אקולוגיה- מה אתם יודעים על זה? מה "מסע בין כוכבים" לימדה אותנו בנושא? היבטים חיוביים, שליליים, ניטפיקינג, סרט אחד, פרק אחד, חיות קטנות, חיות גדולות, חייזרים, נזקים לסביבה, מחזור, במה חטאו (בערך) קירק וסיסקו ומה היה לפיקארד לומר בנושא כשהוא גילה מה הוא עשה (ומי שלא מכיר את גרייסי- שילך לעמוד בפינה!).
החלק השני והאחרון של המאמר עכשיו לפניכם.

 

בחלק א' של המאמר, למדנו להכיר מה היא אקולוגיה, ראינו מה לא עונה להגדרה של היבטים אקולוגיים, סקרנו בעיות אקולוגיות בעולם "מסע בין כוכבים" והצגנו התיחסויות אקולוגיות קטנות יחסית.

 

ה'- אקולוגיה אמיתית ב"מסע בין כוכבים" (או: "כשהאקולוגיה באמת נכנסת לתמונה")

כמו שכבר ציינו בחלקו הראשון של המאמר, ל"מסע בין כוכבים" יש רק סרט אחד ופרק אחד שבאמת עוסקים באקולוגיה כנושא מרכזי (לא כולל את פרקי "וויאג'ר"). לפני שנגיע אליהם, (ממש אוטוטו) נזכיר כי יש נושא אקולוגי חשוב שנמצא באופן קבוע בעולם זה- המחזור.
כידוע, המשכפלים ומשכפלי המזון שמסוגלים לתת לאנשי הצוות כל חפץ/מאכל שירצו בו, פועלים על-ידי הרכבת ה"מוצר" מאטומים בודדים. תהליך זה מתבצע גם להיפך- ראינו לא פעם פינוי כלים לאחר ארוחה, כאשר כלי האוכל הריקים מוכנסים למשכפל בחזרה ונעלמים בו. בפרק Breaking the Ice, כאשר קפטן ארצ'ר עונה על שאלות של תלמידים מכדור-הארץ, הוא מסביר במפורש שכל דבר ממוחזר על-גבי הספינה ומופנה לשימושים רבים, כמו סוליות מגפיים, לדוגמה. בתקופתו של ארצ'ר אמנם אין עדיין משכפלים, אך המחזור מתקיים.
כל מחזור, גם לפני תקופת המשכפלים וגם אחריה הוא טוב לסביבה. מלבד העובדה שהדבר מאפשר לספינה באיזור נידח של החלל להתקיים ללא צורך מיידי באספקה, אנשים יכולים בצורה זו, גם על פני כדור-הארץ וגם בחלליות, להפטר מכל סוג של פסולת על-ידי פירוקו לאטומים בודדים. בכך נמנעות בעיות של זיהום ולכלוך כתוצאה מהפסולת. גם ניצול משאבים מוגזם נמנע בדרך זו- אם כיום לצורך מוצר מסוים אנו מנצלים משאב טבע יקר (לדוג'- ים המלח ההולך ומתייבש), בעתיד יש יכולת ליצור אותו כמעט מאפס- מאטומים, שאותם ניתן להשיג מפירוק של פסולת וחפצים לא נחוצים, ואולי סתם לאסוף אטומים תוך דהירה ברחבי הגלקסיה. ניתן גם להרחיב את גבולות הדמיון, ולשער שאולי גם בעיות המים נפתרות בדרך זו. נושא המחזור נמצא, אם כך, בכל מקום בעולמה של "מסע בין כוכבים".
כעת הגענו, בשעה טובה, למקום בו באמת נמצאת האקולוגיה.

