הגיבור המיתולוגי – איך זה שהוביט אחד לבד: סיפורו של פרודו באגינס – מאת עליזה בן-מוחה

Frodo1פרק נוסף בסדרת המאמרים בנושא "מודל הגיבור המיתולוגי", והפעם על ההוביט החביב על כולנו – פרודו באגינס.

 

 

על רקע של מאבק נצחי בין הטוב (אילווטאר) לרע (מלקור), שהחל אלפי שנים לפני אירועי "הוביט" ו"שר הטבעות", הצללים שוב מאיימים על העולם. נותרו מקומות מעטים שבהם חיים אנשים בביטחון מסוים, אם כי כוזב. רק החכמים מזהים את הצללים ויודעים שכדי לגבור עליהם חייבים לעזוב את הביטחון שבאור ולהיכנס לעולם הצללים…


פרודו באגינס, הוביט מן השורה, אפילו קצת מנודה בגלל מוצאו המשפחתי, הוא בנו המאומץ ויורשו הרוחני של בילבו באגינס, גיבור "הוביט", שבפתיחת הסיפור עודנו נח על זרי הדפנה של ההרפתקה שלו שאירעה 60 שנה (לפי זמן הפלך…) לפני כן. לפרודו ולבילבו יש יום הולדת משותף, מה שתורם לחיזוק הקשר ביניהם (על חשיבותו של הדוד/ההורה המאמץ בחייו של הגיבור המיתולוגי כבר עמדנו בפרקים הקודמים).

אחד מהאורחים המגיעים למסיבת יום ההולדת של בילבו הוא גנדלף הזקן, המוכר בפלך כקוסם ועושה נפלאות, עיסוקים המשמשים מסווה לעיסוקיו האמיתיים שעליהם אין יודעים בפלך דבר וחצי דבר. בעיצומה של המסיבה מדהים בילבו את אורחיו בהכריזו על כוונתו לעזוב את הפלך לתמיד ולהוריש את כל רכושו לפרודו. גנדלף דורש ממנו לוותר גם על הטבעת ולהעבירה לפרודו.

שלוש שנים אחרי המסיבה גנדלף שב ומופיע…

1. שלב היציאה לדרך

היציאה לדרך של פרודו מגיעה זמן רב יחסית אחרי תחילת הסיפור (ויותר מחצי שעה אחרי תחילת הסרט הראשון).

Frodo5ב. הקריאה להרפתקה

גנדלף מספר לפרודו את סיפור הטבעת האחת ומודיע לו שהוא נבחר להיות נושא הטבעת.

ג. הסירוב להיענות לקריאה

פרודו מהסס, מושך זמן, מסרב לצאת לשליחות.

ד. עזרה ממקור על-טבעי

… שלפעמים נעלם בדיוק ברגע שזקוקים לו וזאת כדי להעמיד את הגיבור במבחן האמיתי, שבלעדיו לא יוכל לגלות מי הוא באמת (זאת אולי הסיבה לכך שרוב הזמן, ובעיקר בסרט השלישי, גנדלף מפגין כישורי לחימה יותר מאשר כישורי כשפים). ארוון, לעומת זאת, מצילה את פרודו.

חציית הסף הראשון

סאם, מרי ופיפין מצטרפים לפרודו בקטע הראשון של הדרך.

 א. פגישה עם שומר הסף

גם כאן אנו פוגשים שומרי סף רבים, שחלקם עוזרים לפרודו וחלקם עושים הכול כדי לעצור בעדו. הראשון כמובן הוא גנדלף, ובין הבאים אחריו ניתן למנות את בעל הפונדק של ברי (זהו, אגב, מעבר סף קלאסי, כמו במערבונים, כפי שכבר ציינתי במבוא). בפונדק מתקיים המפגש הראשון בין ההוביטים לבין "הפסען", והוא מבריח אותם מהפונדק.

ב. חציית הסף

במועצה של אלרונד נואמים בין היתר בורומיר, בילבו, לגולס וגימלי, ומתקבלת ההחלטה על השמדת הטבעת. כדי לשים קץ לוויכוחים, מכריז פרודו שהוא מסכים להיות נושא הטבעת. זוהי נקודת האל-חזור שלו.

2. שלב החניכה

גנדלף הוא זה שמספר את סיפור הטבעת (כולל פרטים שפרודו לא שמע מפי בילבו), מספר את סיפור "הפסען", ומלווה את פרודו לכל אורך הדרך (על תקן החבר העשירי בחבורת הטבעת).

Frodo3א. דרך הייסורים

פרודו נמלט מ"הפרשים השחורים" המסתוריים שרודפים אחריו; החבורה עוברת את מעבר קראדרס, נכנסת למכרות מוריה, הקרב עם הבאלרוג, טרול המערות ועוד ועוד…

יש כמה דרכים לעבור את הסף, כפי שכבר ראינו בפרקים הקודמים. הדוגמאות כאן רבות מאוד ואתייחס רק למעטות מהן בקצרה.

