מה שהיה היה? – בחינה של העתיד – מאת subatoi

mshtopבחינה של העתיד שלנו, העתיד לפי "מסע בין כוכבים".

על דברים שכן משתנים, ודברים שלא, על תגבור גנטי ועל מניעתו, על המתנגדים לקידמה בפרקים: The Way to Eden של TOS, ב-Journey’s End של TNG, ב-Paradise של DS9 ו-Family של TNG, על ההתיחסות להווה שלנו (כאן ועכשיו, במאות ה-20 וה-21) בעתיד של "מסע בין כוכבים" (במאות ה-22, 23 ו-24), על מה (ומי) שזוכרים ועל מה (ומי) שמשמרים: מבייסבול עד כדורגל, מקולנוע עד צ'ארלס דיקנס, ממשחקי פוקר ועד קיראיושי התינוק. ועוד הרבה באמצע.

"מה שהיה היה?", לפניכם.

 

"מה שהיה היה"
(אריק איינשטיין שר את מילותיו של שלום חנוך)

האמנם?

מסתבר שגם בעוד 150, 250 ו-350 שנים בעתיד, דברים רבים – מנהגים, חפצים, מסורות, תחביבים – נשארים כמו שהם בימינו, בשנת 2005. נסקור כאן שינויים שבני האדם עשו בסביבתם ובגופם, ויותר חשוב – כאלה שהם לא עשו ונחשוב קצת על ה"למה?". נראה בני אדם שהתנגדו לקדמה ולטכנולוגיה, בדרך זו או אחרת, קיצוניים יותר וקיצוניים פחות. לסיום נראה מנהגים, תחביבים שונים ועוד, שנשארו עם בני אדם גם לתוך העתיד.

שלוש הערות לפני שנתחיל:

1. מטרת המאמר היא להציג רעיונות ומגמות. אין התיימרות להסביר את הסיבות לכל רעיון שמוצג כאן. לחלקם אין הסברים כלל, לחלקם יש הסברים התחלתיים ופשוטים. לכותב שורות אלה אין די ידע כדי להתפלסף בנידון ואין לו כל כוונה לעשות זאת ללא הידע הנדרש. אם יש לכם הבנה בפסיכולוגיה, אתיקה, תיאולוגיה, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה וכל דבר אחר שמתקשר למאמר, ואתם מעונינים לחלוק תיאוריות ורעיונות, פורום האתר ישמח לקבל אותם!
2. כמעט כל הדוגמאות המובאות הן מהפדרציה ומקרב בני האדם, שכן לא ניתן לדעת את הלך הרוח ו/או השיקולים לדברים דומים בתרבויות הזרות. עם זאת, הובאו דוגמאות בעניינים שסביר להניח שבהם החייזרים דומים לבני האדם.
3. למרות שכותב שורות אלה משתדל שלא לעשות זאת בדרך כלל, נתעלם ממספר דוגמאות מוגזמות של "מסע בין כוכבים" המקורית, בה נכללו גם, לדוגמה, דיסקטים קטנים ופלט מחשב על נייר. עם זאת, נלקחו דוגמאות מסרטי TOS, מכיוון שהם יותר חדשים, מפוכחים ומודעים לעצמם (או לפחות, זוהי ההנחה והתקווה).

 

טווח בטחון

כשאנו חושבים על העתיד, מצטיירת בדמיוננו תמונה ורודה – ללא רעב, ללא מלחמות, ללא מחלות. או לפחות זו התמונה שנשמח לראות. אז מלחמות כבר ראינו לא אחת ב"מסע בין כוכבים". אנחנו יודעים שאין רעב בכדור-הארץ בעתיד. אבל מחלות ועניני בריאות עדיין רלוונטיים. אמנם המחלות הנפוצות בימינו כבר לא קיימות, ברוך השם, בעתיד הרחוק, אבל יש מחלות חדשות (נדמה שתמיד יש מחלות חדשות) וישנם גם מומים ובעיות נוספות:
ג`ורדי לפורג` עיוור מלידה, הדיפלומט ריבה מהפרק Loud As a Whisper של TNG חרש מלידה (כמו שאר מנהיגי עולמו, חסר להם הגן המתאים), סקוטי (בחייו המאוחרים) והשף הקלינגוני מהטיילת של חלל עמוק תשע סובלים מעודף משקל, לקפטן פיקארד ואחיו יש קרחת (לא שזו ממש בעיה בריאותית חלילה, אך זה נושא שבהחלט מטריד רבים מבני דורנו), כמו גם לד"ר לואיס צימרמן (יוצרו ובן-דמותו של ה-EMH) ונשיא הפדרציה בסרט השישי, The Undiscovered Country, מרכיב משקפיים. בקיצור – לא הכל מושלם.
היינו רוצים שכל הדוגמאות הללו לא תתקיימנה בעתיד. בהתחשב בידע של ימינו בגנטיקה היינו מצפים שהדברים הללו יאובחנו ואולי גם יטופלו עוד לפני הלידה. אך זה לא קרה. מדוע?