סרט אחד – הסרט הרביעי של "מסע בין כוכבים"- The Voyage Home. כל עלילת הסרט מתרחשת בגלל בני האדם של המאות ה-20-21 (אנחנו?), אשר גרמו להכחדת לוויתנים גדולי סנפיר, מעל פני כדור-הארץ. בגלל הכחדה זו מאיימת סכנה של כדור-הארץ כולו, שכן עצם חייזרי בא לחפש אותם (מסיבה מוזרה והזויה כלשהי החייזרים הללו בחרו לתקשר עם מין זה של לווייתנים. טוב שלא בחרו בסרדינים…)
צוות האנטרפרייז נאלץ לחזור בזמן, לחפש לוויתנים "חדשים" (והזוג הזוכה הוא… ג'ורג' וגרייסי!), להמנע מהחשפות (עד כמה שניתן), לברוח מאנשי בטחון, לחלץ את החברים ש"נשבו" ולמצוא דרך לחזור הביתה בשלום. כל זה אמנם סיפק לנו כמה מרגעי "מסע בין כוכבים" הטובים ביותר, אבל ספק אם הצוות עצמו נהנה כל-כך כמונו מהטרטורים ושאר ההרפתקאות שנאלצו לעבור כדי להציל את האנושות. שוב. ספוק, אגב, זוכה לבצע מיזוג מוחות עם גרייסי תוך גילוי סודותיה…

הסרט כולו מטפל בבעית ההכחדה, אך עושה זאת בדרך עקיפה ביותר- נעשים מאמצים רבים על-ידי הצוות כדי להציל את כדור-הארץ, אשר האיום עליו נגרם רק בשל ההכחדה. אבל, למרבה ההפתעה, אין כמעט התיחסות למעשה ההכחדה עצמו, אין נימה ביקורתית. אין התיחסות למורכבות המערכת האקולוגית, והצוות מתנהג ומדבר על הנושא כאילו הוא מסתכל "מבחוץ", כאילו אינו חלק מהעסק, במקום להכיר במפורש באחריותם של בני-האדם לבעיה.
ג'ורג' וגרייסי, זוג הלוויתנים המאושר, זוכים לחילוץ ברגע האחרון על ידי הצוות, מידי ספינת צייד. זו ההצבעה הבולטת ביותר על האחראים, אך שוב, אין דיון משמעותי על נושא המינים שבסכנת הכחדה. בעיה זו נמצאת על סדר היום הציבורי כבר שנים רבות, בשל ציד לוויתנים על-ידי מדינות כמו יפן ונורבגיה, אשר נאבקות על זכות קיומו של הענף הזה. ישנם ניסיונות להרבות חיות בסכנת הכחדה בצורה מלאכותית, "לעזור" להם לשרוד במסגרת שמורות טבע או גני חיות, והגנה עליהן באמצעות אמנות בינלאומיות שונות.
השורה התחתונה של הסרט מוגזמת- כתוצאה מההזנחה ואי-השמירה על בעלי החיים כדור-הארץ כמעט הושמד בעצמו. מסר קיצוני אך יעיל במסגרת הטיפול המד"בי בנושא. ראוי לסנן את המסר הזה ולקחת ממנו את הדאגה לכל מרכיבי המערכת האקולוגית בכוכבנו, כי לכל אחד תפקיד משלו- מהקטנים, הפלנקטון שנאכל על-ידי הלוויתנים, ועד הגדולים, אותם לוויתנים שמונעים את השמדתנו במאה ה-23.
(אתר המציג סרטונים קצרים וארוכים של ג'ורג' וגרייסי, שוחים, נהנים, משתגרים… שני הלוויתנים המככבים בסרט, כך מסתבר, לא היו בכלל לוויתנים אמיתיים)