התגברות על שומר/י הסף ומעבר בשלום: קרב עם אח

בורומיר מנסה להוציא את הטבעת מידי פרודו;

חטיפה:

אראגורן "חוטף" את ההוביטים מהפונדק;

הפלגה לילית – מסע מופלא:

הרכיבה עם ארוון;

תבוסה ראשונה לשומרי/י הסף – קרב עם דרקון (מפלצת);

בעימות הראשון עם הפרשים השחורים פרודו נפצע (פצע שעתיד לגרום למותו);
הבאלרוג, טרול המערות, העכבישה שילוב…

ביתור:

בקרב האחרון עם גולום פרודו מאבד את אצבעו העונדת את הטבעת, שנופלת אל התהום (יחד עם הטבעת).

ב. "בטן הלוויתן"

הכניסה למכרות מוריה, מערת העכבישה שילוב;

ג.1. הפגישה עם האלילה

ארוון מצילה את פרודו;

Frodo2גלדריאל, בוחנת כליות ולב (של החבורה כולה ולא רק של פרודו); פרודו מציע לה את הטבעת והיא מסרבת;

בניגוד לגיבורים הקודמים שפגשנו, לפרודו לא היה כל קשר עם בת המין השני – אפילו לא הוביטית חמודה כמו רוזי של סאם; לפחות לא מצאתי כל רמז לכך בספרים. עובדה זו עוררה כמובן ויכוח בשאלה האם פרודו היה הומוסקסואל. האמת? גם לכך לא מצאתי כל רמז בספרים. לדעתי התשובה נעוצה בכך שחלק הכרחי מתהליך הכשרתו של כל גיבור מיתולוגי הוא הנזירות (מי שמנסה לסטות מהדרך בקטע הזה מסתבך בצרות צרורות – ראה מקרה שמשון), ולאו דווקא בנטיותיו המיניות הספציפיות של גיבור זה או אחר.

ג.2. הפיתוי

כל אחד מבני החבורה עומד בדרכו-שלו במבחן הטבעת. רק אחד מתפתה – בורומיר, וכשהוא מתעשת הוא מקריב את עצמו למען אראגורן כדי לכפר על חטאו.

ג.3. התפייסות עם דמות האב

פרודו יודע שאין לו בררה ועליו להמשיך בדרך עד הסוף.

ג.4. הפיכה לאל-למחצה

פרודו עולה יחד עם בילבו לאוניה של האלפים ו"חוצה את הנהר" (תרגום: הוא מת)

ג.5. גניבת השיקוי

הטבעת;

3. שלב החזרה

1. הבריחה

הבריחה מפני הפרשים השחורים; הבריחה מהמאורה של שילוב.

2. הדרך חזרה

בני החבורה שהתפצלה בסוף הספר הראשון מתחילים להגיע בזה אחר זה אל היעד הסופי, הר האבדון (שם החבורה מתאחדת שוב לקראת הסוף).

2. א. חזרה –

2. ב. תחייה

סאם מחלץ את פרודו מקורי העכבישה;

Frodo42. ג. הצלה (עזרה ממקור חיצוני)

סאם מציל את פרודו בעזרת צלוחית האור שקיבל מגלדריאל; הנשרים של גנדלף מצילים את סאם ופרודו מנהר האש; סאם וגנדלף מצילים את פרודו.

2. ד. מאבק על הסף

המאבק בין פרודו לגולום; המצור על גונדור; הקרב האחרון בין כוחות הטוב לכוחות האופל.

2. ה. הסירוב לחזור

פרודו מתעקש להמשיך במסע ולא מוותר; הצלחתו במשימה מאפשרת את הניצחון.

3. א. חזרה עם השיקוי

הטבעת האחת מושלכת לאש; השלום והשלווה שבו לפלך ("עידן האדם החל").

3. ב. "החופש לחיות" – חציית הסף הרביעי

כל אחד מבני חבורת הטבעת זוכה בגמול המגיע לו – סאם בחיי אושר ואושר עם משפחתו, אראגורן וארוון באהבה ובמלוכה, פארמיר ואיאוון באהבה ובמלוכה, בילבו ופרודו בחיי נצח עם האלפים, וגם מקומם של מרי ופיפין לא נפקד.

3. ג. "אדון שני העולמות"

קבלת פני גיבורים בפלך, מרכין ראש בפני ההוביטים אפילו אראגורן המלך.
ולסקירה קצרה של יסודות מיתולוגיים נפוצים הקיימים גם בסיפורו של פרודו באגינס:

המורה הרוחני

בילבו

האוראקל

גנדלף (שכמו כל האוראקלים שכבר פגשנו בפרקים הקודמים, יש לו מנהג מגונה לטפטף מידע ממודר)

הנבואה

הדרך היחידה להשמיד את הטבעת האחת לתמיד היא להשליכה לאש שממנה חושלה והיחיד שיוכל לעשות זאת הוא פרודו.