mshhealth

פעמים רבות עלתה הסוגיה של "להיות בן אדם" ב"הדור הבא". בדרך כלל זה היה בשיחות שבהן קפטן פיקארד הסביר לדאטה את מהות הרגשות וההתנהגות האנושיים. הוא אמר לו שהרגשות ה"טובים" וה"רעים", המעשים הנכונים והשגיאות, הם כולם חלק מההתנהגות האנושית ומההוויה האנושית ושאם לא היו לנו כל הנ"ל, לא היינו באמת בני אדם. ניתן להתייחס גם לסוגיות הרפואיות שהזכרנו קודם באותה צורה. הרי כל המומים והבעיות הללו, כל עוד אינם מפריעים מאוד לחיי האדם, הם שמגדירים אותנו כבני אדם, הם מה שעושים אותנו שונים זה מזה. יכול להיות שכל עוד לא מדובר בסוגיות של חיים ומוות, האדם בעתיד העדיף לא להתערב, כדי לא לפגוע בתהליך הטבעי, שלא לגרוע מהייחודיות של בני האדם, או אולי מסיבות אתיות/תיאולוגיות. יכול להיות שהדבר נעשה מתוך מדיניות "ממשלתית", חוק כללי שמטרתו למנוע התערבות שכזו (כמו שנראה בהמשך במקרה של "תגבור גנטי"), ומצד שני קיימת האפשרות שהדבר מותר על-ידי הפדרציה אך יש אנשים אינדיבידואלים שבוחרים שלא לעשות זאת מאותן הסיבות. למרות שהבעיה של המתווך ריבה היא גנטית-מולדת, ולא רק אצלו אלא בקרב רבים מבני עמו, הם אינם פותרים זאת. ריבה מסתפק ב"מקהלה" – שלושה מלווים שנמצאים איתו תמיד, קוראים את מחשבותיו ומעבירים אותם לסובבים. המקהלה מורכבת מאשה, מגבר "מלומד" ומגבר "לוחם" – כל אחד מהשלושה מייצג תחום אחר באישיותו של ריבה. ג`ורדי קיבל הצעות שונות לשיפור מצבו, בין השאר מד"ר פולסקי בפרק Loud As a Whisper. היא מציעה לו תחליפים ל-VISOR (כנראה כמו אלה שקיבל מאוחר יותר, בסרטים), שיגרמו לירידה של כ-20% בתחום הראיה שלו, או ניסיון לחדש את תאי העיניים, תהליך ניסיוני וחדשני שאינו מבטיח הצלחה. בסופו של דבר הוא נשאר עם נכותו לאורך כל הדרך. בפרק הזה, שניהם נפגשים ומשוחחים:

האשה בשם ריבה: מה הדבר הזה שאתה עונד?
ג`ורדי: VISOR. הוא מתאים את הספקטרום האלקטרומגנטי ומעביר את הקריאות למוח שלי.
האשה בשם ריבה: ובלעדיו, אתה יכול לראות?
ג`ורדי: לא, בלעדיו אני עיוור לחלוטין.
האשה בשם ריבה: ה-VISOR שלך משמש לאותה מטרה כמו המקהלה שלי, ש"שומעת" את מחשבותיי ומתרגמת אותן לקול.
ג`ורדי: כן.
המלומד בשם ריבה: ואתה לא מתנגד לזה?
ג`ורדי: ל-VISOR או להיותי עיוור?
המלומד בשם ריבה: שניהם.
ג`ורדי: שניהם הם חלק ממני, ומאחר ואני אוהב את מי שאני, למה שאתנגד להיות עיוור או לענוד את ה-VISOR?
המלומד בשם ריבה: מה תפקידך על הספינה הזו?
ג`ורדי: מהנדס ראשי, אדוני.
האשה בשם ריבה: זו ברכה להבין שאנחנו מיוחדים, כל אחד בדרכו שלו.
ג`ורדי: זו הרגשתי בדיוק.

 

נושא אי ההתערבות בבריאה או בטבע, בולט גם במומים שאינם מולדים. הגנרל מרטוק mshfurelמסתדר עם עין אחת בלבד למרות שיכול היה לקבל "עין ביונית" בסגנון העין של ג`ורדי בסרטים (הוא אינו עושה זאת מטעמי כבוד קלינגוני, יש להניח). בפרק Shakaar, חברה של מייג`ור קירה למחתרת הבג`ורית, פורל, מתהלך עם יד אחת למרות שהיה יכול להסתדר עם תותב (בדומה לרגל התותבת של נוג, It`s Only a Paper Moon). הסיבה שהוא מציין היא שבאחת הפעמים בהן סייע לחבריו במחתרת, הוא היה מוכן להקריב את חייו. אך בסוף "רק" איבד זרוע ולכן ירגיש כפיות טובה כלפי הנביאים אם "ייפטר" מהנכות שלו.
ראוי לציין כי ב-TOS הסתירו מאתנו במשך כל השנים שלשחקן ג`יימס דוהאן, סקוטי, חסרה אצבע בכף ידו. ניתן להניח שזה קרה בגלל שבשנות ה-60 רצו לצייר עתיד ורוד בהרבה, לא רצו שהקהל יחשוב שלמהנדס הראשי של האנטרפרייז חסרה, חלילה, אצבע.