פרק אחד – Force of Nature של TNG – פרק זה מהווה את הנגיעה החזקה ביותר שיכולה להיות ל"מסע בין כוכבים" בקשר לאיכות סביבה. צי הכוכבים (תמצית עולם "מסע בין כוכבים") מגלה שמנוע העל-חלל (הוורפ- סמל מובהק של "מסע בין כוכבים") פוגע במרקם החלל. או בקיצור- מזהם את הסביבה, בצורה חמורה מאוד.
הפרק הוא (כאמור) פרק בודד אשר באמת עוסק בבעית סביבה בצורה מובהקת, תוך הקרבת אחד מסמליה של "מסע בין כוכבים" על מזבח התסריט. אכן צעד ראוי להערכה מצד התסריטאים, שהראו שלא הכל מושלם בעתיד. אפילו לא אחת הפרות הקדושות של הצי (שפשוט נשחטת ללא רחם).
בפרק זה מדובר על מעין מסדרון בחלל, מסדרון הקאראס, שמוגן מקרינה מזיקה לספינות בעלות הנעת על-חלל (וורפ), כך שכל ספינה באיזור משתמשת בו למעבר. שני אחים מדענים, אח ואחות, תושבי כוכב הלכת הקרוב, עולים לספינה ומנסים להסביר את רעיונותיהם. פיקארד הסביר את הענין בדרך פשוטה ונוחה: כמו ללכת על אותה פיסת שטיח שוב ושוב. בסופו של דבר היא מתבלה. ואכן, מסתבר כי טכנולוגית הוורפ גורמת למעין קרעים במרקם החלל. ההקבלה כאן ברורה- לתעשיה אשר פוגעת בכדור-הארץ, באוזון, זיהום הים, פסולת רעילה וכל דבר מסוכן אחר. כאן מגלים שמנוע העל-חלל של הפדרציה, אשר משתמשות בו כל ספינות הצי והספינות האזרחיות (ספינות משא וכו') של כוכבי הפדרציה, פשוט הורס את סביבת החלל.
הבהרת הסכנה הטמונה בדבר לפדרציה היתה תהליך שנמשך זמן רב ביותר (כמו בכל גוף בירוקרטי טוב). היה צורך בכמה ניסיונות שכנוע מצד המדענים שגילו את הבעיה. תוצאות מחקרם הראשוני של האחים המדענים התקבלו בקושי על-ידי הפדרציה אשר החליטה על עוד ועדה ועוד דיון (כמו כל גוף בירוקרטי טוב). לאחר שמיעת טענותיהם של האחים והסכמתו של דאטה, פיקארד מציע להם להגיש בקשת מחקר נוספת למועצת המדע של הפדרציה, בצירוף המלצתו האישית.
מכיוון שאינה מוכנה לקבל דחיה נוספת (שתגרום, לפי אמונתה לנפגעים רבים), סרובה, האחות, נוקטת באמצעי קיצוני ביותר, על מנת להוכיח שהרעיונות שהציגו היא ואחיה נכונים: היא מפוצצת את חלליתה, תוך הקרבת חייה ובכך יוצרת מעין קרע בחלל. בדיוק כפי שהתיאוריות חזו. כתוצאה, כוכב הלכת השכן למסדרון זה מתנסה בתנודות גרביטציוניות ברחבי הכוכב, מה שגורם לקשיים בחיים שם. תוך ניתוח התוצאות והבדיקות, הצוות מגלה כי הקרעים עלולים להיווצר תוך מספר שנים לא רק במסדרון הספציפי שמדובר בו, אלא במקומות נוספים רבים.
לאחר מכן, הצוות שוקע בבוץ שנוצר בגלל הקרעים בחלל (שנוצרו בגלל השימוש בוורפ- הצי אוכל מהדייסה שהוא עצמו בישל). למרות שהם זקוקים לו כדי להציל צוות של חללית אחרת (ואת עצמם שכן הם היו, כרגיל, על סף פיצוץ), הצוות לומד להסתדר בלי הוורפ, שרק ירע את המצב.

