ביקורת – Koi… Mil Gaya ("מצאתי… מישהו") – מאת עליזה בן-מוחה

בסרט הזה, בטח עוד לא הייתם. זהו לא פחות ולא יותר סרט מדע בדיוני הודי… עליזה בן-מוחה כבר ראתה, סקרה ומביאה בפניכם את התרשמותה מסרט ייחודי זה.

הסרט Koi… Mil Gaya ("מצאתי… מישהו") הוא סרט מד"ב… הודי? תודו שזה נשמע מסקרן מאוד. מה גם שאומרים שזהו סרט המד"ב הראשון שיצא מהודו. האמת? קשה לי להאמין בכך. עם הכמות האדירה של סרטים שמופקים בהודו מדי שנה, נראה לי סביר מאוד שפספסנו משהו…

ולעניין. כיוון שמדובר בסרט הודי, אתחיל את הדיון דווקא בחלק הזה. כל מי שראה מימיו סרט הודי (אני ראיתי רק שניים לפני זה), יודע למה לצפות. בחור הולך בדרך ושר; פוגש נערה, מתאהב בה, ושניהם שרים ורוקדים; לבחורה יש אחים, או חבר קודם שמקנא, הוא וחבריו מתנפלים על הבחור ומכסחים לו את הצורה, והוא פוצח בשיר ובמחול; הבדלי המעמד החברתי גורמים לכך שאביה של הבחורה מתנגד לזיווג (כמובן בשיר); הבחורה מתעקשת, שרה ורוקדת; אי הבנה גורמת לכך שהאוהבים נפרדים, אבל זה לא מפריע להם לרקוד ולשיר; ובסוף הכול בא על מקומו בשלום וכולם רוקדים ושרים.

כל האלמנטים האלה קיימים גם בסדט הזה. במקרה שלנו הבחור הוא גבר שנולד עם פיגור שכלי, וחבריו היחידים הם ילדי העיר. הבחורה היא בת טובים שחזרה לעיר כנראה אחרי לימודים בכרך הגדול, אל שידוך שממתין לה (ע"ע "חבר קודם שמקנא"). אבל היא, נשמה טובה, מרחמת על המפגר ונחלצת לעזרתו כשבריוני העיר מציקים לו, ואף מתיידדת אתו. עד כאן הכול ברור?

וכאן אנו מגיעים לחלק של המד"ב. למה הבחור נולד עם פיגור שכלי? מפני שכשהיה ברחם אמו, הוריו נקלעו לתאונת דרכים. למה? אביו היה מדען שהקדיש את חייו לחיפוש חיים תבוניים בעולמות אחרים (אהה…), אבל כל חבריו המדענים לעגו לו, גם כאשר המסר המוסיקלי שהוא שלח לחלל זוכה סוף סוף לתשובה. בדרך מעוד ניסיון כושל לשכנע את עמיתיו בצדקתו, מתנסים המדען ואשתו במפגש קרוב מאוד מהסוג השלישי עם החללית שהגיעה לביקור בתגובה למסר שלו. מרוב בהלה הוא מאבד את השליטה על מכוניתו, הוא נהרג, ואשתו, שהייתה כאמור בהריון, יולדת בן מפגר. היא מגדלת אותו באהבה רבה אך מסתירה ממנו את האמת על נסיבות מותו של אביו, עד שיום אחד הבחור מוצא את המחשב של אביו, מצליח להפעיל אותו בעזרת הבחורה, והקשר נוצר מחדש. החללית מגיעה שוב, ומשאירה מאחור חייזר קטן וחמוד, הזוכה לשם ג'אדו (קסם). לג'אדו, מסתבר, יש כוחות קסם, שהוא מעניק מהם לגיבורנו ולחבורת הילדים (שימו לב למשחק כדורסל עתיר פעלולים, ובעיקר לשדרן ההודי…), אבל הבעיה היא שהכוחות האלה פועלים רק באור השמש…

אם הסיפור הזה נשמע לכם מוכר, זה לא במקרה. השפעות לוקאס ושפילברג ניכרות בכל קטע של חלק המד"ב בסרט, החל מהפתיח דמוי המגילה שלקוח מ"מלחמת הכוכבים", ליחסים בין החייזר לבין חבורת הילדים ובראשם גיבורנו, שלקוחים מ"אי טי" (גם עיצוב החייזר מזכיר אותו מאוד), לאופניים (וגם קורקינטים) המתעופפים באוויר, למפתח הצלילים ששימש ליצירת הקשר שלקוח מ"מפגשים מהסוג השלישי", ולסצינות הנחיתה וההמראה של החללית. האמת? הדימיון קצת יותר מדי קרוב וחבל שיוצרי הסרט לא יכלו לגלות מקוריות רבה יותר. מעניין היה לשאול את לוקאס ושפילברג מה דעתם על כך… ואגב, גם כאן אנו מוצאים כמה מהקלישאות הנפוצות במד"ב-  פוליטיקאים שחצנים (שאמנם אינם מושמדים הפעם…), אנשי צבא ששים אלי הרג, מדענים מטומטמים ועוד.

בסך הכול הסרט חמוד מאוד וממש לא משעמם (למרות אורכו – כמעט 3 שעות). מי שייצא לו, שיילך לראות. אפשר היה לחלק אותו בקלות לשניים, חלק הודי וחלק מד"בי. אבל השילוב בהחלט מעניין. השם, אגב, הוא שמו של אחד השירים שלקוח דווקא מהחלק ההודי.

ותאמינו לי, בהודית זה נשמע הרבה יותר טוב.

במאי ומפיק:
ראקש רושאן

תסריטאים:
ג´אווד סידיקי, ראקש רושאן, רובין בהט, הני אירני, סאצ´ין בהומיק

צלמים:
ראוי ק' צ´אנדרן, סמיר אריה

שחקנים:
פרם צ´ופרה, מוקש רישי, ראג´ט בדי, ג´וני לבר, רחה, פרייטי זינטה, הריתיק רושאן

מוזמנות ומוזמנים להגיב:

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.