בחזרה לגנטיקה. בין אם ישנה התערבות גנטית מעטה (ל"תיקון" מומים) ובין אם אין כזו, אנו יודעים בודאות שאין התערבות גנטית של ממש בצורה של שיבוטים או תגבור גנטי.
בפרק Dr. Bashir, I mshenhancedPresume ואחריו בפרק Statistical Probabilities, אנו נחשפים לעולמם של המתוגברים גנטית. אנו למדים שבעבר היו ניסיונות של הורים לשפר את חיי ילדיהם בצורה זו, למען הגברת סיכוייהם של הילדים ה"פחות מוצלחים" לשרוד בעולם האמיתי לכשיגדלו. תגבורים שנעשו לדוגמה אצל ג`וליאן בשיר: תגבור מנטלי, תיאום עין-יד, רפלקסים וראיה.
בשלב מסוים הדבר נאסר והיו הורים שעשו את כל התהליך בסתר. מדוע הדבר נאסר? כדי למנוע מירוץ מטורף של הורים למען ילדיהם, למנוע מצב שבו הורים ידחפו ללא הרף את ילדיהם, ובכך לדאוג לשוויון הזדמנויות בין ילדים מתוגברים לבין כאלה שלא (אם מסיבות כספיות, אם מסיבות אחרות). בפרק השני מבין השניים הנ"ל אנו מגלים שלעתים היו בעיות בתהליך התגבור, התגלו תופעות לואי וכך ילדים סבלו מבעיות אחרות, למרות התגבור הגנטי.
אך כנראה שמעל הכל, מה שהניע את האיסור על הגברה גנטית, היה החשש להשתלטות עוינת של מתוגברים גנטית שעלולים לעשות זאת כי הם "יותר טובים מהרגילים" לדעתם. דוגמה לחשיבה עליונה כזו ראינו אצל ג`ק בפרק Statistical Probabilities. חאן נוניאן סינג, מהפרק Space Seed של TOS והסרט The Wrath of Khan, גם יישם את החשיבה הזו הלכה למעשה במלחmshadmiralמות האאוגניקה בשנות ה-90 של המאה ה-20. אדמירל בנט, שופט עליון, הסביר את החשש לג`וליאן והוריו, בפרק Dr. Bashir, I Presume (בתרגום חופשי, כמו כל הציטוטים במאמר):

"לפני 200 שנים ניסינו לשפר את הגזע שלנו על-ידי שינוי רצף DNA. מה קבלנו מזה? מלחמות האאוגניקה. על כל ג`וליאן באשיר שיצרנו יש גם חאן סינג שמתחבא. סופר-אדם שהשאיפה שלו לכוח הוגברה עם שאר יכולותיו. החוק כנגד הנדסה גנטית מונע יצירת אנשים כאלה ותפקידי הוא לוודא שהמניעה הזו לא תופרע."

(הערה לטובת הניטפיקרים – כן, החבר`ה טעו (תאשימו את האדמירל), מספר השנים קרוב יותר ל-400 שנים מאשר 200…)

היינו גם מצפים שיהיה שימוש נרחב בשבבי מחשב במוח להגברת היכולת האנושית, הרחבת השימוש במוח, הזכרון וכד`. גם אפשרות זו אינה מיושמת הרבה ב"מסע בין כוכבים" – הפעם היחידה (ככל הנראה) שבה נתקלנו ברעיון היא בפרק Endgame, שבו ג`יינווי משתמשת בשבב כדי לעזור לה במשימתה, לשליטה בכלי הטיס שלה.
כל מה שהזכרנו לעיל מראה שלמרות ההתקדמות הטכנולוגית והרצון לחיים טובים, נוחים ובריאים, האדם לא שעבד את עצמו לטכנולוגיה והוא עדיין שומר על טווח בטחון כדי להשאר מה שהוא, כדי להשאר בן-אדם. יכול להיות שהבורג מייצגים את הצד השני, את מה שבני האדם לא רוצים להדמות לו. הטכנולוגיה מהווה חלק בלתי נפרד (תרתי משמע) מ"חייהם" של הבורג, וכולנו מכירים את התוצאה…

 

היפים, אינדיאנים, קיצונית ועקשן

במקביל לעניין שמירת המרחק שיכול להחשב בתור קונצנזוס חברתי שכולם מסכימים עליו, ראינו גם מספר דוגמאות של אינדיבידואלים שלקחו את עניין שמירת המרחק קצת יותר רחוק, והפכו אותו לאידיאולוגיה כזו או אחרת.
בפרק The Way to Eden (הפרק עם ה"ספייס היפיז") צוותו של קפטן קירק פוגש חבורה נודדת, שמחפשת את הכוכב המיתי עדן. זו קבוצה שבורחת מאיזורי הציביליזציה בחיפוש אחר מקומות טבעיים, כאלה שלא נהרסו על ידי אטמוספירה מלאכותית, שליטה במזג האוויר או "טרה-פורמינג" (שינוי פני כוכב לכת על-פי עיצוב מראש). הדגש הגדול בפרק זה אמנם היה בחינת תופעות חברתיות של שנות ה-60, ולא של הקדמה הטכנולוגית (דברים שמוקמו גבוה יותר בסדר היום), אך זה מה שהניע את הקבוצה בסופו של דבר.

