאי אוהב. הוא הגדיר את זה "לעשות סרט אירופאי באמריקה".
כשהתבקש לתת המלצות לבמאים אחרים, ענה שהיה ממליץ לא "לחנוק" את השחקנים בהוראות בימוי, כמו שקרה לו בתור שחקן באחת הפעמים. זו צורת בימוי מזיקה. לטעמו, במאי צריך להדריך את שחקניו, לא לשלוט בהם.

nimoyvisittableכללי
באשר ל"איך לגשת לדמות" בניסיון לגלם אותה, נימוי ענה כי יש להתחיל בטקסט – לראות מה הדמות אומרת, מה התקופה בה הסיפור מתרחש, לראות את הביגוד, האיפור ועל סמך כל זאת להסיק על הדמות ולבנות אותה. כאשר נשאל מה היה עושה אחרת, נימוי השיב בחיוך "אתה מציע שטעיתי?", ואחר-כך הוסיף שהוא מתחרט על דברים שעשה, לצערו, על דברים שדחה לצערו. סיפר שבמקצועו יש הרבה מאוד החלטות שצריך לקבל, לא כולן מניבות תוצאות טובות, אך מנסים לעשות את המיטב. נימוי ציטט את וופי גולדברג שאמרה פעם למבקריה "אתם חושבים שיש ערימה של תסריטים טובים, וערימה של תסריטי זבל, ואני בכוונה שולחת יד לתסריטי הזבל?". הוא הסביר שמנסים לעשות את המיטב בכל פעם, מנסים להוציא את המיטב. בסופו של דבר, זו העבודה. לעיתים אף נדרש לקבל עבודות ברמה ירודה מאשר כאלה שדחה בעבר, רק למען הכסף.
בתשובה לשאלות נוספות מהקהל, נימוי סיפר כי לדעתו גם דרמה וגם קומדיה יכולות להעביר מסר מסוים, אם הן נעשות כמו שצריך. ושאנשים מופתעים (ככל הנראה "באשמת" ספוק) שיש לו חוש הומור, שהוא אהב לצחוק כשהיה ילד ואהב תכניות כמו "אבוט וקוסטלו".

על בימוי ומשחק במקביל
נימוי נשאל אודות משחק משולב בבימוי והשיב שהדבר קשה מאוד, והוא לא היה בוחר לעשות זאת שנית מכיוון שזו עבודה מאוד תובענית שמאריכה את היום. הוא הסביר שהאיפור של ספוק גזל שעתיים מזמנו, ובתור במאי היה עליו להיות על סט הצילומים בשעה 7:00, מה שאומר שעליו היה להגיע בשעה 5:00 בכדי להתאפר…
קושי נוסף, בעבודת בימוי לצד משחק, הוא שזה מפריע לדמות שאותה מגלמים. בתור ספוק, לדוגמה, היה לנימוי קשה לצחוק עם שאר השחקנים מאחורי הקלעים, שכן זה פגע בריכוז שלו בדמות מרגע ש"נכנס" אליה. זה רק הפך יותר קשה בתור במאי, שכן חובתו היתה לדבר עם שאר צוות ההפקה, תוך כדי שהוא לבוש בתלבושתו כספוק. היה עליו להכנס ולצאת מהדמות שוב ושוב. נימוי ציין כי הוא מעריך את קלינט איסטווד שעושה את שני התפקידים שוב ושוב בצורה טובה. הוא ציין עוד כי היה שמח לו היה לו מישהו שהיה מכווין אותו במשחקו, כשהיה גם שחקן וגם במאי.
עוד סיפר שיחסם של חבריו לסדרה היה בעיתי. הוא טוען שהיה נאיבי וחשב שיקבלו אותו טוב בתור במאי, אבל זה לא קרה. חלקם חשב שאינו טוב ולקח זמן ליצור יחסי אמון בצד המקצועי.

