איך להיות גיבור מיתולוגי ב-10 שיעורים קלים – מאת עליזה בן-מוחה

מבוא לסדרת מאמרים חדשה, במהלכה ייסקרו גיבורי מיתולוגיה מוכרים מתרבויות ומתקופות שונות עפ"י המודל של ג'וזף קמבל.

הערה: מבוא זה נכתב מטעמי נוחיות בלשון זכר אבל הוא חל על כל המינים.

בשנת 1949 יצא לאור ספרו הקלאסי של ג'וזף קמבל (1904-1987), "הגיבור בעל אלף הפרצופים", שהיה מחקר מעמיק על דרכו של הגיבור המיתולוגי בכל המיתוסים בעולם. קמבל גילה את הדפוס המשותף כמעט לכל הגיבורים המיתולוגיים וניתח אותו בצורה מפורטת שהשפיעה על סופרים וחוקרים רבים שבאו אחריו.

בימינו, המיתוסים וגיבוריהם לובשים צורות אחרות, בין היתר של סיפורי מד"ב ופנטסיה שבהם הסופרים גם שואבים ממיתוסים קיימים וגם ממציאים מיתוסים חדשים לגמרי.

רוב המיתוסים הגדולים של המד"ב בנויים במידה זו או אחרת לפי הדפוס של קמבל. הייתי אפילו מרחיקה לכת ואומרת שגיבור שאינו בנוי לפי הדפוס הזה, לא יוכל להיקרא גיבור מיתולוגי.

לפי המודל של קמבל, דרכו של הגיבור המיתולוגי מתחלקת לשלושה שלבים עיקריים:

השלב הראשון

1. שלב היציאה לדרך

א. הגיבור חי לו בדרך כלל חיי שלווה ותמימות (או דיכוי ודיכאון, תלוי) ואינו מודע למוצאו ולשורשיו האמיתיים (שהוסתרו ממנו בגלל אזהרה או נבואה קדומה);

זוהי הצגת רקע הכרחית לפני היציאה להרפתקה, לא תמיד היא מופיעה מיד בתחילת הסרט או הספר, ולפעמים איננה מופיעה כלל, מפני שלא תמיד היא רלוונטית לעלילה, אבל היא קיימת תמיד.

ב. הגיבור מקבל את הקריאה הראשונה לצאת לדרך;

יום אחד מגיעה הקריאה הראשונה שמוציאה את גיבורנו מעולמו השאנן. הקריאה הזאת יכולה ללבוש צורות שונות, ומקורה יכול להיות פנימי (התגלות, קול בראש, חלום) או חיצוני (מישהו פשוט מתדפק על דלתו ומודיע לו שהגיעה השעה לצאת לדרך). במקרה השני, לפעמים השליח נשאר רק שליח, אך לפעמים הוא הופך לעוזר הנאמן שמדריך את הגיבור בצעדיו הראשונים.

ג. הגיבור מסרב להיענות לקריאה;

לפעמים הגיבור מחליט שטוב לו ונוח לו במקומו והוא מסרב לצאת להרפתקה, ולפעמים הוא יוצא ללא היסוס, אבל בשני המקרים אין לו בררה.

ד. הגיבור זוכה לביקורה של יישות (על טבעית או אחרת), שמגלה לו את ייעודו ומדרבנת אותו לצאת ולהגשימו;

הגיבור אינו יכול להתחיל את דרכו ללא עזרה והדרכה. תפקידו של העוזר יכול להיות כמעט זניח ולהתבטא בהדרכה סתמית; הוא יכול לתרום לחיזוק כישוריו ויכולתו של הגיבור בשלבים הראשונים, ואף להיות צמוד אליו עד הסוף הטוב (או המר, שלו, של הגיבור או של שניהם גם יחד…) בדרך כלל הוא מצייד את חניכו הצעיר בחפץ קסום או בקמיע שבתחילה נראים מיותרים וחסרי תועלת ואף מגוחכים, אבל הם מצילים את המצב ברגע המכריע. לפעמים דווקא הסתלקותו או מותו בטרם עת של העוזר הם הכוח המניע שמעלה את הגיבור על הדרך לגבורה.