Journey`s End של TNG מציג בפנינו קבוצה של ילידים אמריקאים, אינדיאנים, שיצאו מכדור-הארץ ונדדו במשךmshjourneysend מאתיים שנים עד שמצאו כוכב שמצא חן בעיניהם. הם לא בחרו את הכוכב לפי צבע השמיים, או לפי הפירות שנתנו העצים. הם בחרו אותו מסיבות רוחניות, סיבות שגרמו להם לעזוב את כדור-הארץ עצמו. הסיבות אמנם תיאולוגיות-רוחניות, אך מונעות מענינים טכנולוגיים-קדמתיים. כאשר הם נדרשים להעתיק את מגוריהם בעקבות הסכם בין הפדרציה לקרדאסיה, אנת`ווארה (המנהיג) ו-ווקאסה, מסבירים לקפטן פיקארד את מצבם העדין, בהתחשב בסיבות שבגינן עזבו את כדור-הארץ מלכתחילה:

אנת`ווארה: "הבחירה בעולם זה לא נעשתה מ… סיבות סביבתיות. היו גם… טיעונים לא מוחשיים."
ווקאסה
(בבוז): "הם החלו לשלוט במזג-האוויר".
אנת`ווארה: "אנחנו מאמינים – מאוד – שהטבע צריך להיות קבוע, לא נשלט. בצורות ושטפונות, סופות טורנדו והוריקן, אלה הן התרחשויות טבעיות. כששמים את האדם מעל הטבע, יוצרים חוסר שווי-משקל. לא יכולנו יותר לחיות בהרמוניה עם הטבע".
פיקארד: "אני מבטיח לך שלא נכפה מערכת שליטה במזג-האוויר או כל דבר אחר על עמך. כל עולם בו תבחרו להתיישב – יהיה נתון להחלטותיכם."
אנת`ווארה: "קפטן, מרגע שהקשר בינינו לכדור-הארץ נשבר, היינו חייבים למצוא כוכב בו נוכל ליצור קשר חדש, כוכב שיקבל אותנו. כשהגעתי הנה לפני עשרים שנה, התקבלתי על-ידי ההרים, הנהרות, השמיים."

בסופו של הפרק, לאחר עימות קשה רגשית לשני הצדדים, התושבים לא מוותרים על המקום אותו מצאו בעמל רב ובוחרים להשאר בו תחת שלטון קרדאסי, למרות הסכנות.

בפרק Paradise של DS9 אנו פוגשים את אליכסוס, פילוסופית וסופרת, אישה שמנהיגה קבוmshparadiseצת אנשים שספינתם התרסקה על כוכב מסוים. הם נאלצים לחיות ללא כל טכנולוגיה במשך עשר שנים, כשמספר אנשים מתים בזמן הזה כי לא ניתן לעזור להם באמצעים ה"פרימיטיביים". בסופו של דבר מתברר כי אליכסוס גרמה לספינה להתרסק בכוונה בכוכב זה, גרמה למכשירים שנותרו לא לפעול ובכך הסתירה מאנשיה שהם אכן מסוגלים לחזור לציביליזציה. זאת, מתוך שנאה לטכנולוגיה ובמטרה לתת לכל אדם למצות את הפוטנציאל שלו, ללא הטכנולוגיה שמפריעה. בסוף הפרק, אליכסוס מודה בפני קהילתה:

אליכסוס: "תמיד היינו בדרכנו הנה (לכוכב), ג`וזף. בחרתי את המקום חודשים קודם לכן. הוא מרוחק מכל נתיבי מסחר, מבודד לחלוטין. מקום מושלם עבור הקהילה האידיאלית שלנו. כשנחתנו כאן, קיוויתי שלעולם לא נעזוב."
קסנדרה: "שיקרת לנו. שיקרת לנו במשך עשר שנים."
אליכסוס: "כן. אבל שקר יכול להוביל לאמת חשובה יותר. האם מישהו מכם היה לומד מי הוא באמת אלמלא הגעתם הנה? ג`וזף, אתה היית הופך להיות איש תיקונים כל חייך. קסנדרה, את היית הופכת להיות מזכירה טכנית באיזשהו חדר סגור. סטיבן, ידידי, אתה קרוב לודאי היית מגיע לכלא. הביטו בעצמכם, ראו למה הפכתם. מה שהשגתם כאן הגדיר מחדש את הפוטנציאל שלכם. את פוטנציאל האדם. בדיוק כמו שידעתי שיקרה. אתם ההוכחה החיה."

בסוף הפרק, היא מצטרפת לסיסקו כדי להענש על מעשיה ועל אחריותה למות חלק מאנשיה. אנשי קהילתה בוחרים בסופו של דבר להשאר בכוכב בו ביססו את חייהם. למרות שמנהיגתם עשתה הכל מאחורי גבם ולמרות כעסם הם מכירים בחיובי שבמצבם.

קיצוני פחות, אך עיקש לא פחות הוא רובר פיקארד, "אח של". הפרק Family מציג בפנינו את היריבות ארוכת השנים בין שני האחים, כאשר ז`אן-לוק מגיע לבקר בלבאר, הכפר בצרפת בו גדל, ובבית משפחתו אחרי כמעט 20 שנים של העדרות. אח אחד – הלך בדרכו של האב, נשאר נאמן למסורת, שומר על בית המשפחה ללא שינוי ושומר על הכרם; מנגד – האח ההרפתקן, המרדן, שעזב את הבית וכל המסורת המשפחתית מאחוריו ויצא להרפתקאות בין הכוכבים. שני ניגודים של ממש.
רובר כאמור, ממשיך את דרכו של אביו, הדרך של שמירה על ה"דברים של פעם", על המסורות של פעם. הוא גם גר בבית שכמעט אינו מכיל שום טכנולוגיה. למעשה, מלבד מחשב אחד לא בולט בו כל חפץ מודרני וחדשני. רהיטים ודלתות מעץ, תאורה פשוטה ברחבי הבית ואח לחימום.