"מסע בין כוכבים"
nimoyvisitst4חלק ניכר מהמפגש נסב אודות "מסע בין כוכבים 4: המסע הביתה" אותו ביים נימוי. נימוי סיפר על ההכנות שרצה לעשות לסרט, כולל התיעצות עם מומחים שמסים ליצור קשר עם יצורים מהחלל החיצון (ארגון SETI) בקשר לדברים שיוכלו לחדש לנו בקשר למצבנו האקולוגי. כשנוכח לדעת שהמומחים לא משתפים פעולה כל כך בקלות (הם טענו שייקח זמן רב לתקשר איתם, אם בכלל יווצר קשר), נטש אותם, אך המשיך בהכנות. באותה תקופה נחשף לשירי הלוויתנים המפורסמים והמסתוריים, ומשם קיבל השראה ליצור את הסרט סביב הרעיון הזה.
עוד סיפר בהקשר של "המסע הביתה" על האפקטים המיוחדים של הסרט: על מיכל המים הגדול שנבנה בחניה של האולפנים כדי לאכלס את ה"ים" שבו נעשה שימוש בסרט, על המרכז הימי בו ביקרו קירק וספוק שחלקו נוצר במחשב (כולל העיר סן פרנסיסקו שנראית באופק וגם העננים – "הם שאלו אותי אם אני רוצה גם עננים, אז אמרתי כן…"), על דגמי הלוויתנים שנעשה בהם שימוש (היו בעצם שלושה חלקים – הזנב, הראש וסנפיר) ועוד. הכל בליווי קטעי וידאו מאחורי הקלעים של ההכנות, וקטעים מהסרט עצמו (בתמונה, נימוי מימין, בדיוק מתחת לספוק).
נימוי נשאל באשר לעובדה שמדע-בדיוני הוא דרך מצוינת לעסוק במסרים שלעיתים קשה לרשת המשדרת, או לקהל הצופה, להתמודד איתם בתכניות רגילות, והאם זה משפיע על המשחק. הוא ציין שתמיד טוב להתעסק עם נושאים כאלה שניתן להשליך על תחומי חיים אחרים, ושהוא מעדיף נושאים כאלה מאשר תכניות על ציוד, "אקדחי קרניים" או חרבות.
באשר לסיבה שבגינה שרדה "מסע בין כוכבים" עד ימינו,טוען נימוי שזה בגלל שדורות שונים של צופים רואים דברים שונים, מסרים שונים. לדוגמה, בקשר ל"המסע הביתה" – ילדים יראו סרט על לוייתנים שצריך להציל, אך כשיגדלו ישימו לב לדברים שלא ראו כשהיו ילדים.
באותו סרט יש סצינה ידועה באוטובוס, בה קירק וספוק יושבים מול בחור צעיר שמשמיע מוזיקה בקולי קולות מתוך טייפ גדול שהוא נושא עימו. המוזיקה מטרידה (מטבע הדברים) את כל יושבי האוטובוס, ובמיוחד את קירק וספוק שאינם רגילים להתנהגות כזו. בסופו של דבר ספוק "מרדים" את הבחור בעזרת הצביטה הוולקנית המפורסמת, וזוכה לתשואות משאר הנוסעים. נימוי סיפר כי מקור הסצינה הוא יום אחד, כאשר הוא עצמו הלך ברחובות ניו-יורק ונתקל בבחור כזה, ותהה מה היה קורה לו באמת יכול היה לעשות לו דבר כזה…
שאלה נוספת שקיבל נימוי היתה אודות מארק אוקרנד יוצר השפה הקלינגונית שעימו עבד ב"מסע בין כוכבים 3: החיפוש אחר ספוק" ועד כמה היה מעורב ביצירתה. נימוי סיפר שכאשר היה צורך, הוא פנה לאוקרנד כדי שייתן לו כמה מילים בקלינגונית. שואל השאלה השיב בתגובה שאוקרנד, כך קרא במקום כלשהו, טען שקשה לעבוד עם נימוי כי הוא אוהב שלמות.
נימוי הגיב: "הוא התלונן עלי?! אם כך אני לוקח חזרה את כל הדברים הטובים שאמרתי עליו". הוא צחק, כמובן, וסיים באומרו ש"אנחנו מסתדרים טוב".