בעקבות האירועים הפדרציה מחליטה להגביל את המהירות המותרת לעל-חלל 5, למעט מקרי חירום. החלטה כגון זאת אמנם לא מפסיקה את הנזק, את ה"זיהום", אך מפחיתה אותו עד למינימום הכרחי, עד למציאת דרכים לצמצום התופעה או מניעתה המוחלטת. גם כיום, לא מפסיקים שימוש בחומר מסוכן בצורה מיידים. ההפסקה היא מדורגת, תוך מספר שנים, תוך מציאת תחליפים. ובדיוק כך- לקח לפדרציה זמן למצוא פתרון. אפילו האנטרפרייז D, ספינת הדגל, טסה בעל-חלל 5, אלא אם כן היה מקרה חירום. בשלב מסוים מצאו דרך לפתור את הבעיה (אחד הפתרונות הוא "המנועים הזזים" של הויאג'ר).

מעניין לראות כמה מתייסרים אנשי הצי, כאשר הם מקבלים את הידיעות על מה שחוללו במשך כל השנים הללו. הדוגמה הטובה ביותר, מטבע הדברים, היא ג'ורדי לפורג', מהנדס הספינה.
למרות שג'ורדי והצוות מוכנים להקשיב לטענות האחים המדענים, הם מתקשה להאמין. ג'ורדי אומר בתגובה לטענות שטכנולוגיית הוורפ נמצאת בשימוש 200 שנים, והיא "טכנולוגיה מוכחת". מצד שני נמצא הכוכב שממנו הגיעו האחים- כוכב מבודד אשר מוכן לוותר על השימוש בוורפ לחלוטין, ובכך להיות מנותקים מהפדרציה.
בתחילה אנו רואים את ג'ורדי חסר כל אמון בתיאוריות של האחים. הוא מתעסק עם המנועים כאילו היו ה"בייבי" שלו, כמו שהיינו מצפים מכל מהנדס אחר שאנו מכירים. מאוחר יותר הוא מודה שכנראה לקח את כל הענין בצורה אישית (ולכן היה לו קשה להאמין), שהרגיש מאוים רק למשמע הרעיון שמנועי הוורפ גורמים נזק כלשהו.
שיחה שמראה על קשיי "העיכול" של אנשי הצי, והתקיימה לאחר האסון (שמהווה את ההוכחה שהיו זקוקים לה) :

רבאל (המדען-האח): "איני חושב שאנו יכולים להביט על מסע בחלל באותה צורה יותר. נהיה חייבים להשתנות".
ג'ורדי: "אני נמצא בצי הרבה זמן, אנו תלויים במנוע הוורפ. אני פשוט לא יודע כמה קל זה יהיה להשתנות"
רבאל: "זה לא יהיה קל בכלל".

כשקפטן פיקארד מקבל את ההוראות החדשות מהצי להורדת המהירות המקסימלית המותרת, ומקריא את הפקודה לקציניו, פשוט רואים על פניו ועל פניהם את ההלם. מדובר בוורפ- שהם גדלו איתו, גדלו "לתוכו", והאמינו שהוא לא (או יותר נכון- לא היתה להם סיבה להאמין שהוא כן) מהווה בעיה.
לקראת סיום הפרק, פיקארד מציין ביומנו, שהצוות שלח דיווחים למועצת המדע. הוא אומר "מה שעשינו פה יהיה בעל השלכות לשנים הבאות", מבין את חשיבות האירועים שקרו. דוגמה חשובה נוספת להפנמת האירועים הללו, תובא בסוף המאמר.

(מאמר שנתגלה בסיום העבודה על מאמר זה, ומתאר בעיות שעלולה לגרום טיסה על-קולית לאטמוספירה ולאוזון, תוכלו למצוא כאן. דמיון מופלא (אם כי לא מלא) לעניין העל-חלל מהפרק המדובר)

ו'- סיכום (או: "למה אין עוד?")

מה עוד קורה ב"מסע בין כוכבים"?
ברור שיש צוותי מחקר בשטח שמתעדים, חוקרים, אוספים ומקטלגים (כמו קייקו או'בריאן ,כפי שהוזכר בחלק הראשון), ואפילו ספינות מחקר שזוהי מטרתן העיקרית, בנוסף לספינות מחקר "רגילות" כמו האנטרפרייז D. הם מסתובבים וחוקרים אבל אנחנו לא מודעים אליהם כי הם משעממים מבחינת עלילה של סדרת מדע-בדיוני. בדיוק כמו שמעולם לא ראינו, למשל, צוות ארכיאולוגי בפעולה. אפילו צוות מחקר בנושא "מגע ראשון", שלכאורה אמור מאוד לעניין אותנו (מחקר ופגישות עם חייזרים חדשים וכו'), לא ראינו עד אשר דברים השתבשו (Who Watches the Watchers? של TNG, ובתחילת הסרט "המרד"). הגדרה קולעת היא:

"יש צוות מחקר אקולוגי אבל עיקר השימוש העלילתי בצוות הוא לחלץ אותם מהכוכב לפני שהמפלצת הנוראית…"
(אקולוגיה בספרות מדע בדיוני/קרן אמבר)

"מדיניות" זו באה לידי ביטוי מובהק בפרק Strange New World של ENT. הצוות המדעי יורד לבדוק כוכב חדש ולא מיושב. בין השאר יורדים ט'פול (קצינת המדע), סג"מ קאטלר (אנטומולוגית-חוקרת חרקים) ואיש צוות נוסף-בוטנאי. הצוות מתחיל לבצע סריקות וחקירות, עד אשר מזג האוויר מתחיל להשתולל, מתחילות הזיות, מריבות, איומים ומה לא?