mshhome

רובר בז לאלכוהול המלאכותי וגם לא "מתחבר" לראש המודרני שמוביל את כדור-הארץ, כשהוא אומר שהוא "לא מבין למה צריך עוד תת-יבשת" (הכוונה לפרויקט הנדסי גדול שמתבצע בכדור-הארץ ומטרתו ליבש חלקת ים שתהפוך לתת יבשת חדשה). אחת השאלות הראשונות שהוא שואל את ז`אן-לוק כשהוא מגיע היא "הגעת במעבורת?", והקפטן עונה לו "לא, החלטתי ללכת". זה אחד מניצני היריבות הראשונים, אם לא הראשון שבהם. רובר גם לא מרוצה כאשר רנה, בנו, מגלה את נטיותיו של דודו להרפתקנות. כשהוא מבקש מז`אן-לוק לא לעודד אותו, רובר מספר שגם כך קשה לשמור עליו מפני הסביבה.

אחיו של קפטן פיקארד גם שומר על הכרם המשפחתית ומפיק ממנה יין, דבר שיש להניח שכבר אינוmshargument מקובל כל-כך בכדור-הארץ בעידן המשכפלים. ואם הזכרנו משכפלים, הנה אחת מהשיחות (או יותר נכון – ריבים) בין האחים, שמדגימה את ההבדל ביניהם ואת דעותיו המוצקות של רובר. השיחה התנהלה סביב שולחן האוכל, כשהמשפחה נהנית מארוחה שהכינה מארי, רעייתו של רובר, בעצמה (ועוד נזכיר את עניין הבישול בהמשך):

רובר (לאחיו): "למרבה הצער, הבישול הופך לאמנות אבודה. זו שוב הטכנולוגיה שלך…"
מארי: "רובר ואני נהלנו לא מעט דיונים באשר להכנסת משכפל הביתה".
ז`אן-לוק: "כמו הדיונים בין אמא לאבא".
רובר: "אבא זיהה טוב יותר מכל אחד אחר את הסכנה באיבוד הערכים הכל-כך חשובים לנו".
ז`אן-לוק: "אני לא חושב שאתה חייב לאבד משהו רק בשל הוספת אמצעי נוחיות".
רובר: "אבל זה כך. החיים הם כבר נוחים מדי".
מארי
(מתערבת): "זהו ויכוח ותיק מאוד".
רובר
(בהשלמה): "אכן".

מעל לאח, אגב, יש לרובר פסל של אדם חורש את אדמתו, עם מחרשה ובהמות. (ניתן לראות בתמונת שולחן האוכל הנ"ל, או בסיום המאמר)
רובר מייצג מגמה שקיימת גם בימינו. הרצון להשאיר מעט מהדברים הישנים. כמו שבימינו ישנם אנשים שלא מכניסים הביתה מדיח/מייבש/מיקרוגל, כמו שיש אנשים ששומרים אמונים לפטיפון, לתקליט ולמחט וכמו שישנם כאלה שמסרבים להכנע להשתלטות המצלמות הדיגיטליות. זו נטיה שבאה מהרצון לשמר, מההכרה שלא כל מה שחדש הוא בהכרח גם טוב, משמרנות, נוסטלגיה, רומנטיקה, תחביב או רתיעה מטכנולוגיה.
כאמור, את ניתוח הסיבות נשאיר לאחרים.

mshjosephexplorersכחלק מאותו רעיון ניתן לציין גם את וויליאם רייקר, וגם את ג`וזף סיסקו ובנו, בנג`מין, שמבשלים "על אמת", במו ידיהם ומרצונם החופשי (שלא כמו ניליקס, שעושה זאת רק בשל החסכון במשכפלים), שמרכיבים ארוחה מירקות אמיתיים ולא מאטומים. הנה חלק מדברי ג`וזף סיסקו כשבנו מגיע לבקר בניו-אורלינס (Homefront) :

"מה שאתה עושה במשך היום הוא עניין שלך. אבל בזמן ארוחת הערב כדאי שתגיע לניו-אורלינס. אף בן שלי לא יאכל "אוכל" משוכפל שצי הכוכבים קורא לו מזון. לא אם יהיה לי מה לומר בקשר לזה."

גם השף הקלינגוני מהטיילת של חלל עמוק תשע ככל הנראה מכין אוכל ממשי, שכן לו תושבי התחנה היו אוכלים רק מהמשכפל שבתחנה, לא היה בו צורך (בעצם, אולי הוא רק מגדל את הגאח. שכן לא ניתן לשכפל דבר חי ולחלוטין לא מתקבל על הדעת לאכול גאח מת!). בנוסף, ג`ייק סיסקו הבוגר (בתקופה מאוחרת בהרבה מאשר DS9) כותב על דפים בכתב יד (The Visitor). דוגמה קצת יותר אקטיבית – סיסקו וג`ייק יוצאים להרפתקה ב-Explorers, שבה הם בונים מאפס ספינה בג`ורית פרימיטיבית, כאשר הבניה עצמה נעשית אף היא בכלי עבודה ישנים פשוטים. כל זה רק בשביל החוויה, בשביל הספורט, בשביל להתנסות על בשרם:

סיסקו (החולם) : "…אני רק רוצה לבנות את הספינה ולהוכיח שהיא יכולה לטוס בחלל".
או`בריאן
(המעשי) : "מודל במחשב יכול לעשות את זה. למה לטרוח?"
סיסקו: "למה?", הוא מחייך, "כי זה יהיה כיף".