העוזר יכול להיות בעל ברית, עזר-כנגד (סיידקיק קומי), מורה רוחני ממש או אפילו כוח על טבעי.

2. חציית הסף הראשון;

עכשיו גיבורנו מוכן ומזומן לחצות את הסף הראשון ולהיכנס לתוך עולם ההרפתקה. גם כאן, הסף הזה יכול להיות מוחשי – מקום מפגש כלשהו, מסעדה, בר (מסבאה היא "סף ראשון" מקובל מאוד במערבונים), מחסום טבעי (גשר, גבול, נהר), סתם דלת וכו'.

א. פגישה עם שומר הסף;

כאשר הגיבור מגיע אל הסף, הוא פוגש שם את "שומר הסף", שלפעמים, פשוטו כמשמעו, הוא שומר  שגיבורנו צריך להתגבר עליו או להערים עליו בדרך כלשהי כדי שיוכל לעבור. יש שומרי סף שתפקידם מצטמצם באזהרה סתמית לגיבור מפני תוצאות המעבר, ויש כאלה שעושים הכול כדי למנוע מהגיבור את המעבר (למשל כארון, הספן על נהר הסטיקס, או צרברוס, הכלב שומר פתח השאול, וזוכרים את שומר הגשר המדליק ב"מונטי פייתון והגביע הקדוש"?) לפעמים העוזר/המורה הרוחני מקריב את עצמו בשלב זה כדי שהגיבור יוכל לעבור.

ראוי לציין ש"שומרי סף" קיימים בכל הצורות והגדלים וניתן למצוא אותם לא רק במד"ב. בקומדיה הרומנטית, למשל, שומר סף אופייני הוא החבר הטוב של הגיבור שמזהיר אותו כי הנערה שבה הוא מאוהב היא מחוץ להישג ידו, מה שלא מפריע לו לחזר אחריה ביתר שאת (זוכרים  את "נוטינג היל"?); בסרט האפל הוא יכול להיות עוזרו או שותפו של הגיבור-הבלש שמזהיר אותו מפני הלקוחה המפתה, או חברו-יריבו השוטר שמזהיר אותו לבל יתערב בחקירה; במערבון הוא הברמן או נערת הבר הידידותיים (או לא) שמזהירים את הגיבור מפני ראש הכנופיה המקומי או שולחים אותו למלכודת שלו, או השריף שנותן לו עד השקיעה לצאת מהעיר ("העיר הזאת לא מספיק גדולה בשביל שנינו"…) וכו'.

אה, כן, הגיבור חייב לעבור את שומר הסף גם בדרכו חזרה הביתה מההרפתקה המוצלחת.

ב. חציית הסף

זהו, עכשיו אין יותר תירוצים, ואין גם דרך חזרה. הגיבור נמצא עמוק בתוך עולם ההרפתקה.

השלב השני

1. שלב החניכה

א. הגיבור עובר שורה של מבחנים וניסיונות שונים ומשונים;

קמבל מתאר את המבחנים שעל הגיבור לעבור במונחים הבאים, שאתייחס אליהם בהרחבה בהמשך:

התגברות על שומר/י הסף ומעבר בשלום – קרב עם אח; קרב עם דרקון (מפלצת);
תבוסה ראשונה לשומרי/י הסף – ביתור; צליבה;
דרכים שונות לחצות את הסף – חטיפה; הפלגה לילית; מסע מופלא;

ב. הגיבור מוצא את עצמו בסכנה איומה ונוראה ("בטן הלוויתן");

זהו השלב שבו הגיבור מוצא את עצמו מול כוחות שנראים מכריעים; לפעמים הוא מתואר כירידה פיסית לתהום או למערה (אלמנט נפוץ במיתוסים), או ככליאה במקום גדול ומאיים. על הגיבור להילחם על חייו כדי להיחלץ משם ולהמשיך במסעו (כשהוא נרדף ע"י כוחות האופל). אבל זה לא הסוף, זו אפילו לא תחילת הסוף… גם אחרי שייחלץ משם, ייאלץ הגיבור לעבור שורה של מבחנים, שבין היתר יסייעו לו לפתח את הכישורים שיזדקק להם בהמשך הדרך.