הגיבור שסרח

גנדלף פונה לעזרת סארומן ומגלה שזה עבר לצד כוחות האופל.

סמיאגול-גולום (שמצא את הטבעת ונכנע לכוחה).

"התעטפות בעור האויב"

הפצע שאינו מגליד (חותמת האויב) – הפצע שלבסוף גרם למותו של פרודו;

משנה צורה (הגיבור אינו בטוח שהוא יכול לבטוח בדמות זו)

סמיאגול/גולום

התגלמות בדמות חיה (=לא אנושית); מי שמרחם עליה יזכה לגמול (כפי שגנדלף מזהיר את פרודו מההתחלה)

סמיאגול/גולום: גולום משמש לפרודו גם תזכורת מתמדת למה שעלול לקרות למי שנכנע לכוחה של הטבעת. זו אולי אחת הסיבות לכך שהוא דוחה את כל ניסיונותיו של סאם לשכנע אותו להתנער מהיצור המאוס;

זקנעץ: מרי ופיפין פוגשים את זקנעץ ביער פנגורן ומשכנעים אותו לצרף את העצים למלחמה בכוחות האופל;

ירידה למערה או לתהום

הכניסה למכרות מוריה; הכניסה למערה של שילוב;

רדיפה אחרי חיה בודדת ליער קסום (והחיה בורחת)

למרות כל אזהרותיו של סאם, פרודו הולך אחרי גולום, מגלה נדיבות כלפיו ואף נותן בו אמון.

חפצים קסומים/מורשת מדמות האב או מתנה מהאוראקל

המראה של גלדריאל;

מראות קסומות יש עוד מימי "שלגיה שבעת הגמדים", וראה גם המראה של ינפתא ("הארי פוטר ואבן החכמים"…)

האור של ארנדל;

החרב של אראגורן;

(אלמנט החרב שרק זה שיכול להניף אותה הוא המלך האמיתי – הדוגמה הבולטת ביותר היא כמובן "אקסקאליבר" של ארתור; זו, אגב, רק דוגמה אחת להשפעת מיתוס "המלך ארתור" על "שר הטבעות". שימו לב שגם לפרודו יש חרב שזוהרת בכחול כשיש אורקים בסביבה – זוכרים את סיף האור הכחול של לוק סקייווקר?)

האל-למחצה נעלם ומפנה את מקומו למלך בן תמותה

סאם בפלך, אראגורן בממלכת בני האדם.

נשאלת השאלה, מכל בני חבורת הטבעת, למה דווקא פרודו הוא זה שנחשב לגיבור הראשי? לכאורה אראגורן היה מתאים יותר, שהרי הוא המלך, והוכיח באותות ובמופתים את התאמתו לתפקיד הרם, ואף זכה לגמול נאה על גבורתו (אהבתה של ארוון וכס המלוכה); למה לא סאם, שעבר לכל הדעות מסלול משלו בדרך אל הגבורה וגם הוא זכה על כך לגמול נאה (אישה, משפחה, בחירה לראשות העיר, ואפילו פרישה בהדרגה מהציבור, אם נלך לפי הספרים?)

התשובה היא שמכל בני החבורה, פרודו הוא זה שעובר את תהליך השינוי המורכב ביותר. סאם אהב את רוזי גם לפני שיצא לדרך, ושאיפתו הגדולה ביותר הייתה פשוט לחזור אליה. אראגורן היה מלך גם לפני שיצא לדרך, על אף שנאלץ להסתיר זאת, ושאיפתו הגדולה הייתה להחזיר לעצמו את כס המלוכה האבוד. אפילו מרי ופיפין, שהחלו את הדרך כקונדסאי הכפר והצטרפו למסע כמעט בעל כרחם, עברו מסלול גבורה משלהם. פרודו, לעומת זאת, היה בתחילת הדרך הוביט פשוט שחי בצלו של דודו בילבו. לכאורה, המועמד המתאים פחות מכל למשימה כה נכבדה. אבל למרות שבמובן מסוים הוא כן נכנע לכוחה של הטבעת, הקרבתו ואומץ לבו זיכו אותו בפרס הגדול מכל – הזכות להצטרף אל האלפים בהפלגתם האחרונה, אל חיי הנצח.

וכאן אנו שוב חוזרים אל נושא הדו-קיום הסימביוטי בין הטוב לרע – ברגע שהרע הובס, אין עוד צורך בטוב, ולכן האלפים יכולים לעזוב את עולם בני האדם לתמיד. הם יודעים שלא יהיה יותר צורך בהם.

תם ונשלם סיפורו של פרודו באגינס. אם יבצע הבמאי פיטר ג'קסון את זממו ויעביר גם את "הוביט" אל המסך הגדול, אולי עוד נזכה לראות גירסה חדשה לסיפורו של בילבו. ועד אז…

בפרק הבא: "הילד שבי" – סיפורו של הארי פוטר.

מודעות פרסומת

מוזמנות ומוזמנים להגיב:

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.