 

ובנימה קלילה בהרבה…

“Welcome to the 24th century”

כך קיבל קפטן ז`אן-לוק פיקארד את האנשים שגילה צוות ספינתו ב-The Neutral Zone, בני סוף המאה ה-20, תחילת ה-21. מטבע הדברים אדם כזה שמתעורר בעתיד, מרגיש מאוד מוזר. מלבד הצורך להתרגל פסיכולוגית לעובדה שאתה פתאום נמצא בעתיד שלך והעניין הפעוט של "כל מי שאני מכיר מת", הסביבה שונה לחלוטין מכל מה שהכיר. חלליות, טכנולוגיה מתקדמת, חייזרים, משכפלים ומצד שני, דברים אשר הכיר ונעלמו – בנקים, חשבונות, עורכי דין (פיקארד: “Your lawyer has been dead for centuries”) ו… טלוויזיה!

אבל האם הסביבה באמת זרה כל-כך לאדם כזה?

הפרקים והסדרות של "מסע בין כוכבים" משובצים באינספור דברים קטנים מתקופתנו, שמתקיימים גם בעתיד. כל מיני מנהגים, פעילויות וחפצים שונים, החל מצורות מוזיקה ועד למשחקים ולסוגי ספורט. מחלק מהם לא היינו מצפים שיחזיקו זמן כה רב. חלק מהם עושים רושם של היכחדות כבר בימינו.
על חלקם ניתן לומר שזהו כוחו של הרגל, שהאנשים פשוט ממשיכים לעשות מה שהוריהם/סביהם עשו. על חלקם ניתן לומר "למה לא?" (ובינינו, זה קשור ככל הנראה קשור לעובדה שהתסריטאים הם בני אדם, כמונו. הכל היה נראה אחרת לגמרי אם התסריטאים היו קלינגונים).
הנה רשימה של דברים שונים, שמוכרים לכולנו מהיום, וממשיכים להתקיים גם אי-שם, בעתיד:

(הערה קטנה לפני הרשימות – מקורות יודעי דבר מוסרים כי מספר הדוגמאות מתקרב ל-47,000,000 ולכן אין באפשרותנו להביא את כולן. נשמח לשמוע תוספות בפורום האתר. כמו כן, למרות שנדמה כך לפעמים, זו אינה מתיימרת להיות רשימת מכולת אלא להביא כמה שיותר דוגמאות בכדי להאיר את עיניכם, לסבר את אוזניכם ולהרחיב את אופקיכם.)