ג. הקושי העילאי;

זהו השלב שבו מושלם תהליך ההפיכה לגיבור במשרה מלאה. כאן אורבות לגיבור הסכנות הגדולות מכולן, וכאן נכנס סוף סוף לתמונה בפעם הראשונה ראש אויביו של הגיבור. קמבל מחלק שלב זה ל-4 חלקים, שיכולים להופיע בכל מיתוס בכל מיני שילובים אפשריים, חלקם או כולם יחדיו.

2. "נישואין קדושים" – הפגישה עם דמות האלילה/האישה המפתה;

זהו השלב שבו פוגש הגיבור את הכוח הנשיי המניע שמאחורי ההרפתקה. לא מדובר כאן באהבת בשר ודם (למרות שהגיבור בהחלט יכול להימשך אל האלילה מבחינה מינית, עד שהוא מגלה בדיוק מי היא) אלא בצורך למצוא את "החצי השני", את היישות שמשלימה את הגיבור והופכת אותו לאדם שלם. מכאן נובעת חשיבותו של המפגש הזה. (למשל: לוק וליאה, ניו וטריניטי, פרודו וגלדריאל, ולהבדיל ארתור וגבירת האגם).

בדרך כלל האלילה היא שמעניקה לגיבור את ההשראה הדרושה לו להמשך הדרך. לפעמים היא גם מציידת אותו בחפץ קסום נוסף.

3. ההתפייסות ("התאחדות") עם דמות האב;

גם זהו שלב הכרחי בכל מיתוס. לפי קמבל, לא די ב"התפייסות" עם האב – שיכול להיות כל דמות סמכותית מטילת אימה ואף זדונית מעברו של הגיבור, שאולי הפכה בגלל כורח הנסיבות לחלק מכוחות האופל. במקום להרוג את האב (כמו אדיפוס, למשל) נדרש הגיבור לזנוח את האגו שלו, ואף להיכנע באופן זמני לדמות האב, על מנת שיוכל להצילו מידי כוחות האופל ולהמשיך במסעו.

4. הפיכה לאל-למחצה;

הגיבור מסוגל לבצע מעללים הנשגבים מכוחותיהם של בני תמותה רגילים. הוא מגיע להכרה מלאה בייעודו ובכוחותיו. ברגע שהוא מגיע להכרה זו, הוא הופך להיות בלתי מנוצח, ובמילים אחרות, הוא הופך להיות אל למחצה.

5. גניבת השיקוי;

זהו השלב שבו גונב הגיבור מידי כוחות האופל את החפץ המיסטי שהם שומרים עליו מכל משמר – שיקוי קסמים, טבעת, גביע, הצופן להפעלת מערכת ההשמדה העצמית, מפת האוצר וכו'. אחרי הגניבה רצוי מאוד שהגיבור יברח חזרה הביתה, ומהר, כי כוחות האפל לא ייתנו לו לחמוק עם השלל בקלות כזאת.

השלב השלישי

1. הבריחה

ההרפתקה טרם הסתיימה; הגיבור יוצא אמנם לדרך חזרה הביתה, אבל כוחות האופל זועמים והם ימשיכו לרדוף אחריו עד חורמה כדי להשיב לעצמם את החפץ שנגנב. במקרה שבו קיבל הגיבור את החפץ מכוח שוחר טוב דווקא, הוא יזכה בברכתו ובהגנתו בדרך חזרה.

לפני כניסתו לעולם הרגיל, חייב הגיבור לעבור שוב את שומר הסף (זוכרים)?