ראינו שהיתה אקולוגיה ב"מסע בין כוכבים", אך לא בתור נושא עיקרי לתסריט. זה שלא ראינו, כמובן, לא אומר שלא קיימת אקולוגיה בעתיד. כמו שאנחנו בימינו לא רואים כל יום בעיתון או בחדשות כתבה בנושא, זה לא אומר שלא נעשים דברים בשטח. זה פשוט אומר שסיפורי איכות סביבה ואקולוגיה לא מענינים מספיק  את הקהל. הנה מה שאמרה אחת מחברות ההפקה של TNG, על הפרק שעסק בעל-חלל והשפעותיו, אשר לדעתם לא היה מוצלח:

"השתתפתי במספיק סדרות וניסיתי להתעסק בנושאים סביבתיים כדי להבין שכל-כך קשה לעשות מהם דרמה, מכיוון שאתה מדבר על "שכבת האוזון" ו… זה כל-כך, כל-כך קשה לעשות את זה רגשי ואישי, ו"לנסות לפגוע" ברמה כזו."
(ג'רי טיילור, מתוך ה-TNG Companion)

בסופו של דבר- הכל מסתכם בעניין של הצופים, רייטינג ונושאים שעל סדר היום הציבורי. בימינו לאקולוגיה ואיכות סביבה יש מקום חשוב, אך יש נושאים אחרים שתופסים את המקומות הראשונים והכותרות. הנושאים הללו נמצאים שם, אבל ברקע. לכן, זה הגיוני, במידה מסוימת, שיש כל-כך מעט פרקים או סרטים שעוסקים בנושא. הנושא קיים ברקע עולם "מסע בין כוכבים", אך בערך ברמה של כל סדרה אחרת, או סרטי קולנוע אחרים. "מסע בין כוכבים" אינה מיוחדת או בולטת. לא לחיוב ולא לשלילה.

ז' ואחרון- סוף דבר (או: "חומר למחשבה לסיום-איך אפשר לוותר בנושא כזה" (או פשוט: מוסר השכל. אל תדאגו, גם זה מתוך "מסע בין כוכבים", זה לא מתוך עלון הסברה של המשרד לאיכות הסביבה))

לסיום הדיון באקולוגיה ב"מסע בין כוכבים", נביא דוגמה אשר מבהירה שבסופו של דבר, גם כמעט 400 שנים בעתיד, המצב לא כל-כך שונה. המודעות זהה לרמתה כיום, אבל לפחות אנחנו לא לבד- גם לדמויי האדם האחרים, ככל הנראה, אין אכפתיות יתר לאקולוגיה.
את האבחנה הכי חדה וחלקה, קצרה וקולעת, נתן משנה הצורה לאאס בפרק Chimera של DS9. על אף שזו התיחסות בשניים-שלושה משפטים בלבד, היא היתה התיחסות מפורשת, מאשימה כלפי דמויי אדם באשר הם.
הפרק, עסק במשנה הצורה לאאס, בן מינו של אודו אשר העביר שנים רבות בנדודים ברחבי הגלקסיה, בצורות שונות. הוא ייצג את עמדת השונה, הזר, הנרדף, לעומת אודו, שבשל הזמן הרב שבילה בקרב דמויי האדם, ה"מוצקים" (אלה שאינם משני צורה), לאאס ראה בו אחד מהם. הוא הטיח באודו האשמות על "תמיכתו" בהם, על סמך חוויות מכוכב שחי בו פעם:

"זה פשוט כמו בכל כוכב אחר שמוצף בדמויי-אדם. ערים וחוות בכל מקום, צורות חיים אחרות נדחקות מבית הגידול שלהן. פעם נדדתי ליבשת הדרומית עם עדר של וולג… כששבנו לשטחי הרבייה שלנו, בקיץ שלאחר מכן, הם היו מגודרים. העדר מת תוך שני דורות. זה תמיד המצב כאשר דמויי-אדם משגשגים, הם מפריעים לאיזון הטבעי."