  • תחביבים וספורט – רכיבה על סוסים (פייק ב-The Cage, קירקmshsporthobbies ב-Generations, פיקארד לאורך TNG), סייף (סולו ב-The Naked Time, פיקארד וגינאן פעמים שונות ב-TNG), בייסבול (ווסלי למד את המשחק מאביו, Evolution; סיסקו וג`ייק אוהבים, אך המשחק כמעט ואינו משוחק בזמנם), כדורמים (משחק חביב על ארצ`ר), כדורגל (עדיין משוחק בזמן Paradise של DS9), כדורסל (צוות האנטרפרייז משחק ב-The Forge), דייג (ג`ייק בחדר ההולוגרמות ב-Emissary), צלילה (תמונות של טריפ ב-These Are The Voyages…), שחמט חד-מימדי (ריד וטראויס ב-Observer Effect), אייקידו (הושי מספרת שיש לה חגורה שחורה בפרק הנ"ל), משחקי חיצים (או`בריאן ובשיר לאורך DS9), חתירה בקיאקים (כנ"ל), קמפינג (קירק, ספוק ומקוי ב-The Final Frontier), טיפוס הרים (קירק בסרט הנ"ל, מייוות`ר ב-Two Days and Two Nights, ארצ`ר ב-Home), חדר כושר במתכונת של ימינו (נראה ב-ENT, מוזכר בסרט Nemesis), אגרוף ואימוניו (סיסקו ב-Q-Less וב-For the Uniform), גידול עצים ננסיים (קייקו או`בריאן), בניית דגמי ספינות (ג`ורדי ב-Elementary, Dear Data; פיקארד ואו`בריאן בילדותם, Booby Trap), משחקי קלפים (פוקר ב-TNG וגם ב-the Catwalk של ENT), אספנות (חפצים אנושיים שונים ב-The Most Toys של TNG כמו המונה ליזה, ציור השעונים של סלבדור דאלי, "ליל כוכבים" של ואן גוך וקלף של שחקן בייסבול; קלפים ב-In the Cards של DS9), קריאה בספרים – אמיתיים, עם דפים וכריכה (פיקארד מספר פעמים, בשיר ב-Extreme Measures), ציור – אמיתי, בצבעים, מכחולים או עפרונות (פיקארד, דאטה וזיאל מספר פעמים, ציורי ילדים ב-Breaking the Ice של ENT), צילום תמונות באירועים מיוחדים (המצלמה של טריפ).
  • mshcultureactiveתרבות (אקטיבי) – משחק בתיאטרון (מספר פעמים ב-TNG), צפיה בסרטי קולנוע ישנים (סרט שבועי ב-ENT, חיבה לסרטי שחור-לבן ב-VOY),האזנה לג`אז (נגינה של רייקר, ביקור אצל ויק), האזנה למוזיקה קלאסית (קונצרטים ב-TNG), נגינה (של מוזיקה קלאסית, ג`אז, או סתם) בכלי נגינה ישנים (רייקר בטרומבון, דאטה בכינור, או`בריאן בצ`לו, קייקו בקלרינט, סקוטי בחמת-חלילים), ריקודים בני ימינו (קראשר ודאטה רוקדים ב-Data`s Day).
  • תרבות (פסיבי – דברים שמכירים או זוכרים) – הודיני (ארצ`ר מזכיר אותו ב-Shadows of P`Jem; מוקשים נעלמים נקראים על-שמו, The Siege of AR-558 של DS9), "שלושת המוסקטרים" (שמו של פורת`וס, A Night in Sickbay), "פרנקנשטיין" (These Are The Voyages…, Evolution), "גוליבר" (Evolution), "ניקולס ניקלבי" (Cold Station 12), "עוץ לי גוץ לי" (או`בריאן מקריא את הסיפור למולי, If mshculturepassiveWishes Were horses), "רובין הוד" (פיקארד וצוותו מזהים את הסיטואציה ב-Qpid), "שרלוק הולמס" (דאטה משחק ב-Elementary, Dear Data), "שתי ערים" של צ`ארלס דיקנס (בשיר קורא ב-Extreme Measures), "מובי דיק" (פיקארד מצטט בסרט First Contact), "עלובי החיים" (סיסקו ואדינגטון עוסקים בו ב-For the Uniform), ספרי "דיקסון היל" משנות ה-30 של המאה ה-20 (פיקארד אוהב, אך הם לא התקיימו באמת), מיתוס האלאמו (מספר פעמים ב-DS9), המערב הפרוע ומיתוסיו (Spectre of the Gun של TOS, ו-A Fistfull of Datas של TNG), "עלי באבא" (דאטה מצטט, בערך, ב-Generations), שירת שירי עבר (פעמים שונות, לפעמים במצב של שכרות) וכמובן, אף רשימה כזו לא תהיה מושלמת ללא – וויליאם שייקספיר (בכל פינה אפשרית של הגלקסיה).
  • מנהגים והרגלים שונים – נשים עדיין מתהלכות בשיער ארוך מהגברים (רוב הפעמים), חתונות מתקיימות בסגנון דומה לימינו, מעניקים מתנות במסיבות פרידה (The Measure of a Man) ועוגות עם נרות בימי-הולדת (Future Imperfect), שףmshhabits לובש בגדים לבנים (These Are The Voyages…, The Catwalk), מכירים את ה-1 באפריל (Brothers), את חג המולד ומנהגיו (Generations), את המסורות בליטוף בטנו של בודהה ובנישוק אבן הבלארני (The Andorian Incident), חוגגים את חג ההודיה (Charlie X), שומרים על בגדים מסורתיים לאירועים מיוחדים (הקימונו של קייקו ב-Data`s Day, החצאית הסקוטית של סקוטי, The Savage Curtain), מבקשים חתימות ממושאי הערצה (ריד ב-Home), משתמשים בביטויים בני ימינו (גם אם אינם בעלי משמעות ממשית בעתיד, כמו "בכיוון השעון", Mine Field של ENT), מגדלים חיות מחמד (פורת`וס, באטלר, ספוט, הדג של פיקארד), משרוקיות משמשות בטקסי קבלות פנים (The Undiscovered Country), בקבוקים מנופצים כנגד גוף הספינה בטקסי השקה של ספינות (השקת האנטרפרייז B ב-Generations), סקוטי בודק תוכניות של האנטרפרייז שמודפסות על נייר (The Undiscovered Country), קישוט משרדים בחפצי קיטש שונים (שולחן נשיא הפדרציה ב-The Undiscovered Country), קישוט משרדים/מגורים בחפצי אומנות/תמונות/תמונות משפחתיות/דגמי ספינות (בכל מקום ב"מסע בין כוכבים"), קיום אלבומי תמונות – אמיתיים, עם דפים וכריכה (פיקארד ב-Generations), התמכרות (או אהבה, איך שלא תקראו לזה) לשוקולד (טרוי), קפה (ג`יינווי), תה (פיקארד) ובירה (או`בריאן), מגישים בייגלה בפאב, ליד הבירה (פלוקס ב-Home), מרכבה עם סוסים ברחובות ניו-אורלינס (Homefront, בטח בשביל התיירים), משתמשים במושג "מיז", סקוטי מתבל את דיבורו בביטויים סקוטיים טיפוסים, שמות פרטיים בני ימינו (לפחות בארץ קיימים כיום שמות שלא היו קיימים בעבר כמו ים, קורל וגל, אך בעתיד עדיין יש ג`ונת`ן, ג`יימס (השם טיבריוס ממש שובר את הסקאלה), ז`אן-לוק, בנג`מין וקת`רין) ועדיין ניתנים שמות פרטיים על-פי מוצאו של האדם (בניגוד לשמות המשפחה שעוברים אוטומטית) – היקארו (סולו), פבל (צ`כוב), טאשה (יאר) וניקולאי (רוז`נקו, "אח" של וורף), קייקו וקיראיושי (אישיקאווה-או`בריאן) ורובר, מארי, רנה וכמובן – ז`אן-לוק (פיקארד).