2. הדרך חזרה

הדרך חזרה מורכבת מ-4 שלבים, וגם כאן הם יכולים להופיע בשילובים שונים, כולם יחד או חלקם.

א. חזרה;

זהו שלב השיא במעבר מעולם ההרפתקה לעולם הרגיל, שבו מתגלה בדרך כלל שהאויב לא הובס לחלוטין והוא עדיין מסוגל לגרום נזק רב.

ב. תחייה;

הגיבור שנחשב למת מופיע פתאום, או שכוח עליון מתערב ומציל את המצב ("Deus Ex Machina") זוכרים את הנשרים של גנדאלף בסוף "שיבת המלך"?

ג. הצלה (עזרה ממקור חיצוני);

כשהכול נראה אבוד מופיע ידידו של הגיבור ומציל אותו (גם זה קטע שקיים כמעט בכל סרט פעולה – שימו לב שכאשר התחמושת באקדחו של הגיבור אוזלת, תמיד יש מישהו שזורק לו אקדח טעון ברגע הנכון…).

ד. מאבק על הסף;

לפעמים המאבק הוא פנימי ("סירוב לחזור") – לגיבור טוב במקומו החדש והוא רוצה להישאר שם; או שהוא מתלבט ומחליט שהעולם הרגיל אינו ראוי למתנה שהוא מביא, והוא חוזר אבל נוטש את המתנה מאחור. לפעמים המאבק הוא ממשי, שהרי כזכור כוחות האופל יעשו הכול כדי למנוע מהגיבור לחזור הביתה עם שללו.

3. חזרה עם השיקוי

הגענו לסוף הדרך – גם דרך ההרפתקאות, וגם מסעו הפנימי של הגיבור אל ההשלמה וההגשמה העצמית. זהו שלב המסיבות, החתונות, הענקת העיטורים, והשלמת כל העניינים בעלילה שנותרו פתוחים. גיבורנו הופך ל"אדון שני העולמות" – עולם ההרפתקה והעולם הרגיל. הוא יכול לשבת בנחת על זרי הדפנה, לכתוב את זיכרונותיו, לחכות להרפתקה הבאה או לשמש מורה רוחני לגיבור הבא בתור שייקרא לצאת להרפתקה משלו.

שימו לב ששלב זה יכול להסתיים גם ב"עלייה בסערה השמיימה" או ב"חציית נהר" – כלומר, הסתלקות של הגיבור בדרך על טבעית כלשהי, שרק מחזקת את מעמד האל-למחצה שרכש, והעברת השלטון ל"מלך בשר ודם", שמקבל על עצמו את הניהול היומיומי של הממלכה. זהו בדרך כלל השלב המקביל במיתולוגיה ל"דמדומי האלים", או שקיעת עולם האלים ועליית עולם האדם.

סיכום

בפרקים הבאים נסקור כמה מיתוסים ידועים במד"ב ובפנטסיה ונראה כיצד הם משתלבים במודל של קמבל. יש לי רק הערה אחרונה אחת לסדר – כאשר מיתוס קולנועי או ספרותי בנוי בצורת טרילוגיה (חולית, שר הטבעות, מטריקס, מלחמת הכוכבים) ייתכנו לפעמים שני מסלולים נפרדים, אחד שמתחיל ונגמר בכל סרט או ספר לחוד, ואחד שמתחיל בסרט הראשון ומסתיים בסוף השלישי. אין כל סתירה בין שני המסלולים; כמו כן, ייתכן שנגלה שכל סרט או ספר מתאים פחות או יותר לאחד השלבים במודל (בתנאי, כמובן, שהיוצר תכנן מראש לבנות את המיתוס כטרילוגיה).

בפרק הראשון בסידרה נלווה את לוק סקייווקר, גיבור הטרילוגיה הראשונה של "מלחמת הכוכבים", בתהליך הכנסתו ברזי "הכוח" והפיכתו לג'די.

מודעות פרסומת

מוזמנות ומוזמנים להגיב:

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.