כאמור, זו התיחסות קצרה מאוד (מונעת בעיקר משנאתו של לאאס ל"מוצקים") אך חדה במיוחד, ומגדירה במידה רבה את יחסו של המין האנושי לשאר המינים על פני כדור-הארץ, וככל הנראה את יחסם של דמויי האדם ברחבי הגלקסיה ליצורים החולקים איתם את הכוכב, אך אינם שולטים בו.
אולי זו פשוט התקופה שבה אנו חיים- תקופה שבה אנשים מזהמים, מלכלכים ולא חושבים על ההשלכות העתידיות, לפעמים מסיבות כספיות, ולעתים "סתם" לא שמים לב. למעשה, קשה לומר שהיתה תקופה יותר טובה מבחינה אקולוגית, שכן זהו נושא צעיר יחסית בסדר היום העולמי, אך בימינו נראה כי יש חוסר אכפתיות, גם כאשר הנושא קיים במודעות הציבורית.
אולי זהו טבע האדם- לדאוג לעצמו, ופחות ליצורים האחרים, "הנחותים יותר" (בעיניו בלבד). ללכת לאן שהוא רוצה, לגור היכן שהוא רוצה, לבנות, לסלול, לשנות, לתכנן, מה שהוא רוצה, איך שהוא רוצה, ואיך שנוח לו.
אולי זה טבעי בצורה מסיומת. אולי זו הברירה הטבעית, שבה היצור שמתאים יותר (ומתאים את עצמו) לסביבה שורד. גם הדינוזאורים "שלטו" פה פעם (ולא, לא נסיים בסיום הנדוש "תראו מה קרה לדינוזאורים"). ניתן להניח שהם דרכו "חופשי" על כל יצור שהיה בסביבתם, קטן או גדול (גם לו היו בתקופתם פילים, הם היו נמעכים ללא נקיפות מצפון. שלא לדבר על בני-אדם…). ניתן גם להניח שהם לא ממש בדקו את הקרקע כשהתישבו, ישנו או קיננו עליה, כדי לראות שהם לא פוגעים באף חיה (או בלהקה שלמה של חיות).
אך ההבדל בינינו לבין בני-דודנו הדינוזאורים הוא שאנו מסוגלים גם לחשוב על מעשינו בעבר, בהווה, ולתכנן לעתיד. לא רק בקשר לחיות, אלא לסביבה כולה.

פיקארד: "אתה יודע, ג'ורדי, ביליתי את רוב חיי בחקר החלל. מיפיתי עולמות חדשים, פגשתי עשרות מינים חדשים. כעת נדמה שכל הזמן הזה עזרתי לפגוע בדבר שהכי יקר לליבי".
ג'ורדי: "זה לא ייגמר כך, קפטן. יש לנו עדיין זמן לשפר את המצב".
(סיום Force of Nature, TNG)

 

המאמר נכתב בהשראת ההרצאה "אקולוגיה בספרי מדע בדיוני" של קרן אמבר-בראון, ובעזרתה האדיבה.
ההרצאה ניתנה במסגרת "הבאר"- חוג המדע הבדיוני והפנטזיה של אוניברסיטת בן-גוריון.
גרסה כתובה של ההרצאה – מאתר "האורק"-מגזין לעניני משחקי תפקידים.

תודה לחברי פורום "מסע בין כוכבים ובבילון 5" באורט, ולדיירי הפורומים ב-startrek.com על רעיונותיהם, תודה ל-kinspirit, Tollan ותומג'י, ותודה מיוחדת ל- dkiry.
המאמר כמעט ולא מכיל דוגמאות מתוך "וויאג'ר" מהסיבה היחידה שהכותב (לצערו) לא ראה מספיק פרקים מהסדרה.

נשמח לקרוא תגובות או תוספות בפורום האתר שלנו.