ברכת היד הוולקנית
נימוי סיפר שתמיד התעניין במיסטיקה ומסתורין, ואפילו רצה להיות קוסם בתור ילד. במהלך צילומי הפרק Amok Time, בו צוות האנטרפרייז מגיע בפעם הראשונה לכוכב הלכת וולקן (כולל הפעם הראשונה בה ראינו וולקנים אחרים והפעם הראשונה בה שמענו את ברכת Live Long and Prosper), נימוי רצה לנצל את העניין כדי לראות את היחסים בין הוולקנים, לבנות משהו חדש בתרבותם ולחקור אותה. כמו שבני המערב לוחצים ידיים כשהם נפגשים, אנשי צבא מצדיעים, בני המזרח קדים, גם הוולקנים זקוקים למחווה מסוימת. ואז הוא חיפש השראה.
הוא זכר כי בגיל 8, כשהלך לבית-הכנסת יחד עם משפחתו, הגיע זמנה של ברכת הכוהנים. בזמן זה, כמקובל, אביו אמר לו לא להביט בהם. אך נימוי הילד לא הבין את הסיבה והציץ בכל זאת. הוא ראה את הכוהנים עומדים, עם הטליתות על ראשיהם, ידיהם מחוץ לטלית בסימן הידוע והם מברכים את הקהל (בשלב זה (בתמונה) נימוי קם להדגים, והחל ממלמל את כל הברכה, שנשמעה די מוזר, בהתחשב בעובדה שמדובר בזכרון ילדות בן יותר מ-60 שנים, שנאמר במקור במבטא רוסי-יידישאי, ונאמר כיום במבטא אמריקאי. מי שמכיר את הברכה יכול היה לזהות חלקיקים ממנה). נימוי ראה את המחווה שעשו בידיהם, סימן שנראה לו קסום ומעניין, והחליט להשתמש בה שנים מאוחר יותר, כברכת הוולקנים. האצבעות, אגב, יוצרות את האות שי"ן, האות הראשונה במילה "שדי".
nimoyvisithandsכשבגר למד (מאותו הרב הנ"ל, בן דוד של רעייתו) שהסיבה שבגינה אין להביט בכוהנים בעת הברכה היא שעל פי המסורת בזמן ברכת הכוהנים השכינה יורדת למטה ואין להביט בה. הוא הזכיר כדוגמה מקבילה את הסרט "שודדי התיבה האבודה", בו אינדיאנה ג'ונס (הריסון פורד) אומר לבחורה התורנית (קארן אלן) לא להביט בארון הברית כאשר הנאצים פותחים אותו. ואכן, השכינה (או שליחה) יוצאת מהארון ומשמידה את כל הנאצים (שלא יודעים שאסור להם להביט בה). שני הגיבורים נותרים בריאים ושלמים.

נימוי עשה את סימן היד לקהל, כל המצלמות ופלאשיהן נדלקו מיד, כצפוי. הוא ציין ש"זה סימן קסום, בכל פעם שאני עושה את זה נדלקים הרבה אורות", הקהל, בתגובה, צחק ונימוי סיכם בחיוך רחב: "זה עובד בכל פעם".

הערב הסתיים בברכת Live Long and Prosper, מצד נימוי כמובן, ולאחר מכן הוא ורעייתו יצאו (בתמונה) מכניסה צדדית של הסינמטק החוצה, שכן היו עייפים. נימוי חבש כובע, אולי להסוואה. אולי כדי להסתיר את האזניים כך שהמעריצים לא יזהו אותו, הרי זה תמיד עבד ב"מסע בין כוכבים"…

לא?

nimoyvisitend

להערות ,הארות ושאר תגובות – פורום האתר שלנו:

סיקור נוסף של הביקור

הגבר שלה/נועה מנהיים, ynet – דיווח על האירוע בסינמטק, כולל קטע וידאו ממסיבת העיתונאים.
נימוי, לא מה שחשבתם/יריב מוהר, nrg – דיווח על האירוע בסינמטק.
ספוק יורד מהכוכב/גואל פינטו, הארץ – ראיון עם נימוי, כולל הסיבה מדוע פרש ממשחק.
חדשות ערוץ 2, כולל ראיון עם נימוי בעת ביקור בבית ספר לאמנויות, לפני האירוע בסינמטק.
ספוק מאז ולתמיד/ארז בן ארי, מעריב.
רגעים/עידו קינן, nrg.

סקירה אודות נימוי וקריירתו, מהאתר שלנו.

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “ליאונרד נימוי בישראל, מאי 2005 – מאת subatoi

  1. פינגבק: בכורה בסידני + מן הארכיון – חודש (אחד!) לסרט – ליאונרד נימוי וגם סרטי חובבים | סטארבייס972 | The Last Outpost

  2. פינגבק: סר פטריק סטיוארט בישראל, מתכונן "לצוד פילים" | סטארבייס972 | The Last Outpost

  3. פינגבק: התיעוד המלא ממסיבת העיתונאים של סר פטריק סטיוארט – ועוד | סטארבייס972 | The Last Outpost

  4. פינגבק: ליאונרד נימוי. הוא לא באמת מת. | סטארבייס972 | The Last Outpost

מוזמנות ומוזמנים להגיב:

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s