 

אז כיצד ניתן להסביר שיש כל-כך הרבה עבר בעתיד, את העובדה שיש כל-כך הרבה דברים שמוכרים לנו כיום, הרחק בעתיד, 150, 200 ואפילו 350 שנים בעתיד? האם זה כל-כך מופרך שיכירו בעוד שנים רבות את כל מה שהוזכר לעיל? שכל-כך הרבה דברים ישרדו את שיני הזמן?
לפחות לגבי המנהגים, אפשר לומר שזה נובע מרומנטיזציה של העבר. כמו שבימינו יש נושאי דגלים בתערוכות, מנהג שמקורו בימים עברו, כמו שיש אנשים שמגדלים עצי פרי בחצר, גם אם זה לא ממש מביא תועלת, אנשים פשוט אוהבים לעשות זאת.
לגבי הכרת דברים מההיסטוריה, יש אירועים שללא ספק הם חלק מהידע הכללי של כל אדם בן העתיד, בשל העובדה שהם חשובים למין האנושי, חלק מההיסטוריה שלו. אך יש דברים שמוכרים על-ידי אנשים שמתענינים בדבר בלבד. גם בימינו קיימים אנשים שאוהבים היסטוריה גם אם אינם היסטוריונים, שמתענינים בתקופות שונות (ימי הביניים, המערב הפרוע). לא מן הנמנע שגם בעתיד יהיו כאלה (לדוג` – פיקארד) שיתענינו יותר מאחרים בתחומים מסוימים (לדוג` – ספרות בת ימינו) ולכן יכירו דברים רלוונטיים (לדוג` – הספר "מובי דיק") למרות שאחרים לא (לדוג` – לילי, שלא קראה אותו בכלל, בסרט First Contact).

לגבי תרבות, יש אנשים שיאהבו צורות מוזיקה של מינים אחרים (אופרות קלינגוניות, לדוגמה), ויש מי שיעדיף מוזיקה "עתיקה" של כדור-הארץ, מהמאות שעברו. גם בימינו אנו מתענינים בדברים ישנים – שייקספיר (המאה ה-16 לערך), מוזיקה קלאסית (המאה ה-18 לערך), ג`אז (תחילת המאה ה-20 והלאה), סרטים בשחור לבן (חציה הראשון של המאה ה-20) ועוד. כל מי שהולך לקונצרט של מוזיקה קלאסית, לתיאטרון המציג את "המלט", רואה סרטים אילמים (צ`רלי צ`פלין, לורל והארדי, בסטר קיטון), צופה בכנסים (או פסטיבלים) בפרקי סדרות ישנות משנות ה-60 או משחק במשחקי תפקידים (עם תלבושות וכלי נשק של ימי-הביניים ביערות, או סתם סביב שולחן), "חוטא" בכך.
יש מי שישחק טונגו, דאבו, או שחמט תלת מימדי, ויש מי שיעדיף את החיצים, הכדורגל או הבייסבול. הרי גם בימינו חלק מצורות הספורט קיימות כבר שנים רבות ואינן חדשות.

אולי פשוט הקשיבו לגבעטרון, ששר את מילותיו של יורם טהרלב, על כך שהעבר מעניין והעתיד פחות:

"מה שהיה היה
היה כל-כך יפה,
למי אכפת בכלל
מה שיהיה?"

נכון, מוזר שרוב הדברים מוכרים מהשנים בהן אנו חיים, מהמאה שלנו או מהמאות הקודמות לה. היינו מצפים לראות (לו הכל היה לפי ההיגיון) ולשמוע גם על יצירות אומנות או משחקי ספורט חדשים יותר, מהמאה ה-22, ה-23 או ה-24, באותה מידה כמו אלה מתקופתנו. אם לא יותר. אמנם שומעים על כאלה, אבל הרבה פחות מהצפוי. ניתן לתרץ זאת בכך שתקופתנו היא הפורה ביותר מבחינה תרבותית ולכן היא השאירה את החותם הגדול ביותר. אך זה לא כל-כך מתקבל על הדעת.

ראינו בתחילה את הסוגיות הבריאותיות, הנוגעות לגוף האדם, בהקשר לטכנולוגיה ולקדמה, ראינו שלא הכל שחור ולבן ושלא כל התערבות היא בהכרח חיובית. אחר-כך סקרנו גישות שליליות שונות כלפי הטכנולוגיה והקדמה, גישות שונות של אנשים שונים ולסיום הוכחנו לכם שיש הרבה מאוד דברים מוכרים בעתיד. הרבה דברים שישארו עם בני האדם גם להמשך הדרך בין הכוכבים.
כנראה שהמשפט הבא, שאמר קוורק, פשוט נכון:

"…The more things change, the more they stay the same"

mshend

תגובות, הערות, הארות, תוספות ותיקונים – יתקבלו בברכה.

 

תודות – לנילי ("טאשה יאר") ו-.Dan S על קלטותיהם, לתושבי פורום "מסע בין כוכבים ובבילון 5" של אורט ושוכני הפורומים של startrek.com על רעיונותיהם ותודה מיוחדת ל-kinspirit.

מודעות פרסומת

מוזמנות ומוזמנים להגיב:

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s